דאר היום, 16 אפריל 1934 — Page 2
ב שוו ק י ם ו בר ח ו ב ו ת
מ ו ק ע י ם... בבוקר נתהצו העוברים רטבים במד דעות צרות וענותניות, שפרחו וצצו בצדן שצ מודעות הקוצנוע וחשעשועים. צא־ מתו שצ דבר היה בהן משום סנסציה. הגע בעצמ ר!כהוס היום, לעין השמש ובטבורה שצ עיר, מוצאים שלושים ושנים נכבדים, ארזים משטה המסתר, מוצאים ומוקעים אצ עמוד הקצון! — היי היי—! צוהק שובב אהד וקורא לחבריו -- בואו וראיתם כיצד מצליפים כאן יהאבא של אכרם! ההברים קרבים ונצי צהוק פריע עי־ לים ומתמרים. אביו של אבדם מח חטא? הוא הזמין סהורה מגרמניה!אביו של אב-
דם אינו יהירי. הוא נמצא בהברה הגונה מאד, צריר להזתת. עצ ידו נקובים שמותיהם שצ עוד שלושים ואהד םיהרים בק"ק תל־אביכ, שהא בושו ולא חפרו להזמין סחורח _מבתי־ההתשת של היטלר חאגגי. הילדים קוראים במקהלה את שמות הגבורים, כאילו היה כאן שיעור בהיסטו־ דיה. תל־אביב גדלה ונתרחבה וזולת " האבא שצ אבדם" זרים להם כצ יתר האזרהים. לבסוף בוהלות הנפשות הקטנות בנתה הפטריוטיות הזאת _ונוסעים מן המקום בקוצי קולות ובהכרזה לאומית-כלכלית-סוציאלית:
— מות להיטלר, תהי תוצרת הארץ! נפשם של " הגדולים" שונה מנפש הקטנים. העוברים והשבים מעיפים מבט אדיש אל נבי המודעה הקטנה המסגירה בתוכה אתשלושים ושנים המוקעים" " כאילו היתה מודעת אבל. באויר שלטת כיוס הפריהה והניב המסהרי מושל בכפה ... העובדים והשבים יודעים איפוא נכונה, ששצושים ושניםהמוםגרים" " מרגישים את עצמם בודאי בקו הבריאות. יוקיעו, יוקיעו — הכיסים המלאים — הס כיסיהם שלהם. הזמן הוא ההומי היותר שוטף בהייגו וצאהר שגים אהדות צא יזכור עוד איש את הבגידה הלאומית הזאת. בגיהפ ישמשו אוצי ברבות הימים במשרות"כבוד בהסתדרות " המכבי. " בהם־ תדרויות שוגות וגכברות אהתת, שחבריהם דוגצים בשם הצאום הגמצאמעל צכצ " דבר וצםני בל דבר.... " קרוב לשעת הצהרים עובר במקום ישיש אהד, הם וישר. הוא עומד עצ יד המודעה ומתהיצ קורא. לאהד כל שם הוא
מבטא: — הזיז ורעם!מי היה מאמין? הוא לא רק תם וישר הוא גם ישיש. עצ כן הוא מרגיש בהרםה, תמה וכואב. ואהר־כר עוברים אוטובוסים כבדים ומתיזים בוץ עצ שצושים-ושגים־הםוהתם_, עצ מודעות הקולנוע, עצ התיצרת הגרמ---נית ועצ סודה שצ מולדת.. .
הכותל העקשן צהרים. — במה חגר מסתכצ—? שואל אני את ירידי העומד בתור קבוצה של אנשים ברחוב _נתצת־בנימין פנת אהתהעם ומסי תכצ בנקודה שאין אני תופסה — במה הנר מסתכל? הוא שקוע כצ כר בהסתכלותו עד שאין הוא עונה לי אלא בתנועה בלבד ־ בהטותו את ראשו אל עבר בנין נתל, שפועלים לעשרות עסוקים בהריסתו. ליצן מעיר: ן — והוציאו עציה יעז על תל-אביב, שהיא עסוקה _בבנין.... הפועלים אכזרים הם. אולי צא הם. הקבלן הוא אכזר, בעל הבית הוא אכזר.
הפועצים עסוקים עתה בהפצת הכותל הקרוב אלינו . יש ההם שיטה בעבודתם. יא לבנה לבנה הם מסיעים. כר בודאי בנוהו: לבנה ייבנה. להרוס צריר למהר מאשר לבנות. כרכו חבל מסביבו, הבל עי צוארו, על נשמתו וחם סוחבים, סוחבים וסוחבים... הכותל עקשן. הוא אינו רוצה לפול. הוא אינו רוצח להתפלש בעפר. אומרים צו: " אל תהיה הכם מדי!המסר מרצונד הטוב... אנו מבטיחים יד, שכל לבניר, כצ אבניר, יכנסו שוב _צבנין, שיוקם כאן,.. אבל אותר עלינו צהרום... את שצר כבר עשית... הכותל עשה את שצו — הכותל יצר לו!
בקיאותם של הפועלים בדרמה של שייר אינה משפיעה עי הכותל. הוא מת־ עקש ואינו נכנע. ישיש חביב עומד בתור קהי המס---תכלים, מחייך ומספר: — עשרים שנה נצב כאן הבית חזח; זוכר אני אותו בבנינו. אז היו בונים. באופן מוצק... לא כיום... אין פלא, שהכו־ תל מתעקש... עשרים שנה!וכי מיתא; זוטרתא היא—? הגעו בעצמכם!כמת היים ראה באן בקרני הרתובות האצה. כמה שמהה וסבצ!כמה תהצוכות, כמת הפננות, כמה צויות, כמה מקת־אפו! ומאסרים... !עשרים שנה... עשרים שנה:! הישיש מםתצק בנוד־ראש ומשאיר במקום את אנחותיו. הפועלים מתחילים צהתרגז. כורכים חבצים נוספים עצ נשמתו שצ הכותצ . הוא אינו זז, אינו מוותר.. הקהל מתהיצ צוהק, לועג, בז צפוע־ תם. נער מן הנערים שוצח באוית — כר נאח צכם!מת איכפת צכם אט יעמוד כאן הוא וכצ חבית... ?
והוא מסיים כזקן ובמנוסה: — נהוץ יהפ תנויות, דוקא הנויות! בער ב, אהרי כמה שעות, אני עובר שוב במקום. הכותצ איננו. הוא מתבוסס בצבניו _ובעפיי. הרהוב סואן. " אנשים ואוטובוסים מתרוצצים. ואיש אינו מרגיש " כי צפני כמה שעות נרצהה כאן נשמ\_ז לעין השמש... אוריאל דן
_פנוותו־ו _^_ויםי " תוגו\ _גזגגטי—' _*גגדח ו\צת1\ _לסגוגו \זי\ז\ת0י —־ וזט_3\גג\ ט\ר _וזיוזות דרשו—וודגו צל _גתזןיה.
