⁨⁨העולם⁩, 26 ספטמבר 1935⁩ — הדים [⁨כתבה⁩]

הדים

נ. צופה

(מן העתונות וחחיים) מהדי הקונגרס. דברי־חנעילח של יו"ר ועד חפועל חחדש, מ. מ. אוםישקין: הקונ־ גרס היה מוצלח, הביא לנו את האחרות וסלל דרך לעבודח פוריה — הדם הוצך ותוזר כמעט בכל מאמרי ההערכת שנתפרסמו בעתונות היהודית לכל סוגיה על הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן. קשה לנו כמעט להעלות בזכרוננו קונגרס ציוני שעורר םפוק־נפש במרה כה מרובה בקונגרס האתרון. לא יתכן לתעתיק כאן כל דברי ההערכה ־!: שנתפרסמו על הקונגרס, נצטמצם בהשובים ובטפוםיים שבהם. * * חברי האכםקוטיבה ' ההדשה וכמת ממנתיגי תמפלגות הציוניות שנשאלו על חערכתם את חקונגרם' חשיבו כולם פח אחר, שהיה זה קונגרם־הריכוז, קונגרס השלום והקונםולידציח במלוא מובן חמלח. נשיא־הכבוד של ההסתדרות הציונית, הדיי ר נ. םוקולוב הרים על נם את יצירת הקואליציה הגדולה. "בפתיתתו היה הקונגרס נאה' באמצעיתו — מבולבל במקצת, בסופו — טוב בתכלית". ד. בן־גוריון הדגיש שהקונגרס תגשים את כל התקוות שתלו בו: הציונות הועמדה במרכז עניני' העם, סומנה דיר ברורה למפעלנו בארץ' רוכזו כל הכהות בציונות לשם תגשמת הבנין, הופגן בוהה המוסרי והתרבותי של הציונות, הובלטו אהריותת ונאמנותה הלאומית של תנועת הפועלים ככה ראשי בציונות. ההרצאות' הווכותים, נשיאות ווייצמן, הההלטות המדיניות שנתקבלו פה אהד, ריכוז כל המפלגות (מלבר מפלגת המדינה היהודית) בהנהלת תתנועה — כל אלה מבשרים תקופת גאות בציונות ובבני! הארץ. הפרופ' ברודצקי עמד על מעשיותו המיוהדה של הקונגרס ועל הישגו בהקמת הקואליציה הגדולה. הונה היסוד לסידור שאלת הדת ויתסי תעבורת בארץ ברות תתסכם תתררי. יש לייתס , חשיבות מיוהרה לכר, שהאכםקוטיבה ההליטה םו"ם להקדיש את תשומת לבה לעבודה התרבותית העברית. א. קפלן: הקונגרס הבליט את הצורר הבוער בהון לאומי גדול. הרכבת הקואליציה הגדולה צריכה למצוא את בטויה ולעשותפרי בעבודה לטובת הקרנות ובבסוםו המשקיי של מפעלנו. הרב י. ל. פישמן: באנו ללוצרן בלבבות כואבים' יצאנו מהקונגרם ולבבו־ תינו מלאים תקוה לעבודה משותפת פוריה. הדיי ר רוטנשטרייר מדגיש בין שאר הישגי הקונגרס — את הירוק חקשרים בין ה"מזרחי" והסתדרות תציונית. חחובות לעתיד: תגברת ההתישבות ההקלאית, יישוב המעמד הבינוני, סידור מכסי הגנה, שיפור מאזנה חמםחרי של א"י , מתן אשראי להתישבות תקלאית וכו'. ל. ליפםקי רואה בקונגרס את נצתון רעיון תערפת עניני האומה בכללותה על עניני המפלגות הבודדות' שכולן תקריבו את עניניהן אלה לטובת הקמת מבצר לאומי כללי.

