הארץ, 19 מאי 1925 — מיאבמנה ועד יזרעאל [כתבה]
מיאבמנה ועד יזרעאל
אי ז. בךישי
גרשיסות־דרך) כפתחו של עסק-יזרעאל, כדרך הכביש אשר בין חיפה לנצרת ולנהלל, נוספה נ3ויד, עברית חדשה. על שלט האבטוסוביל העובר בדרך וו כתוב לאפור; . נחלת יעקב, יעוור. אחוה, חיפה/ . נחלת יעקב• וה שסח של הנקודה החדשה. והו נס שפח של פיפרתח, ה"חבדה להתישבות בארץ ישראלי ! שנוסדה בפולין עיי האדמו־ר מיאבלונה " נקודה זו היא עכשיו שיחת־־היופ לפן בתי־חקפד וד"כורסח• אשר בתל-אביב ועד בתי- . המדרש — להכדיל — אשר בירושלים, ועד הקלובים ובתי־רזעם והסטבחיס אשר במושבות ובפושבים, ובקבוצים ובקבוצות ובנדודים מבני-ברק ועד פתולה, ולא דק בנלל אשר נוסף עוד . סנן דוד" אחד לתוך הספה הארץ-ישראלית שלנו הקטנה, הורועח צלבים וחצאי-ירח רבים כל־בך. ולא רק בנלל אשר נהני האבפוסוביליס היהודים. בי יקרר, להם . סנציר• בדרך (בדרך זו, הנמצאת במעלהההר, שקרים אלה מן התנוי"ים הם!), או הבנזין יאזל ^ מכליהם, יוכ^ו לעכב כאן את אבטומוביליהם, כבטחון נמוד כי האדמו'ר מיאבלונה לא יערוך חיו עליהם כל ?התנפלות, . אף לא בנלל אשר התיירים יוכלו לכוון את ספונות־ הצלום שלהם אל עטיניה של עוד פרה אחת ואל כרבלתו של עוד תרנגול אחד. שיחתהיום היא זו, יען אשר צלצול ראשון הוא זד, לריבולוציה. לריבולוציד, גדולה ברחוב נליכקי. שאינה נופלת הכל מיני דיבלוציות למן לנין ועד אברמוביץ — להבדיל — *"*ר כעידית תל־אביג. "" ^י יבעטט'ו־הצלום שלו ובשאלות הפיטיריאוטי־
רק בשלשי8 צריפים ופונות של קרשים, '8 !טחס מרובד, סצלם. הספיקו רק לרכו# כעשר פרות (חלב לששוש מביאים לפי-שעד, ם־קז. ־ הקרובה), כארכעה-המשה המורים ופרדות כאדבעה"דםשה מגינים של אווים ותרנגולים. 5ן דכל נעשה שם לס־־שעה י . על רנל אחת'. נדלו של טטבח-הפיעליס הוא לפי-שעד, ב' על כ' ושלחן-האוכל סמיך קצת יותר מדי אל מקוב־הבישול. ממש מן המחבת אל רפה. וחצריף הני־ול־ המששש דרך ארעי בית־תפלוז ובית־ספד לבנים באחד, מפולש מכל צדדיו, ובלילה אי אפשר אפילו ל. מתפידי היחיד (בחור כבן ייו), העיםד עכשיו ב"יש מותרות• אשר ב. יבמותי. להמשיך את תלמודו פגנ י מלחמת הרוח והנר. (בעוד ימים מועטים ינטר הצרי ףהיפה, שהולך ונבנה לשש בית י כנסת בראש נבעה, והמטבח יעבור לצריף־התפלד, של עכשיו, ואו ישתנה כל וה לטובה)! כן. ואם למספרים — הרי המספרים אף הם אינם מסובכים לפי-שעה. אותם י ת לך חמוכיר מיד ברדתך פעל האבטופוביל: שטח וה שאתה רואה פרוש לרנלי הכרמל 34000 דונם אדמה בו, ולנחלת יעקב• הוא שייך. ושם המקום חזר. . חרושת הגויים, " לפנים. 25, 000 דונם נקנו בכספי החברה, ותשעת אלפים ניתנו להם פירי הקי־ן הקיימת שאדמתה נובלת עמ אדמתם. רוכ האדמה היא אדמת פלחה שחורה וטובה ומיעוטה אדמת הר הטובה ליעוד. במקומות שהמים מרובים, אומרים לנטוע פרדמים. על נכעד, אחןן יש יער של ארנימ שנעזב וכבר החלו לחדש אותו ולהקימו לפריחה. יש נם ?ר־סת בצד" שכבר החלו להבריאה. עד היום הזה התישכו על חקרקע 45 משפחות , שהן כ• 500 נפש. ספירה רשמית עוד לא נערכה, ואין עוד לדעת בדיוק את מספר הנפשות וביהוד את םםםר הילדים. הללו — בלי עין הרע— מספרם לא מעט. כן ירבו! 56 ילדים וילדות ישנם רק מגיל 4 עד , 14 ניס כית-הםסר. ח ־ץ . מן הפעוטות-הסעוטות הפברכדיס 3ל היום עם טליותיהם המצויצות וממלאים את כל אויר המושבה קול שאון ורעש וניל ופטפוט. על־פי סססר הפתישביפ ועל־פי כמות האדמה, ימול בחלקו של כל אחד מ=50 עד 70 דונם. מלבד זד, איפריפ לקנות לבל אחד פרות אחדות לשס תוצרת חלב. בני טרנפילוואניה מכפר גדעון הקרוב, מיעצים לעסוק בגידול צאן כמוהם, אך לא הוחלט : עוד בדבר, כי חט1־ל. בצאן מצרים ידיעה מיוחדת, ואיי־־ישר ־ לבך להשתמש 1 בעבודת נכרים אין רוצים , עבודת ־־־'־־ - ־ ־־־: -י י'יי"ל בבר