יהודי מכסיקו טעמו במשר השנים האהתנות את טעם האנטישמיות עצ כצ גיצוייה. רדיפות ובצבוצים צא הםת, ברוד השם. כעת נוספה צכצ זה צרת הנאצים' שהתהיצו צנהצ תעמוצת הסתה נמרצת ונושאת פרי. פעוצותיהם _נתנברו־ בזמן _האחרון וההרידו אפיצו את היהודים השצוים' הנוהגים צהכות בהוכוק ידים עד יעבור זעם. זה צא בבר נתארננה במכסיקו אמדה "צמען הגזל/ שמטת תה צצהום בזרים" ובראש ובראשונה" " כמובן, ביהודים. אגודה זו נמצאת תהת פקוהם הישר שצ הנאוציים' ' המקומיים והשפעתה רבה ומזיקה מאות צזכותה יש צוסוף את הפגנות האיבה' שנערכו נגד היהודים בעיר הבירה, מכסיקו־סיטי. המפגינים קראו "תצו את היהודים • רדםוהם ! גרשו אותם מן הארץ "! ומנהיגי האגודה "צמען הגזע י' הודיעו מפורש, כי שמונים ושצש אנודות מכסיקאנ־ יות עומדות צםרסם כרוז' הדורש צהה־ רים את היהודים וצגדשם מעבר צגבוצות מכסיקו.
המצב הוא איפוא תמוה אבצ _דיוו־ת והצצה עומדיט תמיד ציהותם ממקום בצתי צפוי צגמרי. מאד הפתיעה השמועה' כי במדינה נוסדה אנולה הווסת. שמטרתה היהירה צהגן עצ היהודים מתגרת ידם שצ הנאצים. נם כזה צא נראה ציהודי מכסיקו אפיצו בהצום. אבצ הדבר קם והיה. חברי האגודה ההדשה הם כוצם נוצרים וביניהם אישים השובים, סינאטותם מדיג־ אים' אמנים, סופרים ואנשי מחג אגודה זו סדרה כבר אםפת־עם גדולה' שמשכה, אציה המונים. הנואמים הסבירו את 'הסכנה ־הנשקפת צכצ המר דינה מתעמוצת הנאצים והאגודות האנטישמיות _צמיניהן. תם גיצו את פרצופם הנתעב שצ מנהיגיהם והסירו את הצוט מעצ כוונותיהם האמתלות. אתר ממנהיגי הנאצים מצא אפיצו עוז בנפשו צדתש מאת הפארצמנט תמיכה כשביצ האגודה "צמען הגזל. 'אבצ בקשתו נדהתה בשאנך נפש. הןואמים הסבירו צקהצ _ש ומעיהם, כי הזרים אשר הגרו צמבסיקו מביאים ברכה רבה צארץ". אין אנו פראי אדם וצא נשצוצ מאת אזרהיים נאמנים את איטר רכשו ביושר ובעבודה קשה " !
צאהר תום הנאומים קבצו הנאספים/ ההצטה הדורשת מאת כצ תושבי הארצות הצאטיניות־אמתקאניות צהפגיפ את סתורות גרמניה עד שישתנה יהםה שצ ממשצת היטצר כצפי היהודים. יסוד האגודה החדשה צמצהמה בנ־ אצים ופעוצות ההסבר שצד. באו בזמז הנכון. התעמוצה האנטישמית נתגברה מאד וסכנתה הצבה ונרצה מיום ציום. במצאות שנה צממשצת היטצר בגר־ מגיח נוכה'ל בל תושבי מכסיקו צדעת עד בטח ו'זקות ומאורגנות הז י י אנודות הנא-
צים במתנה וכמה מזיקמז , פעוצותיהד_. בקלוב הגרמני במכסיקו־סיטי נערכה _חניטה צכבוד היום הגדול. התז היובצ היה הקונםוצ הגרמני והשמחים בשמחתו ?. —שלשת האגודות האנטישמיות • "פצו* נח. הנאצים" ' "קובעי הפצרה " ו"נוער היטצר. ' שצשת המנהיגים דברו בשצף־קצף נוד"... היהדות העוצמית". "היהודים הם הבורת שודדים חסת מוצרת, _הןסת מצפון ורגשות אנושיים " . כצ אדם ישר ואזרה נאמן _צריד צעזור צהצהם בהם, ולמהות את זכרם מתתת השמים. וכאז גצה הנואם בדברים מפורשים את הסוד הגצוי' כי סוכני היטצר, הנתמכיםן בידי ממשצת גרמניה' מגהצים תעמוצת נמר---צת בכצ רחבי אמריקה יהודי מכסיקו נסו' אמנם' צהתנגך צצורתהם בכוחות עצמם, אבצ הדברים צא י_*או מכצצ אספות ומריבות בין מפצחות וזרמים. הגויים מרבים צדבר עצ האחדות השוררת בין היהודים, אבל ־־־ ישאר נא הדבר בינינו — אהדות זו איננה —כנראה' בנמצא כצצ.
דונמה צעבודתס שצ האנטישמיים המנצלים/ כצ הזדמנות צטובת פעוצותי" הם יכוצ לשמש המשפט המתנהצ כעת ננד היהודי דרשן' תושב העיד אריזאבה במכסיקו. בעיר זו מופיע ת־שבועון נאצי , אשר נהג להשליך שקוצים וצהעציצ עציצות עצ יהודי המקום המועטים. נתכנסו היהודים כנהוג' צאספה וההליטו צבהור מביניהם אהד", מושר בשבט י , שיפרסם _בעתון אהר מכתב־תשובה צאנ־ טישמיים. תפקיד זה הוטצ עצ היהודי דרשן והוא מצא אותו באמונה. המכתב היה תקיף ברור והגיוני , אבצ הנאצים שש_1 עציו כמוצאי שצצ רב ותבעו את מחברו לדין בגצצ " _עצבון תתושבים הנוצ־
רים . עתוני מכסיקו השונים. הוסיפו צנפ־ את הענין וכותרות צעקניות מודיעות יום־יום עצ דרישות הבאות מכצ צד לגרש מן הארץ את היהודי' " שתעיז צב־ *ות בפומבי את הנצחת ואת הנוצרים, /' הכתו היהודים של דרש!צא 5*• ־ אומץ לב רב בשעה ימאי!זו ועזבו אותו לנפשו בצי בל עזרה, אכצ גם כאן' כמו במכםיקו־םיטי_. באה ישועה פורתא מן ג_^_־ע... כמה מנכבדי הנוצרים נתעורת להגן גל היהודי הנרדף' אמנם צצא תועלת ממשית'' • כי _הענין הועבר צמיניסטת יון הפנים וכצ התערבות איננה עצוצה צהשפיע במעט או הרבה.
