דבר, 5 אוקטובר 1979 — ף ‭1i‬ !ג־"ן _^ ד *_?י ?ןף מ ‭_$p T? _^ P %§ _*‬ ה ‭\ °1‬ ו ‭Id T‬ ן [כתבה]
ף 1i !ג־"ן _^ ד *_?י ?ןף מ _$p T? _^ P %§ _* ה \ °1 ו Id T ן
| אשמת שמעון כמעט אפשר לומר | ששמעון פרס מ־ זליסט. עוד הוא מתהבט בהכנת תגובה להאשמות שמטיח בו רבין בספרו "פנקס שירות, "ובאה פרשת המכתבים ה־ מפוברקים ששלחו דורעי־טובתו לעתו־ נים ומשכיהה את הפרשה הקודמת. הסיכוי הוא שפרס ייטלטל כך, ממכה למכה, עד שיגיע, כמו הדג ב"הזקן והים. " אל יום־הבחירות בראש | רשימת המערך. ספרו של רבין (בהשתתפות דב גולדשטיין, ספריית "מעריב(" מיצה, לפיכך!, את כוחו המיידי להזיק. מעכשיו יחלהלו הטענות שבו לאט־לאט, ובהוג הרבה יותר מצומצם. זה יהיה המבהן האמיתי לכוה־ההרס שביקש המחבר לתת לספרו : כמו פצצה אמריקאית מתוחכמת, ספר כזה מוכרח להתפוצץ יותר מפעם אהת. אינני הושב שהליכוד יוכל לקנות הרבה
™נ" ™י קולות בעזרת המפר הזה. המצביעים .. ־ "' "י בחירות הבאות יוטרדו. קרוב לוודאי, ^"נתאט. _לאט. בשל נושאים פחות היסטוריים ממלחמות דבין־פרס. אלא שהבעיה של פרס איננה הליכוד, אלא מפלגת העבודה. במונחים מפלגתיים, גם אם המכה של רביו רהוקה מאוד מלהיות מבת־מוות, היא הגירה די דם בכמות שדי בה לקרוא לכרישים. והכרישים באים. את ,. היי" של גולדה ניסו האמריקאים להפוך ללהיט בברודווי. אני רוצה לומד לזכותו של .. פנקס שירות" שאינני חושב שיעלה על דעת מישהו לעשות לו משה־ דומה. גולדה, דיין ואבן כתבו אוטוביו־ גרפ־ות־בובוניירה. הספר של רבין מנסה להתמודד ברצינות עם עניינים, בעיקר עניינים מדיניים, שהיו על הפרק בשנים האחרונות. זה ספר _חמור־הבר למדי, גלוי וחושפני בעניינים אחדים, ובכמה עניינים תושפני יותר מכפי שהתכוון המחבר. כמו בסיפור־אגדה קלאסי לילדים, נלהם הגיבור הטוב מלחמת שלושים שנה בגיבור הרע. הגיבור הטוב עושה טעויות מפעם לפעם — המלה ". טעות" מספקת לרבין שמיכה עבה מאוד לתיאור הרבה דברים ראויים־לחרטה שעשח בחייו. הגיבור הרע, לעומת זאת. עושה את מעשיו בכוח הזדון. מעין הדו־קרב בין םופאי לבלוטו. עם סוף אהר. גם אם עשה פרם את כל המעשים הרעים שרבין מייחס לו ולגבי חלק מהם י יהיה לו קשה להשתחרר מאחריות) נדמה שרבין עושה לעצמו היים קלים כאשר הוא מחפש בהם את הסיבות העי־ י קריות לנפילתו. מתיאור שתי שנותיו בלשכת ראש־הממשלה נראה, שרבין ראה את עצמו כמין אמרכל ראשי לענייניםמדיניים, שגריר ישראל בוואשינגטון היושב בירושלים. הוא לא תפס את ממדי הציפיות של הציבור מראש־ממשלה. מ־ ראש־ממשלה מצפה הציבור לא שינתח ויציע מהלכים מדיניים אלא שינהיג. שיקבע יעדים לאומיים וםדר־יום לאומי ונורמות מוסריות וחברתיות ויגשים אותן, לפהות למראית־עין ושיםפק . השראה ו־ אובייקט להזדהות.
