⁨⁨העולם⁩, 9 דצמבר 1948⁩ — שבוע הימים באר? [⁨כתבה⁩]

שבוע הימים באר?

בסוכנות הנהלת הסוכנות היהודית בחרה בישיבתה בירושלים מייחדת. מורכבת מב. ליקי, ש. ז. שרגאי ומ. קול. י־עוה ;. ' ייי עצמות הרצי1 מוינה לארץ־ישראל, על הועדה לקחת ‭-?'.. ‬ עם שר הפנים ועם נשיאות הועד הפועל הציוני ב!נץ זמן ההעברה ומקום הקבורה בארץ. ההנהלה ציינה בסיפוק את הידיעה, שר, הלת "הדסה" "•יאי-ריק- העבירה את המפרעה בסך מיליון דולר — הענקה 3ןו, ן לציכ' עלית "יעי־ ץ לי:ל מלאות חמישים שנה לקיום ההסתדרות הציונית -"?: אפריקה נשלח על ידי הנהלת הסוכנות היהודית , :מב־ - ־:א . ברכות לבביות נמת הסוכנות היהודית וההסתדרות מי:י־. העולמית לפדראציה הציונית בדרום אפריקה ליובלה, —ד־ ‭50‬ שנוח פעילות בלתי פוסקת והקרבה רעיון -? :? -דוות הדרום־אםריקא. ית הימה תמיד בין הראשונות —;:-. לצרכים הגדולים של השער, הברוכים בהחזרת העם — לאדמתו ובהקמת המדינה היהודית. אני בטוחים כי אתם, אחינו בדרום אפריקה, תציינו רול זוז על ידי התמםרות־יתר מחודשת למאבק הנוכחי - יעראל, בהניע לחופי המולדת, זו הפעם הראשונה בתול- - ־יי עמנו' ‭20. 000‬ גברים. נשים וילדים יהודים בחודש " למען כיטום המדינה היהודית וחיזוקה". י

ד־ר ישראל גולדשטיין ורעיתו יצאו בדרכם לישראל, ־־: ;•דיים להניע לשם ב־‭12‬ בדצמבר. כמסיבת עתינאים בניו־יורק קרא ד-ר נילדשםיין ־:*זי? עליון ולסיוע בינלא־מ- להעלאת ‭1. 5‬ מיליון עולים :־:~ השנים הבאות. -•א הוסיף. שבםיף ינואר תתכנס מליאת האכסקו־ הסוכנות —דית. ר־ משר. קול, ראש המחלקה לעליח הנוער ומר ש. נדו ־מזכיר הכללי של הסוכנות, בלוית מר א. ליפשיץ מליח הנוער. בקרי בישובי החזית בדרום — כדי לעמוד !שרויות של קליטת נוער עולה במקומות אלה. תחילה ־־־ ־ '־צנים־ שנינאלה, וכשיחחם עם חברי המקום, נת־ :"־ האפשרוח להקים שם חוות הכשרה לנוער עולה, בעז--ר •הוסר, *. אח, ב סירו במבידל הכבושה והתעכבו ביד־ :־לנ־. עם התחלת קימום ה. קודה יבררו את האפשרות ד־ ;ל־כ‭. ~‬ ניער עולה מחדש. בשעת ביקורם בנבבה. הביע מועד דש את רצינו לחזור עתה למשטר של למודים ועבי* " :י• להשיג מה שהפסיד בחדשי המלחמה הקשה. הרושם הכללי של המבקרים היה. שישובי החזית ־־־':-. המתחילים לקומם הריסותיהם, ראויים לקלוט נוער ןולו ולשתפו במפעל הקימום. תוך בדי שמירה על משטר ^ י ‭.. ‬ ־ז?":. לאיר אגדת הגבורה והמלחמה של ישובים אלה. , , : ־־ הנוער להתחזק להתישבות, לעמידה ולנםיון־חיים חשיב. שתי נקודות חדשות שעתיים לפני פתיחת . כביש הגבורה- עלו שתי קבו- . דת להתישבוח כ־1דמות שעל יד הכביש, משתי קצותיו. הקבוצה האחת "משגב מיכאל'' על שם המפקד מרכוס ^"-'־־; ככביש זד" שייכת לחבר הקבוצות. חבריה קבלו את •י משוחט בחולדה. לרשותם הועמד שטת של ‭4000‬ דינם. -. כ־כ חבר הקבוצות. מוסדות שונים, חברי הישובים 'ליי:?: וקהל רב מאלי שבאו לחוג את פתיחת כביש־ ? ־ : :־ נכחו בטכס העליז־ " •ן חבר הקבוצה העולה פתח בפרק מהתנ־ך וספר על —־. דקבוצה. שחבריה כילם יוצאי רומניה. אחריו ברכו ץ :: הקבוצות השכנות, וציר ישראל לרומניה הצייד ראובן. : *י ־:" ם"ב "טף כרץ בשם חכר־הקביצוח. באמרו בין ומאד

