⁨⁨חדשות⁩, 16 מרץ 1984⁩ — החיים לא שחורים, מקסימום כהים [⁨כתבה⁩]

החיים לא שחורים, מקסימום כהים

את הסרט הגדול של ח״ו יהודה ברקן מתכונן שד לעשות. בינתיים הוא יוצא עם "המתיחה הגדולה", במסגרת סרטי המצלמה הנסתרת.

איציק ירשע

הסרט "המתיחה הגדולה", אחיו הצעיר של "חייך אכלת אותה" הוא, כמו הסרט הראשון סרט של מתיחות, של מצלמה נסתרת, סרט שנולד משיתוף הפעולה של יהודה ברקן ויגאל שילון. הם עבדו על הסרט בשקט, כמו שמתבקש מעבודה של סרט מתיחות. פעם אחת צדו את עיני הציבור כשפרסמו מודעה ש״מבוקשות נערות עם חזה גדול לתשדיר־שרות." מי שצלצלה שמעה שעושים פרסומת לפומלות. למי שהסכימה לחשוף חזה מול המצלמה גילו אחר־כך שמדובר בסרט של מתיחות. "הגיעו בחורות עם חזה גדול, שהיו מוכנות לחשוף אותו". מספר ברקן. "הגיעו דברים מדהימים. בחורות עם חזה שרק צריך לראות. עוד יותר נדהמתי כשגיליתי את הפתיחות שלהן. הבושה נעלמה. לפני 15 שנים לא הייתי מוצא מועמדות. הפעם הגיעו ששים ובחרנו חמש. על הסצינה הזאת אני בטוח שעוד נשמע מהפמיניסטיות. אני מוכן להפגנות שלהן." חדשות: למה אתם לא מפשיטים בחורים? ברקן: "זה לא אסתטי. חזה של אשה הרבה יותר אסתטי מזוג ביצים של גבר. גם אם חזה של אשה היה נתון בתוך שקיות זה לא היה אסתטי." חדשות: הרעיונות למתיחות לא נגמרים? ברקן: "יחד עם יגאל שילון, הבמאי, ושלמה פז אנחנו מגלגלים רעיונות. כמפיק, אני מעבד את הרעיון בדמיון הפרוע שלי ורואה אם הוא בר ביצוע. יש, כמובן, אילוצים תקציביים. למשל, היה רעיון לפיו היינו צריכים להתנגש עם משאית שנוסעת בהילוך אחורי, במכונית חונה בה יושבת נהגת. אחר כך להביא שחקן מחופש לשוטר, שיצעק על הנהגת, בגלל השריטות שנגרמו למשאית. הכוונה היתה שברגע שהיא תגיע לטורים גבוהים הייתי צריך להגיע עם מכונית חדשה מהדגם בו היא נהגה, לתת לה את המפתחות ולהגיד לה בובה׳לה, היא שלך. אף חברת מכוניות לא הסכימה לתרום מכונית." חדשות: מה למדת מהסרט?

ברקן: "מי שאומר שעם ישראל הוא לא עם צייתן מדבר בולשיט. עם ישראל מקבל כל גזרה. הסרט הזה הוא עניין לסוציולוגים ופסיכולוגים. למדתי שהמשקל הסגולי של שוטר, פקח, מוהל הוא אדיר אצל הישראלים. הם לבדם יכולים לנהל את המדינה." חדשות: אתה צוחק על הישראלים? ברקן: "בפירוש לא. ההתנהגות במתיחות היא לדעתי פועל יוצא של עם תשוש־גזירות, שמקבל אותן בהכנעה. אני בטוח שהגזרות הן שמאחדות אותנו. זה סרט אופטימי, כי אם היינו יושבים על סיר הבשר היינו מתפוררים - אבל זה כבר קטע של פילוסופיה..." חדשות: היו קטעים שאנשים מהצוות נשברו והתחילו לצחוק? ברקן: בדרך כלל מתאפקים. אבל יש קטע בסרט־שבו רואים איך המצלמה מרטטת. הצלם רעד מצחוק. הצבנו חללית בכביש תל־ברוך והלבשנו את ענת צחור, במדי שוטרת. היא עצרה נהגים והסבירה להם שנחתה חלליתרובוט מהחלל וביקשה את עזרתם לדבר עם הרובוט. אחד הנהגים עצר והתחיל לדבר עם הרובוט בכל השפות שהוא יודע: אנגלית, צרפתית, ספרדית, אידיש. הצלם נשבר." חדשות: סך הכל, מצלמה נסתרת זה רציני? ברקן: "בשבילי זה קודם כל תרפיה. האתגר הוא גדול כי מוציאים יש מאין. בסרט רגיל הגבולות לקביעת איכות הסצנות הם בין טוב לפחות טוב. בסרטי מצלמה נסתרת הגבולות האלה נמחקים. פה הגבול הוא בין לא טוב למצ־ ויין." חדשות: אתה פוחד לגעת בסרט רציני? ברקן: "זה העניין הרציני. יותר קשה לאלף עדר של אנשים מאשר עדר של שחקנים. מסר? בטח שיש. לומר שהחיים הם לא שחורים, מקסימום כהים. באחת הסצנות העמדנו את משה טימור ליד טלפון ציבורי כאילו הוא מנהל משם את העסקים שלו. הוא ביקש מבחורות שעברו במקום להרים את הטלפון ולומר שהבוס עסוק. הדיאלוגים שהוצאתי שם, אפילו לורנס אוליבייה ומגי סמית לא היו מביאים." חדשות: אתה מסוגל לעשות סרט רציני? ברקן: "אחרי כור ההיתוך שעברתי בסרט הזה, אני בטוח שכן, ואני אעשה. הסרט הבא שאני עומד לביים הוא "מילואים באירופה". ששים אחוז מהצילומים בחו״ל. זה סיפור של שני גברים שמפברקים מילואים ומסתלקים מהנשים שלהם לאירופה. הסרט הזה יהיה תשובה לכל צרי־העין בארץ, שתמיד אמרו שאני מוגבל בעשייה הקולנועית שלי."