דבר, 2 יוני 1978 — ‭* /' "' _~ "'^ > % C" ","""‬ י ‭" "J \*‬ ן *־ ‭[ , _,_?we-v '1_^,E _^ 1 & _? tfi_* ,n _. . S £ IS _$ %‬ לי ‭1 5 \ _¥‬י ‭* j ,‬ .י יי • ‭t I >‬ י י ‭I - hi _'<X 1 _a _cx 1 _w I! "‬ י [כתבה]
* /' "' _~ "'^ > % C" ", """ י " "J \* ן *־ [ , _, _?we-v '1_^, E _^ 1 & _? tfi_* , n _. . S £ IS _$ % לי 1 5 \ _¥י * j , . י יי • t I > י י I - hi _'<X 1 _a _cx 1 _w I! " י
. . "־י _g _&ן ?, לחזי ' , f. ן'. _, r _|י '!-יז י'_־ י' j ' "; _^- J , ־־־ !J- f . /''. _#י" י ג י דו מה ש י ג ידה ! ה י ו מגע ים
בקפה "פינגווין* שבנהריה ישבו הנור־ ווגים, שערם הבלונדי קצוץ עד הקרקפת ושולחנותיהם עמוסים בקבוקים ריקים־ של בירה " מכבי. "שתי פראחות מקומיות ; מדדו את המדרכה הלוך ושוב. מכנסיהן היו כל־כך קצרים עד שהיה נדמה שהן לובשות רק את הריץ'־רץ. 'טאנקרים לבנים וג'יפים שמספריהם מסומנים ב־ יוניפיל , " " ראשי־התיבות של כוח־או"ם . בלבנון, חנו לאורך הערוץ היבש של • גהר הגעתון, תחת העצים. אומניקים צר־ - פתים הלכו לקראתן בציביל, במכנסי ג'ינס צמודים ובידיים עטורות כתובות___, ־ קעקע. היו מגעים. I יגידו מה שיגידו על מבצע ליטני, שני! | אלמנטים בחברה הישראלית יצאו _ממנועי בסיפוק רב. האלמנט האחד מתפרנט מה־ t אפטר־דיוטימ של 6000 הגברים שמפזר _| \i או"ם בין נקורה למטולה. לחבריה האלה יש הרבה מטבע זר ודרישות לא כל־כך !ו מגוונות בתחום תרבות־הפנאי. בתי־הקפה י ומועדמי־הלילה הצנועים לאורך הגעתין, שפעם הלו מארח י ם בתקופה הזאת בעיקר את מתחתני ל"ג בעומר, עושים עכשיו " חיים בין־לאופייס. מעולם לא היה מצבם 1 טוב יותר. תוצאות המבצע היו בשורד. טובה מאוד לענף הזנות בישראל. משקי־ פים יודעי־דבר טוענים שמאז ביקוד בו־ שאת־המטוסים האמריקאית "נימיץ''־ בחיפה לא היתד. בענף נהירה כזאת צפונה.
אומניקי0 צריך לראות את עיר־הגברים שהקים | _Xl '_i • או"ם ליד הכפר נקורה, שלושה קילו־ mn_&0 (הריה _^ מטרים מצפון לנקודת־הגבול שלנו ב־ _r ראש־הניקרה, כדי לחבין. יש שם חיילים י משועממים מכל הצבעים והגדלים, במה סוכות עמוסות סיגריות אמריקאיות, ויסקי מתוצרת ביירות ובר שאיננו מספק את הדרישות. בהדיה עיר האורות נמצאת במרחק של עשר דקות בםיעה. בן מספרים על שגשוג בענף בכםי דלא־ביידי בבהריה. שוכרים דירות לקצי* בים בכירים'של בה או"ם ולאבשי מק* צוע. והמהירים עולים. אם יאזל מלאי הדירות בנהריה אולי תאוכלם בקרוב גם תגורת השיכונים הריקים שםביב שלומי הסמוכה, ואז יצטרף משרד השיכון למורווחי מבצע ליטבי. המרוצים ביותר מהמבצע הם המברי־ הים. ובראשם הציבור הבכבד של מבדיחי־הםמים. דרוס־מערב לבנון הוא חבל הארז י היחיד _במזרח־החיכון שיש בו 16