ד -חבר־הקכוצות נאה על כך שנפלה לזכותו להקים - כבי• נקודות בדרך תל־אביב—ירושלים? גזר — עמלים — א חלוד- ניד. אילן, מעלה־החמשה. קרית־ענבים, כל הקבוצות עניו את המלחמה תוך כדי מאבק בלתי פוסק וקרבנות מרן־ ביס, הם אבני השתלה לדרך החדשה, הס מבצרי העוז לירי־. ' דיי־פ רמשוחררת־. הנקודה השניה מונה ‭5—1‬ אלפים דונם ומתישביד. הם 'וגא' רומניה מחבר הקבוצות. הנקודה השניה מונה כ־‭4. 000‬ דונאם ומתישביה מיוצאי ־:"'־ המאוחדת, . ' במימון ההתישבית משתתפיה הקק"ל, קלן היסוד ־:־:. ?־ —די־

עולים ביום ב? שבוע זה הניעה לנמל חיפה אניד. עם ‭860 ‬ עולים. כיום נ' בא כשלש אניות ‭2100‬ עולים. פיקוח על ניירות־ערך זרים שד האוצר פירםם בעתון הרשמי מם־ 33 צו המגביל את העברתם של סוגי ניירות־ערך נוספים. לפי צו זה לא ימכור ארם ולא ישעבד או יעביר בדרך אחרת ניירות־ערך שהצו חל עליהם. אלא אם יקבל תחילה רשות לכך מאת המפקח על המטבע הזר. ד1ו חל על ניירות־ערך שהקרן, הרבית או הדיווידנדים עליהם משתלמים, או שהבחירה בידי המחזיק בהם לדרוש את תשלומם. במטבע של אחת מהארצות הבאות : בריטניה הגדולה. דרום־אפריקה, נידזילנד ואוםט־ רליה. כמו־כן חלה החובה על הבעלים של סוני ניירות ערך הנ־ל להמציא למפקח על המםבע הזר עד ליום ח• בבטלו תש"ט (‭10. 12. 48‬) דיךוחשבון שיכיל פרטים על הניירות־ערך אלד" לפי צו שני שנתפרסם באותו עתון רשמי תלה החובה של מסירת הדו"ח למפקח על המסבע הזר ער ליום ח' בכסלו תש-מ (‭10‬ בדצמבר ‭. (1948‬ נם על בעלי ניירות הערך שהקרן, הרבית או הדיוזידנדים עליהם משתלמים במטבע של אחת הארצות דלקמן: ארגנטינה, ארצות־הברית של אמריקה. בלגיה האיים הפיליפיניים הודו המזרחית ההולנדית. הודו המערבית ההולנדית, הולנד, נורבגיה. יו־פאונלנד נ, פורטוגל. פנמה, צרפת, קנדה, שוודיה ושוויצריה. אנשים שהמציאו בשעתו דויחות על ניירות הערב הנדונים, נדרשים בזה להמציא דו־־חות חדשים.

, תכנית ‭"1950—1948‬ לשינון הוקמה ועדת תכניח "‭1950—1948‬־. שמתפקידה לעבד את הצד הטכני של מפעל־השיכון כארץ כשנתיים הקרובות. ועדת התכנית חילקה את עבודתה בין 8ועדות משנה. בהן ישתתפו כ־‭80‬ מהנדסים, קבלנים, ארכיטקטים ואנשי צבור וממשלה, המצויים אצל הבעיות הקשורות בענף הבניה. פגישת מפקדים ביה־יס הארמני, בשטח ההפקר של אזור השער החדש בירושלים, נערכה הפגישה השלישית בין משה דיין, מפקד הטיבה , < ועכר־אללה תל, מושל העיר העתיקה. בפגישה נכחו ראשי המפקחים של או־מ וחברי הועדה הקונסולרית בירושלים. כהודעה רשמית, שפורסמה מטעם מטה או"מ כירושלים נאמר, כי שני המפקדים הניעו כד, לכלל הסכם על הרחבת שטח הפסקת־האש לפי תכנית ההסכם, שנחתם בשבוע שעבר לנכי השטחים האחרים. השטח החדש משתרע בצפון העיר ובדרום מערבה. בן הושג הסכם בדבר מתן מעבר לקבוצת בעלי מלאבד, יהודים לשם תיקון הנזקים בבניניס היהודיים על ד, ר הצופים, ומתן אפשרות לפועלים יהודים וערבים לתקן את דשת הביוב בשטחי ההפקר. הנד פקדיםהחליטו להיפגש שוב בימים הקרובים. המפקדים והמפקחים שנכחו בפגישה ציינו את יעילות הפםקת־האש המחודשת שנכנסה לתקפה בשבוע שעבר. 14 איזורי בחירות בישיבת ועדת הבחירות המרכזית, אסר נבחרה ע־י מועצת המדינה. הוחלט על חלוקת הארץ ל ‭14‬ איזורי בחי־ רות, אשר מרכזיהם יהיו: ירושלים. תל־אביכ, חיפה, רמת־ גן, פתח־תקוה. רחובות. ראשון לציון, הרצליה, נתניה, חדרה, עפולה. טבריה, צפת ונהריה. מספר קהלפיות יהיה כ־‭. 700 ‬ הורחב שטח תל אביב הממשלה אישרה את הגבולות המורחבים של תל־ אביב, שלפיהם משתרעת העיר על שסח של ‭37. 000‬ דונאם וכלולות בה כל השכונות העבריות של יפי וכן שכונות אבו־כביר וםלמה? ראש העיר מר י. רוקח קיבל ביום ו־ את המפר המורחבת של תליאביב חתומה על ידי הממשלה. נתניה _ עיר

