Egyenlöség
1882
1883
1884
1885
1886
1887
1888
1889
1890
1891
1892
1893
1894
1895
1896
1897
1898
1899
1900
1901
1902
1903
1904
1905
1906
1907
1908
1909
1910
1911
1912
1913
1914
1915
1916
1917
1918
1919
1920
1921
1922
1923
1924
1925
1926
1927
1928
1929
1931
1932
1933
1934
1938
1939
1940
1941
1942
1943
1944
מחפש...
אודות העיתון
Egyenlőség (שוויון בהונגרית) היה שבועון בהונגרית שיצא לאור החל מה-5 בנובמבר 1882 על ידי Mór Bogdányi. העיתון נערך משנת 1884 על ידי (Miksa Szabolcsi (1915-1857 שרכש אותו שנתיים אחר כך (בשנת 1886). לימים עברה משימת העריכה לבנו Lajos, שערך אותו מ-1915 ועד לסגירתו בשנת 1938.
עיתונות יהודית בהונגרית הופיעה לראשונה בהונגריה עוד בתקופת מלחמת הדתות (הפנים יהודית) בין המפלגה האורתודוקסית למפלגה הנאולוגית (רפורמיסטית) בעשור שבין 1870-1860, אך כאשר הפילוג הדתי הוסדר בתחילת שנות השבעים נעלמה עיתונות זו עד להופעת Egyenlőség ב-1882. העיתון החל פעולתו במהלך משפט עלילת הדם של Tiszaeszlár בתגובה לגל אנטישמיות שסחף את הונגריה במהרה, והפך להיות העיתון היהודי המשפיע ביותר ובעל תקופת הפרסום הארוכה ביותר בהונגריה (לעיתון יהודי) – עד 1938.
העיתון Egyenlőség ייצג בעיקר את עמדת הזרם הנאולוגי בקהילה היהודית, שדגל בהטמעות באוכלוסיה הלא-יהודית וברפורמה דתית, אך לעתים העלה העיתון גם ביקורת כלפי הממסד הנאולוגי.
השבועון A Magyar Zsidók Lapja (כתב העת של היהודים ההונגריים) הופיע לראשונה ב-12 לינואר 1939 על ידי Magyarországi Izraeliták Oraszágos Irodája (משרד המרכזי של האיזראליטים הונגרים) בעריכת Ernö Ballagi (1939) ו- Rezsö Rooz (1944-1940). כתב העת הופיע בעקבות סגירת השבועון הפוליטי-תרבותי של יהדות הונגריה, Egyenlöseg (שוויון), שהופיע בין השנים 1938-1882, וסגירתו הותירה חלל בעיתונות היהודית בהונגריה.
מטרת כתב העת, כפי שהיא מופיעה בקול קורא אל יהדות הונגריה, בעמוד השער של הגיליון הראשון: לבטא את קולה של יהדות הונגריה ולעסוק בנושאים הרוחניים הנוגעים לקהילה. "עיתוננו עוסק בענייני קהילתנו, מסורתנו ודתנו היהודית. זה מה שכתוב על מצחנו. לא נהיה ואיננו יכולים להיות אחרים. רק בענייני קהילה דת ומסורת! [...]. ברצוננו לעזור, לעזור ולעזור לעדתנו: היהודים ההונגרים." המערכת מציבה את כתב העת בתפקיד של "מורה הדרך הגדול ביותר של היהדות" שהציל אותה לאחר חורבן הבית. "בזמנים קשים אלה רוצים להיות ה'יבנה' ליהדות הונגריה. נהיה בית ספרה, מדרשה, מנחמה, פיה, שירתה ונותני מרגוע עבורה". אכן, בין יתר הפעילויות ההומניטאריות, תפקיד חשוב היה לכתב העת כגורם שעורר את האוכלוסייה היהודית בהונגריה לבוא לעזרתם של בנייה הצעירים שגויסו לפלוגות שנשלחו לבצע עבודות הכפייה בצבא ההונגרי, והוחזקו בתנאים קשים ביותר. כתב העת הטיף להתנהגות צנועה של הפרט היהודי, בעיקר של העשירים ביניהם, שכן כאשר התנהגותם אינה נאותה ומעוררת מורת-רוח בחברה הלא יהודית נזקף הדבר לחובת הכלל.
לאחר הכיבוש הגרמני, בתקופת השואה, נאלץ כתב העת, כפי הנראה, להמשיך ולדבוק באותו קו – לעסוק בחיי היום יום של היהודים, שהיו כפופים לחוקים האנטי-יהודיים מטעם ממשלת הונגריה, כגון: חובת ריכוז האוכלוסייה היהודית בבתים מסומנים והחובה לענוד את הטלאי הצהוב - בלי היכולת לעסוק במצבם הפוליטי של יהודי הונגריה משוללי כל הזכויות. לאחר כבוש הגרמני ועליית הממשלה הפשיסטית בראש Szálasi, נסגר העיתון. הגיליון האחרון יצא לאור ב-12 לאוקטובר 1944.
העיתון הועלה לאתר בעזרת:
תגיות