⁨⁨חדשות⁩, 26 אוקטובר 1989⁩ — מצוקות [⁨כתבה⁩]

מצוקות

1 "ניווטים" ו״ברברים", שני תרגילי□ של 1 בוגרי בית צבי, סינמטק ת״א, שישי הקרוב

שני הסרטים הקצרים שיוקרנו ביום שישי בסינמטק התל־אביבי הם תרגילים של בוגרי בית צבי במהלך השנה השנייה ללימודיהם. לא ברור מדוע הם שואפים לחשוף אותם לקהל רחב. שני הסרטונים בעייתיים, בלשון המעטה. למרות שהם שונים לחלוטין, יש חוט מקשר: שניהם מעצבים סיטואציה של מצוקה פוליטית, טעונה באלימות ובחרדה. סרטו של רונן יצחקי, ״ניווטים״ (13 דקות), מתאר את מסעם של שלושה חיילים ב״ג׳ונגל" של נחל תנינים. וייטנאם בישראל. היעד הוא "פלאטון", ו״רמבו" מוזכר בפירוש בדיאלוג. אבל המראה הוא סוריאליסטי, ועצי האקליפטוס שעל גדות הנחל נראים אומללים בקונטקסט הזה. הסרט נראה כמו קטע מסרט ארוך ללא התחלה או סוף. העניינים מתחילים להתחמם בכניסה לכפר ערבי, אבל שם נגמר הסרט. יצחקי מוכיח רגישות לליהוק (עמית ליאור ושמואל אידלמן שיחקו אחר־כך בתפקידים ראשיים ב״שדות ירוקים"), וגם הדיאלוג סביר. זו סקיצה שאמורה להוביל לסרט ארוך ומגובש יותר, בו אולי החיבור בין האינתיפאדה לוייטנאם יהיה גם מורכב יותר. הסרטון של ערן פיין, ״ברברים״ (15 דקות), חותר ליצור שלמות של סרט קצר. קשה לומר שהוא מצליח בכך. זהו עיבור חופשי ל״מחכים לברברים"

של קוטזי. האווירה, בבית אחד בשומקום ובשומזמן, היא קלאוסטרופוביה. שם כלואים יחד נתן כוגן ורחל שור. היא עירומה רוב הזמן והוא מנסה לנצח, לשווא, את המבטא הרוסי הכבד. בסוף היא הולכת, אבל עד אז מתברר שבחוץ המצב מאיים, וסיכויי ההישרדות בתוך הבית קלושים אף הם. זהו הצד השני של "ניווטים", מבע אחר למצוקה הפוליטית. העיצוב, הצילום, העריכה - כולם סתמיים. שני השחקנים לא זכו להדרכה נכונה. האווירה הסימבו־ ליסטית הכבדה חושפת יומרה שקשה להתמודד איתה. אולי תרגיל כזה צריך לגנוז ולחכות לסרט הקצר הבא. 7/77 ##7/