מעבר חפשי של סחורות ואנשים מאיזור שבשליטת המהבלים למדיבת־ישראל. במעבר הגבול הבוכחי , בגשר שתהת לראם אל־ביידא, עושה הייל עברי בדיקה בט־ חונית למכוניות הנכנסות לדרום, וחייל נוצרי גובה בהערכה חפשית מח שמתחשק לו ממהיר הםהורה. _אחר־בך מוברח הלק מהסחורות האלה אל מעבר לקו הירוק. מחיר מקלט טלוויזיה מיטלטל מה־ צד הצפוני של הגדר הטובה הוא . 1500 ל"י לפני העמידה על המקןן. בארץ מחיר מקלט בזה גבוח סי ארבעה או פי־חמי־ שה. הפיםת סיגריות אמריקאיות עולה שבע לירות. בארץ המחיר גבוה פי־ שניים 'וחצי. יש סיבון מםויים בהברחת משהו גדול, אבל לולא היו לסחורה קליינטים ישראלים לא היתה דרום־לבנון מוצפת דוכני־מכירה. עם זאת מרוכזים רוב עסקי ההברחה בידי אנשי מקצוע. תושבי הדרום התפרנסו שנים מגידול סמים ומהברהתם. ישראלים היו קולטים את התוצרת בגבול ומפיצים אותה בארץ או מבריחים אותה הלאה. בבדיקה ישדא־ לית אחרי הכיבוש, בעזרת הליקופטר, לא נתגלו שטחי גידול של פרג או של קנבוס. מבחינת משטרת ישראל זח לא 'משנה הרבה. עובדה, חנועת הסמים מלבנון גדלח במידח ניכרת אחרי פתיחת הגדר הטובה, וגדלה עוד יותר לאחר מבצע ליטני?. אפילו יש מי שמשער של־ כוחותינו הנוצרים יש חלק אקטיבי או פאםיבי בהברחות. אולי במה מהם מבקשים להכיר לנו חודה בדרך המיוחדת הזאת. -A*
רוביךהוד דה _לה־קליעה
מי שיזדמן לדרום לבנון לפני הנסיגה המתוכננת ל־13 ביוני כדאי שיבקר בקליעה, הכפר היושב על רכס מוארך בפרברי מרג'־עיון. בקליעה מרוכז הכוח הצבאי העיקרי של מפקד המוב> לעת הנוצרית המזרחית, מייג'ור הדד( , !:. התמונה המתגלה שם לא תיאמן: ליד כל בית חונה, עלי תקן של פרייבט, טנק! או "זלדה, " וליד כמה בתים שניים. שפע " הרכב מזכיר את בברלי־הילם או את םב־ ל יון, אלא שכאן חוצה חבל־כביסה עמום את החניונים לאורך הבתים, ובעלי־הרכב מתהלכים במדים של צה"ל. כל תערוכת־הנשק הזאת נראית היטב ממבצר בופור שמחזיקים בו "מתנדבים" עיראקים בשירות המחבלים. מפעם לפעם. יורים מהמבצר אל קליעה, וכוחותינו הנוצריים, שיכולים להיות במו כלום ילד:י בן , 12משיבים אש במרגמות. על אף • המדים הזהים קל להבחין בין כוחותינו היהודים לכוחותינו הנוצרים: הם נוסעים ברכב פתוח ללא קסדות, ללא הגור;, ללא דרגות. כשעוברים ? על פניהם הם אומרים שלום. מייג'ור חדד, מפקד המובלעת הנוצי־ . דית המזרחית, מתואר כאן כמין רובין הוד. המלחמות שהוא מנהל . דומות למלחמות מדינת־ישראל רק בזהות האויב. ? המלחמה. שלו היא _מלחמת־אזרהים שבה טבה, יי אונס וביזה הם הסיום הלגיטימי לכל בצחון בקרב, ושבה הורגים בשים ותיבוקות כאילו היו חיילים. אבי בזכר ברומנים שנכתבו בעקבות מלחמת האזר־ חים בםפרד. במארון א־ראם כפר שהיה
, עמדת־תצםית קדמית של המחבלים לכי־ • וון צפת ומרכז הגליל העליון, התבססה יום אחד קבוצה של היילים מצדים. הם טבחו את ההמולה המוסלמית במקום. אחרי ארבע שעות הזח־ המחבלים ושבתו את החמולה הנוצרית. כמה בקמות־ דם מחבות כאן ליישוב אחרי צאתו של החייל הישראלי האחרון. יש חשבונות בין כפרים. בין חמולות ובין אבשים. ה־ מטרות הפוליטיות שונות, אבל לד תב* חין בהבדל המוסרי. המחבלים הוזרים לאט־לאט לאזורים שהיו בשליטת ישראל. הם מתפזרים בשטה' מתוץ לכפרים. אנשי או"ם מניחים להם לחזור, בתנאי שלא ישאו נשק. בלילה הם יכולים להעביד את הנשק. ב־13 ביובי יחזור צה"ל אל הקו הי־ - רוק. במקרה הטוב ימשיכו הבוצרים לש- ; ' לוט במובלעות שלהם בתסות ישראל".. במקדה הרע יקום בוקר אהד חייל־או"ם . מפיג'י או מסנגאל ויסגור בפנינו את I? שערי הגדר הטובה.