לנתניה הוענק מעמד רשמי של עיריה בתוקף פקודה מיוחדת של שר הפנים המתפרסמת היום בעתון הרשמי. לרגל מאורע זה נערך בנתניה טקס חגיגי. שבו ד, ש־ תתף גם שר הפנים, מר י. נרינבוים ופקידים גבוהים אח־ רים. שר הפנים נתקבל בבואו ליד משרדי העירית על־ירי תלמידי בתי המפר ומשמרות כבוד של המשטרה ומכבי־אש מתנדבים. על הכנין הדפו דגלים. נאמו ראש העיריה ושר הפנים. לאחר שראש העיריה קרא את תוכן הצו של שר הפנים על הכרןת נתניה כעיר. הציע למועצת העיריה להעניק אזרחות כבוד של נתניה לשר הפנים הראשון של ממשלת ישראל. ההצעה נתקבלה בתשואות.

?אחר הטכס סייר ש־ רפ ים כעיר. היא ביקר במחנה העולים ונפגש עם עולים חדשים, שהניעו בימים האחרונים. בצהרים נערכה לכבודי על ידי העיריה סעודה. סמינריון ללימוד בעיות המדינה תוך שיתוף פעולה בין מועצת מנהלי בתי הספר וה־ מינהל לעתונית והסברה נפתח בבי"ס כלפור בתל־אביב כמינריון ללימוד בעיות המדינה. מר מ. אילוךרוזנהק ציין כטכם־הפתיחה, שהמורים נכונים לעשות למען ביסוסה של מדינת ישראל. על המורים לעצב בכתלי ביה־ם את דמותו של אזרח המרינה. י. קלינוכ הביא את ברכת שר הפנים וברכת מחלקתו לפתיחת מוסר זה, שהנו חוליה תשובה בשרשרת של ההסברה המדינית, שהמינהל חושב לחשלה. ד"ד ד. לוין הירצה על . החנוך במסגרת המדינה־. "מאחורי דלתנו ממש־, אמר המרצה, ,. נוצרים כבר תהליכים מ־אינים והמורה העברי חייב לעמוד על המשמר להעמקת החינוך ולגלות יזמה במשימת העתיר??. כסמינר משתתפים ‭80‬ מנהלים מתל־אביכ והסביבה. התכנית כוללת הרצאות על דמותו ומהותו של צבא ההגנה לישראל: מדיניות החוץ: מדיניות הפנים: הפרלמנט העברי בהתפתחותו: חוק ואזרחות במדינה: המיעוט הערבי: בעיות העליה: פיתוח החקלאות: עבודה וכוח אדם: ביםוח סוציאלי יסער. ת־ערך גס סידרת הרצאות על בעיות החינוך ימבנה־ בהשתתפות ד"ד ב. בן יהידה. סמינריונים דומים עומדים להיערך בכמה מקומות אחרים בארץ. עוד "' מיליון דולר -הדסה* כאמריקה מודיעה, כי ההסתדרות העמידה

לרשות "עלית הנוער" סך מיליון דולאר לתקופת שלושת החדשיםנובמבר ‭— 1!*48‬ ינואר ‭. 1849‬ נוסף על התקציב הרגיל בסך ‭600. 000‬ דולאר, שכבר העבירה -הדסה" ל"עלית הנוער־ לי4 החדשים אוקטובר—יא. ואר. כן מודיעה "הדםה־ כי היא עומדת לערוך מגבית מיוהדת לצרכי השיכון של ילדי -עלית הנוער". המוסדות הנוגעים בדבר בארץ. כבר התלו כדיינים בבעיות הכרוכות בהבטחת הצלחתה של המגבית הזאת. התוצאות הנ"ל הישגו עקבות פנייתו של מר מ. קול, חבר הנהלת הפוכ ות ייו"ר הועד המנהל של -עלית הנוער" אל הנהלת ;שי "הוטה- בארה"ב בבקשה לעשות מאמץ מיוחד, אם זה בדרך של מלווה על חשבון הכנסות השנה הבאה ואם בדרך אחרת. כדי להקל על מצב המפעל. סמבות בית דין דתי החלטה עקרונית רבת־חשיבות ניתנה בימים אלה על־ יד נשיא בית־הדין המחוזי בירושלים השופט ד"ר בנימין הלוי בדבר פמבויות השיפוט של בתי־הדין הדתיים לדון בדיני ירושות. נשיא בית־ הריןקבע כי בית־דין דתי (של הרבנות! מוסמך לרון בדיני ירושות רק בהסכמת שני הצדדים המתדיינים, ואילו כאשר אחד הצדדים מתעד לםמבות השי־ פוס של בית־דין הרבנות — יש למסור את הבירור לכית־דין מיוחד, המורכב משני שיפטים של בית־הדין העליון ומהרב הראשי. משלחת המגבית המאוחדת חזרה לאמריקה ‭* 34‬ חברי המגבית המאוחדת באמריקה, שסיידו כארץ במשך השבועות האחרונים, יצאה את הארץ ביום ה' שבוע שעבר. לפני צאתם נערכה להם קבלת פנים בבית הממשלה כנוכחוח כל חברי הממשלה. גב' בךגוריון, פקידים גבוהים של הממשלה ואורחים מוזמנים. המסיבה התנהלה באוירה לבבית וכל חברי המשלחת ביקשו מראש הממשלה והשרים אוטוגרפים לזכרון. כמו כן ביקרו כעשרים מדם בעירית פתח תקוה ובמפעלי השיכון העירוני לעולים ובאיזור הכפרי והתעשייתי. במסיבת עתונאים, שנערכה בתל אביב. הודיעו ראשי המשלחת. כי תזרם לאמריקה יעודדו בעיקר את הפעולה לבניין בתים במדינת ישראל והם מתכוננים לגייס למסרה זו במשך שנת ‭1949‬ סכום של ‭!0‬ מיליון דולר. ראשי המשלחת הסבירו, כי הארגונים אספו בשעתם סכומים ניכרים לעזרת קהלות שונות באירופה• כינתים חרבו שהלוח אלו. ובין יהודי אמריקה מורגשת נסיה להקים

