העולם, 10 ינואר 1946 — Page 7
קולנוע . ערך. ירושלים, טלפון 3829 בכדי לתת ספוק לדרישות החוזרות ובאות מצד הקהל. אנו נותנים נפעם השניה את היצירה הנצחית שי מטרו גריר גרסו! ולטר פיג־ון מדם קירי י הצגות ל ז - 9 - 6. 45 ביום חששי(חיום) 3 אתה"צ; אל יאוש בהצגות יום — 3 אחחיצ: מדם קירי
בציונות
— הנהלת המוכנות היהודית בירושלים קיבלה מאת מרכז ההטתדרית הציוגית בארגנטינה את המברק הבא : "אם יגשימו הערבים את החלטת החרם שלהם, מוכנה יהדות ארגנטיגה לקלוט את עודף התוצרת של התעשיה בארץ ישראל. *אנו חושבים שכן יעשו גם יתר הקיבוצי!? היהודים בעולם. אנו מוכנים לפעולה ומחכים להוראותיכם", — 200 צירים מכל ערי בריטניה השתתפו תוך עירנות ניכרת בכינום הארצי היוצא מן הכלל של הקהק"ל בלונדון) (6 לח"ז), שאחת מהחלטותיו היא ההבטחה הנחוצה לתת ליישוב העברי בארץ ישראל את כל התמיכה הדרושה לו, להמשיך בבני! ותקומה תוך מאמץ ומרץ מקסימלי ולאסוף במשך השנה לא פחות מ־300. 000 לי"ש בממלכה המאוחדת. בהחלטה הפוליטית נאמר: ועידה זו של הקהק"ל באנגליה מגנה פה אחד ובכל ההתרגשות את הגזירות והקיפוחים של הםידורים החוקיים בהעברת קרקעות המוציאים %90 מארץ ישראל וקרקעותיה מרשות התישבות יהודית ומהווים אך משל ומופת אחד ויחיד לתחוקת הפליה לרעת היהודים על יסודות הגזע. לגזר רות וקיפוחים אלה של הספר הלבן אין כל יסוד חוקי או מוסרי: אלה ד, ם מעשי הפרה, המפירים בכוח הזרוע את ההתחייבויות הפומביות שבריטניה קיבלה עליה בתוקף המנדט. הממשלה הבריטית והעם הבריטי תייבים לדעת ולהבין, שתחוקה מושתתת על איבה גזעית היא הפרת החוק הכין־לאומי והיא עומדת בסתירה גלויה ובגיגוד גמור לאידיאלים של חופש ודנמוקרסיה. בישיבת חפתיחה נקראה אגרת ברכה של דייר ווייצפן ובה נאמר בין השאר : "שיבתי לאנגליה ונסיעתי בקרוה לארץ ישראל נראית לי נחוצה מאד. במשבר הזה שהועמדנו, בפניו אין דבר חיוני יותר וטמלי יותר לטבע קביעותו והת - מדתו של מפעלנו בארץ ישראל מאשר אדמה וקרקע. . הקהק"ל היא יטוד היםודות של בנין ציון ותקומתה. כל דר נאם גומף המרתיב ומגדיל את תחומי ההצלה לעמנו מחזק! 'מבצר יותר את אבני־השתיד. של היים יהודים מתודשים, חיים של חופש וכבוד שהננו יוצרים ומכוננים בבית הלאומי. אחרי הטרגדיה המזעזעת שעברה על עמנו מביאה הועידה ' שלכם בשורת עידוד, בדעתי שאתם לא רק תשאו את קולכם ברמה כדי להשמיע ולד, דגיש התנגדות איתנה לגזירות הקרקעות הבלתי צודקות שבספר הלבן שאין הדעת סובלתם ואין. הרוח פובלתפ, אלא יחד עפ זה תנסחו וומןבלו תכגית קונו סטרוקסיבית לקניות חדשות של קרקעה* ןלחקמת מושבות חדשות. ובזה גפגין שוב קבל עפ ועדה וכל העולט בולו את. א חוותה של ארץ ישראל עפ עפ ישראל, זו האחדות ן8לא[ תיקרע ולא תישבר על אף כל המכשולים". אגרות ברכה נקראו גפ מן הרב הראשי הגרי"א הרצוג :ארץ ישראל, יצחק בךצבי בשם הועד הלאומי, ו"ר גרא־ :'בםקי, ישראל רוקח בשם עירית תל־אביב, הרב מאיר :רלין, מורים רוסנברג וקבוצת "הבונים" העצורים במחנות :בגרמניה. בין הנואמים