ב. כצנלסון, עורך ה"דבר", הדגיש את פעולתו המכריעה של הקונגרס לשם הגרלת תםיכויים לגשירת גשרים בין המעמדות בציו־ נות. סיעת העבודה שבקונגרס גילתה גבורה רוהנית וכשרונות מדע־ תיים־קונסטרוקטיביים, רכשה לה מעריצים וידידים הדשים. הסכימה זו לההלטה בדבר מנוחת השבת מתיר הכרה בחשיבות תשבת כקנין לאומי ותברתיי נעלת וכמכשיר תשוב לעיצוב צורות היינו בארץ ולליכודו תתרבותי של עמנו. יתד עם זה דהתה סיעת העבודה כל נםיון שהוא להקמת שלטון קליריקאלי. ד. רמז (סיעת העבודה), יו"ר הועדה המתמדת' הרים על נם את סיועו התשוב של מ. אוםישקין בכה־השפעתו על האגפים הקרובים לו מצר אתר, ומצד שני — את הנהלת הקונגרס ע"י הנשיא ווייצמן. אף בהוגי הלא־ציונים זכה הקונגרס להערכח חיובית יתירה. לדוגמא ישמשו דברי שלום אש: היה זה קונגרס גדול ונאה. אני תקוח, שיביא זח שלום לישראל ויטביע את חותמו על בנין הארץ, יגביר את קצב הבנין. פרק יפה הוא כדברי ימי ישראל ! * * * עתונות הזרמים המיוצגים בקואליציה ההדשה מרגישה מתור גישות שונות את ערכו ההיסטורי המכריע של הקונגרס. הדבר", עתון פועלי א"י תגוש תמכריע בקונגרס, מסמן את הקונגרס " — ' כביטוי הטוב ביותר להתבדות כל הנבואות והנםיונות לםבוטאז' של " המפעל הציוני ולפירוד הכה המדיני של ההסתדרות הציונית. ־כל הפוסהים על שתי הסעיפים בין דרכי השבירה ודיר היצירה נצטרפו לנושאים באח־ ריות ל דרך שמירת האתדות והיצירה הציונית. ואולי גדול ביחוד ערכו של נצחון ציוני זה דוקא מפני '*היא לא נעשה תחת לחץ של אתמוספירה רגעית הנוצרת לפעמים בקונגרסים לאורם של איזו נאומים מזהירים, האתמוספירה של אחריות ורצון יצירה השתלטה הפעם בקונגרס לאורה של הפעולה המדי־ נית והיצירה הישובית העקשנית, אשר הוכוהים בקונגרס לא רק שלא הקדירו את זהרה, אלא גם לא שמשו לה בטוי מספיק. אבל הפעולה דברה בעד עצמה וסיבומח בקונגרס הוכיה גם לאלה שעוד ימים לא רבים לפני הקונגרס ניסו ללכת בדרכים של פירוד חכח הציוני והכרזת השקל הציוני כרשות ולא

הובה' כי דרך ההיים לפניהם היא דרך ההשתתפות המלאה באתריות הציונית• ההסתדרות הציונית כאילו גייסה מחדש את כל בתותיה לפעולה מוגברת בשעה הרת םבכים זו בעולם. חזר מתוך הכרה כללית, למען התמסר בכל מלוא כתותיו מהדש לפעולה המדינית והישוביה כגשיא ההסהדרוח הציונית ד יי ר ויצמן. חוזקה הנציגות המדינית בג'יניבה ע"י גולדמן והחוזק גם הנציגות בלונדון.. . אוםישקין יגביר את נשיאוהו באתריות כל הפעולה הציונית וכנשיא הועה"פ הציוני וכבעל דעה מיעצת בהנהלה. המזרהי והפלג האופוזיציוני שבציונות הכי י זית זנתו את העמדה האופוזיציונית... . ויש כבר, נדמה, גם הישג זה בציונות' שכל חלק יוכל להבין, כי לא ע"י התירה נגד החלק השני אלא ע"י השתתפות בפעולת היצירה יהיה עלול להגביר את כהו, נקווה... . שהאכסקוטיבה תשליט גם בישוב בארץ את מגמוה הליכוד ותשים קץ לפוליטיקה של התבדלות, של ניןנוה הניגודים