בכספים אלה מצבות זכרון לקהלות החרבות. לרעת המשלחת מוטב לנצל כספים אלה להקמת בית או רחוב שלם בישראל מאשר להשקיעם מצבות זכדון באמריקה. אותם הארגונים, שלא היה להם בעבר קשר עם ארצות אירופה יהיו מעונינים, שיוקם על שמם הם בית או רחוב בישראל. המשלחת מיצנת ‭7000‬ ארגונים שונים עם ‭800‬ אלף יהודים. %‭90‬ מבין חברי ארגונים אלה לא היה להם עד השנים האחרונות שום קשר עם ארץ ישראל. הקמת מדינת ישראל גרמה לידי שינוי במהלך מחשבותיהם של יהודים אלה, ועתה מוכנים הם לשתף עצמם במלוא יכלתם כבנין המילדת העברית. המשלתת שהתה כארץ כשבועים וחבריה מלאי התפעלות מכל מה שראו ושמעו כאן.

פועלי אמריקה וארץ ישראל צי. זימרמן, סגן נשיא "אינסרניישונל ליידים גאר־ מנטם וארקרם-, המונה למעלה מ־‭350. 000‬ פועלים ופועלות באמריקה' השוהה בארץ ומסייד בה, ביקה כועד הפי על של ההסתדרות ונתקבל על־ידי הועדה המרכזת. האורח סיפר מרשמיו על ביקורו בשנת 1945 בפולין ובשוודיה ובדרכי הכריחה. בדו-ח שמסר אז על ביקורו לאינםרניישונל־ " תבע מאמץ גדול של אמריקה למען הוצאת היהודים מאירופה. מן הנטיון בקאנאדה, שקלטה רק אלפיים פועלים מהגרים מאירופה. יודע הוא את הקשיים הכרובים בקליטה והוא מלא הערצה. בשמו ובשם שולחיו, להסתדרות העוברים ילמדינת ישראל, שהשכילו בזמן כה קצר לקלוט רכבות עו־ לים. בשליחות נשיא האיגוד דובינטקי הוא ללמוד כארץ את בעיות הקליטה. למען ידעו באמריקה להושיט עזרה גדולה ויעילה יותר. מסיבות אגודת הציירים והפסלים ערכה מסיבה לצייר ראובן, לפני צאתו לרומניה לשרת שם בציר ישראל. דיברו הצייר ה. גליקסברנ. מר אל. פרלסון, המשורר א. המאיר' ואחרים. הצייר ואיבן הודה למסובים ולנואמים על ברכותיהם. סיפר כיצד העיז לבוא לארץ־ישראל לפני שנים רבות, וסיים בקריאה לציבור האמנים ללכד את שורותיהם, על אף הניגודים ה-אידיאולוגיים- ביניהם, לנען יובלו לתפוס את מקומם הראוי בתיי התרבות והיצירה של מדינת ישראל ולתרום לבימה ולשגשוגה. הליגה לקשרי ידידוה ישראל־ציכוסלובקיה נפרדה במסיבה לבבית מאת ר. כן־שלום (פרידל), היוצא לשמש בתפקיד קונסול ישראל בפראג. בדברי הברכה (ד"ר ח. קוגל, אירמה פולק, הקונסול הצ־כוםלובקי בתל־אביב מר גרינואלד וח. בפרי, מזכיר הליגה) צויייה פעולתו רבת הפנים שלרפי־ - כשליח פרםיזן בארצות אירופה ובמנהל המשרד הארצישראלי בפראג אחרי חום המלחמה. בחיפה נערכה מסיבה לכבוד מר נאםטון טאםייה. ראש האגודים המקצועיים הנוצרים בצרפת ועורך עתונם -סינדי? קאליזם": ממיסדי ועורכי העתון היומי הנודע ל'אוב, קצין לגיון הכבוד, שהצטיין בפעולתו בתנועת המהתרת. קידמו אותו בברכות מר אבא חושי, החברים רחמון וג־בריון, ערבים מברית פועלי א-י ומר א. כלפון. בתשובתו אמר מר טאםייה: אני יבול להביא לבם את ברכת פיעל־ צרפת ואת ברכת האיגוד הבינלאימ־ של רפיעי־ם י הנוצריים. עיני כל העולם נסויות אליכם. יש לכם הישגים, ביחור בשטח הפעולה הקואופרטיבית, אשר תנועת פועלים ותיקות יכולות ללמוד מהם. שמח אני לציין כי בישראל :פתרת בעיח היחסים בין הגזעים והדתות, בעיה אשר בארץ זו היתד. תמיד עדינה ביותר.. . קבלת־פניס הקונסול הצ-כי הכללי, אינג־ יאן נובק ורעיתו. החוזרים בקרוב לארצם, קבלו בביתם ביום הששי שעבר את נציגי התאחדות עולי צ־כוסלובקיה ד-ר א. ברגמן, ק. פריד ואת ו־ר ט. ולמש. המשלחת מסרה לקונסול אלבום ובו אוסף תמונות של קרן היסוד המשקפות את השתתפותם של היהודים יוצאי ציכוםלובקיה במפעל הבנין של ישראל. הקונסול הכללי קבל את האלבום בשמחה רבה והצהיר להמשיך בעזרתו למען ישראל גם להבא. 97668 תלמידים בארץ נתפרסם רין־וחשבון על היקף מוסרות החינוך בישראל במשך השנה החולפת? לפי הרשימח למדו אשתקד ‭97668‬ תלמידים ככל הארץ! בירושלים — ‭!15116‬ תל־אביב — ‭!30780‬ חיפה —‭!8248‬ ערים אחרות — ‭!16212‬ מושבות — ‭, 29312‬ ב־‭818‬ מוסדות. בירושלים היו פתוחים בשנה שעברה ‭69‬ מוסדות עם ‭732‬ מורים ב־‭442‬ כיתות. לפי זהרמים מתחלקים מספר התלמידים כדלהלן: המשים אחוז לזרם הכללי, ‭28‬ אחוז לזרם העובדים ו־‭22‬ אחוז לזרם המזרחי. השנה נוסף הזרם הרביעי של אגודת ישראל. הצטרפות בתי הספר של האגודה לפי החלטת ממשלח ישראל הוצע למרכז אגודת ישראל לצרף את בתי ספרם בארץ למערכת החינוך של המחלקה ולקבל מעמד של זרם רביעי. או להשאר במעמד של מערכה אוטונומית מחוץ למערכת ולהסתפק בתמיכה ופיקוח מינימלי. מרכז אגודת ישראל קיבל את ההצעה הראשונה. רוב בתי הספר של אגודת ישראל בירושלים ובארץ בולה צורפו למחלקת החינוך וחחולנה עליהם כל הזכויות והחובות של שלושת הזרמים האחרים. אושר ועד מפקח לזרם אגודת ישראל, והד"ר אברהב דויטש נתמנה כמפקח ראשי על כל רשת החינוך של הזרם,