וזחבר'ה של . מייג'ור חדאד בפעולת: כמו במלחמ ת _חאזרחים בס0רד
אם ־יש? ?את נפשך לדעת
אחת האמרות המיוחסות באחרונה לאישיות צבאית בכירה נחתה בירושלים בערך בנוסח הזה: "אם אתה רוצה לדעת מה חושבים הערבים — פתח להם את הראש. " מה שמוכיח שמאז שהציע אברהם יפה לראות את הבעיה הערבית דרך כוונת הרובה השתכללו אמצעי ההערכה והביון _במ־־דה ניכרת.
אישיות צבאית בכירה
רקוויאם למבצע מ ע '' מ
עזר וייצמן הלך בשבוע שעבר עם חבריו בסיעת הליכוד לפגישה עם ראשהממשלה. הוא אמר שם, לפי העתונים, שמבצע ליטני היה ", הישג מדיני גדול, " המערך, אמר, תקף שמונה שנים את ה" מהבלים בלבנון. היו אבידות והיו מלחמות קטנות שלא פתרו את הבעיה. המצב הנוכחי בדרום־לבנון הוא שינוי מהדתי לטובה. ערב מבצע ליטני היה עוד בארצות־הברית, אך בשל הזדהותו הרטרואקטיבית השלמה עט הפעולה הצבאית , אפשר לקרוא לה מבצע מע"מ: מנחם, עזר, מוטה. יוסי שריד היה חבר ועדת החוץ והבטחה היחיד שתקף את מבצע לימני,. בשעה שעמיתיו הפוליטיקאים ומערכות־ העתונים נתנו למבצע את חסותם, חלקם בזהירות, חלקם בהתלהבות גדולה. משום" כך מגיעה לו זכות ההספד למבצע, אף שהשיחה שאנחנו מנהלים על הנושא ־הזה דומה למונולוג בשני קולות. "הלכו לפעולה המגושמת ביותר בתולדות צה"ל, " אומר שריד". היעדים הצבאיים לא היו ברורים. מחבלים לא הרגו ולא תפסו. המספר שפירםמו (200)
נשמע לי מפוקפק, אבל גם אם הוא נכון. זה לא הרבה. לא תפסו נשק. לא , הרסו תשתיתי כמו שאמרו־ לא היתה למחבלים תשתית. הרסו בתים. " האם נכון שההנחיה של בגין היתה לעשות משהו גדול, או, לפי גירסה אחי רת, משהו חסר־תקדים בגדלו?האם ועי דת החוץ וחבטחון של הכנסת תמכה בהר---חבת המימדים של המבצע? ? "המיבצע התחיל ביום שלישי בלילה, 3, אומר שריד". למחרת קיבלנו דיווח. הצי דקנו את עצם הפעולה אבל הזהרנו מפד ני יצירת בעיית פליטים חדשה" '' מפני' הפצצה אווירית בלתי־מבוקרת. כדי להצ" דיק את ההפצצות וההפגזות סיפרו ש" חייל שלנו נהרג כשנכנס לבית שדגל לח הונף עליו. אי־אפשר להניה על החייל הזה 180, 000—150, 000 פליטים ו" את הריסת דרום לבנון. על הרחבת המב־ צע שכחו להתייעץ איתנו. אתה לא יכול לפטור את עצמך מאחריות למעשים שהנוצרים עשו שם. מצד אחד מדברים על מחוייבות מוסרית כלפיהם, ומצד שני מאפשרים להם לעשות את כל המעשים הבלתי־מוםריים שבעולם. שמעתי עדויות על שיקום הפליטים. הביאו 20 צריפים. הביאו מיכלי מים. אחרי שהתרוקן שכחו ערל למלא אותו מחדש. היו גופות שלא פונו ן"רל וי ™ ; * צמ1 מתחת להריסות שלושה שבועות. גלבגוו: _החנחייה "לא עשו די נגד הביזה. שמעתי על של "יו למוטה ביזה שקצינים בכירים היו מעורבים בה. " _ח " _היש_1_™ *^ כדי לעשות את ההרס ליותר אסתטי שלא" _*שראל הו _בולדחרים לגלח כפרים הרוסים. הם גילחו בתים יהד עם הרכוש שהיה בהם'