הפנימיים ושל הדתת צבור הפועלים מאתריות בכל האמצעים השו ל טת בעירית ת"א ובמועצות מסוימות במושבות". . .. כלפי המונים את הקונגרס ואת סיעת העבודה בוותרנות ובטש־ טוש העקרים, כלפי פנים וכלפי תוץ מדגישה מערכתדבר" : " "הקונגרס הזה הראה עמידה של הוסר ויתור בכל שאלה יסודית' הן בפוליטיקה הישובית, בקביעת דרכי העליה, בשאלות ארגון ההסתדרות הציונית, בשאלות תרבות, אפילו בשאלות הדת. לא לויתורים הסכימו, אלא לקביעת הערכים המוסכמים ולשמירתם בכתות מטושטשים. לא היה בקונגרס זה שום טשטוש של עיקר ופעולות לשם אחדות, - המוכרהה להיות ~ מזוייפת כשהיא מבוססת על יסודות כאלה, אלא היה נםיתלהשיג אחדות של אמת לשם הגברת כושר הפעולה, ויש יסוד לקוות שהנסיון הזה הצליה... " ברות זה מבליטה גם עתונות הציונות הכללית לשני םוגית את קורת רוהה מתוצאות הקונגרס. ".. . . אבל כהתהלה — כוהב מ. מ. בהארץ", יום לאהר סיום הקונגרס " — עמדה כנםית לוצרן על רמה גבוהה ויש לראות בה הישג העשוי להוציא את תנועתנו מסבך הכוכים פנימיים למרהבי ־פעולה מאוחדת ומוגברת. בכל השאלות העומדות לפני הציונות — זולת אתת — השמיע הקונגרס את קולו וגם קיבל התלטות, שהן ברובן ברורות ונמרצות על הלק מהן כבר עמדנו. כאן נציין בעיקר אה ההתלטות הפוליטיות והארגוניות. בשטה הפוליטי לא השאיר הקונגרס בל ספיקות בדבר עמדתו ותכניתו. אם הזו קודם אי־אלה נסיונות להטיל דופי במי שהוא ולטבוע הלקים מסוימים והשובים של התנועה בתותם שלוותרנים", הרי הקונגרס שם את כי " האשמות האלה לאל. אוםישקין אמר בנאומו האחרון:אין בקרבנו הלוקי " דעות על העיקרים, כגון מועצה מתוקקת וקרקע". וד"ר גולדמן הטעים והזר והטעים, שבשאלה המועצה המחוקקת לא היתד, כד הצעה אהרת מהוץ לזו שהובאה בפני הקונגרס ונתאשרה על ידו, שאין כאן שום הלוקי דעות בין המפלגות ואין כאן לא רוב ולא מעוט. אתדות זו . יש בה מקור כה רב מאד

לעמדתנו כ ל פי־הוץ". בעל המאמר מונה שני פגמים השובים בקונגרס: העדר בירור גמור בשאלת תהומיה ותעודותיה של המועצה הכלכלית ובשאלה סדור יהםי־העבודה בישוב. ועם כל אלה — הוא מסיים — יכולה התנועה הציונית לסיים את " פרק הקונגרס הזה בקורת־רות רבה, בברכתשהחיינו". אוסישקין ציין " בנאומו האתרון את ההישג הגדול, המסומל בבנוסת הרב פישמן וי. גרינ־ בוים להנהלה אתת. הדייר ווייצמן הדגיש את ההצלחה הרבה שבאיהוד " שני העולמות הגדולים בקרב היהדות — " המזגתי" . ותנועת הפועלים" הרבה קרעים אוהו והרבה פצעים נגלדו בקונגרס תשוב זה. ולא הקטן שבפצעים אלה היה הקרע שבין גדולי מנהיגינו. ווייצמן ואוםישקין הלכו אל הבהירות לקונגרס בראש רשימות * נבדלות, כסמל של ניגוד. ועתה שמענו את אוסישקין קורא לווייצמן : "כל הציונים עומדים לפקודהך". יהי רצון ואתמוספירה זו שיי איהוד ושאיפה לעבודה לאומית משותפת ולמאמין כללי תמלא את הלל עוי י מנו כולו ותצעידנו קדימה בדרך הגשמהה שי־ הציונות הגדולה". * * # ', י