דאר היום, 21 יולי 1931 — _3ר ‭_^7‬דד_7י־כד ד_^ כ _י ז י ד ו ־ ז _זי־דת [כתבה]
_3ר _^7דד_7י־כד ד_^ כ _י ז י ד ו ־ ז _זי־דת
אפשרות להשקות את _הגמיעות והירקות בתור ן המושבה. 3 התקציב שהיה צריך לקבל את תקפו עוד ן יפני הצי שנה, טרם נתאשר וזה מעכב את ההד ן .. _~ ", _", _". _^ " . _"1,.,, -, ""_". ". ?- _, -.. המועצה משתדלת לקבל את האשור בהקדם למען | יוכלו לתתל בעבוחת הנזכרות. מנרש לקופת חולים חמנוח יחושע גולדברג, שנפטר טיר אחרי הכבוש, תשאיר בצואתו מגרש גדול במושבה לטובה בית תולים צבות. בישיבת המועצה רגו ברבר הבקשה שבאה מצד קופת־הולים להפריש לה הלק כרמגרש הזה לשם הקמת מרפאה, ובהיות והדבר ן טעון הםכם מצד האפוטתפסים ע י' כ ממשיר הועד . |פו>על לטפל בדבר. הזה. !
העלאת מהיר הבשר בכרי להלהם בהעלאת מהירי הבשר, הודיעה דמועצה לקצבים כי לא תאשר את רשימותיהם על כספר בהמותיהם עד שלא יתהייבו _5'בלי להעלות את מהיר הבשר. כנהוג' אין הקצבים יכולים צקבצ רשיוךשחיטה בלי אשור המועצה, אבל תודות לרגיון של מהלקת־ הרפואה הממשלתית נוצר . עצב 8 משינה : הקצב שהההייכ בפגי, המועצה שלא ן להעלות את תמתיר וקבל ממנת אשור ל . א קבל את ן רשיוז _הלהיטה וקצב שני שלא הסכים לדרישה
טבריה למצב הקהלה הפרוע הקהצה העברית בטבריה נמצאת היום במצב שי הפקרות ותהו ובוהו. מכל הבהינות. אין המקום כאן לגגע בפצע העמוק של מצבה הפנימי הפרוע, אלא הכתוב מדבר מבחינה היצונית, מב־ רינת ביאת־הכת של הקהצה כלפי הוץ. כגון ; כלפי הממשלה השכנים, וכו/ הפרט הקטן אבצ חהשוב הזה שאני דן בו הוא שאלת המוכתר של ההרצה. בכל עיר ועיר. יהודית או לא יהודית בארץ, לרבות בכל מושבה או נקודה הכי קטנה, נמצא ועד נבהר שהממשלה מכירה בו בתור בא ־ כה הישוב, וסומכת עליו בכל מיני ידיעות, שאלות וחשובות וכדומה, במה שנוגע לאותם האוכלוסין שהוא פועל ומדבר בשמם, הוער הזה הוא ההותם על כל מיני תעודות ומסמכים הנדרשים לממשלה וליתר המוסדות הרשמיים, אולם בטבריה העזובה וחנדחת מקום שזה עידן ועמים אין בה לא ועד עיר. ולא ביאת כה אהדת, המוכתר יהודי זקן מות שה התורקים' שמש בה עד היום לכל האצטלות
במה שנוגע לכל מיני התימות על תעודות, הצהרות וכדומה. אנה המקרה שהמוכתר הזד. נכשל במסירת ידיעה טוטעה לשלטונות ביהס לעניני תתאז־ רהות, והממשלה תרלר. לקבל את תעודותיו, וכיום אין איש בקהלתנו העברית בת שמנת אלפים •נפש הרוצה להתם על איזה תעודה שהיא לטובת הצבור, שעל פי רוב נהוצה מאד לבעליה. אין מי _שיתענין רגורל העיר הזאת "מי ירפא לד" ?ומבית שמ י _ציאית מוכתר יהודי בטבריה שאין לה ועד עיר ל'שכת־מםהר וכו/ היא נהוצה מאד, ומאהרי של־ ראתן לב אין למצא בעיר הזאת כל מוסד או עסקנים שידעו לדרש את זכותם האלמנטרית הזאת, יש לדרש מהממשלת מעל גבי עתון זה, לשים קץ למצב מופקר של עיר שלמה !עלית לפתר מיד את שאלת המוכתר !או שתחזירהו לתפקידו, או שתמנה מהר אהד או שנים במקומו י ומדוע אין הועד 'הלאומי מטפל בטבריה כמו שדוא מתעען בשאר ערי א"י לארגן בה את הקהצה העברית ?
, בעדה הספרדית לבני הרשים אהדים התישב בטבריה בן עירנו הרב יעקב- ליפשיץ, הוא הוזמן ע"י העדה הספרדית המקומית לשמש כמשרת ראש ישיבה ולהרביץ תורה בקרב־ האברכים הספרדים, להנכם על ברכי הדת, ובעקר להכשירם צאצטצות של רבנים, הואיל ורוב הקהלות הספרדיות ושלבני עדות המזרה כגון, ערי תורקיה, הבלקן סוריה והמערב י הפנימי , היקית לרבנים ומו"ץ, כידוע טבריה העמידה מימים ימימה רבנים תלמודיים ומופלגים בתורה ובמסורה-, וצאט לאט הצד מספר הרבנים ותלמידי הרמים מקרב הדור הצעיר הצד והתמעט עד שק - שה צמצא היום בעיר אבות—, ואפיצו מסוג הה־ כמים— אשר ילמדו את בניהם הורה וידריכום | צריות לרבנים ומורי הוראה. הדבר הזה גג ע עמק בלב אתרים מרבני העבה הספרדית המקומית אשר התעוררו להרים־את דגל התורה בטבריה ויזמינו את הרב הנ"צ.