מומחה לבנין ערים ם. סולו, מומחה לבנין ערים בארצות הברית, שהוזמן על ידי משרד העבודה והכינוי. הניע מפאריס ונפגש עם שר העבודה והבינוי. עם ראש מינהל התיכנון ועם מנהל המשרד. הוא יעזור בתיכנון אזורי וכל-ארצי. הרובע היהודי נחרב כליל שלושה עתונאי חוץ הורשו לסייר כעיר העתיקה בי - רושלים ובמקומות הקדושיב!. לדבריהם מצאו אח רחבת הכותל סגורה בפני כל תנועה. הרחבה והכותל עצמו לא נפגעו בלל מפעולית קרב. הרובע היהודי של העיר העתיקה הוחרב כליל. לעומת זאת מציינים. כי פגיעות המלחמה של המקומות הקדושים בכללם אינן גדולוח. יד לפורצי הדרך לירושלים יד לפורצי הדרך לירושלים, בצורת אובליסק, שגבהו ב־‭13‬ מטר, מעשה יוי הפסל משה ציפר, יוקם אי־שם על אחת הגבעות שבהן נערך אחד הקרבות לקיום הקשר עם העיר. בסיסו של האובליסק ‭2, 40‬ על ‭2, 60‬ מטר, והאובליסק עצמו הוא ‭140‬ על 2 כסר, והוא הולך וצר. בשיפוע קל, כלפי מעלה. עמוד האבן גבהו יהיה ‭12‬ מטר ובראשו החרב וענף־העלים — סמל צבא ההגנה לישראל. עשוי ברונזה. על האובליסק יהיו שתי כתבות: האחת חצובה בלוח אבן מוקדשח ל"חיילים ולעובדים אשר בנשקם ובעבודתם סללו דרך זו לירושלים" השניה -אם אשכחך ירושלים חשכח ימיני" — עשויה ברונזה. מצבת־הזכרון עולה מתוך חלקת סלעים ותתמזג בתוך הגבעה. להקמת האובליסק משתמש האמן באבנים לקוחות משדות הקרב שבדרך לירושלים. המקום סביב האובליסק ישמש מקום מפגש לנוער. בתוך גךאבן יהיה מעין נובע וגן זה סביב האובליסק ישמש מקום מפגש לנוער, שיתיחד עם זכר פורצי הדרך. נפתחו השבוע נפתח בעכו בטכס חגיגי סניף משרד הדואר, שהפגין בצורה נאה את יחסי הידידות והשכנות הטובה בין התושבים הערכים והעולים היהודים. שבאו להשתקע כעיר. נפתחה תחנת משטרה ישראלית ברמלה. היא התחנה הרביעית ב פת רחובות. 500 פועלים ערבים לקטיף מרבו לשבות העבודה החלים להכניס לפי שעה 500 ערבים לעבודות הקטיף. שברם יהיה שתה לשכר העבירה של פועל קטיף עברי. מתנה לקונםרבטוריון הא"י הקונסרבטוריון הא־י למוסיקה קבל מאח הכנר המ־ פורסם יוסף םיגטי מתנת ספרי מוסיקה וחומר למור רבי־ ערך, לאות הכרתו והערכתו של האמן לפעולות המוסד. חלוקת פרס אנגל סרס אנגל של עירית תל־אביב ליצירה מוסיקלית מקורית כעד שנת חש־ח ניתן לקומםוזיטור עדן סרטוש על היצירהיזכור־ ולקומפוזיסור מרק לבר* על היצירה " "קונצרט לפסנתר ותזמורת'־. פרם אנגל בסך 200 לירות מיועד בחלקו ליצירות מוסיקליות מקוריות ובחלקו למחקרים על המוסיקה העברית, אולם השנה ניתן הפרס כולו ליצירות מוסיקליות. בטקס החלוקה אמר א. פרלסון דברי־פתיחה ופ. כן־חיים קרא אח נימוקי ועדת־השופטים, שחבריה היו א. בוסקוביץ, פ. בן־חיים ופרופ' ל. קסטנברג. אחרי חלוקת הפרטים הרצה מ. רבינא על שירי צבא בישראל. בסוף נוגנו ע־י חברי החנמורת הפילהרמונית שחי היצירוח שזכו בפרס — יזכור" עם עדן פרמוש כסיליסט, וחלק ב' שלהקונצרט־ - עם מדק לברי ליד הפסנתר. בתומורת הפילהרמונית מר ניקולאי מלקו, המנצח הרוסי הנודע, הגיע לתל־ אביב, הוא ינצח על הםידרה השלישית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית? 1772 פליטי שנחאי סנן הקונסול הישראלי בניו יורק, מר יובל. הניע לשנחאי כדי לתת וויזות לי2דד1 פליטים יהודים העולים ארצה דרך צרפת או איטליה.