יי ד י ש ע ר ו נ ד ש ו י " רואה אף הוא את הקונגרס כחוכחח לחתתדשות פנימית בתנועח חציונית ולחיוניותה תמדינית. יהד עם זה הוא מדגיש שכמה תקלות — בבחינח תתסתדרותית ובבחינות אתרות, —לא מצאו את תיקונן בקונגרס, קובל הוא על שאף באגף השמאלי של הקונגרס מרובים הם אלה המרהיקים עצמם מתובת הבקורת תעצמית. בניגוד ל"יידישע רונדשוי" המשבה את יהםו המתון של הקונ־ גרם בשאלת הבויקוט וההעברה, — מונה העתון ד ז ' ו א י 'ע כ ר ו נ י ק ל " (לונדון) פגם יסודי בהתלטות " הקונגרס, והוא בשאלת ההעברה תזו. עם כל אהדתו ליהודי גרמניה המוצאים הקלה בסבלםע"י םידוד ה"טרנספיר", אין עתון זה — המסתייע בדברי ש. קפלנסקי בקונגרס גופו — יכול לחשלים עם חמשכת פיתוח קשרי חמםחר בין א"י וגרמניח דיר סידור חחעברח. בעתונות חיתודית בכללר. לא נתקבלו חתלטות חקונגרם בשאלת חחעברח בתתנגדות חריפה. מעריכי חקונגרם מכירים בחכרחיות הצלח חלק מרכושם של העולים' ומביעים את תקותם שההעברח תתנתל בגבו - לות מ ס ו י י מ י ם. * * *

אע"פ שבעתונות במחנה הציונים הכלליים ב' ניכרת קצת יותר "ריזירבציה", חרי אף חיא מדגישה את ההיובים הרבים שהביא הקוני גרס — לתנועה בכללה ולאגף המיוצג על ירח. תד"ר אוסקר גרינבוים אומר דיר סיכום (בעתון הגרמני "די שטימע", וינא), ש"ברית הציונים תכלליים" זכתה להישג הגון בקונגרס, שהרי בקונגרס זה בא הקץ — לדעת המתבר — לשלטון מפלגה אתת בציונות ונכבשה דרר לשיתוף פעולה בין הזרמים תשונים בציונות. שאלות עיצוב פני הישוב הא"י הובלטו בקונגרס זה תרבת יותר מבקונגרםים הקודמים. אשר לאכסקוטיבה חחרשה — לא יתיו בת אר שלום ושלוה' אולם מקווה הוא לעבודה האדמונית משותפת של באי כה הזרמים השונים. צרוף ווייצמן — אוסישקין משמש ערובה לכר. ברית הציונים הכלליים לא וותרה כלום ע"י הצטרפותה לאכםקוטיבה. גם לתבא תדרוש תקמת ארגון עובדים ציונים כלליים, יישוב תנוער הציוני הכללי בארץ' תלוקת סרטיפיקטים בתתאם לצרכי המהנה תציוני הכללי. אולם כל אלה ניתן להשיג יותר מבפנים, בתור הקואליציה ולא מחוצה לה. תד"ר גרינבוים מעמיד את ח ק 'ו נ ג ר ם ב ו י נ ח מול זח שבלוצרן ואומר: בוינא ירקלמו על חרצל, —ואילו בלוצרן פעלו פעולת ממש ברוחו של חרצל ובאו לידי שלום־עבודת רב תקוות. זוחי בכצצת גם תערכת תעתון חציוני־הכצלי "ציוניסטישע וואד י' (לבוב). י. ג. מברר "שהתיינו" על כניסת בא־כהה חראשון שצברית הציונים הכלליים" לאכםקוטיבה הציונית; מקדם בברכה את " שיבת ווייצמן לנשיאות. בצרוף ב"כ המזרהי" להנהלה הוא רואה מצע " לשלום פנימי בישוב. מפרג יצאת "ברית הציונים הכלליים" בפתי נפש, מלוצרן — מלאה עוז לבנין הארץ ולהשתתפות בעול התנועה. * * * הרב משה א ו ס ט ר ו ב ס ק י , ממנהיגי "המזרתי", סומר—במאמרו בהארץ": "הקונגרס הי"ט — קונגרס השצום" — את ידיו " עצ האכסקוטיבה ההדשה. בעצ המאמר משבת את רוה־ההבנה ששררה בקונגרס כצפי דת ישראצ וערכיה.