בכיגוס היו : הרב גולדבלום (בשם ־תאתוות ציוני בריטניה), הרב ווינטרמן (בשם המזדהים לוונברג (בשם פועלי ציון), י. פרנקל (מפלגת המדינה היהודית), מרת אנזיל (בשם וויצ"ו) ופ. מ. לנדאו (בשם ועד ~ליחי הקהלות) שאמר : היהדות הבריפית מצווה ועומדת ־־ופיע מאוחדת ומלוכדת כולה בפני ועדת החקירה האגגלו־ אליייקאית ולהכרין שפ בנומת תד־משמעות, כי ארץ ישראל ־־א המרכז, היא היתד והיא הפינה לסל הבעייה היהודית, אין מקום אחר להגירה ועליה זולת ארץ ישראל והיא התקוה ־אחת והיחידה ליהודים מחומרי הבית. — הועיוה הארצית האמריקאית של קרן־הקימת נפחחד, ;כמוצאי שבת) במלון ויליאם פאן בפיסםבורג, בנוכחות אלף צ-ריס מכל רחבי אמריקה. באגרת הברכה לועידה דורש ד"ר י"יצמן מציוגי אמריקה לאזור את כל כחותיהם למען ההיאב' קות במפר הלבן וגזרות הקרקעות. הועידה נגעלה אחרי דיוגים רציגיים במשך 3 יפים על הרצאתו המקיפה של ד"ד גראנובםקי שדרש להשפיע בכל הדרכים על בריסניה שתתקן את גזירות־הקרקעות בארץ ישראל. — ועידת ההסתדרות הציוגית המאוחדת בבולגריה, דיראשונח מאז , 1937 נפתחה בסופיה ביום 6 לח"ז באולם בית חעפ בנוכחות 126 צירים ואורחים רבים מכל ערי המדיני'• הועידה נפתתה בשירת "התקוה" וההימנון הבולגרי ע"י בקהלה בת 100 איש באוירה חגיגית ומרוממת ביותר. הרב הראשי ר' דניאל ציון ערך תפלתיזכור" לחללי ישראל •::רצחו " במלחמה ובידי חנאצים וכן לחיילים היהודים בצב־ אות השחרור ובחטיבה היהודית הלוחמת שנפלו על שדות ייקטל. הרב הראשי קרא לאחדות יהודית שלמה והדגיש עדאחדות הוא היום צו השעה ממש למען הצלת שארית יעראל. לעםקנים הציונים הותיקים שנוכחו בישיבת הפתיחה "ולק כבוד מיוחד לרגל יובל החפשים שנה לקיום ההסתדרות הציונית בבולגריה.
מר חיימוב, יו"ר ההסתדרות הציונית, הזכיד בנאופ הפתיחה את גבורי ישראל שנפלו במלחמה והדגיש שיהדות בולגריה עמדה בקו החזית ממש בשורות המשחררים. הוא פנה בקריאה חמה להמשיך במאבק למען האידיאלים הלאומיים היהודיים והגשמתם המלאה. ראש ממשלת בולגריה גירוגילף שלח לועידה אגרת ברכה עפ איחוליפ להצלתת עבודתה. — הרב ד"ר מ. גורוק, חבר הוועד הפועל הציוגי ואחד ממנהיגי יהדות לסביר. לשעבר, הגיע לשםוקהולם מרוסיח, ששם נמצא כפליט במשך חמש שנים וחצי. ד"ר נורוק יוצא בקרוב לביקור קצר באמריקה ומשם הוא מתכונן לעלות לארץ־ישראל. — ממרכז ארגון הפליםים היהודים ברומא שבהנהלת הסוכנות היהודית, גתקבל (6 לח"ז) מברק זה : "בשם כל הפליסים היהודים באיםליה אנו מביעים את תורתנו וברכתנו העמוקה לאחינו בארץ ישראל על בגדי החורף ששלתתם לנו, הבגדים ד, ם לנו לא רק כסות לגופנו, אלא גם כסות לנפשותינו". — במתאתו על הפסקת העליה היהודית לארץ ישראל אמר הטנטור ר. ווגנר בניו־יורק, כי זהו מעשה של זלזול מבזה בהםכם בין ממשלות אמריקה ובריטניה. לפני מינוי וועדת החקירה, לאחר שדרש הנשיא טרומן בתוקף להרשות מיד את עלייתם של מאה אלף פליטים חטרי ישע, הבטיחה הממשלה הבריטית באופן מפורש לקיים את העלייה בשיעור העלוב והבלתי־מטפיק של 1500 נפש