מרבין, האיש חנקי מעוון המחדל, הצבר הראשון בראשות־הממשלה, מנצח ששת הימים ונואם הנאום על הר־הצו־ י פים, ציפו להרבה יותר משהיה יכול לספק. תהת הציפיות האלה כרע־נפל. אם זקוק רבין להוכחה, שהוואקום המנהיגותי שנוצר סביב ראש־הממשלה הוא שמוליד את התככים וההדלפות ולא _להיפך, הוא יכול להשתמש במנחם בגין. בלי עזרתו של שמעון פרס עברה ממשלת בגין תהליך מהיר של התפוררות ההל מההודש החמישי שלה בשלטון, כאשר הכניס אותה בגין לאוהל־ חמצן. באינדקס המופיע בסוף הכרך השני של "פנקס שירות, "בערך ,. פרם, שמעון" התופס טור שלם, מופיע עמוד 95 בצירוף סימן שאלה, סימן לא מקובל באינדקסים. בעמוד הזה, המספר על העסק־ביש ב־ מצרים, לא מופיע פרס בשמו. אני מצטט: "כמה מן הדמויות שהשתיזו את סכיניהן על לבון, אימצו לעצמן את שיטות האינטריגה והחתרנות ועשו בהן שימוש בזוי גם בשנים מאוחרות יותר. סופם — ואולי היה זה גם ענשם —
שהנחיתו על תנועת־העבודה את מהלומת• 17 I במאי 1977 וסייעו לליכוד לעלות לשלטון. "מהבר האינדקס פחד, כנראה, ן' שהקוראים לא יבינו למי הכוונה. ו] ואם זאת איננה שנאה מונוגמיח, מה־ [{ מונוגמיה. I מתי מדבר I . קצת מדהים למצוא מה אין בספר. אין בו, למשל. התייחסות רגשית של. ממש ii למישהו מעשרות, אולי מאות, האנשים ?. שעבדו למען רביו בבל תפקידיו. אנשים h שנחשבו בשעתם לעוזריו הקרובים ולאלה [1 שידם בכל — עמוס ערן, אלי מזרחי, דן I• פתיר. אפרים פורן, שמחה דיניץ ואחרים —? [i ממלאים בספר תפקיד של מרכזני־ j? טלפון או מופיעים, אם התמזל מזלם. ן: ירקע תצלום של רבין עם אנשים השו־ י ;בים מהם. מהספר איננו יודעים עליהם . ;|דבר, פרט לשמותיהם. אין בספר איזכור | ף של ידיד קרוב, פרט לרעיה לאה, במדבר i| I רגשי כזה נוטה צוות העוזרים המוצלח j! | ביותר לאבר נוזלים ולחתייבש. כך חושף ן \] ־ספר חולשה בסיסית של יצחק דב־ן ', j I כראש־הממשלח. j
!;עטיפת הספרפנקס ,, שירות:" מדינאי '_ " מוכשר, רביו. אבל י» מה ז איו אום נתפס !י על צערו.
י : גנרל _חיליאוייר י;ניאון: המשותף לו [ן _ולווייצמן,
_;, יועץ" שרון: ''הגינות אלמנטרית " . "
לשון אווירית( בניגוד _לאיבת־העולם של רבין לפרס . ! או לאבא אבן, מתחת לכעסים שלו על ; עזר וייצמן, יש שכבה רכה כלשהי. הוא : כועס על ")דוקטור(" וייצמן בעיקר בשל ההודעה שפירסם ערב בהירתו לראש־ ; ממשלה, בה סיפר את גירסתו לגבי ה־ ; י ? משבר שלקה בו דבין בתקופת ההמתנה של . 1967 אפילו ההודעה הזאת מתקשרת לפרס:. רבין טוען שקיימת נין וייצמן לפרס קירבה מאז שנות החמישים. השניים תמכו, למשל, בצוותא באוריינטציה המוטעית של נשק צרפתי מול הנשק הא־ . ; מריקאי. עזר, לפיכך, רצה לעזור לשמ־ עון. . וכך, למשל, דוקר רבין את וייצמן. י לפני שנתיים והצי. הוא מספר, היתד. ארוחה לכבודו בוואשינגטון". היה שם (הוא מספר) גם הגנרל ג'ורג' בדאון_:. ראש המטות המשולבים, שהתפרסם ב־ י אימרוח־שפד אנטי־יהודיות. גנרלים א־ • וויריים — שליטתם בלשונותיהם אינה מושלמת. " הנאמנים אריק שרון הוא היחיד מבין עוזריו של רביו הזוכה בספר להוקרה של ממש.. מיד תבינו בהשוואה עם מי. רבין נטל את שרון מספסלי גה"ל בכנסת כדי שיאזן את השפעת צה"ל ומשרד־הבטחון בראשות פרס על החלטות בעניינים צבא- , - יים. שרון, כותב רביו., גילה נאמנות
והגינות". "בניגוד לפרופסור יובל נאמן, יועצו של שר־הבטחון, שבשעה שמילא תפקיד ממלכתי־רשמי, הפך את ביתו לאכסנייתם של אנשי, גוש אמונים,.. 'נאמן הוא אולי פיסיקאי גדול, אבל כאדם הוכיח חוסר־הגינות אלמנטרית. ההקבלה בין שרון ונאמן חשפה הגינות מול צביעות. לא היה זה מקרה שנאמן עבד במחיצתו של פרם, ושרון במחיצתי. " כנראה שרבין לא שמע עד היום על הסיוע שהגיש שרון ל"גוש אמונים" בחשאי באותם ימים בהם הוכיה _כל־כך הרבה נאמנות והגינות למעביד שלו?. צחק רבין.