בינתיים תתמו תמשים ושצש אטרות "צאומיות " עצ פטיציה הדורשת צש־ צה את דר־שז מז האתו' אוצי צא יגיעו הדברים צירי כר' אכצ כצ הפרשה המע* ציבה והמגוהכת ט_&ת היא סמצ _קצט למצבט שצ יהודי מכסיקו, שכצ רות מצויה עצוצה לעקרם ממקומם. ך_^ ^;י מכסיקני
עתילןי מספר... הנבורים הבצונדים מגרמניה, ששכחו, כנראה, ששער ראשו של המנהיג שהוד הוא, העמידו את כצ התורה עצ שלושה דברים: עצ הג'סטה, עצ הג'םטה ועל הג'סטה. נאצי לנאצי יאמר שצום בהבקיעו נתיב לזרועו בתור ההצל אשר לפניו, הלל. תרתי משמע. הלל גדול מסביבם והללים לרגליהם... זו פרשת השעשועים . אבל גם הרומאים הקדמונים בקשו תוספת: שעשועים ולהם. וגם בגרמגיה גזעקים העתוג־ אים ומו"לי חעתונים: " קוראים ולחם — "! ח " אנצייגר" פשט רגל, ה " םוסישה צייטונג" פשט שתי רגציו ימת. המהזור של " ברצינר טגבלאט" ירד בהמשים אהוז. על כל עתונות גרמניה מאיימת הרדת משבת... — למה לנו לקרוא—? אומר בעל־ הבית, שכבר ראה כהנה וכהנה מאז יצאו הדראנונים הראשוניםפאריוה"! בשנת " — 1914 למה לנו לקרוא?ידענו, ידענו מראש את אשר מכתיבים יעתונינו.
והנערים אינם קוראים. מי זה עוסק בתו ובאותיות דפוס ב':זופת פנירה ויצירה. הרריו מהדר •_בוניהם אז נאומיו שצ היטלר. בקסדינ-ינ' ה, _;. _־:םתדט" תלויים עצ הכתצים מ_^_מית 'טי ובלס. ובגדי השרד הנוצצים שי גהר־:ג איש־השגעונוה הם ה " אני מאמין" ר; י ת שיהם.... מיס רבים לא יוכלו לכבות את
. . . " האהבה לבו של קארוצ—מצר ותךז'_ואן -מתנודד ברומיניה — אינו מניה לישון לפטריוטים רבים באותה מרינה. יש כאן תו־ פעןה פסיכית, המשתטהת בשטה פטריוטי־ טרדיציוני־אנטישמי. ישמשמר ברזל" " ברומיניה. יש מסורת. ויש גם גברת צו־ פסקו, שבמקרה נוצרה בת ישראצ. צבו של קארוצ אינו חזק כמשמר הברזצ" בשעה " שעיני הקטיפה היהודיות מביטות בו. שומרי המסורת אינם יכוצים צסצוה צו. מלכה שצ רומיניה — צרגציה שצ יהודיה... כשתקפו עציו אזרהיו התאנים צו, ענה להם המצר קצרות: — מדרגות רבות לארמוני , רדו בהן ובמהירות האפשרית"" אז סערו ושאנו גצים בדונאו הכתוצ והיפה, _ממס בבווצמ שצ שטרויס. מצתי הנהושה של לבות הברזצ החציטו צהטוף את האדון קארוצ ואת הגברת יופסקו ולזרוק את שניהם כאתד בריתמוס שצ מחוצ אהרון אצ משברי הדונאו היפה וחכחוצ. . . אבל כל מצר יש לו שר למעלח ומצד־אוחב — שתחשרים... .
בארץ לא לו... יתצנרמות _צשון קצרח ויבשח. סוכגויות־הידיעות נושמות בפית קיצומטרים וארבע או חמש שורות סוחטות מתור טרגדית־עולם או _אפום־יקום מה שנוהגים בימינו צקרוא צותמצית " ... " מר מקדואיי — אמריקאני. בן ששים
ושבע היה. באמריקה, שהיא ארץ צעירה, גפ האנשים שעברו שבע שנים ארוכות אהרי גיצ הששים — צעירים הם. מר מקדואיצ נתכבד עצ ידי נשיא ארצות־ חברית בתואר ציר בעיר דובצין שבמדינה האירית ההפשית. מר מיקרואיצ לא היה כפוי טובה . היא ארז את הםציו ונםע צמ ־ קום עבודתו ההשובה. בדובצין ערר צכבודו מר דה־וואיירה בעצמו משתה מפואר. היינות זרמו והאורות רמזו והטקס היה טקס משובה". נואמים רבים הוכיהו עצ כשרון הדביר שיהם. המ דברו עצ תזווצט, עי י דה וואלירה, עצ מאקתאיצ, עצ המדינה האיתת, על אמריקה, על האוקינוס האטלנטי ועל האוקינוס השקט, על יפן, סין, רוסיה הסוביטית וכו. " מר מקדואיל קם להשיב. מר טקדו־ איל היה בן 67 ולא הש מעוצם בצבו. פתאום הרגיש, שצבו קופץ משטאצ לימין ומימין לשמאל. היא היה דיפלומט ועל כן הבלינ עצ התרגשותו וחחצ עונה. אבי דבר מה " שהיה •אמעיה מזה" שבר את קומתו הזקופה. כאן עיינו למסור את רשות הדבור _צטלנרפיסטן שצ רויטר : מר מקדואיל התעלף... וכעבור רגעים
אדרים מת. " הרופאים הציבו דיאגנוזה שצשי- " תוק הלב. "איש אינו רשאי צהטיצ בה ספק. אוים אפשר צסבור, ש " יבשת אירופה, "האינטלקטואצית והמנוסה ביצירה, מפי ' . ה רוה רעה צפעמים עצ ישישים בריאים וכצ כר סימפטיים הבאים אציה מ " ה־ יבשת ההדשה' ־/ זו שצ הגנגםטתם" _" והוטפי הילדים.. פאריז-תל-אביב... אין אנו מכירים את האדון שאר, הפליט היהודי הגרמני שהגיע לפאריז, אבל דומנו, שהיטלר ערבב במקצת את עשת־ נותיו. אנו למדים, שמר 'עאך ההציט לצאת לארץ ישראל ב ר נ ל. דוקא ברגצ. מדוע ברגל ומדוע לא ביד—? זאת צא מגצה צגו מר שאר. אין אנו יודעים כמו־כן אם מר שאר הוזמן עצ־ידיהפו- " על" או " המכבי, "צפעוצת ספורטיבית זו, _צצויד תרמת ההישגים שצ האספורט העוצמי והיהודי. כצ הידיעה היא סתומה וההומה. ברור צנו רק דבר אחד: באהד הימים יגיע אצינו מר שאר צאהר שתהיינה נעציו מאובקות _מגבוצותיהן שצ עשר מתנות.. .