הקונגרס הי"ט בלוצרן היה קונגרס מיוהד במינו' לא היה בו מן " היופי חחיצוני לא בפתיחתו ולא בנעילתו.. . — חן מוסרי מיוחד חפף על י הקונגרס הזה, שאפילו־ הרבים את ריבם בו, הביעו את מרי שיהם בשתיקה — שביתת חדבור ולא בקול ענות חרופים וגדופים בלפי מחנגדיחם. חילוקי הדעות שבקונגרם זה היה בהם מעין מהלוקת לשם שמים שאין בהן משום קנטור ונצהונות, כי אם שאיפה ישרה להשגת מטרה מס וימה בבני ן ארץ ישראל, ולא תהיה הפרזה אם נכנה את הקונגרס ה י " ט — קונגרס השלום. בחמשה עשר ימי הקונגרס תיזקו וביססו את השלום הפנימי במהנה ישראל הנשאר לפליטה' ויש לקוות, שהשנתים הבאות עד הקונגרס העשרים הבא יהיו שנים של שלום ושלוה במהנה הציוני. סוף מעשה במהשבה תהילה" — סופו של הקונגרס הוכית על תהילתו: " הרכב אבסקוטיבה קואליציונית רהבה המכילה בתוכה מכל הסיעות התשובות שבחסתדרות הציונית ויהד עם זה הנהלה מרוכזת במספר מצומצם של אישים המאפשרת עבודה אינטנסיבית והמנבאת השפעה טובה ומוצלחת על הרהוב היהודי כולו שיתרכז מסביב להנהלה העליונה שלו ויעזור לה בכל כתו לשם הצלהה בעבודתה. —סיכום טוב זה והדרו מוכיהים על הרצון הטוב שקנן בתחילה בלב כל סיעה וסיעה שבקונגרס מראשית עבודתו עד נעילתו... . שבעה טובי העם אלה שנבהרו הם הם באי כה העם כולו על סיעותיו וזרמיו השונים.. . — נתן בהם את כל האמון, נעזור להם בכל כוהנו להצלהה בעבודתם, נאמר להם בלא לב ולב: העם כולו עומד מאהוריבס, ומעל העם תופפת ההשגהה העליונה' המלוה אתכם בעבודתכם הציונית. לכו בכהכם זה והושעתם אח עמכם". אולם בזאת תבהנו: אתם " באי כת הסיעות, בעלי דעות והשקפות שונות ומיותרות, אשר כל אהד מכם בודאי יגן בתוקף ועוז על דעתו ושיטת מפלגתו בציונות, אם למרות כל זאת תמצאו את הדרך לעבודה משותפת קוליגיאלית לטובת העם כולו, ותדעו " להתרומם בשעת הצורך מעל למפלגתיות צרה, אז ידע העם שהלך בדרך הנכונה בקונגרס והצליח בבתירתו. אם לא תלכו בדרך זו, — ישפוך העם את זעמו עליכם וגם הסיעות שבהרו בכם, שבמשקל ראשון תשמהנה ותצהלנה לקראת כל מלחמה מפלגתית שבא כוהה ידגול בשמה, אולם בסוף תגעל נפש הס י עד, בבא כוחה שילהם רק מלהמת מפלגות וישכה טובת כלל הציונות כולה. הלתמו מלהמת מגן מבפנים להנהלה על דעות ושיטת מפלגתכם והזהרו מלהוציא את מריבותיכם החוצה, הלהמו מלהמת תנופה כלפי הוץ בכל אלה המתנקשים בנפש התנועה הציונית והרוצים לשים מעצורים בגלגלי התנועה שלא תגדל ולא תצעד קדימה בבני ן הארץ משום תששפן " ירבה". * * * מה שאין כן עתונות השמאל הלוהם והימין הקיצוני, —שתיהן אינן מרוצות, כמובן, מתוצאות הקונגרס. דברי י. ז. ב"בוסתנאי" הבאים להלן יוציאו את סקירתנו זו מתתום "המונוטוניות" החיובית 'טלה — אעפ"י שכמוכן אי אפשר שלא לשאול, בתוקף איזו זכות מדברים סופרי ה"בוסתנאי" בשם "הישוב ה א " י " בכללותו ? כמד. צירים עלה בידי המחנה שבשמו דוגל הבוםתנאי" לשלוח ללוצרן ? ואשר לשבת וכו' — אם באמת כ"כ גדלח " חרדת חסופר