j ייעץ נאמן: j?צביעות " . "
ן ניקסון היה ראוי לתודה
התקופה האהובה ביותר על רבין היא תקופת־כהונתו כשגריר _בוואשינגטון. באשר היה הגרי קיםינג'ר יועץ הנשיא לבמחון לאומי וניקסון ישב בבית־הלבן. זוהי תקופח נטולת חתירות ותככים. להוציא התנגשויות מתמידות עם אבא אבן ובתקופה מאוחרת עפ גילדה מאיר. פרשייה מרתקת מאותם ימים היא :ש־ לונם של האמריקאים להביא להסכם בין גולדה לסאדאת. התיאור של רבין פותח פתח מחודש לטענה, שכל האישים הישראלים שטיפלו במגעים אז סבלו מקוצר־ ראות לגבי המגמות במצרים. למעשה. עניינה אותם אמריקה בלבד. אם תרצו, זהו הלק מבעיית הקונספציה שהובילה למחדל יום־הכיפורים. אותי ענייו במיוחד יחסו האמביוולנטי של רביו למימסד היהודי. יש ברבין איבה ישראלית _כל־כך ל"שתדלנות. "ועם זאת התלהבות לא־קטנה כאשר השתדלנות נעשית מבית השגריר ובעצה
: בן-ביית" ויצייד אחת, תוך עקיפת המימסד היהודי , עם !_ניקסון: תמיכה ידידינו בקונגרס. מתיאוריו נדמה שהוא *'' !ראלית _בבחייייי• הש שקיסינג'ד מנצל אותו לא־מעט. גם j במסגרת מלחמותיו נגד שר־החוץ רו- . !-ג'רס. גם במסגרת הצורך של ניקסון בידידי ישראל ובקול היהודי. רבין מתקומם בכל ליבו על המיתקפה שניחתה עליו בעתונות האמריקאית בשל התמיכה שהגיש לניקםון ערב הבחירות של ". 1972גם היום. לא הייתי מהסס לנהוג כפי שנהגתי אז, "הוא כותב", ני-;-קסון בהחלט היה ראוי לתודה. " ? אינני בטוח שרבין מבין איך השתמש ניקםון בתמיכה הישראלית. כפי שמוסכם ן על כל ספרות־הבחירות של , 1972חשש !ניקסון מהפסד בהפרש קטן במדינת ניו־ יורק, שיכריע את הכף נגדו. הוא רצה j להקטין אח היתרון המסורתי של המועמד הדמוקרטי בהצבעה היהודית. •הצי " \ ליח. ניקסון לא יכול היה לדעת מראש שיזכה ברוב מוחץ כזה בקבוצות אוכלו־ סיה אחרות. 1 ויליאמ ספייאר, שהיה כותב הנאומים של ניקסון, מתאר בספרו "לפני הנפילה" איך נעתר רבין לבקשה של הבית־ הלבן לרסן הפגנות יהודיות נגד ביסוד הנשיא פומפידו בארצות־הברית. _ניקסין השתולל: הוא השמיע באזני עוזריו שורה של נידופים אנטישמיים ואיומים קשים. רבין גוייס כדי להכניס סדר בהתנהגות המימסד היהודי. הודעת גינוי להפגנות נוםהה בבית־הלבן, נמסרה מטעם המנהיגים היהודים והרגיעה את ניקסון. ניקסון. מוסיף ספאייר, העריץ את רב־ז. אין אדם נתפס רבין מקפיד לא לתקוף לאורך הספר את העתונאיס שמיררו לא־מעט את?חייו. הדיווח שלו על תדריך מפורסם שערך לעתונאים ישראלים בוואשינגטון בינואר 1976 : מדגים עד כמה המאמץ הזה קשה. רבין מספר שתקף באותו תדריך את פרס על ההפרזה ברשימות־הרכש. "איני מסתתר מאחורי הטענה, כי ה- ' :- שיחד, לא נועדה לציטוט ולייחוס. "הוא כותב". אני מודח כי שגיתי, לא בתוכן " הדברים אלא בהריפות הביטוי... העתו־ גאים חשו למכשירי הטלפון, הבהילו ל-!-ישראל דברים שאמרתי ולא אמרתי. מן המציאות ומן הדמיון, לפרנס את המדורה בלבו של שמעון פרם, לחעיב על הצלחת ; ביקורי ועל השגיו"... ־ י כמי שהיה שם נראה לי שהדברים שפורסמו היו מן המציאות. I ושבשעת שיגורם קשה היה לדעת למי י י יזיקו יותר, לרבין או לפרס או לאף אחד. < 'יל אף המשגה ההוא ומשגים אחרים ;אני מעריך היום, כמו אז, את הכישורים _\ המדיניים המחודדים שלו. אבל מד?, אין אדם נתפס על צערי.