אנו נאכזב אוצי את מר שאר, ־ ברם חובתנו צומר צו, שצא יתקין עצמו צקבצת פנים יוצאת מגדר הרגיצ בארץ־ישראצ. הארץ, דו מ ה, ההצה צשמתתנו צהנאצ ממזצ ה " נםים והנפצאות. "יותר ממסיבה שצ " המכבי, "שבה ינאם צכבודו מר דיזנגוף — לא נוכל ילהבטיה צו. אם עוד הזון למועד ומר שאד טרם תקע מסמרים " יגעלי-הדרר, הייגו מציעים צו צהניע אלינו בדרד כצ היהודים, דרכם שצ בני אדם מן הישוב, את רנציו עציו לשמור... עוד יהיה עציו צרוץ הרבה הרבה לכשיהיה כאן, בארץ ישראל... אדר אדיר
ה י טלד והכלכל ה ה גרמ נ י ת
הירידה במצבה הכצכצי שצ גרמניה הולכת ורבה, ובימים האהתנים ניכרים במצב זה סימנים שצ קאטאסטתפה הול־ בת ומתקרבת. _ושצטון הםאשיזמוס חמוה־ צט, אשר חיטצר רואת את עצמו מוכרח, בתוקף חבטחותיו וכתוקף דחיפתם שצ המאורעות, צהגבירו וצהאתרו בגרמנית-— אינו יכוצ אצא צקרב את הקץ. הטעם פשוט עד מאד: המשטר ההי־ טלראי־ מוכרה יקיים את הבטהותיו היסודיות ' שנתן צעס הגרמני, בתכניתו המדינ ית ' - צמרות כל המכשוצים אשר בדרכו, אתת מן ההבשהות הצצו — הצא הוא הסעיר' המטפצ בחורבנה שצ היהדות הגרמ-
נית — קוימה כטצואה ובהקדםראוי " לשבה/' מכצ הבטהותיו שצ היטצר היתח זו הקצה ביותר צהתגשם, אם־כי במשר הימים אוצי יווכת כי היתה זו גם הקשה ביותר בתוצאותיה צ " ר ייר " ולמצבו הכל־ כצי. והבינלאומי גם יהד. השוב ביותר היה הסעיף הנוגע _צפתרון שאצתם שצ מהוטרי העבודה. בעיה זו צכאורה נפתרה פתרון הצקי;אוצם, כפי שמוכיה סופת שצ ה " טיימס/' צא היתה _כאן_/באמת הפ־ התה במספר המובטצים בהקצאות ובתע־ שיה אצא העסקה זמנית שצ יותר משני מיליוני _חסת־עבודה בעבודות ארעיות, שכצ עיקרן לא בא אצא בזכות תמיכתה הכספית שצ הממשצה. המסקנה האהרונה
היא איפוא, כי שני מיציוני האנשים הצצו נוספו כמעמסה הדשה עצ הר. "הב־ " _ייד טהתו השלישית שצ היטלר, שנתן צאומה הנרמנית, היתה בדבר הידוש כהו המדיני שצ ה " _רייר" וההזרת הפריםטינ'ה צנרמניה כצפי הוץ. הבטהה זו, שצכאורה נתקיימה במלואה — ועוד יותר מזה: נרמניה נעשתהמפלצת י' וםכנה צכצ העוצם—, על " - תה לנרמניה, אף־עצ־פי־כן, בדמים מרובים. הבודג_'יט הצבאי שצ גרמניה צשנת 1933—1934 עצה צה ב־600 _מיציון מארק יותר מאשר בשגה שעברה. המספרים המדויקים הנם: 132 טיציון מארק יותר מאשר בשנה שעברה צהוצאות הצי האוירי250, מיציון נוספים צהוצאות צבא ההסתערות והמתנדבים, _וצבסיף 190 מיצ־ יון נוספים צהוצאות המשטרה, שבעצמי שצ דבר אינה אצא הצק מן הצבא הקבוע. יהיה הדבר אשר יהיה, הוצאות ממלכתיות אצו צתמוך במובטצים וצהדש את
זיוגה שצ גרמניה הן ענקיות כרגע תנובת י, כי־כד ענקיות עד שה,. רייד., "הוה אומר : היטצר, מצא את עצמו מוכרה צהשתמש באמצעי, שנטיתו הסוציאליסטית ברורה. כצ התברות והפירמות הפרטיות, אשר הונן מגיע צסכום 100, 000 מארק ויותר . שהיצ י קו בשנה זו צבעצי־מניותיהן ריווידנדות עוצות עצ אותן שצ אשתקד ושתו־ _חיהן הם יותר מ־6 אהוזים, תצטרכנה צה־ סיר הפרש זה שיחווח ריזרבח מייחדת ושתהיה הובה צתשקיעת בשטרות־מצוה של המדינה ושצ תעיךיות השונות. במצים אתרות: יש כאן מצוד. ממלכתי ש צ כפיה. ודבר זה מוכיה עצ מצב פיאננםי המו•" מאד. עצ הצואה היצונית אי־אפשר צהם צמגהיגי ה " ר ייר" אף צחצוס ברגע הנוכהי, מאתר שבעקב אי־תשצום שלהוב קטן"בסוף ־ מארס — ואין זה " חמקרה היהידי בםדתהפינאנסיס של חמשטר חחיטלראי — נסנר בםניחם חשוק חפינאנסי חיחידי בארצות־חברית, שחיתח צהם תקוה כלשהי צחבנות ממנו, אחת
שנתקבצ בוואשינגטון בימים אצההוק " 'והנסון_, "האוסר על הבאנקים תאמרי־ קאים כצ הצואה _למתנת־הוץ, שלא עמדה בהתהייבותה הכספית כצפי ארצות־ הברית. ויש ידים לדבר, שמצוה־כפיה זה, הראשון במיני בגרמניה, אינו אלא ראשון לסדרה שצ המקוות הפנימיים שעוד יבואו. המצב שצ המדינה הריהו, בעצם, טראגי. והוא טראגי ביהוד צפי שבשעה קשה זו צכצבצתה היתה גרמניה יפוצה וצריכה לנשוא עיניה אצ העוצם וצפנות אל הםמפתיה של כל האנושיות;אוצם תהת זה בהדה לדהות ביד גסה ובאופן טםשי את אהדתן שצ כל אומות־חעוצם. הצלתה היהירה של גרמניה היתה צריכה צהיות: הגדצה אינטנסיבית שצ תוצרתה והוצאתם הפעילה _צשוקי־העוצם שצ פירות התוצרת הזאת. זהו האמצעי הכלכלי הי־ הירי להבריא את הגוף הממלכתי, לחהזיר צאוכצוסים את _כה־־הקניה שחיה צהם לשעבר וצהמציא צתוצרת הצאומית שווקים פנימיים בשפע. אוצם גרמניה הסמה בפני
עצמה את הדרך היחידה הזאת. כמו שאו - מר סופרו הנזכר שצ ה " טיימס" , " תשע־־ העשיריות בהפהתתו שצ האכספורט הגרמני צםקאנדינאביה_, לרוסיה, להולנד, לטשיכוסצובאקיה וצאוסטתה—, צא באו אצא מחמת טמטום־חמוח, חיחם האגריםי־ בי והצאומיות הכצכצית שצ המנהיגים האוטוקראטייס _בברצין. "ואם הוצרכנו צהוכהה אהדת, תבוא העתונות הנרמנית תעיד עצ רוע המצב . בגציון האהרון שצ טריביון די' גיניבה, "אנו מוצאים רשי- " מה נוגעת ציריד בצייםציג, המהווה מעין באתמטר צמסהרה ההיצוגי שצ גרמניה
והרשימה מסיימת בדברים אצה: העתונות הגרמגית מצייגת בדאגה " את הירידה במצב היריד בלייפציג. מספר המציגיס־בתערוכה, באי־כהו שצ המםהר הצרפתי, הופהת בשנה זו מן 1391 עד , 600של טשיכוםיובאקיח — מן 2. 524 עד , 1000שצ בצגיח—מן 892 עד . "577 מספרים איה מחכימים, וחם _קטיגו־ רים, _אומרים הרנה, _מאשימים. וכשאדם מציע צעצטו, באופן אובייקטיבי, את השאצה: האס תיטיב היטצר את המצב הכצכצי בגרמניה?מוכרה הוא לענות בחחצט: צא, כי, צחפד, באשמתו הורע המצב הריח יותר
המסקנה, שאנו מגיעים אציהמתוך בתינת מצבו של המשטר ההיטצראי בגרמניה, לאור כי העובדות הכלכציות האמורות, יש בה גם מעין נהמה פילוסופית. בת ק ופה, שאמצעי-ההבור אהדו את העולם צמעשה אהדות נמורה, שהקורבה העמוקה בין כצ האומות והגזעים הוצכת ומורגשת צכצ אחר מבאי־עוצם, ושהםרובצימות המדיניות,, ה2צ3ציות וההברתיות יצאו מנדר בעיות צאומיות מצומצמות, ונעשו עוצמיוודכצציות—, אי-־יאפשר לו לשום עם , בצי שישא את עוונו, צחו_^יא את עצמו מדעת וברצון, ובחברה ת?1יצה, מתיר מסנרת ההתםתתות הביצצית . ־־חטב'? עית, צצכת במובן ידוע כננד הטבע, צבסס את הייו עצ יסוד שוביגיות גזעית וצאו־ מית וצפתה בעצמו הצךנפש ריאקציוגי המתנגד ניגוד גמור צכצ הצד־התה האוני־ ברסציםטי בעוצם. הצר־נפש ריאקציוני זה, ועיקרים מזיקים ובצתי-אנושיים אצה הם הם שהיו בעוכרי גרמניה, והם שהביאוה, במרת שהביאוה, אצ שפתיהתהום.
