חדשות, 20 מאי 1984 — הונש של ינ 1 היה טוב ׳ותו [כתבה]
הונש של ינ
1 היה טוב ׳ותו
שאול לילוב
המשחק הזה הוא מסוג המשחקים שאתה לא יכול לדעת מה יקרה נהם. משולש בטוח, יאמרו מנחשי הטוטו, אבל על פי רוב מספיקות לך עשר דקות כדי להבין מי יעשה מה. יפו מאמתת את ההנחה הזאת. בעשר הדקות הראשונות זה מריח לכוון שלה. הרעיון הוא פשוט: לקחת כל כדור ראשון, להכתיב את הקצב ובעיקר להוציא את הפליי-מייקר של
היריב מן המשחק. לחימה היתה תמיד הנשק הסודי של אנשי השכונה, אבל במחצית הראשונה יוצרת בני יהודה את הרושם שהמשחק הזה לא תפור עליה טוב. מדהים לראות חוסר הקרבה מצד שחקנים שנולדו במועדון. משכירי
חרב אתה לא יכול לדרוש נשמה. קובי מיכה ממכבי יפו מגלה, באגף הימני, שלעבור את לוסקי זה לא קריעת ים סוף. הוא עובד טוב טוב על הנקודה החלשה הזאת ובדקה ה־2 o עושה בקלילות מדהימה את ה- 0-1. משחק על שש נקודות או לא - דם לא ראית במחצית הראשונה. השופט
בן יצחק עשה עבודה יפה. הסיפור משתנה לאחר ההפסקה. פאול אחד,והעסק מתחמם ומתחיל להראות כבר כמו מאבק תחתית טפי וסי. בינתיים מגביה מיכה כדור קרן,
ומזרחי פשוט צוחק בעיגים להגנת נפילים של הזהובים ונוגח 0-2. פביאן נותן להבין שעשו עליו פה פאול ומתפתל על הארץ השופט לא קונה. שער של שיתוף פעולה בין שני שחקני רכש: מיכה מהכת ומזרחי
ממכבי חיפה. עכשיו הסיפור של יפו הוא אברהם בוטביקה. הבלם הצעיר נצמד לאוננה כמו עלוקה ומנטרל אותו לגמרי. אוננה הוא מסוג השחקנים שיודעים לגמור משחק בנגיחה אחת, וכאשר הוא לא כובש הוא פשוט מוריד בראש כדורי הבקעה. נטרלת את אוננה - נטרלת את בני יהודה. קצת עצוב, אבל זה המצב. וזה בדיוק מה שעשה בוטביקה וביעילות מופתית. אוננה הצליח לכבוש רק פעם אחת וזה היה מאוחר ומעט מדי. דאבל פס בסיסי מוציא את הגנת יפו מהתמונה. אוננה
מול פרחי. 1-2. חסר עכשיו מנהיג ביפו, מישהו שיידע להחזיק בכדור, להרגיע. מוצי ליאון היה דווקא מוכן, אבל עמר לו הכח לזה. פתאום התקפה של יפו משמאל" צ׳יפרוט מגביה, והכדור מגיע איכשהו למיכה. אין מה לעשות, זה היום שלו. את המרחק מן השער הוא אומד ב-1 6 מטר. בעיטה מתוחכמת, פביאן הודף, אבל לכוון הלא נכון. אחורנית. הכדור ברשת. 1-3 ליפו.