לתודש, עד שוועדת החקירה תציע את המלצותיה בענין. זהו זלזול קשה לב — אמר הטנסור — בממשלת ארצות־הברית ובמשאלות הקונגרס האמריקאי, שהובעו ברורות באישור הצעת ההחלטה הארצישראלית על יוי שני בתי הקוגגרס. אשר לגילוי הדעת של הגנרל מורגן ציינו הסנסור ווגנר כהתפרצות מגותכת, שהיא חלק מתעמולה ערמומית המתנהלת עכשיו בעולם בכווגה לפגוע בזכויות לפיתות המולדת היהודית בארץ ישראל. — לשם הקמת כפר חדש בארץ ישראל ליתומי יהודי אירופה על שמו של גיורג' וואשינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית באמריקה, נוסדה הפתדרות מיוחדת "מושבת וואשינגטון בארץ הקדושה, בע"מ" בראשותו של הרב צמת גדין מבירת ארצות הברית, האופפת כפפים למטרה זו בכל רחבי הארץ. הכפר יוקפ בקרבת יבנה, 25 מילין דרומה לתל־ אביב. יריית אבן־הפינה תתקיים, לפי התכנית, ב־22 לפברואר ש. ז. — יום הולדתו של גיורג' וואשיגגטון. פכופי כפף ניכרים כבר הועברו למטרה זו לירושלים. — האסיפה חכללית של חברי הצ"ח הבלגיים שנתקיימה 1־3 ביגואר בבריםל, קיבלה ברוב עצום את ההחלטה להשתתף בקוגגרט הציוני הקרוב העומד להתכנט בקיץ ש. ז. — בפדרציה הציונית בקובה גבחר ועד חדש מורכב מהחברים הבאים : יו"ר — רפאל זילבר, סגן יו"ר — ישראל לופקי, מזכיר כללי — ש. שוורץ, גזבר — שמעון סםרן, מנהל מחלקת הגוער — פגוד מ. קפלן, מגהל מתלקת התעמולה — יעקב לוינפון. יתר חברי הועד הט : פרננדו מרסי[ הירשל, אברהם ויגשסיין, פוריס גימלשטין, משה לוין וליאון קישיגיסקי. — מקולומביה שבאמריקה הדרומית מודיעיפ על התפתחות ניכרת של התנועה הציונית. אגודות ציוניות קיימות בכל הקהלות חחשובות. פעילים ארגוני הנוער וויצ"ו, הפדרציה הציונית כיגטד, בהתחלת אוקטובר ועיוד, לשעת חירום, שבה השתתפו מלבד באי־כוח הפדרציה והארגונים הציוניים, גפ נציגי הקהלות מבוגוטה, קאלי רד ערים אחרות. כ"כ היה נוכח ונאם נשיא הועד הנוצרי למען א"י. תפקיד הועידה היה להםביר את עמדתה ודרישותיה של הת־ נועה הציונית לקהל היהודי והלא־יהודי. נתקבלו החלטות הדורשות עליח חפשית ומדינה ־הודית בא"י. הפדרציה הציונית הנישה תזכיריט לצירי האומות הנד אוחדות ולנשיא הרפובליקה. משלחת מורכבת פאישים בעלי השפעה מקולומביה השתתפה בועידה הנוצרית למען א"י, שהתקיימה בהחתלת נובמבר בתאשינגטון . ענין הציונות וארץישראל מוצא הד רב ואהדה בעתונות הכללית. אליאנור רתבון אור ליום 4 לח"ז מתה בלונדון אליאנור ראתבון, צידת בית הנבחרים, ידידת היהודים. על אף גילה וחולשתה הגופנית (בת 73 היתד. במותה) היתד, עשויה לבלי־תת, לוחמת נלהבת, אמיצה ועצמאית להגנת כל נדכא וכל מקופת, ובשנים האתרונות — מרוכזת בכל ישותה בהגנת יהודים ובהצלתם. בלתי מפלגתית, צידת הפרלמנט מסעם האוניברסיטאות האנגלית הבריםית להצלת הקרבנות של הטרור הנאצי (בהוגי הממשלה היו קוראים לאנשי הועד הזה בקיצור "טירוריטטימ"), היתד, תובעת בלי ליאות ובלי רתיעה את עלבונם של קרבנות הנאציזמ וכולה — כתב־אשמה חריף נגד האדישות וההתנכדות מצד הממשלה בשטח זה. ביקרה בארץ־ישראל לפני כ־11 שנים. תמיד היתה