על המלצה חמכחןדית. !י בברלין ברציז' 11 (רמ " צ—. ( היום נתפת _כיען הודעה רשמית עצ ' הפצצה המסתורית- שנזדהה ג"אונטר ח צינה / ' צדברי ההודעה הרשמית' החתומה •לי י בעש דמשטרה נזרק, דמון יד מן הקומה הת ביעית שצ בנין' שעבדו בו צתסנו. זורק הרמון צא יכצ _צהתכון צשום איש' כי מן המקום. שבו עמד צא יכצ צראות 'את חד
הוב שצמטה. ? האדם, שהוטצ בו תשד בזריקת הת מון הוא. ארנסט שוצצה משרצוטירורנ, שעבד כבנין בתור סייד. ההקירה ניצתה' ששוצצה היה שי יד לבנים צהזית הקומוניסטית האדומה, ושרת בתיכםוויר. שוצצה פוטר אהד כר מן הרייכסוויר ונידון• צכ_&_סר צ־18 _מישים עצ פגעו בהוקי _החשהיעת ועצ תקפו קצק ע_^_ון.
פרם בעד השקר הגדול ביותר בעיר כוירצינגטון שצ ארצות־ הברית קיי© זה 'מנים • מועדו!שצ שקמים, וצא שצ שקרנים סתם אצא שצ שקרנים צאומיים ")נשיונצ צאיערס קי י וב ... ( "וחקצוב חזח קובע ומחצת פרסים כעד השקתם הטובים וחגדוצים ביותר.
בשגת 1933 השתתפו בהתתרות השלדים הטובים צמעצה מאצפים ותמש מאות איש. בתור _דבן השקרים הוכתר איש אהד' ששמו בן קרפא. ' העתוגות מטצפת עתה בטיב השקתם' שהומצאו־ צהתתתת זו. צאמתו שצ דבר אין אצה אצא גוזמאות וס־ פות־הבאי' מעין ספותו שצ רבה־בת חנא' אכצ ככמה מהם ישנה מנה גדוצה של הומור טוב. עדם אחד ששמו פרנקצין, מספד, צמשצ, שצד צב בתצ כצ־כד שהיד שחדור. ביאור, מיסיסיפי דוחף צפניו את כצ מי היאור, ונאחז אחר כד בחוצ אשר עצ שפת היאור.
ואהר, ששמו י'_ון צויאס' המציא בדיה כזו : הוא מצא רובהו מסמרים קטנים והצד העירה צצוד ציד. מרחוק ראה זאב' ירה ואיצו מסמרים פגעו בזנבו שצ הזאב' נסמר הזאב צעץ אחד נאי־אפשר היה צו צבתה. כשראה הזאב שהציר מתקרב אציו נבהצ וקפץ מתור " עורו... העור נשאר מסומר אצ העץ והזאב עצמו נמצט צתוד מעבה היער. ובאותו היום, כשהציד שב בשעה מאוחרת צביתו מצא את חזאב באחד מחדריו' כשחוא רובץ ומתקן צעצמי זונ מכנסים מתוד גרבי הצמר שצ חציר. נכמרו רהמיו של הציד עצ הזאב' צקה את תעיר יתקן אותו שוב עצ גופו שצ הזאב ושצהו צהפשי.
ובעצ הבדיה *גומר את ספורו בת־ מימות : הזאב הצר צו מבצי צהביע אף מצה אחת שצ תודה... כמה כפויי־ טובה הם זאבי _אמריקה ... ! מיסטר וויצפאנג מאינדיאנה מספר אתכות עצ ערפצ סמיר' שהטעה םועצ אהד צהדביק את הרעפים אצ הערפצ במקום צכסות בהם את הגג שצ ביתו. ואדון אחד ששמו, צהכעים. ואורת _ויישון מספר, שהוא הצה ופקודת הרופאים הזקה עליו צעקור את דירתו צאזור שצ אקלים!הס, נשא האדון וויצסון את רגליו לדרום דאקוטה וסדר לעצמו שפ חווחדתצב. הזמין צו הקתש־בתתהוא פרות מרגישות ומצאות רחמים % רים ב' ה;חבי_$ו' כ* אדונם שרוי בצער ' והחצי־ טו _להספיק צו חצב בשפע מתמיד והיצר• יויצסת ראה את עצמו אנוס צשפור יום-יום חחוצה אצפי ציטר הצב. שטפח של חלב שטף את כצ הסביבה; עד שהיה צויר צעבור בסירות מבית צבית. וצבסוף חכתחו השצטונות את וויצםון. לשה_$) את ח_*_$ח של( מפני שיןוס _חצבור". י
מפלצות צאחר ששקטח קצת סערת הרוחות, שקמה מסביב יאגמ _צוק־נמ, במקוטינד, במקום שנמצאת, לפי עדי־ראיה רבים, מפלצת־מים ענקית, הגיעו שמועות מק־ נאדה כי גם שפ, ביאור נדה, בקרית האוקינוס השקט נתנלה יצור מוזר, ש|§ ראו דוגמתו מעולם. [ן שמועות כאלו על מפלצות מופצאן אינן פוסקות מלרהף בעולם זה מא| בשנים. הערים הם תמיר אנשים מהימ! ומכובדים, שאין להטיל ספק _באמולט בכל זאת לא עצה עוד דבריהם, אבל 8_^ אנשי־ המדע יאשר בהתלט את היד||ן חילו, לצוד את חחיה או לצלמה ! ןן חפחות. 11
הצורח חקצאסית שצ חמפלצות_1|| שמתארים אותן בכצ הזמנים חיא: ראש זעיר וגב אדור ומפותצ העשוי חתדיםחדורים. אוצי שריד הוא מימות קתמים, אולי סוג חיות שלא נתגצח עדיין ואולי . . . דמיון שוא, פסיכוזה המונית, חחוזרת ו:יצ:ית לעתים מזומנות. אם כר ואם כך, מקום שזכה למפלצת ממין זה מובטח לו זרם תיירים במשד שנה יכל הפחות, והפ־ סד המדע יצא בשכר הביס.
