דבר, 30 מרץ 1979 — א.הראל: גוברת הנטיה להזדהות עם 'מאבקי ההסתדרות [כתבה]
א. הראל: גוברת הנטיה להזדהות עם 'מאבקי ההסתדרות
מניעים ראשונים להצטרפות * עליה בהשתתפות בפעולות התרבות * חשיבות. המועצות האזוריות בשיפור השירות לחבר
קיימת _יציפזת במזפיכעיד, של העטופות הכריפ להפתדרוונ לאורן שנים. נדמה, הי _הכפיפ האידיאולוגי להצטרפות נחלש. אכן, נכון שהמוטיבציה הרעיונית היא נמוכה _יחפיה, אך נכדקו _הנתוניפ של שנות _ה־, 50כאשר לפי הרגשתנו היה הטתה הרעיוני בשיאו, ונתברר, כי התפצלות המוטיבציה של הצטרפות _להפתדרות אינה שונה היום מזו שהיונה אז — מציין הה' אהרון הראל, יושכ ראש הא*!: לארגון ומועצות פועלי_* כשיחה.
יציבות כל השנים _גיחס זה וכמניע זה. גש נבדקה על ידנו ה־ םיבד_. לנשירה מן ההסתדרות הת־ גורר כי כשליש מהנושרים טענו שחסיבד, לנשירתפ היא קופת חולים. מתברר, אם כן, כי קופת• הולים הוא גורם המחזק את ההצטרפות אך אינו גורס גלעדי. ענין זה השוב לגבי הטענה כאילו כוחה של ההסתדרות נובע רק נעזבתת בקיפ"ח ואס יתקבל חוק ביטוח בריאות ממלכו— '';;- _ייפפק הגידול. חיחם כמקום העכורה הגורם השני במשקלו למניעי ההצטרפות להסתדרות הוא גורס מקום העבודה, היינו היחס שזונה
אהרון ו»_ראל לו העובד באופן ממשי בעניני מם יום במקום העבודה. והגורם השלישי — ההישגים בתחום המדיניות המקצועית. הגורם הרביעי — עצם העובדה שה־וסתדדות היא גוף גדול וחזק ויש רבים שחשוב להם להיות שייכים לגוף חוק ומרכזי. הראל מציין, כי רק לאחר אלת באים גורמים נוספים שהם אינם מרכזיים במניעי ההצטרפות כגון, פעולות תרבות. צרכניות, מועדונים _ונדימה. מהו אם כן המניע לעליה הגדולה , בהשתתפות החברים בפעולות התרבות של ? ההסתדרות, שנעשות •במועצות הפועלים בשיתוף עט המרכז לתרבות ולחינוך ו עליה כפעולות תרכות יש להבדיל בין מניעי הצטרפות ורצון פעילות, מציק הראל. כאשד התפר כבר הצטרף הוא נוטה עכשיו ייתר מאשר בשבר?ליטול?': חלק ולחנות מפעולות ושירותים. _$חת הסיבות ,. לכך. הוא. הפיחות.. שחל במעמד _הטלוומיה. מעולם _£א חשבתי ש«!_יוןד ?,. /_יהיתן3_^ ־ »(
השתתפות בפעולות תרבות בשנים שעברו נגרמת בגלל ניצוע־לא־ נבין של _הפעהלר. התרבותית אלא בגלל הטלוויזית. שהסיטה את מרכז הכובד אל עצמח. _עחבדד. היא שנפגע בעיקר ענף הקולנוע. עתה פ, הת כוח המשיכה של• המסך הקש!ולכן גוברת הנטיד, להשתתף בפעולות חברה ותרבות. אך אין ?זר. גורם יחיד. יש נטיה הדעה בציבור _לתזדהות עם מאבקי _ההסתת־ות, מציין ההאל, וההזדהות בתהום _החברתי־כלכלי כביאה יותר עובדים לפעילות בתהום התרבות. ויש . להדגיש בי. קיים גודם נוסף : הגידול _באוכלומית הפנסיו־ נריס, המחפשת עניו וטיפול בעיקר במסגרות ההסתדרות. מעדות חמועצה האזורית — מה תהיה השפעת הקמתן של מועצות הפועלים האזוריות יעל פעולות התרבות ז למת הראל הקמת הממצות האזוריות היא אחת הרפורמות העיקריות !בהסתדרות. אם היא _תצליזז — תביא לשינויים מר־ וזיקי־לבת בהסתדרות. למשל:. בתחום שיתוף הפעולה גין הד>ז־ "שיבות לבין פועלי העיר, ולכך יש מיעד אידיאמי וגי השוב נחזית ציבור _העובדיפ. לגבי. פעולות התרבות תביא המסגרת האזורית לשינוי בכך שי'היר, אפשר 'להקים כלים אזוריים וביתירות גדולות תהיה עלות הפעולה גמוכר. יותר.
כן ניתן יהיה למשוד כוחות תרבותיים מן ההתיישבות לפעילות במועצות הפועלים. _וזלזליד זד, כבר מורגש עתה, עם ראשית המארג• נותן של מועצות הפועלים האזוריות. כן יש לציין שמסגרת אזורית תאפשר מיצוי כרתות ואמצעים _ןמיין כל ?»ו_0 בפגי עצמו יכול לעמוד!בהם. השתלמות עוכרי המועצות לאוזרונר. נעשה מאמץ מוגבר להעמקת השכלתם ותודעתם של עובדי מועצות הפועלים. באלו דרכים נעשית פעולה זו ו אני מחוללים שינוי בדרכי ההשתלמות של עובדי מועצות הפועלים, מציין הראל. אנו מקיימים עתה במקום ימי עמן — לימודים בשלבים, בתהזום עם מרכזי לימוד תנועתייס כגון בית הספר לפעילי ההסתדרות בתלאביב, אהלו, אפעל, בית כרל, גבעת חביבה. תוך שנה שנתיים יעברו בל _עזובדי מועצות הפועלים ארבעה שלבי השתלמות. נוסף על• כך >וש תכנית, עם !בית ספר לפעילים בת"א, לאפשר לחברים השתלמות לקראת תואר ב'. ». באוגערםיטה _הפתותח ותכנית גדולה ? יותר :י השתלמות של שנד, עם?פנימית' בבית ברל סדי להכשיר 30 איש חדשים לעבודה במועצות הפועלים. _דמתפ ואיכותם של, נציגי ההסתדרות בכל . _מקום _^ מדגלש אהרון הראל, היא בעלת חשיבות דגר. לגבי מעמדה ז _te_. מוע*^»פד_1לי_3 _0מקז; -. _0 ן