שבוע , נאמני תעופהחברת -נאמני תעופה- שבארץ עורכת שבוע ע* במטרה — ללבד את בל העם סביב המועצה לתעופה ־[ תפקיד גדול אחד: כיבוש שמי הארץ. הכנסות השבוע לן[ לרכישת כלים >מכשירים לבסיסי האימון וההדוכו ‭, | ‬ היום המציאה ומועצה לתעופה ‭300‬ דאונים, ‭120‬ פי| ‭1000‬ נוער מאומן. כן המציאה "המועצה לתעופה־ ‭?12 ‬ נים: 4 למתחילים, 2 למתקדמים. 2 לשיאים עול3י־ . ן מתיקנים ומחורסים. המועצה רכשה 7 ממוסים בשביל תיל ה* - ראל. מהם 5 אוויריני־אימון ו־2 אמבולנסים אוירייב, ‭: | ‬ בתרומות של יחידים •רבים. כן נישאים במה כן הזר-ן. הללו שמות םייסים שנפלו בקרבות ושמשפחותיר! ^ להנצחת זכרם. חכרתמעוף־ " יש לה הון של מניות, בםכופ ‭1010 ‬ מספר חבריה מגיע ל־‭30, 000‬ הכנסותיה מכפ:' : להוציא את המוסדות — מגיעות ל־‭3000‬ ל"י לחות שופטת־שלום ראשונה עוה־ד הגברת איגניה ווינונרדוב נהלני־ ־: שלום במדינת ישראל. זו הפעם הראשונה באיי ־י אשד. לתפקיד של שופס־שלום. חילופי משמרות ? בהתאם להסכם בין המפקד היהודי ־הד:" בירושלים. הוחלפו ביום ששי לפני הצהרים העו&וז' עובדים היהודים על הר הצופים. שיירת מזון ודלק ה עם המשמרת החדשה להר המפורז. ‭58‬ שוטרים יק ^-- החליפו את איי השנמצאו על ההר. החליפין עברו ללאה בליווי משמר מטעם הלגיון הערבי ובחםוח מפקחי ו! מעתה תתחלפנה המשמרות היהודיות על הר הצופים | לשבועיים. ואחת לשבוע תעלה שיירת מצרכים. תאונות דרכים יותר משלושים אנשים נהרגו בתאהנוח דומנ* השבוע האחרון בתל־אביב בלבד. דוב ־?'. א?;-, . X־־; כיניות צבאיות, מר שמואל קפלן בן ‭. 75‬ נדרס כחהן בי בתל־אביב. הזקן נהרג במקום. באותו יום נדרס-‭, 1 ‬ על ידי מכונית צבאית. — מר יוסף רוזנבליס. :'" תל־אביב. האיש נפצע. מלך פלשתינא ביריחו התכנסה בסוף השבוע שעבר "הועידו •י תינאית השניה'. שלדברי רדיו רמאללה השתי. :? :־ ערבים, ובהם גס פליטים ארצישראליים והחליט־ י: איחוד עבר הירדן ופלשתינה והמליכו את עבדאללד^ על הממלכה המאוחדת. כמו כן החלימה על החזרת דמי ומסירת יפוייכח לעכדאללה שידאג לבחירת נציגות ז י ‭. --. ‬נדי1 את עניניהם. הובעה תודה לצבאות ערג מידיעות האוניברסיטה העברית בירוש' המעבדה לזואולוגיה כללית באוניברסיטה מ הקדישה לסרופ? ב. צמוק, פרופסור לגיניקולוגיה וחתי בדה לחקה ההורמונים באוניברסיטה העברית, את הנוניי של ל. ה. ברטשנידר וי. י. דיוונה דה ויט על הנוזא 1 קרינולוגיה של המין בכעלי־חוליות בלתי יונקים. זוהי אחת המונוגרפיות בטורה •סחקו ם כמשך המלחמה־ ההולכת ומתפרסמת כעת בהולאנו? פרופ־ צונדק נתמנה לאחרונה בחבר ב־;יי־• י של -אקסרפפה מדיקהי. ירחון רפואי מפורככ י* י לאור באמסטרדם כולל תמציות של כל המאפריב ? י הרפואה הקלינית והנםיונית מעתינות הרפואה בעולב' ועדת העורכים כוללת אנשי מדע ידועים מארצות ור פרופ' צונרק נתמנה גס כן לאחרונה כעויך־הנ" העתון המדעי האמריקאי: -אובסטטריקאל אנד גי"־־' סורביי", המופיע פעמים בחדש. נוטח מחודש של טפרו של פרוס' צונדק: *י? קליניות ונסיוניוח של מנגנוני המין והסדרה ההווי שלהם־, המבוסס על עבודתו באוניברטיטה העבריה י החולים הרסה בירושלים ונתפרסם במקורו בארצות י ב־ו‭, 194‬ הופיע כעת בספרדית. אף כי הספר נדפס ני אירס עוד ב־‭1946‬ הניעו האכסמפלרים הרכונים ?י צאה המתוקנת רק לפני חושים מספר לארץ. רק עכשיו הניעו לארץ ידיעות מארגנטינה ל סוס הרב שניתן שם בעתונות הכללית בתחילת ל לדו'־ח של פרופ• סיקרד שהכינו לאחר חקירות גיזי נרחבות, שהוציא לפועל בארגנםינה. פרופ' ל. פיקחי' מנהל המחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בי¥ !י גנםינה בסוף 1946 והדו־ח שלו הוגש לממשלת י י זמן מד. לאחר כך. הננראל פירון, נשיא הרפובליקו טינית. הזמין מיד את ראש העדה היהודית בארגנטינו לו על הרושם הרב שהוו־ח עשה על שלטונות אי"י