מסחר הנשק ו באספה האהרונה שצ חברת וליקרפ! בתי יציקה באנגליה) נתעוררה שאצה בנו־) גע למודעות, שהנהלת התבדה הדפיסוץ בעתונות הגרמנית ושבהם היא _מפדפעתי את טיב הטאנקים הנוצרים _בבתי־ההרועה{[ שי החברה. כמה מבעצי המניות גני _כמי ! ' שה זה העוזר צזיונה שי גרמניה ומטין[ את שצום העוצם, אבצ מנהצ ההברה ו!!_% טדק, כי. הטאנקים הצצו נועדו צא !1_^2 גרמניה אצא צצרכיצקוהותינו הותיקים " שצ החברה. כמח מבעלי המניות גנו מעוהנכבדים בדרום אמריקה. " תשובה זו צא הניהה את דעת השר אצים, שהעירו, כי יש דרד פשוטה יותר לפרסומת והיא — להדפיס את המודעות בעתונות אותה המדינה אשד למענה נוע־!
דו הסחורות.... מנהצ החברה נבוך מעט, אבל חיש. מהר התאושש והודיע: — אין אני יכוצ להוסיף באורים מפו" _רטים, אבצ הנני מבטיח אתבמ, כי בצ פעוצות ההברה נעשות בהסכמתה _הפצאין! שצ ממשצת הוד מלכותו. _בעלי־המניות הצכו_#_, יפוא_, צבתיהטו במצפון שקט, _בידעמ, כי אם. הברת וויקרס" מסבכת במשהו את שצום העזצפ " הרי היא עישח זאת בחסותו של הפד_#מע חגיי_&י ,
המלהמה בערב
הד"ר עבד אצתמיד סעיד, ראש אנו־ רות הצעירים המוסלמים במצרים ואהד מהבת משצהת־השצוס המצרית קיבצ תזכירי תמיכה אהדים מידושצים, יפו. הב - רון עכו. ההותמים, שמספרם מניע ציותר ממאתים השייכים צשכבות חונים ומקצו־ עות הפשים שונים מיפים את כוהם צתוור בין מושצי ערב הנצהמים. (נראה, _שענין התזכירים הוא מעשה ידי האופוזיציה הערבית המתכוונת בזה צהתור תהת הסמכות שצ משצהת המופתי לערב " * . ( מוקאטם" מודיע: האימאם יהיא הודיע בטלנרמה _צאבן סעוד שנתן פקודה צהוציא את צבאותיו מגג'ראן ושהוא שואף לשלום, כדי צםייס את ועידת א בה א בהתימת הסכם שצ ידידות ושכנות טובה. אבן םעוד ענה כי הוא מוכן צהדש
את המוה"מ עם האימאם באס יקיים את יאסין אלהאשימי, אהד המדינאים הפקודה הנ"צ וישיב את בני התערובות ההשובים בעיראק שהוזמן צהשתתף במש־ שצקה משבטיו. כן מתנה מ_^ר סעודיה צה~ צתת השצום התנצצ עצ אי השתתפותו בה שיב את •בגי משפהת האידתסים (המשפ- מסיבת בריאותו הרופפת. הה המושלת בעסיר) שהתקוטטו נגדו הו-
אילו נתברר שמציאותם בארץ שצמח האימם אינה לשם מתן חסות ומקלט אצא אמצעי לעורר מהומות ננד ממשלת םועו־ דיה בעסיר. אם התנאים האצה יתמלאו, תיפסק חמלחמה.
ידיעח אלחוטית מירושלים אומרת כי כשלונות חתימנים בקרבות חראשונים הניעו את האימאם לפנות בטלנרמח חנ"ל לאבן םעוד. צפי ידיעה זו צוהצת הממשצה האננצית נמרצות על שני הצדדים הנל־ המים צפתור את _הםכסיר בדרד שצום — . משצהת השצומ מטעם הועידה המום־ צמית הכצצית (מופתי " ירושצים, מוהמד עצובה פהה ממצרים והאשם אצאתאסי מסוריה) עודם נמצאים בסואץ הודות צשי נוי מהצד האניה, שבה היו צריכים צהם־ צינ צנ'דה (צפי שנוי המהלד צא _תענון האגיה בג י דה. (מו"מ בדבר טי&ה עצ אהד האויתנים שצ חברת התעופה המצרית צא הביאה עדיין לתוצאה מעשית.
חרברט שטואצ, צשעבר הנציב הראשון באתדישראצ, מתכונן לבוא צארץ וצראות את התקדמותה. אדרבה, יבוא ויראה בעיניו התקדמותה שצ הארץ ונםהתקדמותן" שצ כמה " מ שנ נ ו ת י ו, שנעשו ז ד ו נ ות . .. נזרות חדשות בנרמניה . מעין מציחת חמלח.... ברוסיה הסובייטית בונים אץימן הדש, שיהיה הגדוצ באויתני העוצם, ושמו " מכסים גורקי. " אין הרוסים מדייקים בשם, כר' מאיר בשעתו. מכסים _גורקי קתהו מחבר " בשפל;' נהום סוקוצוב במסיבת עתונאים. זרוק הוטרא צאוירא וכו " ... ",
הנאצים דורשים מאסיר יהודי הת־ הייבות בכתב, שאהרי שהרורו יצא צארץ ישראצ. זכו — מדעתם, צא זכו — עצ־ כרהם... * כבר התהיצו מקרי טביעה בתצ'אביב. נכנס קיץ . בית_^צי£ ןתג-יייף אננצי צעיר. _פנךאה, משרד־ הרבנות כיתשצים היה טרוד־ מאד בימים אלה וצא היה. סיפק ?־ידו להודיע צו, צאותו אנגצי"_, מה ק שה ?היות יהודי"/' נוצד הילד העברי הראשון בזרקא. אנו כובשים סוף־סוף את עבר־ הירדן.. .