הרב צ-יפשיץ ידוע בכשרונותיו וידיעותיו התלמודיות. הוץ מזה הוא מבין גם בהויות־עולם וחביב ומכובד הוא בעיני כל בני העדה. ומעת התמנותו למשרה זו' הכנים תה היים בישיבה !בעיר. בבואו לעירנו. הרצה בשבת בבית הכנסת הגדול של הספרדים. הרצאתו מלאת _התכן והרעיו - נות הנשגבים, משכה אליה את רבני הקהצה וצבור מכל ההוגים, והשדרות., לפגי שבועות אהדים בקר הרב ליפשיץ במושבה יבנאל ובה הרצה בביהכנ"ם לפני קהל מגוון מזקני המושבה וצעי־ דיה. הוא התהקה בה על המצב הדתי ובהן את האפשריות של תקונים שונים.
מרחצאות ים כנרת עירית טבריה סדרה בשנת זו מקומות רתצת על ים כנרת לגברים להוד ולגברות להוד. הקהל מתמרמר ע"א מרהצאות הנשים שאינם מסודרים במקום צנוע _בתע תעיר, וכגגד זד. מרתצאית הגברים הוקמו מתוצר!לה במקום רהוק' אגב האדוקים מוזאונגים ־ שהמרהצאות מצויים מתוץ לתהום שבת. א י־ז !ג _^: _: שם
רחובות (מאת כתבנו המיוהד. הרצל חיותמ() חוקת. הבחירות למועצה עד השנה האהדונה היתר. נבהרת מועצת המושבה על יסוד הסכם שצ כצ חלקי התושבים. השנה עבדה המועצה הוקת־ בהיתת קבועה הדומה' בשוויים קלים, להוקות פיית וראשון־לציון' זכות הבהירה ישנה לאדם שישב במושבה בקביעות במשך שנתים ושלם ע"ה מסים לפתות המש 'ומאות מיל להדש' הדר גחשב גם הוא כי־ הירת מם. הצעת ההוקה הוגשה לממשלה אולם בינתים הוגש למושל ג ם תזכיר " התנגרות־לצנז של שנתים ע" י הועד הפועל של הסתדרות הפועלים
בת"א בשם מועצת פועלי־רהובות. ולכן לא אושרה עד היום תוקת הבתירות והדבר עלול לגרוב למשבר במועצה כי הבריה נבהת רק לשנה אהה כרגיל וכבר עברה שנה והצי מיום הבהרם. עבודות צמריות העבודה הכי תשובת שתוצאת־לפועל בשנת התקציב הנוכהית היתר. הרהבת רשת־צנורות" המים שעלתה לסד 600 לירות. לפני זה סבלו. תושבי קצוות המושבה מחוםר מים מתמיד ולכן הולקה המושבה לשני איזורים — באיזור העליון). רחובות ההרשה) הוהלפו הצנורות משלשה לששה צול. כיום זורמים המים בשפע בכצ. המקומות וישנה
הצייה לקבל את תרשיע. המועצה מסרה' לשלטונות תזכיר מחאה על המקרה הזה וממשיכה לאהז בצעדים הנהיציס נגד הפקעת מהית־הבשר. באגודת השקד בשבוע שעבר נערכה אספר. כללית של חברי אגודת־ה"שקד" ברתובות, מר ג _ורדון, מזכיר האגודה, מסר דו"ח כספי ומעשי : יבול השנה התולפת היו;כץ86( קנטרים ;עשרים אהוזים מהיבול נשאר. ־ במסבגים ולא נמכרו לגמרי , וגם השאר נ מ כ ר במחיר יתר עד מאד, למטה מתמתיר ששרה יפני המלהמה. ע"כ כסו ההכנסות בקושי את הוצ־ א:ת העבודה בכרמים ורכית המפרעות. האספה אשרה את הדו"ה ובהרת שנב בועד דקודם. החברים הם : יעקב פורר, עובד אייזנברג . 'אהרנוביץ, שבתאי בירמז ובנימין קושילביץ.
חפסכןה בבנין בשנה החולפת היתד!שנת בנית ק דתתנית ודנו יותר מכל השנים הקודמות ;לעומת חמשים הדר והמש רפתות שהוקמו ב־, 1929נבנו בשנת ג>ז99 19 חדרים, עשר חנויות, י"ר רפתות ועשרים ושבעה צריפים. טיפוס ודזנטריה מפני סכנה של התפשטות הטיפוס והדיזנט - ריה פרסמה המועצה מודעת"אזהרה לתושבים לבל־ תי הלי;בהצרותיהם אנשי םזרים. " __ הוטל על המשטרה המקומית לבקר בלילות את תתצרות ולהרתיק את כל הזרים מהמושבה בלי כל התראה מוקדמת.