דאר היום, 27 יוני 1935 — שיתוף־פעולה או אזלת־יד? [כתבה]
שיתוף־פעולה או אזלת־יד?
ד"ד מבס קולנשר
'_צ־אר_, ם של הריביזיוניסטים מתוך ההסתדרות הציונית היא העומדת כיום, בעיקר, על הפרק בפוליטיקה הפנימית שאנו, והיא שהעמידה את ההסתדרות . ־ציוניה ואת הרביזיוניסטים ואפילו אה המפלגות, שנשארו נאמנות אהסהדרות ־ציונית ~- לפני תפקידים חד- ":' ם. במערכה הכלאית שא המפאגות חפר האגף הימני. המפלגות שהיו, עד עביציו, מרכזיות וביחוד הציונים הכאא־ יים:, רפבו למפאגותקיצוניות" ומעכ- " שיו יהיה מתפקידן אייצג את האגף האזרח־ הימני ולדאוג. לשמירת התוכן האידיאולוג י שא הציונות המדינית. קרבה המועד של ־בהירות לקונגרס ושיא הקונגרס עצמו מחייבת לקבל ההאטה ויתפוס עמדה בהקדם האפשרי;מצב הענינ־ם רורש במפגיע שינוי־מערכות יסוד־ ומהיר. קשה אנחש, מה תהיינה התוצאות של הבחירות אקונגרם. אחדי שפסו נביאים מישראל ניתנה ־נבואה רק לתינוקות, או לשוטים... אןאם דבר אחד ברוד, שהשמאי ישיג בקונגרס הבא דוב מכריע. מצב זה אא ישתנה במאום, אם גם השמאא יגזור אומר אשאוהפלוגות" מסוימות על מנת " אהצביע בער מפלגות הקרובות ארוהו והזקוקות אעזרה מ!ההוץ.
עא תוצאות כאלו שי: הבחירות לקונגרס אין להצטער כאא במצב הנוכחי. ה!עלולות אהביא אידי הפרדה נכונה ובהירות פוליטית, המהוות תמיד תנאי מוקרם אתתהדשות מעשיה ואשי־ פור המצב. רוב פראמנטרי יציב אמשך זמן קיומו שא מוסר מחוקק רצוי בכא מדינה ומדינה וגם ב מד־ינה בדרך" " שלנו. עא הרוב אהםיק, במקרח כגון זה, אה כל המסקנות ואתפוס את הגההשאטון בידו לפי _עקרונותיו, הוא. אחרי המסקנה הזאת אין אערער במקרה שא צורת שלטון פראמנטרי, שעם כא ההתקפות מימין ומשמאא נגר צורת שלטון זו לא נמצאה עדיין צורה טובח הימנה. ואמנם כך נוהג כא רוב ' פרא־ מנטר י י . במקרה כגון זה. ורק במקרים שהפילוג והפיו־וד שא המפאגוה מעכבים מאיצור רוב המציאו את הקואליציה בתור אמצעי י עוזר. אןאם את הקואליציה היו תופסים תמיד בתור תופעה פחות דעה מפירוד ופיאוג גמורים או מתלות תדירה ברוב מקרי.
אם, איפוא, אנשי . ההסתדרות יתפיו בקונגרס הבא את השאטון בידם הם ויושיבו באכסקוטיבה אך ורק את אנ־ עי מפאגתם באבר, אין אגנותם עא כך :אא וכאא. אואם, כפי הנראה, אי!אאנשי ההסתדרות אומירהאב הדרוש אצעד :זה. ה' בן-גוריו, ;הכריז ? באמריקה, שהרוב השמאאי בקונגרס, שגם הוא מצפה לו, לא יאבה אהםיק את המסקנות מנצהון הבהירות ויבתר ?אהציע את כהונת הנשיא שא ההסתדרות הציונית לציונ י כאלי נכבד. שהכרזה זו אינה עומדת בניגוד אדעה הכאאית של אנשי מפאגתו של בןי־גוריון, ושהמפאגה אא תתנגד לכך, כשם שהתנגדה בשעתה להסכם עם ז'בוטי_^םקי, אפשר אהווכח מהרבה תופעות בודדות וממצב הרוח הכאאי השורר במחנה זה. קשה למצוא את הסיבה _. לוויתורם זה . של אנשי ההםתררות, "שעד עכשיו "
לא היו רגיאים כאל אוויתוריפ בעניני אירגונם הפנימי ובשטח הרחבתו ותגבדתו של שלטונם בתוך ההסתדרות הציונית. ייתכן, שאינם יבולים לוותר על אישויות מסוימות מתוך המחנות האהרים. וייתכן שהם רוצים אכסות — מתוך ביישנות — עא החואשמ הפואי־ טית, הפנימית בחיצונית, יעלה תאנים זר. אפשר, גם כן, שהם רוצים להתחשב, במרה ידועה, גם עם השקפותיהם שיל אחרים. בכא אופן _בעאאה זו חייבים לטפל הם ואא אנחנו. יותר חשוב הוא הצד השני של העני, !והוא: מהי עמדתן של המפאגות חאחרות וב־ יהוד של הציונים הכאליים כלפי