. א בת
(תל-אביב — פליאז'ה)
הים היה מיצאנכוצי מאוד באותו צייה. עד לפנות ערב נשב מין חמסין משונה, שטמטם את כצ הושיו ואתר כר התהיל מדגדג אותו גשם דקיק ומתיז, שלא הכירו מעולם. הוץ מזה הופיעה בעשר, לערר, אניה קטגה והתהילה מיבבת בחושר בקול הדנווני וממושד, בצי כצ סבה ובלי תקוה שתהדצ. זה קצקצ צו לגמרי את מצב הרוה. הוא השתער בזעף אין־ אונים על החוו-־ ההף מפשע, לש אותו, קרקר אותו, שפר עציו את כצ חמתו, בקיצור — התנהג כאדם, שנטרםח עציו דעתו . התקפה היסטרית זו נמשכה עד שתים עשרה והצי. אז נרנע צאט־צאט, נאנה כמה אנהות עמוקות, מהה את הקצף מעל שפתיו, עצם את עיניו, שלה עוד כמה מהלומות אדישות מתיר הרגצ, פ רפ ר פעם ושתים ושקע באפיסת כהות ותרנית ומיואשת. האניה הקטנה, שנבוכה מן הרעש והמהומה, הסתכלה כעת עצ סביבותיה, ראתה שהכל בכדר והתחילה לועסת שוב את בכיה התפצ והפושת
הידה, שהתהבא עד אותה שעה מא־ הורי צםיציקאט, "הבין, כי המצב המיו- " הד ננמר ויצא צטיוצו המסורתי באופק ןזמזרה עד אופק המערב. תצ־אביב התבוננה צישון.
הכוכבים והכוכבות שצ סרטי הקוצ־ ! נוע התנשקו בפעם האהרונה והקהצ השבע . אמנות נשא איש צביתו וצחצומותיו את מטען הטראגיתה, שננמרה בכי מו,. _5בתי הקפה הסתכלו זה בזה מתור עקשנות אצי־ מת: מי יררם ראשון?עד שנוכהו סוף־םוף באפסות ההיים והאםםורט גם יהר והת־ הילו גםגרים אהתאהד _בחםזון מיואש. רק שלג לכגון" הצהיב עדיין בקירותיו, " בהשמצו ובסוכות התה שצו ורק עיניו התימניות שצ זכרית הבריקו צאור שצה־ בות הםרימוסיס אשר _במנזבה. שעוני העיר הצכו בסר ובקצב מאו־
הד לקראת שתים בלילה. באותה שער. ירד יעקב נון ממרדנות ביתו, יצא צדחוב, העיף מבט על ימין ועל שמאצ, פסע פסיעה קדימה, ההציק עצ ק צי פת בנאנה, נאהז בגדת צא נפצ, אמר בצחשצעזאזצ" (הלך לשפה הים. " מ אז הערב שוטט הבהורצ'יק" נר־ " תובות, קרא את השצטים, הסתכצ בחצוי נות הראוה, צמד בעצ-פה את תקנות העי־ תה בקשר עם שמירת הנקמן בגנים הצ־ בוריים, בקר במוזיאום_, שמע הרצאה עצ פעוצות וויצ'ו בין ערות המזרה, עד אשר הרגיש, כי אם צא ישוב הביתה ויישן הוא עצול לתלות את עצמו אפיצו עצ מגדצ המים העירוני. מיד שב צחדדו שכב במטה
עצם את עיניו, עשן עד ההצי שתי סיגריות והבין, כי איננו יכול צהרדם מרוב שעמום. זוהי השתלשלות המקרים שבגללם נמצא כעת יעקב נון ברהוב, כשהוא צועד לאטו לקראת שפת הים. הים משמש לתל-אביב מחסן לא אכזב שצ תקוות ואילוסיות מבטיהות ומ - נצנצות בכצ צבעי הקשת. אםיצו המרה השהורה ביותר מתבהרת קצת בזכרה, כי יש _#וד _שפת־ים בתל-אביב. זהו המפ־ צט חאהתן. •לבאן ובולים ללכת גם אלה, שאין _להם בהחצט צאן צלבת. . אם תר א ו תצ-אביבי מטייל בלי " ראיון/' בלי כרטיס צסינמה ובצי חשק צשבת בבית קפח, חיו בטותים, כי םוף־סוף יגיע אצ חשפת " . " כאן יעבור כמה פעמים 'לאודר הרציף המפ ו אר , הנקרא על שם הרברט םמואל, יסתכל בפני _המטיילים האומצצים פהות או יותר ממנו, ירד למטה, יניע עד המים וישוב העירה כשנעליו מלאות הוצ ולבו מלא ספוק רוהני. הים מוטל מול תל־ אביב כמגניט גדול ורב כוח, כ " פאטה מורגאנח" מוזרח, שאיננח מאכזבת לעולם מפני שאיננח מבטיחח בעצם שום דבר.
גם יעקב נון לא ידע בדיוק צמה הוא הולך דווקא יצר מערב. צעדיו היו אטיים וצצוציס וראש_* ק צובלתי . מורגש. שום מסמר לא היה תקוע _3נ_#ליו ושום מחשבה כ מ והו. השעמום נתהצף צו כתקנות _#וף רה ויתעה מתמול שצשום. ריקנות זו היתה ריקה מכל כוונות רעות, אבל הוא פהד אפילו להציץ צתוכה. הציצה חיה גבוה ושמן, םכצ ממסת"
מח חזקה ונשם צמקוטעין את תאויר הקצוש. הפנסים התיצבו בתור _אריר, כמהו־ סרי עבורה מנומנמים ציד קופות הסיוע. בתי המסהר, שהצונותיהם צא נופצו עדיין, התכווצו באימה והתפללו צאצה• תוצרת הארץ. גנות בטון טריים שפכו, מתור התהסדות רבה, דמעות מים כבדות למני ה " ימים הנוראים" של המוהרם. ז הכוכבים דלקו כרגיל. האזרהים ישנו כתמיד. שתים וחצ י. . באותה שעה ראה י/נקב נון את מרי צין תטריף צוחקת ישר _אציו מעל עמוד מודעות ? ובעוני :! הוא לא הפנה צה בל תשומת צכ, ע3ר עור כחמישים צ_^נד ונמצא עומד מול הקאזינו_, בנין זה, חתמה לחיה שמלפני המ־ בוצ, טבל את כפות רנציו חחצודות במים המלוהים והלם, שהוא אניח טראנםאט־ לגטית או אחד מארמוגות חדוג'ים בוונציה. ממולו רבץ התרשיש" השמן והבעל " ביתי עם כצ גוריו, הם בתי הקפה הקט-
נים, הנזנבים אהריו צאורר המדרכה. אצה תקעו מבעד צריםי תריםיהם הםצדיים עיני בוז קשות ויהירות בקאזינו _התן־ קישוטי ויעקב נון הרגיש פתאום מעין אחרה צפית פרוע ונידר זה והשתומם על טעמם הזעית3ור3ני שצ _§ני תצ_^-ביב המבטצים אותו בלבם ואינם מבינים בי הכעור המוזר הוא שוה ומושר הר־ גח יותר מן היומי חבאגאצי,
מהשבה זו מצאה אותו שוב רנש בהיצה ושעמום. באין ברירה פנה ימינה, עבר ליד שער הנצהון העתיק שצ בתי רוזנפלד , ראה כיצד הכסאות מטפסים זה על גבי זה בבתי הקפה הנעולים, ראה את בתי המרחצאות המדרשים נעוריהם לקראת עונת הרחיצה, הסתכל בעינים קהות בשיט שקפץ והודיע לו פתאום: " אכול ושתה עסיס, "!הצר חלאח, חלף עצ פני מוכות המרגוע הקטנות, המקפצות בתוכן את כצ הכםאות, שהשתרעו עצ ההוף צאו־ רד מאות מטרים, הגיע עד קצת המדרכה וירד אצ תוף ההול. הים היה, כמו שאמרתי כברלמיצאנ'־ בוצי באותו _ליצה. הפ_^רה ההיסטרית צא טלטלה _^תו _זכןן רב. _תזמויח _הגליפ_) ענה _^3ת !פיאניסימו וכל שטח ה_©ים היח _ענןןף ערפ§ _8תש ומנומנם, מם'ביב צא נראה כצ יצוד הי. אפיצו הדגים ישנו תתת שמיכותיהם המימיות. רק הזהו של יעקב נון והזהו של הים נשמו בקצב אטי ומאוחד.
