הד המזרח, 29 דצמבר 1944 — הדה ‭* ,"‬ שלום וזדא"וז ‭''1‬ל [כתבה]
הדה * , " שלום וזדא"וז ''1ל
הרב עובדיה הדאיה רב ראשי בפתח תקוה
(ליום השלשים) תולדותיו הרב שלום הדאיה נולד בארם־צובא (חלב) בשנת תרכ"ד לאביו משה חיים עבד־אל־וואחד ")עבד האחד" — ומובנו: עובדה־יד. (, בן ג' התיתם מאביו ונתזזנך ע"י אמו וסבתו, אם אביו, רחל בת הר' יצחק עטייה ז"ל (מחבר ספרי "זרע יצחק" ועוד) בעזרת חגבירים למשפחת אלטראס הידועה (ר' " יהודי המזרח בא''י" ע' , (49—53 ששכרו לו מורים וכל מחסורו הי' עליהם. על ?תקופה זו הוא כותב בספרו "שלום לעם:" "זכור אזכור כי בהיותי נער קטון' יתום ואין עוזר לי , והזמן הי' בוגד, יצאתי מבהמ"ד לחפש לי איזו מלאכה, שרות או מסחר' וכמעט שנתיאשתי מאשר זממתי לשקוד על התורה. וישמע זאת החסיד ר"מ ור"מ שלמה צפדיה ואתו אבי יתומים סי' שמואל םילוירה ויתיצבו לנגדי בהדר עזר, והיא שעמדה לי לשקוד על דלתי התורה. "בהגיעו לפרקו נשא לאשה בשי תרמ"ד את בת הרה"ג הדיין יצחק לבטון ז"ל _>היא אלמנתו שרה שתחיי. (הרבה בנים מתו עליו בחייו ונתקיימו לו ארבעה בנים ובת (נשואה להרב יעקב קצין, רב ראשי בינו־יורק. (
חבוריו בשנת תרמ"ז' והוא בן כ"ג שנים, עלה ארצה ונתאכסן זמן קצר בבית הראש"ל יש"א ברכה ז"ל' ונתפרסם אז בירושלים כבקי וגאון בנגלה ובנסתר. בזמן ההוא כתב כמה פסקי שו"ת בפלפול עצום ובבקיאות גדולה. על פסקיו באו הסכמות מהראש"ל ישא• ברכה, הרב מנחם פרנקו רב ראשי דחברון' הרב החסיד אליהו מני ' והר' יצחק אבולעפיה רב דדמשק. בשי תרנ"א חלה !בעיניו וכמעט שנתעור לגמרי. ע"פ עצת רופאים נסע לנא־אמון ושם נותח וחזר לראות כמקודם). אפייני. לשקידתו הרבה' שבימי מחלתו בעיניו למד את כל חכמת הדקדוק בע"פ. (אולם מחוסר הוצאות הדרך לא יכול לחזור ארצה עם משפחתו, וחזר אליה לבד• בש' תרנ"ד, הוציא לאור את ספרו י הראשון "שלום לעם, " מוסר ואגדה ע"ד הפרד"ם שיצאו לו מוניטין ונתחבב על הקהל עד שקבעו ללמוד . בו בבמ"ד ובבכ"נ מדי שבת בשבתו. בתרנ"ח חזר ארצה עם משפחתו ותיכף נתקבל בבית מדרש החסידים ב"בית אל" ע"ש הרש"ש זצוק"ל, ונכנס כאחד מחברי הועד, וכמו כן נתמיד, לחבר־דיין בבית דינם של הרבנים הגדולים ז"ל. ר' וידאל אנג'יל ור' ברוך אלנקאוה' ואח"כ . כבית דינו של הרה"ג הראב"ד שמואל נסים ז"ל והר' בן ציון ־קאווינקה ז"ל. בשנת תרפ"ד יצא לאור ספרו "ודובר שלום. "שו"ת על ד' הטורים, ע"י בנו, כותב השורות הללו, שהוסיף
