דבר, 16 אוגוסט 1978 — אבן העזר _הנךקראית נחשפה כנראה _למרגלות הרשיון [כתבה]
אבן העזר _הנךקראית נחשפה כנראה _למרגלות הרשיון
אתר ארכיאולוגי שלדעת מומחים הוא אכן־העזד המקרי אית, נחשף כחירכת צרטה על גבעה למרגלות חד שומרון ממזרח למקורות הירקון כראש־ העין. האתר נחשף בחפירות שנערכו בארבע עונות חפירה כמפעל משד תף של המחלקה ללימודי ארץ־ ישראל באוניברסיטת _בר־אילן ו־ המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, בעזרת םטודנטים ש־ ראליים ומתנדבים מחו"ל. בראש משלחת החפירות עמדו פרופ' משה כוכבי וישראל פינקלשטיין. _אבן־העזר היד, האתר המקראי המפורסם, בו התכנסו שבטי יש־ ראל שישבו בהר לקרב הגדול נגד הפלישתים באמצע המאה ה־ 11 לפני הספירה, כפי שמסופר במקרא (שמואל אי, ד. ('באותו קרב הובסו שבטי ישראל והפליש* תים שבו את ארון ה' והעבירוהו לאשדוד. בעקבות תבוסה זו נעזב המקום. הפלישתימ התפשטו להר ונחרבה שילח, המרכז הרוחני של שבטי ישראל. עונת החפירות חרביעית והאח־ רונה במקום הסתיימה אתמול. ה־ ארכיאולוג ישראל _פינקלשטיין אמר לכתב עתי"ם בסיור במקום, כי הוברר שהאתר משתרע על פני שלוש תקופות היסטוריות חשובות בתולדות עם ישראל. התקופה ה־ קדומה ביותר התהילה במאה ה־13 לפני הספירה.
חשיבותו של האתר רבד. להב־ הרת תאריכו של תהליך ההתנח* לות?של שבטי ישראל ואופיו. יש עתה בידי החופרים דוגמה נאה של מיתאר ישוב ישראלי הקלאי מן התקופה הישראלית הקדומה, אמר פינקלשטיין. כאשר חפלישתים ניצחו את שבטי ישראל נעזב המקום ונחרב, וכאשר חפלישתים נהדפו מן ה־ איזור מאוחר יותר השתלטו היהודים גם על אפק הסמוכה ל־ מישור ולמעיינות מים והפכו אד תה לעיר ישראלית מפוארת. גם באפק נערכות עתה הפירות ארכי־ אולוגיות. על זיהויו של האתר עט אכף העזר המקראית, אמר פינקלשטיין, כי על פי המקרא ידוע שבמחצית
המאה ה־_11 לפני הספירה ישבו הישראלים באבדהעזר והפלישתים בעיר אפק שמנגד. המלחמה נערכה על פי המקרא באבךהעזר אשר מול אפק, וזהו האתר היחיד מ־ ימי שבטי ישראל הבולט בגודלו בכל האיזור הזה. בחפירות נחשפו גם מימצאים מיוחדים המעידים שחישוב הישראלי אכן נעזב ונחרב לאחר תבו־ םתם של שבפי ישראל במלחמת אבדהעזר — אפק. באחת חממגר רות הרבות תפזורות בשטח _חאתר נמצא חרם ועליו כתב פרוטו כנעני שממנו התפתח הכתב _חעברי. החרס מכיל חמש שורות של אד תיות הא־ב, אשר נכתבו משמאל לימין). ע) .