במסגרת מסיבת עתינאים, דיבר הגנרל מידו! על בעיות הנפט והמים בארץ ישראל ועל חשיבות עבודת אנשים בפרופיסור פיקרד. במכתב מיוחד לנשיא האגודות היהודיות בארגנטינה, מסר גנראל פירון את תודחו החמה על חקירר תיו הגיאולוגיות התשובות של פרופ- פיקרד בארגנטינה ועל דדו"ח של־. הננסיה הרוסית במדינת ישראל טקס הכתרת שני כוהני הכנסיה הפראבוס־ יא-ית שה־ :יעו השבוע ממוסקבה לירושלים, ליאוניד ויוכט־ טקי שי־ שמשו ככנסיה הרוסית בעיר הקדושה, נע רךברוב פאר במנ־ זר ך, גרול גורני בעין־כרם בירושלים. לטקס באו נציגי הצירות הסוביטית בתל־אביב. המזכיר הראשון טרנייב והמזכיי ־""

סמיושקין, ראש עירית ירושלים מר אוסטר, נציג הטוכנות היהודית, נציג המושל הצבאי ד"ד יוסף. נציג־ הב סיה היונית ואורחים רבים וכן עשרות הנזירות הרוסיות המתנירר־ת במקום. הציר הסוביטי כישראל. מר יארשוב, שהיה צריך להשתתף בטקס. שלח את ברכתו בידי שני מזכיר־ו. באמ י ם הכנםיה אשר על ראש ההר נערכו התפילה המטורתית וטקט ההכתרה כהשתתפות מקהלת הנזירות. אחר כך נערך כגן המנזר סעודת מצוד. חגיגית. הארכיסנדים הושיב את מר אוסטר לימינו והזמין את העתהאים העבריים אל השלחן. בנאומו הראשון כארכימנדריט, אמר: -כשם הכנסיה הרוסית אני מודה לממשלת ישראל שנתנו לנו את האפשרויות לחדש את עבודתנו המיסיונרית והדתית כזורץ הק־ דושה. בעמדנו כאן ואתו נציגי אמא רוסיה ונציג ירושלים ובחדשנו את עבודתנו נראה לנו, באילו ישו המשיח נמצא בינינו!. אח נאומו ליוותה המקהלה בשירה. האב יוכםינסקי הרים את כוסו ובל הקהל קם על רגליו שעה שקרא לתיי צבא ההננד, לישראל -מי יתן ויביא את המלחמה לידי גמר מוצלח ויבוא שלום על הארץ הזאת. הורות ל. *חונות צב:ז זה חודשה העבודה של המיםיה הפרובוםלבית הסובייטית. מר יצחק רבינוביץ מנהל הרכוש הרוסי י-טע:; ־כיכ־ :־-. ר־י־דית. בירך מטעם המוסדות היהידיים י. ". ' אח ־־ הדום :־: ־שראל והמיסיה הרוסית בארץ. כן ציין את עזרתה של ברית המועצות למד־־ . ישראל. הוא הרים את כוסו להצלחת פעולת המיסיה ולהמשך ההבנה ההדדית כין ישראל וברית המועצות. מטעם המושל הצבאי בירך הםגן י. סימון.