אף שתושבים ביקשו להשאירם ' במקומם. ן!! "הטענה שלבו היתה שלא ביםוג כל ' i !מן שלא יהיה סדר הדש — י זה היה המו־ 3 ':;ח — בדרום לבבון. בתפיסה הראשובה % של הממשלה או"ם לא היה מרכיב' ו־ _? ממשלת לבנון לא באה בחשבון (מוטה גור אמר בראיון שלו ב'על המשמר' שהממשלה בנתה בתחילה על ממשלת לב־ י נון, ובשלב השני על או"ם. נ. ב(. היה ברור לגמרי שההסדר יהיה עם הסורים. בשלב מסויים נעלמו הסורים מהתמונה . י ביזמתם, "החדירה של אש"ף מוגבלת לפי שעה.. זה ההישג של הממשלה. אש"ף מתנהג במתינות מרצונו. ערפאת יצא מהוזק מהמבצע. הוא שותף למשא־ומתן, ואו"ם רואה בו גורם קובע בשטח. לעת עתה לא בוער לו. אם יתחיל אש"ף לפעול, נהיה חםרי-אונים. זה ההבדל בין המערך לליכוד. המערך הבין שבלבנון נחו־ צה אש קטנה, גם בעניין הגדר הטובה וגם בעניין הנוכחות. עכשיו תהיה אפשרות למנוע מאי תנו גם לפטרל במובלעוח . הנוצריות ולא להכיר במפקדי הבוצי דים. אני כבר רואה סימנים ראשונים ל־ כך. " מה שמוב"ח, בפרפרזה על פתגם אמריקאי שימושי , ששום ממשלה עדיין לא : פשטה את הרגל בשל זלזול באינטליי' , גנציה של הציבור.
התנועה לשחרור
מי אמר שקדושת הבטהון מונעת מממשלת בגין לעשות ויתורים ?פעם נפוצו בארץ סיסמאות ותרניות כמו "שלום תמורת שטחים. "אמבט הסיסמה הזאת 'נעלמה, אך במקומה באה, במסגרת ה־ הסכם הקואליציוני עם "אגודת ישראל:, " סיסמה לא פחות ותרנית: "צה"ל תמורת שטחים"•. בגין הבטיח ל"אגודה, "בין ה־ שאר, לבטל הלכה־למעשה את גיוס החו־ בה של בנות לצפא, הוועדות שבדקו את . אמיתות ההצהרות של בנות שביקשו , י להשתחרר מגיוס מםעמ" דת בוטלו. עזר ' וייצמן עלה על דוכן הכנסת והבטיח י. הגיגית שהתקנות החדשות לא יזיקו ל-
צבא בהוא־זה. עזר טעה. בכמעט־שבה שחלפה מאז היטיבה הממשלה עם הבנות חלה ירידה דראסטית בהיקף מחזורי הגיוס. אלפי נערות ש־ • אלוהים בשבילן הוא במקרה הטוב ביותר . י : צביקה פיק חתמו על ההצהרה הגואלת ויצאו להפשי. צה"ל מפגר ביום אהד אומדני _הגיום שלו. בשיעור ניכר־ ומכיוון שלא כל החיילות בצבא עושות מה שמו־־ עצת גדולי התודה חושבת שהן עושות, נאלצים לשגר חיילים למלא את _תפקיד־הן של החיילות החסרות. אחת ההערכות המקובלות מחוץ לצה"ל אומרת שלא תהיה ברירה בסופו " של דבר, אלא להדביק אח הפיגור בהארכת שירות החיילים. התנועה הבגיבית לשחרור האשד, מעוררת כמובן לא מעט בעם בקרב בנית שבעוונותיהן אינן מצהירות ומשרתות כרגיל. הדי הכעס הזה הגיעו, בדרך ה־ טבע, אל חבדת־הכנםת שולמית אלוני ־ ובן אל כמה מאנשי "השומר הצעיר. " אחד הרעיונות המעניינים שהעלו סרב־ גי האי־גיום