עד כאן סטטיסטיקת יבשה לתיירים. ואולם חוץ מזו, יש ב"נחלת יעקכ' עוד רבר-מה, שאינו ניתן להראות מעל דוכן האכטומוביל בלבד. תורה היא וללסוד אותה צריכים. האקרא לזה: נשמה? האקדא לזה: רוח אלהים? האקרא לזה: אתערותאדלעילא?—כאן, בין שלשים צריפים וסוכות-קדשים אלה, מהל ך דכר־־מה נדול שאין עוד לבנות בשמו המפורש. לא להנם קרוב־־כך כל למקום הזה נחל קישון, אשר אליו נשחטו מאות גביאי"בעל והוכרז על האל היחיד והמיוחד. לא לחנם קרובים בל־בך הכרמל, הנלבוע חתבור, חחרסון. ארץ של נסיונות אנוש כבירים וגדולים. האין אף כאן לפגיגו במושבה של ששח שבועות אחד הנסיונות הכבירים, אשר רק כעתיד נדע להעריכו כראוי? שני ימית הייתי מהלך בין צריפים אלה, כמרנל-חרש, כבלש, כחוקר-דין, כתייר אמריקאי• ראיתי , שפעתי , הקשבתי , בשבעים ושבע עינים ואזנים, ואת דבר המהפכה הנהלה קראתי מתוך חיוכו החוור של האדמויד מיאכלונה. םתוך עיניו השחורות והמתוקות של שמואל'יק הקטן החולם כל היום על חחמור שישוב מן המעין (טעין-המים נמצא גפרחק קצת סן הפושבה, ואת הפיס סביאיס סשם בעגלה רתומה אל חמור) כדי שיוכל לרכוב עליו קצת. את דבר הפהפכה קראתי מתוך טמלחת-הבסף של הרבי. שהפועלים משמשים בה בפטבח. את זו קראתי נס מארשת פניהן של בנות נהלת־יעקב היפות. שריח הכרך והפודה עוד לא פנ סהן לנסרי. איני מסופק: בעוד שנה-שגתיפ ודאי תדמינה לבנות נהלל ועין־־חרוד. וחםנים חחבליליות הענוגות צבע שחופ יהיה להן. האדמה תשכיח את קרן־הםוך, יזרעאל יטשטש את ווארשה ולשון נדעון וברק בן אבינועם תבלע את לשון נרבפקי כן. בל זד, בוא יבוא. אחרת אי אפשר. ואפ לעת עתה עוד הפולגית מצלצלת במושבה, ואפ לעת עתח רק אהת ויהידה מבנות נחלת-יעקכ הביאה אתה פחוץ לארץ -י* י? . * "*"1 !תעביית. האבות *3 חפ מףיכריפ את הזירגין הפולני שלהם. ובצריף התפלח
י בז'רנון. כאן שמעתי נמ פזמון-מדודיה שהביאו . משפ*, שחובר עיי בני . אגודת ישראלי, על הריב השורר כין הציונים וחאדפדר מיאבלונה וסיעתו ובין האדסו־ר סגור וסיעתו; ־מיד נייען כעטען אויף דע-האנ'פ קבר, . פיזאל אדיין אין די חלוצים א דבח ן נחום סוקולוב דער פיניסטער, . ין טיזיין ביים נערער רביין א שוסטער; חיים ווייצסאן דער פדאפעסאר, *1 טיזיין ביים נערער רביין א שלעסער: אונים יאבלאנער רבוץ מיט רעד גאנצער סוויטע טימען פאדשיקן אויף א נאנצער שפיטה' ואולפ כעוד זפן פה והילדים ישירו כבר עברית. דק בנחלת-יעקב לא תהיה פכנמ : הז־רנון כפי שתהיה אולי במושבות אחרות שי עולי פולין. בשאלה שהתעוררה אף כאן: . חדד? או בית פשר? — נצח בית הספר. בי ה. חדר" הן פרושו אחד מקרא ושניפ תדגוס. ואת חכף הכריע האדפרר עצפו, כי הוא הפוסק האחרון כבל דבר. הוא הגוויה והוא המקיים, הוא הפששיע והוא הפכריע* ולדבריו נשםעיפ כאל קול האורים. ובית* הפסד נפתח בבד, לילדים לחוד ולילדות לחוד. ופוריו הם שנים מבוגרי בית־חפדר• לטורים . מזרחי•. אשד ביחשליפ. צעיריפ ועקשניפ הם אלה, שאינפ חצים להוציא םלה # !רה מפיהם. כיהודי חרד כין נטילת-ידיפ ל"המוציא'. ובנללפ• פוכרחיפ אף אחהג?. להתאפץ בכל כחם, ולפעמים ב"אי• . נו• ובנענוע ידים ודנליפ ולדבר ב. לשון הקוד> את זה מוכרחה לעשות נם האשד, הטובה בעלת הפטבח. המחזיקה בידה בל יי הבשול את המכתבים הארוכים (המכילים כמה גלימות גדולים) שהיא מקבלת כל י־ מבתה הנשואה וםחתגח אשר בפולין. את הפכתגיפ האלה, -הנדוליט בכמותם *י י מדי. אין היא מספיקה לגמור. וחיא קוראת אותם כל השבוע במטבח בין היי> ואת חסוי ־יי-־יי־ה - לשבת. ".