החשמן ליאוניד ממוסקבה בירושלים החשמן ליאוניד מםיםקבה ביקר בירושלים בלוית הקונסול הרוסי הכלל־ במדינת ישראל. מר סרנייאי. הם ביקרו אצל המושל הצבאי ביקור נימוםין. לאחר זה כיקר החש' מן ליאוניד בלוית קצין השלטון הצבאי במגרש הרוסים. החשמן ליאוניד ישהה זמן מה בירושלים. ביקורו של מר סרג"או בירושלים הוא השני תוך שבוע ימים ומטרתו הקמח קונסוליה רוסית כירושלים שתטפל לא רק בעניני הנתינים הסוביטיים, אלא נם תקבל לידיה את הנהלת עניניה האדמיניםטראטיבייס של העדה הריס־ת. דוגמאות למוסקבה דוגמאות של םתורות תעשייתיות שונות מתוצרת הארץ. הבאית בחשבון ליצוא להוסיה. נשלחו על ידי משרד המסחר, החעשיך ־אכ־י־ - אל מר מ. כידראני. דנטפח -מסחרי ליד הצירית הישראלית במוסקבה.

שונות שרידי עיר עתיקה מתקופת התנ־ך נתגלו בחפירות הנעשית בשייך מונים, שבקרבת תל־אביב, החפירות מתנה־ לות על ידי דיר מייזלר. תוך חפירה :תגלו חמש שכבות מאוחרות יותר, מן התקופות הרומאית והביזנםינית. ייתכן. כי המבצר, ששרידיו ליד תחנת ריויננ, שימש להגנת עיר זי מפני התקפה דרך הירקון. השם שייךמוניס מקורו הוא עתיק ומונים אינו אלא שיבוש שמו של מינוס מלך כרחים, שהיה גכורם האגדי של הפלשתאם יוצאי האיים. נראה כי העיר שימשה מבצר לפלשתים בגבול נחלת שכם דן- — נציג מדינת ישראל, מר פייקוביץ נתקבל בועידה הבינלאומית לעניני הרכבות, המתכנטת בפלורנץ שבאיסי ייה כמטרה לעבד תעריף מוסכם לנטיעות בין ארצות המערב והמזרח. המשלחת הבריטית ניסתה — אם כי הפעם לשוא — למנוע בבל הדרכים את קבלת הנציג הישראלי. הערבים אמם משתתפים בכינוס זה. — עשהים ושלושה משבויי היהודים בעבר הירדן חזרו לארץ. לאחר ששה חדשים של חיי־שב', לדבר־ דחיז־ דים .. אילילא רענרד מבחוץ — הייני גוועים ברעב־. המשוחררים סירבו לעזוב את מחנה השבויים כל עוד לא תשוחררנה ארבע הבחורות וביניהן האשד. שנחטפה ברשסון, הנמצאות שם. אולם כל שידוליהם לא הצליחי, ואתמול לא היתה להם עוד ברירה אלא לצאת בדרך לחופש. — הואיל ואין עדיין ישיב עברי בפקיעין. מצא המשרד לדתות לנכון להוציא את ספרי התורה העתיקים מפקי-

עין לרשותו, לצורך הגהה ותיקין. שלושה ספרי תורה הושארו בכית הכנסת העתיק, בית הכ. סת יתוקן עתה וחצרו תוקף גדר. — ככפר אםומר־ה שליד נהריה גילו פועלי חצץ גולגולת מאובנת של אדם פרה־היסטורי. הגולגולת מצטיינת כדפנותיה העבות יבחלל קרקד קטן באופן יחסי. במצח נמוך. וכעצמית גבות עבות יבוייטות. משערים שזהי אדם ניאנדר־ ט־איר'. מחלקת העתיקות שליד משרד העבודה והבינוי מת־ כוננת לערוך חקירה במקום והזמינה לשם כך את ד"ד שטק־ ליפ, מרצה לארכיאולוגיה פרה־היטטורית באו יברסיטד, העב-ר-ת, במקום תערך חפירה כדי לחקור את הממצה הארכיאולוגי.