חנ"ל למוסד רתי־לאומי זח — כר נרחב לו לפעולח ולחשפעח במושבות א"י בהן נפוץ ח"בוסתנאי" ודבריו נקראים. ואלח חם חרברים : מה נ ש ח נ ה ? הישוב הא"י אין לו בל סיבה לשמות לבשורות " עלהקואליציה הרהבה" באכםקוטיבה הציונית. חפנים חחדשות, הרב " פישמן והד"ר רוטנשטרייך מגליציה, אינם מהדשים ולא כלום. נשתנה הקנקן, אבל לא מה שיש בו. הרב פישמן לא ימצא תקון לשבת שמתתללת בפרהסיה, כשם שלא בוצעה החלטת הועד־הפועל מלפני שנה והצי — החלטה שהקונגרס רק שב והעתיק אותה לשם פשי־ה. הדיי ר רוטנשטרייך לא יעזור למעמד הבינוני בפעולתו הכלכלית, כשם שלא עזרו קור־ מיו. עזרתה הכספית של ההנהלה לא תתחלק פרופורציונלית בשטח ההוד ישבות ההקלאיה בין אנ"ש ובין המעמד הבינוני. יש להשוש שכהה לא יספיק לה לקים התלטה מפורשת עי בסוס הראשונים, ומכל שכן שלא ישביעו השירים אה האחרונים. החקלאים, שלומי אמוני האכםקוטיבה, יצטרכו להםהפק בברכה ההטופה שנשל־וה להם מלוצרן. מר גרינבוים יתלק את הסרטיפיקטים לפי פרופורציה הדשה — שהשמאל' כמובן, שוב ימצא נשכר על־ידיה. הלקו בסרטיפיקטים ע ל ה עד ‭70‬ למאה. כי מי הם %‭15‬ בעלי־המלאכה המאורגנים, אם לא אלה שלהעובד'" ? לאמר : " הישוב הא" י שוב יופנה מלאכותית שמאלה. וכל זה יועמק ויביסם ע"י ה מ ה ל ק ה לתרבות, אשר הרביץ חורה ברבים, ולש. :מניעת זיופים של הציונות" חטיף לציונות בנוסח " ידוע. ואנשי התאחדות הציונים הכלליים, גבורי הפה והעט, ישבו על מדוכת . 'הסי העבודה", י גבב ו מ י יצות לשם המייצה — והעולם כמנהגו ינהג" בספקנות מתייתם אףדואר היום" להנתלת הציונית " החדשה. מ. צ. כותב בגליון ח' בח. ז. בין השאר : ".. . . ברם, אין כלל בטהון שבהנהלה זו, למרות הרכבה הקואליציוני הרתב, יתפתהו הענינים בשקט ובשלוה, יודעים אנו שהקואליציה המקיפה הוקמה לא מתוך אהדות השקפות ושאיפות אלא מחוך... . פהד' פהד כלפי פנים וכלפי הוץ, אבל הבדלי דעות והרגשות, והבדלים עמוקים מאד, נשארים במקומם והם יורגשו בעבודה לא פעם. קיפות זכויותיהן של המפלגות האזרחיות באירגון, בהתישבות' בתקציב ועוד מן ההכרה שיביא לידי התרוצצות בגולה ובארץ גם בין כחלי האכםקוטיכה.. . . " י יבואו דברי מנחיגי ח"מזרחי" ושאר הזרמים, ־ ש"דואר היום" כ"כ דואג לשלומם, ויטפחו על פניו ! * * * מובן מאליו הוא ש"בדרך" (ורשה) תעתון