הבקר, 30 אוקטובר 1957 — היו לן התפרצויות שגעו! קודמות [כתבה]
היו לן התפרצויות שגעו! קודמות
רופאו שד דווי? רסומד "ה3ו3ד":
ניסה להצית את . בילינסון• ובנין ביה"ד העליון הש־פט העליון אולשן:נפינו לשקמו, אף הוא פירכ " " — סאת פוטר . הבוקר" י. גינזפורג — משה הכהן דוויק' שנעצר כחשוד בהטלת הרימון בכנסת, הוא חולה פסיכי. סובל משגעון־רדיפה שבא לידי ביטוי בצורות שונות של התפרצויות ומעשים בלתי אחראיים במשך השנים האחרונות. פרופ• נתן, חמנתח פכית ה• הוליפ כילינפון פפתח תקוח, גולל אמש פשיהה אתי את פרשת דדויק הידועה לו מקדופ. הצעיר, שעלה ארצה לפני 12 שנה מחלב, סוריה, בלי הוריו, היה במחנה נוער של הסוכנות בגליל ים. לפני כסה שנים, בשעת סכסוך בין הנערים במקום בהיותו אז כבן — 13 בעט אחד הנע דים בבטנו ופצע אותו במעיו. דוויק הועבר לבית החולים . בילינסון" בפתח תקוה וסדופ' נתן ניתת אותו. אהרי חניתות הבחינו בו הרופאים מחלד, פסיכית — שגעון רדיפה שתתפתח אצלו בהדרגה. הוא היה חושד שכולם רוצים להרע לו ומונעים סמנו את המגיע לו. . אינני בריא".. . זפן מד. אחרי צאתו מבית החולים - חזר דוויק אל פרופ־ נתן ודרש לנתח אותו שוב כיוון ש. איננו בריא". הפרופ' ?תן הסביר לו שאין פד, לנתח אצלו וסילק אותו מבית החולים. אולם דוויק לא הרפה פפנו והטריד אותו לעתים קרובות. פעם נם איים שאט לא ינתחוהו — ישרוף את בית החולים. ואמנפ, כעפוד זמן מה פרצה דליקה כלילה כשני מהפנים של פית חחוליפ כילינ• פון ונשרף ציוד רפואי ומשקי פשווי 60 אלן* ל"י. המשטרה עצרה מיד את דוויק בחשוד בהצתה, אולם לא נמצאו נגדו הו־ כחות מספיקות, לא העמידוהו לדין ושחדרוהו.
תביעת פיצויים נגד הסוכנות לפני כשנתיים חגיש דוויק (באמצ־ עות עו"ד עסנואל דוויק, שאיננו קרוב משפחתו) חביעה אזרחית לביה־ד הס־ הוזי בתל אביב ננד הסוכנות היחודית. הוא טען שעלה ארצה ב. עלית הנוער" והוא נפצע בחנרה במחנה נוער של ה־ סוכנות ולפיכך אחראית הסוכנות ל־ בריאותו וצריכה לשלם מ פיצויים. ־ י צורך התביעה אף שוחדר ממפי ביה־ מ"ש בגלל מצבו חכפפי הדחוק. כאשד החל בירור המשפט העיר ח־ שופט המחוזי ד"ד ש. לבנברג, בי בכתב התביעח לא נקוב סכים חפיצוייט שד• וויק דורש. הצעיר קפץ ממקומו והכריז : . אני תובע 120. 000 ל"י ו• פרקלי־ טו רצה בו במקום להתפטר. בהסבירו ללקוחו את האבסורד שבדרישה זו. אולם ביה"ד תייב את הפרקליט להמ־ שיך בניהול המשפט. אז הוזמן ביו העדים גם פרופ' נתן כמומחה רפואי להעיד על פצבו של התובע. העידו נם כמה מן הנערים שהשתתפו בקטטה. לבסוף דחה השופט לבנברנ את התביעה, בקבעו שלא הוכח הקשר בין מצבו הפסיכי של דוויק לבין התאונה שקרתה לו בתקרה במהנה הנוער. אולם הצעיר לא קיבל את פסק הדיןד־ ו (סוף בעמוד , 2 סורים 1-2)