הבקר, 30 אוקטובר 1957 — רופאו של דוויה מספר [כתבה]
רופאו של דוויה מספר
(סוף פעסוד 1) רש בידור נוסף בבית הדין העליון. פרקליטו סירב לטפל בערעור הזה והצעיר פנה בעצמו לביה־ד ואף ביקש לשהררו פאנדת בית המשטט מהוסר־ אמצעיט. השופט אולשן ; נסינו לשקמו - לשוא הערעור נשמע בנית הדין העליון— אךגם כאן נדחה. הוא לא ורגע והתחיל לחטריד את חברי כיה"ד העלית בפכתבים ובאיומים. נשיא כיהמ"ש העליון, השופט י. אולשן, אמר אמש כש"הה עפ פיפרהכוקד" כירושדיפ, 5י הוא זוכר " היטב• את שרשת דזויק שהתבררה לפניו ואת ה• טרדות שהצעיד הזה הטרידוהו אהרי כן. הצענו לו הצעות שונות כדי לשקמו ", אולפ הצעותינו דא פיפקו אותו. הוא טען שאיננו רוצה לעבוד, אלא להקים מפעל שאהדיפ יעבדו אצלו" .. . כעבור זיז קצר נתפס דוויק בנס־ יון להצית את ביהמ"ש העליון וב־ 21. 6. 56 הועמד לדין בביה"ד בירושלים באשמה זו ובאשמת איומים על שופטים. הוא נמצא בלתי שפו? בדעתי ולפי צו בית הדין נשלח למוסד לחיל־' רוח. בראשית השנה יצא סן המוסד ופ־ דופי נחן. שראה אותו לפני כמה חדשים ניסע בענלה עמוסה קש בכפר ויתקין. אסר לסופרנו. ני נתרשם שהצעיר היה שקט יפחות עצבני מאשר י בעבר. אולם בכל זאת דוויק לא נרגע והס- ! שיך ללחוץ בצורות שונות על הסוכנות היהוךית שתשלם לו פיצויים. פעם הכריז שביתת רעב לי ד בנין השוכנות בירושלים וסולק משם ע־י המשטרה.
בפעפ אחרת נתפס ע"י המשטרה בשבתו כבר בתוך אוירון בלוד כשחיא פנסח לברוח מן הארץ. הוא הורד פן האוירון והוחזר אל הוריו בפרדסיה. אתמול הגיע דוויק שוב אל המשטרה _ חפעפ אחדי שהתפרצותו השגעונית הפיאה לא• פץ הגוהריד פכגפת. המשטרה! האם היה מכשיר של מישהו ? קצין גבוה במסה הארצי של המשטרה אמד אמש לסופר . הבוקר'־. — . השאלה שאנו עדיין מת־ חבטים בה היא האם דוויק בי־ צע את המעשה רק בכוח הדחיפה של שגעונו, או שמא היה מכשיר בידי מישהו שניצל את מצבו הפסיכי ונתן בידו רי־ מון?" פרשת צפתי ההתנקשות הפזשעת פזכירה התנקשות־ נפל בכנסת שנערכה לפני שפונה שניפ עי• אברהפ צפת י. אברהט צפתי התפרץ ב־12 בפפטפ־ בר 1949 לאולפ הכנסת, שקייסד, אז את ישיבותיה בקולנוע . קספ־ בתל־ אביב, כשפטן בידו. תחילה סברו שרצה להתנקש בנן־נוריון, אך הוא טען בבית הד ין, בי . רצה להרוג את עצמו לעיני נרחרי העם כדי שעם ישראל יהיה־. צפת• נמצא ע־י בית פשטם השלום בתל־אב י ב בלת־שפו יי בדעתו ונדון למאסר בלתי־מוגבל, עד אשר ימצא שר המשפטים לנהת לשחררו. ־ ב1951 חד עפד לדין בביח־המשפפ הםהחי וגרון לשגתייפ פאטר. כידון !השופט לא קי' י בל את הטענה שהוא נלת־שפוי י. בית- ; הדין העליון צפצט אחרי כן את חקו--0 !ת המאסר ל־15 חודש.