הוא לפתוה בהחתמת־מחאח הפגנתית על 'ההצהרה חטוטרת את ח= ־ בנות משירות. תנועת החתמה כזאת אמורה להמחיש לציבור את מידת הגיחוך " שבמדיניות ' הממשלה. מעניין מה הושב הרמטכ-"ל על הסוגיה ל' הזאת. אנחנו יודעים י מפיו שצה"ל לא , יוכל להגן על המדינה בלי יהודה ו־ •* שומרון. האם לדעתו יובל צה''_־ל, יהד ־ עם יהודה ושומרון, להגן על המדינה \" בלי חיילות? F
חגרת מס ת _גולמית אלונ י % תנומה *>ל סרבניות אי"גיומ
הם יורים גם . . j ן בכלבים
_חקלאיים על אריק היה לעמוד לפניהם ב_\-" כבוד, כתלמיד לפני רבותיו. היה עליו להביא \ בחשבון שיום אחד עלולה "סיירת ירוקה" * להגיע גם אל חחיאחזויות שלו. לא יפה. \ , קיבוצניק מכרם־שלום ששמו | דב קולר הוא אחד מחבורת צעירים מישובי הנגב המנסים I לעזור לבדווים להילחם על זבויותיהס. לאחר I ההרס שעשתה ה"םיירת הירוקה" בכמה I מבנים בדווים בראשית מאי, יצא לשם, ־ צילם והקליט. תמונות שלו שודרו בטלוויזיה?|, ותמונה אחת מתפרסמת כאן. מתוך חוברת I העדויות ששלה לי העתקתי שתי עדויות I של ילדים )".. חליל מוחמד אל־קוראן משבט אבו־ 'i רביע) אני בן שמונה. באו ג'יפים, וכשהלכתי I לאוהל קראו לי ואמרו לי להגיד להם איפה ; י הכלבים. קודם דיברתי איתם ואמרתי להם ! שאין. אז הם אמרו לי שאני שקרן ואיימו י עלי ברובה. הם אמרו לי שאם אני לא אגיד
מ»ח _גיייי להם איפה הכלבים הם יירו בי. פעמיים איימו יד עילי, ואז אמרתי להם שהנה הכלבים, למטה. 3 _^סיירמ _olS?™ היריקהן את הרובה הם כיוונו לכיוון הראש. זה קרה י בצהריים. " )", עטא חסן אבו־רביע) אני בן . 14אתמול היו כאן משמורות הטבע. הם ירו בכלבים. היה כלב אחד במרחק 10 מטר מהבית. והיה עוד כלב של השכנים יעוד כלב שיל. דודי. "זאת עבודה מכוערת, זאת לא ממשלה. י צריך לדבר איתס. _אחר־בך נסעו בלי לדבר איחנו. אמא של אחד באן שאלה אותם שאלות והם אמרו לה — תסתלקי מפה או שנירה בך. שעה וחצי הם היו מסתובבים פה אחרי ר"בלבים שברחו ונפצעו. הם נשארו במקום לעשות צילומים לחמורים ולכבשים' והלבן. "
עתון חפשי ומאושר
אילו היתה פרשת יאיר קוטלד מתר־ י" חשת, נניח, ברשות השידור, היה מכתיר ־"הארץ" את מאמרו הראשי למחרת במ־ ר לים המצלצלות הבאות: שוב: ' םתימת־פיות בטלוויזיה בגוף המאמר היה העתון מגנה בלשון שאין עליה עוררין את "המספריים הקהות" של "הצנזור הפוליטי* ומגיב במלוא החומרה על הנסיון לשדר את הראיון על אף התנגדותו שלי הכתב". אין להעלות על הדעת שחומר עתונאי שה־ . כתב עצמו פסל אותו יראה אור בניגוד לדעתו, " היה "הארץ" קובע". על הממו* גיט על רשות השידור לשקול מחדש את המשך כהונתם. *' לרוע מזלו של". הארץ" התרחשה פרשת קוטלר בתוך כתלי ביתו". הארץ" נושא על גבו יומרות גדולות לערבים ליברליים, לפתיחות לרעיונות ולהופש » , »•» _» . ? * - •ייי 1>ו«^י"וייי??