הד המזרח, 10 נובמבר 1944 — הדאב"ד אברהם אביכזיר ב"ע [כתבה]
הדאב"ד אברהם אביכזיר ב"ע
(שלשים למותו) בן ע"ט שנה הסתלק הרב הישיש הנ"ל מעולם התהו' אם כי דמה במראהו החיצוני למעלה מזה' למצער כדי חצי יובל שנים• טרדותיו הצבוריות התישו כחו בלא עת, אך ברוחו הורגש איתן ורענן באין מפריע. פרשת חייו היתה ברוכה ורבת מעשים מועילים' ושמו הטוב נשא לשבח ולתהלה בפי כל. עודו ילד עלד, לארץ עם אביו ר' משה מתאפילאלת שבמרוקו' ולאחר שהתחנך בביהמ"ד "דורש־ציוף' והשתלם בלמודי קודש בישיבות העיר, גמר אומר לשרת את עדתו בכשרונותיו, לסייע לחזוק יסודותיה הכלכליים והוא יצא בשליחותה ל"קרית־ חוצות. "פרנסי הקהלה בנא אמון ובראשם הרה"ג המהולל אליהו חזן ז"ל, בהכירם בו עלם לתפארת' חריף בשכלו ובפעלו, החליטו לעכבו אצלם, ויוזמן כסופר ובמזכיר בביה"ד. מתוך תקוה ושאיפה להרים את קרן החנוך התורני באלכסנדריה' ולעזור להפצת השפה העברית בעם, יסד בתמיכתו ובהשתתפותו של ראש חרבנים את חברת "עמלי תורה, " שקבעה שעורי ערב בכל פרברי העיר, והוא עצמו נהלם בתבונתו, כלכלם בהשתדלותו' הורה והדריך ויעש חיל. להצלחת תכניתו הענפה, הרחבתה והחדרתה בכל חחוגים, חבר ספר למוד בשם "העברי" בד' חלקים., המכיל קורס חנוכי שיטתי מודרג לפי שיטה פדגוגית מוסמכת, בלוית הסברות ובאורים נוחים. בעת ובעונה אחת טפל במסירות בארגון עניני הצדקה לסוגיה, הנהיג סדרים במשרדי הקהלה והרבנות, הקביל פני שליחי ארץ הקודש ויעמוד לימינם ויעודדם במילוי תפקידם.
בין הזמנים כהן כרב ראשי שם, ובתקופת בינים זו העמיס על עצמו עול חובות בכל שטחי החיים, פי כמה מאשר יוכל שאת' ואת כל שרותיו מלא בנאמנות בלתי שכיחה' מתוך דייקנות וקפדנות' ורגש אחרירתר לא הרפה ממנו. במלחמת העולם הקודמת' רבו חסדיו עם גולי א"י , וכדרכו מאז, ידע להתחמק מפומביות, הצליח בנםיונו שלא להתבלט במעשיו' הצטיין בבינתו המרוכזת, בחץ ניבו וברוחב לבבו' מאהבתו לספרות לכל ענפיה, אצר לו ספריה עשירה ורבת ערך אשר מלאה חדרים במעונו' וטפל בה כאב רחום• מבקריו יכלו לההנות בחברתו' כשהוא מוקף כרכים כבדי משקל מכל עבר' אי שם בחדרי ביתו האפלולים בשכונת "רוממה'" לאחר שחלונותיהם כוסו ספרים רבים' ישנים וחדשים בכל ענפי היהדות• בשיחתו הפליג למרחקים, זכרונות ונצחונות למכביר' גולל מסכתות חיים מימים עברו, ופרקי הוי נשכחים וסבוכים. את כל אלה קפל בשכלו הזך, ובדברו עליהם דמה לאיש השוחה לו כבטחון' כשהיין מנוסה לתוך מי מצולה. בשלהי תרפ"ט התפטר ממשרתו כראב"ד לקהלת היהודים באלכסנדריה' ויקבע מושבו בירושלים. מיד לבואו הוכתר לנשיא הכבוד של העדה המערבית. מקץ זמן מה נבחר לחבר הרבנות הראשית לא"י , ובמשרתו האחראית הזאת כהן עד סוף ימיו. יומתקו לו רגבי עפרו במרומי הר הזיתים מול הר הבית' ותהא נשמתו הטהורה צרורה בצרור חיי הנצח של עמנו, הנלחם על קיומו במיטב דמו, ושל ארצנו הקדושה הקמה לתהיה. מדיין