חעברי חיחידי בפולניה' בד, נלחם מחנה העברים על קיום רשת בתי ספר (שאינה פחותח במנין מזו שבא"י), מוסדות תרגות ובו' — ידגיש במיוחד את יחם הקונגרס על שאלת תתרבות חעברית, חיא חשאצה המרכזית בעיני ההמונים העבריים בארצות הגוצה: ".... מתכוונים אנו — אנו קוראים במאמר ההערכה הראשי ב־ בדרך" — י דבר הההלטות של הקונגרס, שהאכסקוטיבה ההדשה הקדיש " את תשומת לבה לשאלוה התרבות. וכי מטילים אנו ספק בהפצה הטוב ובשאיפותיה הרצויות של האכםקוטיבה ההדשה ? — ודאי, שאנו רוצים להאמין, שהאכםקוטיבה כזאת, המורכבת מטובי מנהיגינו ומראשי קברניטי הציונות והבנין בא"י , תדע סוף־סוף להעריך את גודל השעה הזאת בתנועתנו הלאומית ותקום לכוון פעולה רבת מרץ בשטה הקמת תרבותנו המתמוטטת בכל ארצות? תפוצותינו מחוך הכרה המלאה, שאין עליה ציונות בלעדי עלית הרוח ואין לאומיות אלא לאומיות עברית. ואילו אם הוזנה הפעולה התרבותית העברית בארצוח הגולה: הדור הצעיר יגדל בלא חינוך עברי, ההלוץ לא יוכשר הכשרה תרבותית, הבימה בשביל המלה העברית תגיע להת־ מוטטוה' בית־הםפר חעברי ייסגר וחניכיו יתפזרו למוסדות זרים, בחוגים ציוניים יישמע עפי"ר הדיבור בשפה נכריה — אם יילד ויגדל הכשלון המה־ פיר חזה במהננו, הלא תנחל הציונות סוף־םוף ירידת עובדתית וגם על א"י העברית עצמה יקוץ הקץ. שהרי באין פריפריה עברית אמיתית של ארצגת־הגולה — הבראתו של הגרעין העברי בארץ עצמה — מנוון V אין לנו, אפוא, אלא לקוות, שקוגגרס זה הי"ט' שהיה באמת הקונגרס הגדול והעצום ביותר חן בכמותו והן באיכותו, יוכל להשפיע על האכםקוטיבח' שנוצרת בו, שתביא לידי חגשמה מלאת את חההלטוה הרצויות בעני ן שגשוגה של תרבות עברית. ואולם בזה, אין אנו רוצים אלא להביע את הששנו, המנקר בנו, לבל יהא גורל הההלטוה בדבר עבודה עברית שנהקבלו בקונגרס זה, כגורל ההתלטות ממין זה של הקונגרסים הקודמים והלא עדיין נשמרים אתנו דברי הההלטות ההן. הנה בקונגרס הי"ז, למשל, הוחלט ברוב חגיגיות ובכל ההידור הנאות כי "הקונגרס פונה אל חתסתדרויות חצי וני ות על כל זרמיחן וכו' להרהיב את מפעל ההינוך העברי, ליסד ב"ס עבריים וכו י . כמו כן החליט גם הקונגרס הי"ח:להוציא לפועל את חחלטות הקונגרסים הט"ן " והי"ז ביהס למהלקת התרבות וכו' — ואף על פי כן? ההועיל כל זה? השמו האכסקוטיבות הקודמות לב לההלטות אלה? ההתהשבו בהן כבפקודות חברתיות הבאות ממרום המוסד, המחוקק ?העליון של היינו הלאומיים, ולא רק בבהצהרוח הגיגי וח גרידא ? על חאכסקוטיבח חציונית חחדשח לגאול את הההלטות האלה מעלבונן ולהשמיע את דברה הרם ע"י מפעלים ממשיים! ואל תהי חעברית מיותמת ונתונה לשמצה ולחרפת הפקר במחננו!"

