חדשות, 4 יוני 1993 — יוסף עמית. אתמול: לא ריגלתי לארה״ב, לאירופה וגם לא לסין [כתבה]
יוסף עמית. אתמול: לא ריגלתי לארה״ב, לאירופה וגם לא לסין
התקשר והשאיר הודעה בביתה של כתבת "העיר". "בעקבות הפרסומים עלי. מעולם לא ביקרתי בשגרירות ארוז״ב בישראל או בכל מקום אחר בעולם. כל הדברים האלה הם בגדר זיבולים״. בסוף 72׳ הואשם עמית בהריגת מחבל כפות בלבנון
ואל קוצר, חח לוי־ר״ך, דlחח בן
"לא הייתי בשגרירות ארה״ב, בל הפרסומים האלה הם זיבולים," כך אמר אתמול יוסף עמית בהודעה מוקלטת, שהשאיר במזכירה האלקטרונית של העיתונאית זהרה רון, סגנית עורך המקומון "העיר" בתל-אביב. "בוקר טוב זהרה, אני רוצה להעביר לך הצהרה רשמית בטלפון, שלא מוקלטת אצלך, בעקבות הפי - רסומים עלי. בגלל הייחוס לפולארד, מעולם לא ביקרתי בשגרירות ארה״ב בישראל או בכל מקום אחר בעולם. אני לא יודע איפה השגרירות הזו נמצאת, חוץ מאשר שהיא נמצאת בתל-אביב, וכל הדברים האלה הם בגדר זיבו־ לים שלא היו ולא נבראו. אני בכלל מתפלא שכרגע גם מייחסים לי ריגול לטובת איזו ארץ אירופית. רק חסר באסיה, באיזשהו מקום, והסיפור הזה גמור. אני מציע עכשיו את סין. להתראות." בתוך כך, העיתון "וואשינגטון פוסט" מסר אתמול מפי "מקורות ישראליים" כי יוסף עמית נאשם בהעברת מידע לארצות הברית. חבריו של עמית אינם מאמינים כי הוא ריגל למען ארה״ב, אך להערכתם היה לו קשר עם גורמים בגרמניה," סיפרוהחברים. הרג מחבל שבוי בלבנון בסוף שנת 72׳ הואשם יוסף עמית, יחד עם קצין נוסף, ברצח מחבל שנלכד חי באזור דרום לבנון. עמית הועמד למשפט, ומטעם ההגנה העיד תא״ל רפאל איתן, שהיה קצין צנחנים ראשי, ואמר כי .נתן הוראה שלא להשאיר מחבלים חיים בשטח.
היחידה שבה שירת יוסף עמית, בדרגת סגן, יצאה למארבים באזור גבול לבנון. לפנות בוקר, לאחר שסיימה את משימתה, היא נסוגה לאחור לעבר גבול ישראל. בדרכם הבחינו במחבל, וירו בו. המחבל נפגע, והחובש שבדק אותו קבע כי המחבל עדיין חי. עמית וקצין נוסף ביקשו מחיילי היחידה לסור הצידה, ולאחר מכן ירו בו והרגו אותו. כאשר שבה היחידה לבסיסה התלונן החובש, ובעקבות כך הוגש כתב אישום נגד עמית ונגד הקצין הנוסף. במהלך המשפט הזמינה התביעה הצבאית את אלוף פיקוד הצפון, מוטה גור, שאמר כי אסור היה להרוג את המחבל. ההגנה הזמינה את קצין צנחנים וחי״ר ראשי דאז, תא״ל רפאל איתן, שהעיד כי הוא נתן הוראה שלא להשאיר מחבלים חיים בשטח. סנגורו של עמית, עו״ד יוסף ענבר, העלה על דוכן העדים רופא
שאמר כי ייתכן שבלהט הקרב טעה החובש, ובעקבות כך זוכו עמית והקצין האחר מאשמת רצח המחבל. אושפז וניסה להתאבד עקב מקרה אחר שהיה ב־B2', נשלח עמית להסתכלות בביה״ח באר־יעקב, שם נקבע כי הוא אחראי למעשיו. למרות זאת, מינה בית הדין הצבאי את פרופ' קלע־ הוז כבורר, והוא החליט לאחר היסוסים רבים שיש לאשפזו.
יוסף עמית נשלח בחזרה לבית החולים באר־יעקב, שם אושפז תחת שמירה כבדה. במהלך אשפוזו הצליח להשיג סוגים שונים של כדורים וניסה להתאבד, אולם השומרים הצליחו להזעיק את הצוות הרפואי, שהציל את חייו. כעבור שנתיים הועבר לבית החולים מזרע, ושנה לאחר מכן שוחרר מבית החולים. חבריו מספרים כי במהלך שהותו בבית החולים מזרע יצא עמית כל יום הביתה, ובבוקר היה חוזר ומתייצב
במחלקה הסגורה, מבלי שאיש ידע על כך. לדברי חבריו, עמית הצליח לרכוש את אמונם של האנשים במקום, שאפשרו לו לצאת הביתה. "יש לו עיקרון מקודש, שלא לפגוע באמון שנותנים בו. הוא הקפיד להתייצב בכל בוקר בבית החולים," מספרים חבריו. בני התשטנת הארה "תקופת המאסר שנגזרה על יוסף עמית קצרה מידי יחסית לחומרת מעשיו", כך אמר אתמול
תנ״צ בדימוס, שמעון סביר, בתגובה להאשמותיו של עמית, שאמר "בני התשפוכת האלה תפרו עלי תיק", בכתבה המתפרסמת היום במקומון "העיר". עמית אמר בכתבה כי "קשה לי לדבר על התקופה הזו, שהייתי בידיים של אותה טינופת בשם דוי־ דוביץ, שמי שמנצח עליו מלמעלה זה אותה חלאה מרוקאית בשם סביר, טינופת אמיתית. לא חשבתי שהכלבים האלה יהנו לעשות לי מה שהם•עשו. זה כלל גם טיפול
בחשמל. בני התשפוכת האלה תפרו תיק, והם יודעים לעשות את העבודה הזאת בצורה מאוד מיומנת", אמר. בתגובה, אמר אתמול שמעון סביר, שהיה מפקד יאח״פ (היחידה לחקירת פשעים חמורים במשטרה) בתקופת מעצרו הראשונה של עמית והממונה על חקירתו, את הדברים הבאים: "אני לא מוכן לרדת לרמה של האיש הזה. אני גאה שאני בן העדה המרוקאית. חקירת עמית היתה הוגנת".
במהלך אשפוזו הצליח יוסף עמית להשיג כדורים וניסה להתאבד, אולם הרופאים הצליחו להציל את חייו