בו הערות והוספוה רבות. בתרפ"ו הוציא לאור ם' "החיים והשלום" ח"א, דרושים. בשנת תר"ץ נתמנה למשרת ראב"ד, ולאחר הסתלקותו של הר' החסיד ר' מםעוד כהן ז"ל (בעהמ"ח ם' כח מעשיו וס' שמתת כהן) נתמנה לראש המקובלים בק"ק "בית אל" ושמש במשרה זו עד יומו האחרון. בתרצ"ז הוציא לאור חלק שני של ס' "החיים והשלום, " ובשי תש"א את ספרו "שה לבית אבות" פירוש על מסכת אבות עם הערות מבנו' כותב הטורים. מחוץ לכך פרסם כמה פסקי שו''ת וחדושים בגפ"ת ובנסתר בספרי רבני ירושלים מפורסמים, במאספים, קבצים ויר־ חונים. עוד זכה להוציא לאור ספרי רבנים ראשונים _>קול גדול — להר' משה ן' חביב ז"ל ר"מ ור"מ בירושלים; כסא שלמה — להר' שלמיה לניאדו ז"ל;רועי ישראל — לשלשה רבני אר"צ;דגל מחנה אפרים — להר' אפרים לניאדו, ועוד. (
תכונות ומעשים הצטיין בתכונותיו ?הנעלות והנאצלות, במדותיו ובמעשיו הברוכים' כמעט מצעירותו ועד יומו האהרון היה נזהר להפריש מעשר מכל כספו, והי' מחלק לעניים ילתלמודי תורה וכן גם להדפסת ספרים. מלבד זאת השתדל להמציא כסף לת"ת צנועים זקוקים כדי שיקבעו עצמם לתורה ולא יוצרכו לנדוד למלאכה. והרבה שפרשו לעבודה וחזרו בהשפעתו ללמוד תורה' וכיום משמשים רבנים במקומות שונים. פעמים שהי' מקבל בקשות דחופות מכמה ת"ח שישלח להם לשבות את השבת' ותיכף הי' רץ ומשתדל וממציא להם את כל צרכיהם.
בני אר"ץ יודעים תמיד להזכירו לשבח על מפעלותיו הכלליות באר"צ'• ביחוד כשנתמנה לגבאי "בית הכנסת הגדול" (שעפ"י. קבלה נבנה ע"י דוד המלך כשכבש את ארם־צובא, (והכניס סדרים ושכלולים בקהלה שם. הי' שקדן גדול בתורה ופומיה לא פסיק מגירסא יומם ולילה. כששאלוהו בדבר הלכה הי' ממהר לענותם ולציין את הספר הדן על כך. תכונה המאפיינת אותו היתד, הצניעות. לא התבלט ולא רדף אחרי הכבוד. הי' גם ידוע בעליזותו ובבדחנותו, שכל הנכנס אצלו עצב יוצא שמח. !הצטיין בפקחות ובבינה חריפה• כשהי' חוקר ודורש את בעלי הדינים, הי' חודר מהר לתוך הענין ומוציא את משפטו, שהי' נותבו. ללא רתיעה וללא רתוי בין לעשיר ובין לעני• היתד, לו זכירה נפלאה, וידע בע"פ את ד' חלקי השו"ע וכמה פוסקים ראשונים ואחרונים. יש לציין במיוחד את 'התמסרותו הגדולה להנוך כניו (שלשה מארבעת בניו תלמידי־חכמים. (כל ימיו הקדיש מכספו ואונו לחנוך בניו' ושקד להמציא להם מורים מיוחדים כדי שילמדו ?היטב. הי' דואג לתתם למורה שאין לו תלמידים רבים, כדי שדעתו תהיה ישובה ללמד בהשקט. ומחוץ לזה הי' גס הוא ?מלמדם _בכלי ־עת ביום ובלילה. יהיו מעשיו ותכונותיו דוגמא לאחרים, ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים עפ שארי נשמות צדיקי ישראל, אמן.