אחיו צצרה" שצ "בדרך" השבועון העברי חיחירי באמריקה, "' ח דואר ", הגומר אף הוא את חהצצ עצ הישגי הקונגרס, מביא " צירי ביטוי מיותר את תקוותיו שצ קתצ העברים באמריקה צפעולות גרוצות וראויות צשמן במקצוע תתרבות והחנוך מצר האכםקוטיבה חחדשה — ועיני קהל זה (וצא רק באמריקה צברה) נשואות לנשיא הכבוד שצ ההסתדרות תציונית : ולראשו של ר' נ ה ו ם ם ו ק ו ל ו ב נענדה עטרה כפולה " ומכופלת : הוא נבחר נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונות והםוכנות " היהודית", נשיא ^קרן־היםוד , " וראש מהלקת התרבות ההדשה שעל־יד ההנהלה הציונית. בהירה הזקה ומשולשת זו, שבאה במקום האהת, נותנת כבוד לקונגרס. כי בנ"ס נתכבד ונתברך כולנו. אולם' אנו, העברים, נשמה ביותר בנשיאוה־התרבות שלו. זו המשרה נאהלו והוא יאה לה. הוא האיש העברי היותר שלם ומקורי שיש לנו ^ עתה ואנו מתגאים במיניםטר־התרבות. ואף כי "קרן־התרבות על שם ח. נ. ביאליק", שלה צפינו, טרם נוסדה בקונגרס זה, אנו מאמינים ומקווים, שנחום םוקולוב, הסופר והחכם העברי, עשיר־הנפש ועשיר־הנםיון, ידע לעשות את מהלקת־התרבות שלו לאותו מוסד גדול שממנו תצמה סוף־סוף קרן־הישועה להרבות העברית בארץ־ישראל ובגולה. * * * אף העתונות הכצצית ברוב ארצות אירופה, באמריקה וכו' הבליטה את התענינותה המרובה בקונגרס. חדו"חות ומאמרי־ההערכה היו דרר כלל חיוביים. תעתון "ניר איםט" מעיר על שיבת הד יי ר ווייצמן לנשיאות ההסתדרות הציונית: אע"פ שווייצמן הכריז על שיתוף עבורה עם ממשלת המנדט, הרי הוא מתנגד למועצה מחוקקת. ווייצמן נשתנה

בשנתיים חאחרונות' אינו מדבר. שוב במדינה דו־לאומית אלא בא"י היחודית. י נ י ו ס ט י י ט ם מ ן ". על השקט בקונגרס זה חייבים " תודת ליציאת הריביזיוניםטים. הפועלים וותרו מצדם לשם הקמת קואליציה רחבה. נוכחותם של הצירים מגרמניה השפיעה על ניסוח ההצהרות ברבר יהס היהודים צשצטון גרמניה. בעתונות תערבית לא עורר הקונגרס בכלצו הפתעות מיוחדות במינן. השיר פארוקי , עורראיסלאמיה", רואת את הקונגרס דיר כלל, " בקונגרס מתון. הסיבת לדעתו במצב הבין לאומי החמור' שהניע את אנגליה לדרוש מתינות מהציונים. הוא מבקר את תחלטת הקונגרס נגד המועצה המתוקקת. תערבים — כותב הוא — מצטערים מאד עי הכוונה הרעה, תגנוזה בההלטה זו. הרי רובם של היהודים מוצאם מארצות שיש בהן שלטון עצמי והנה הם רותים את התתלות השלטון הזה בארץ' מתור "תשש פן ימצאו הערבים בו דיר להפיץ בעולם את קובלנותיהם"... אותם היהודים הטוענים' ואנגליה טוענת אתם יחר, " שבאו לפלשתינת לבנותת ולתיות בשויון עם הערבים הם מפתדים מפני השלטון תנבתר פן יפיץ אור על פלשתינא העשוקה".. . ולבסוף: אף ת פ י ל ק י ש ר ב י א ו ב כ ט ר ", עתונו " של ארולף היטלר, מרוצה מהתלטות הקונגרס בשאלת ההעברה ומהריון המתון במצב יהודי גרמניה בכללו. כאן מצא צו ' הד"ד"רוברט שטריקר מקום לגבות את תובו ויצא בהתקפה חדשה נגר הקונגרס — בעתונו "די נייע וועלט". אולם הרי גם ראשי מפלגת המדינה היהודית אינם יכולים להטיל אף ספק כל שהוא בדבר, שאין אף מהנה אהד בציונות' כשם שאי; אף יהודי אחד בכל תעולם כולו, שלא יתכוון בתפלת ראש־השנר, הבע"ל "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" — לאותו שלטון באירופה המערבית ולשיטות שלטון דומות לו.