אוהדת למפעל הארצישראלי, אבל לא היתד, ציונית גמורה, עד שבאו זעזועי אירופה ושיכגעו אותה, כי הגשמת הציונות היא המוצא היחיד לבעיה היהודית הכאובה. פעמים אתדות הופצצה בימי המלתמד. בדירותיה השונות' ותוך כדי ההפצצות ובימי מחלות לא פםקה מלשאת בדאגת הפליטים, ההצלה והמלחמה למען מפעלנו. במכתבה ל"טיימט" ב־21 באוגוטט כתבה : "אין טפק שהפתרון הטוב ביותר הוא להעביר את השרידים האומללים למקום התישבות של קבע. בשביל רובם צריך מקום זה להיות בארץ־ישראל", ובינתיים דרשה לתת 'לפליטים "תגאי תיים הומים, לא מאהורי גדרות תיל וכמות מםפקת של מזון ובגדים, לפני ההורף, שאם לא כן ימצא הרעב את קרכנותיו הראשונים בשרידים התשושים הללו, ואז תודה רוחו של היטלר לבעלי הברית על שהם השלימו את מלאכתו בהשמדת יהודי אירופה". ב־29 בפפטמבר כתבה ב"מאנציםטר גארדיאן", לרגל השמועות ע ל הנסיה להמשיך במדיניות הספר הלבן: "היהודים ילתמו והם יהיו צודקים". במות יאשיה וזגיוזד "נפלה האדרת" על אליאנור ראתבון. על מי תפול עתה ז ("דבר•)
ספרים שנתקבלו במערכת
שבטי ערב, מאת מיור צ. ם. זיארויס (לשעבר מושל סיני). תרגם זאב שרף. הוצאת "עבר", ירושלים. מרת פרק-ננטון, רומן מאת לואיס ברומפילד. תלק שני. הוצאת "עבר", ירושלים. ארתור קסטלר, היוגי והקומיםד, תרגם לעברית בנימיו לובוצקי. הוצאת טפרים ערי זיבוטינםקי, ירושלים תש"ו. ובר* 'מ' הערבים משחר קיומם ועד לדורותינו, בלוויית תשע מפות וששה עשר לוחות, מאת אברחם נ. פולק. הוצאת מומר ביאליק על ידי , מסדה", ירושלים תש"ו. חולמים ולוחמים, מאת י. יערי־פולטקין. מהדורה שניה. הוצאת "ממדד, ", תל־אביב תש"ו. עבר הירון המזרחי מאת גלמון גליק בלוויית כ"ח תמונות, ט"ו לוחות ומפה. הוצאת "מוםד ביאליק", ירושלים תש"ו. אשר ברש, בעיר נצורה, פיפור של תל־אביב, חוצאת "מטרה", תל־אביב תש"ה. קשת, שנתון לילדיט, טידרו : י, אביטל ונ. מלומד: ציירו : ל. גרונריג וא. הרשקוביץ. הוצאת "ממדה", תל־אביב תש"ו. עתידות, קובץ פפרותי מרעי לנוער. העורך: אשר ברש! חבר המערכת: ד"ד ב. בנשלום. יו"ל ע"י המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית והוצאת "מסדה" בע"מ (הופיע עתה הכרך החמישי לשנת תש"ו, וכמו תבריו הקודמיס חוא מלא וגדוש וברי ספרות משובחים מכל הסו־ גים : ספרות יפה, פרקי מדע, דעת המולדת ("פני ארצנו"), דעת ספרים, מתרבות העמים, דברי אמנות, ביוגרפיות ופולקלור ("משכנות ישראל"), מספרות ימי הכינים ("דפים קדומים"), ענייני פפודט ("שדה צופים"), מחיי ההווה ("מעת אל עת"). הכרכים מופיעים גם בצורר. חיצונית נאה. חירות ומשמר — אדם, עם, מדינה, מעמד — אוצר תעודות חיטפוריות ופוליטיות, אסף וערך ח. מרחביה. הקר מה מאת פרופ' ח. י. רות. הוצאת "גורף' ירושלים תש"ו. בראשית, לתולדות ההתישבות העובדת בארץ, מאת ש. צמח. הוצאת "עם עובד" (ספריית . דעות"), תל אביב חש"ו. מעשה בכוורת ובמלכה הגברת, מאת זרובבל. ציירה יהודית ילין. הוצאת "עם עובד" (ספריית "לילד"), תל־אביב תש"ו.