הוא עבר כמה פסיעות יאורר החווי ופתאום עמד. עיניו מצמצו כמת פעמים ואהר כר נפקהו צרוהה. _התמהון וההפתעה צבטו את צבו . ראשו, כמו שנהוג לומר, תתהיצ מסתובב. לפניו, במרהק עשרה צעדים, לערר, נהה עצ ההול נערה צעירה, צעירה בלי כצ ספק. שמצה אפרורית הדקה את גז־ רתח , _רגציה היו, בנראה , יחפות ופניה המופנים כצפי אור הירה הבליטו ק וים רקים, עדינים. מוצפים,
אויר גת?פרץ אל תור מוחו של יעקב נון וסנווד את כצ מחשבותיו_^. םו צנח עצ חחוצ ועיניו חתחיצו מנתרות, כזוג אפרוחים חרדים, מסביב צנוף חנערח הישנח.. היא היתה מה שקוראים יפה. פניה הזכירו צו את מרצין דימדיךיואת המודעה, שהמליצה עליה, כי היא נוהגת ל_$ב( ל צבבות בסיטונות. מי השאי-ר אותה _§אן בודדת ועזובה?צבו שצ _יעקב נון נתמלא רחמים והרהמ'־ם נתמלאו אהבה, דוה קלילה נשכ:ה פת_#וה מן ח_&ך-ד_&יה המור־ חי-פ. זה היה _ממן_£ה מכוחות, ?*הבושם _החריל!הכיא ל( דרישת שצום מפורשת מ_8ת תמיאו וילצית ומכי שאר הדברים
שלא חיו מעוצם' חוא החציט צקום, לגשת _אציה, לעודד אותה, לספר לה, כי יפים חליצות בכנען, כי הוא אוהב אותה וכי אם תוסיף לשכב על ההול תתקוף אותה נזלת. הוא עמד עצ רגציו. דן היו כושלות מרוב שמהה . הוא סדר את תסרקתו. היא היתה פרועה מרוב בלבויצ. הוא עבר כמה צעדים, געצר פתאום, צהק בקול שקט, הבין את הכצ והזר הביתה. בובת החול, יצירתו האנונימית של אהד המתרהצים אבצ. . נשארה ביתית. על שפת הים. אה י_^קב ניין, העיי_^ © התרגשות ,, המצא אישר ©וזד _ואחכת חייפ פוערת, לוו ה3יתח בהמון חוגג כצ אותם הרבדים, שצא חיו מעוצם.
" פראוודה" נאסר בגרמניה
צונדון3, נ (רמ"צ— . ( וןממשצה הגרמנית אפדה _$ת כניסת _העתןן _הףנסי " פרוודה" צגדמניה. _פבותם3, י סיבת האיסור — מאמרי התקפה נגד ףןממשצה הגרמנית הנוכחית _שננתבו בידי דיי מיטרוף הבוצגרי, שעמד לדין במשפט הצתת הרייכסטאג,
קהלת קובה מתנערת עד צאהר המהפכה האהרונה צא היו יהודי קובה מהווים הטיבה צאומית אהת. הצק נתצ צא התעניין צנמת בשאצות הקהצה וחיה קרוב צהתבוצצות בעוד _$שר גם בין היהודים הדבקים עדיין במסורת אבות שררו המהצוהת והפרווי . . המאורעות האהתגים, ביהוד ימי קמי הפכה ה&ועתם שהעמית ב_?בגה את מצבם הכצכצי שצ יהודי קופה י_^רבו את הצבבות במרה מרובה. צועד הסתצח היהודית בהאוואנת_. בירת קובת' נצטת פו כהות צעירים, שזכו באמונו שצ הצ" תר ומשכו צעבודה הצאומית גם את התגים הרהוקים. תהת הנהצתו שצ הועד נתרכזו כצ המוסדות הצבותים, מוז בית הספר העממי' המכיצ 326 תצמיד, הםפריר. והועדה המשפטית שעזרה הרבה צכצ דורשיה בהדרכת ובעצות' בימי הרעה האהתנים_.
כעת נגש הועד לפעוצה רהבה בקשר עם החרמת סחורות גרמגיה. הוא יסד צשכת־מסהר צ_^כית' שהועילה הרבה צפ־ תוה המםהר בין שתי הארצות וההצושה את הקשרים עם גרמניה גם בין _הפוהתם הלא יהודים. לפני ז, מן מה נערכה על ית מסיבה צבאי-כת העתונות הקובאנית, שבח נאמו מתנאים חשובים ובעצי השפעה. הם גנו בתוקף את מעשי _היטצר בגרמניה וציינו את תפקידם' המכריע שצ היהודים בתוצדות התפתהותה הכצכצית שצ קובה, ו
מת אלברט אוליוומי ־ - רומא7, (שרות ד"ה—. ( פרופיסזור האוניברסיטה בפיזה אצברט אוציווטי- מת. חמנוח חיח אחד האישים המפורםמים באי־ טציח, וחוקר גדוצ בספרות חאיטצקית. במשר שנים רבות חיח סנן חנשיא של הקהצד. חיחודית _בםיזח. בן 44 חיח במותו. _במגבית הבריטית ךזמאוהדת סופרנו _בצוגףון בבר חודי_^_נן _טלג. ר: פית עצ הצצחת המגבית _הויייטית צטונח יהודי אנגציחי בעת אנו מוצאים בעתוני _צונדון את חרשימח _הראשתה של התות מים •למגבית זו: בית נ. מ. רוטשילד10. 000— יי י"ש. בית סמואצ10. 000— צי"ש-. ס. מארקס וה נ'ב סימון4000— צי"ש. ישראצ זיוו1500— צי"ש. נ. צאסקי1500— צי"ש. הרי סאקר1500— צי"ש. מתיצדה מארקם 1500 — צי"ש. י. ווצפס'_ון 5000 — צי"ש משפהת מצצ'ט 2000 — צי"ש. ד"ר ה. _ווייצמן 1000 — צי"ש. סיר א'. דאביג־ דור גוצדסמית 1050 — צי"ש.