הצעה כזו. ע"י קבאת הצעה זו לא תבוא , אי י די מימוש קואאיציר. אמתית. קואאו־ציה אמיתית יכולה אהווצר רק במקרר. שאין בו אפילו למפלגה אחה — וגם אא לחזקה שבמפאגות — רוב מכריע. רק אז מוכרחת המפמה הגדולה ביותר אמשוך אליה עוד מפלגות אחרות, בכדי ליצור רוב. ורק במקרה שא הוסר רוב מוכנה המפלגה . ־זגדואה ביותר אקרבנות וא־ וויתורים ומכאן ניתנת אפשרוח למפא־ גוה אחרות להצלחה מסוימת. אולם במקרה הנידו;אין להניה שהשמאל יוותר על הרוב , שאו , באכסקו־ טיבה ואי;כל ספק שיבטיח אעצמו רוב
בי־ ורק ישאיר — בטובו — כסאות אחרים לנציגי הקבוצות האחרות. האישויות האלו יקבאו, אולי, גם מהלקות טכניות וגם יותן אה;כר נרחב לעבודהמעשית, "הרבה עבורה ואפי- " לו יותר מדי עבודה, אואם בא השפעה פואיט־ת " לא , תחיה אאישויות האאו, משיום שהרוב שבאכסקוטיבת הי וקיים ביעדיה. ? במצבם ובתפקידם. שא העוברים האאה — הנחוצים אמנם, אולם נתונים במצב של אנשים חמתיחסים אכא היוי תר בסבלנות אא מציאותם — אין אקנא כלא וכאא. עאיהם יהיה לכסות בדגא הנייטראי את הקונטרבנדה" " הסוציאליסטית. _עאיהם יהיה אתת את , פתקת הכשרות" האזרחית אהנהאת־ " עסקים . סוציאאיםטית ובינאאומיה. כי) אדם, שאין השאיפה לכבוד ואמשרה הגונה מעבירה אותו על רעתו ושאינו רוצה אכפוף את חוט השדרה שאו לא ישתתף במשחק נועז זה, שפירושו מיתה פואיטית שאין אמנעה. מי שמפ-ק-ד את עצמו אשירותו שא שאטון, חזר יו במוב!השקפה העואם ומכסה עא פעואות, המתנגדות אאינטרסים החיוניים שאו, מאבד 'בידיו את כא האשראי הפואיטי שאו ושא המפאגה, אשר שא־ התה ו.
אסור, איפוא, אאכת בדרך הזאת. אואם-ישנ!שתי אפשרויות אחרות. הדרך הראשונה היא למסור לידי מפאגח הרוב את השאטון ואת כא מוסרות ההסתדרות הציונית י ואתת אה אהגשים את תכניתה עד גמירא. אתת אמפאגה זו, שמאחוריה עומד הכוח הרכושני החזק ביותר, והעובדת . לפי _נקיודות־ ראות רכושניות בואטות — אתת אה אהכריז?עא סוציאאיזם בינאאומי;אתת אמפאגה זו, שתחוג את הראשון אמאי בצותא־חדא עם רוסיה הסובייטית ועם גרמניה חהיטא . ראית-, בתור יום האחדות הבינאאומיה. . אתת ? אמפאגח השאטח, שתכנים את כא הבריה בתור פקידים י שא ההסתדרות הציונית וזו תיהפך בידם אקרדום אהפור בו וכא זה יוצא אפועא מתוך חד־צרדיות וצרות י ־מבט עור יותר גדואה, מאאו, שהיו גחוגוח ער כה. ע"_י התנהגות כזאת אא נחזק את
הקשרים בהסתדרות • י הציונית, שתם חלשים גם באאו־הכי. ליציאהם ? שא הריביזיוניםטימ מתוך. ' ההסתדרות הציונית ישנם ודאי נמוקים 'וסיבות מיוח־ רים אולם ברור, שהקרקע ?תיתה כבר ' מוכשרת ליציאתם מקודם, ע"י פואיטי־ קת . של דקירות־מחט ובזיונות ביהפ _לשוקאי השקא האאו, פוליטיקה שק דחיית כא רצון אעבורה משותפת במובן אנושי. אין כא ספק, שהנימוק הפ־ םיכואוגי היה כאן הרבה יותר הזק מכל הניגודים העניניים?. אם עכשיו דניכ גם חאכריפ בדבר, אם אשקוא אח חש ; קא, או לאו, וגם קבוצות ומפאגות צ י י ו נ־ יות אתרות ראו צורך אעצמן אחכריז על כך במיוחד, שבדעתן אהשתתף בקונגרס, הרי . שיש אהםיק מכא זה על רפיפותו של הבסיס, שעאיו 'נשענה ההסתדרות הציונית. אם הרוב המפא'_'' ותפוס את השאטון. ויעבוד אפי תכניתו ? • (הסוף בעמוד ף)