• _ייעי lirnu ייי וון י8ל _ייי ו, י, ( , ' _ה־? _1 >» * ין! 1_. ! _. _מ* IUM יי. • • - - הניריורק פיימםית שהעתון בנה לעצמו, בהצלחה לא קטנה". הארץ" נהנה _3עיר"י י; פול מםויים במושגים: הסגנון התוקפני ף שהוא מצע כלפי חוץ מתקבל כעדות y חותכת לחופש ביטוי בפנים. דוב הקודj'* ־ אים לא יכלו ' לדעת שהתוקפנות של _הע־ < תון היאדרצדדית. לא רק בלכתו אל si הממשלה לוקה עורך "הארץ" את ה־י - שוט. I
יו' יאיר קוטלר היה עד לפני שבע שנים % עורך המשנה של "הארץ. "בתקופת כהו־ % בתו בעורך־משנה נתגלו אי־אלו קל־ קולים ביחסים ביבו ובין עודד העתון ן ובעליו, גרשום שוקן. במשר השנים הח־ ן ריפו היחסים., ופרישתו . של קוטלר מתפ־ 1 קיד עורך לענייני בתיבה לא שיפרה ן את המצב. לפני שנתיים הגיעה אחת ן המריבות בין השנים לבירור במועצת 1 העתונות. היתד. זאת תופעה י חריגה . ב־ ן :עתובות, שבמעט לעולם איבבה . מכבסת ן " את כבםיה בפומבי. הבירור. הסתיים ב־ 1 בצחון של קוטלר ובההרפה בוםפת של היחסים האישיים. אין פלא שכאשר פר־ 1
גת_3 יאיר קוטלר 5 המש0ט $»_s בבטן הרכה של תדמית "הארא"
עורך גרשום שוקו: לא רק בלכתו לממשלה לקח את השוט "י "־
*ה הפרשה הנוכחית האיש הראשון ש־ קוטלר התייעץ אתו היה עודך-דין. גיבורי־המשבה של הפרשה הם מבהיגי ד"ש היריבים, פרופסור ידין ופרופסור דוביבשטיין. קוטלר ראיין את ידין למען מוםף "הארץ, " ובהערות־הלוואי שלו לא חסך שבחים למרואיין. בשאלות העלה בושא עדין מאוד ב"הארץ:" מעמדו של רוביבשטיין, כפוליטיקאי פעיל מצד אחד וכחבר הנהלת מערכת "הארץ" מצד שני.. קוטלר הגיש את הכתבה שלו לעורך המוסף אברהם רימון. ערב סגירת העתון עשה שוקן קיצוצים דרסטיים בכתבה. על הקיצוצים האלה לא הודיע שוקן ל* קוטלר, כמקובל. מקור געלם במערכת הדליף לו את י השמועה ברגע האחרון. בלילה הרים קוטלר טלפון נרגז לרימון. רימון ביסה להרגיע. קוטלר איים שאם הכתבה תופיע בנוסח המקוצץ יבקוט אמצעים משפטיים. שוקן ההליט להתעקש. למהרת הלכו הצדדים לבית־המש־ פט. הוצא צו־מניעה נגד "הארץ, "המונע ממנו לפרסם את הכתבה שנותר
עירך _אברחט רימוו: הצנזורה »יל בעל־חבית
. בזמן הצליח רימון להכניס כתבות אחרות במקום הראיון של קוטלר. לגנותם של קיצוצי שוקן ייאמר שהיו גפים ומגמתיים. ב"דבר" למשל קשה להעלות על הדעת קיצוצים באלה, ואילו היו מקצצים אני מניה שהיו מנהלים משא־ומתן עם הכתב על כל תג ותו. סוף סוף הרי חתימת הכתב היא המתבוססת על המאמר. אבל "הארץ" איננו עתון ציבורי , ומותר לשוקן (אם נשבח לרגע את היומרות הגדולות) לפרסם מה שעולה על דעתו. הכפיר., כאן היא בנםיון לפרסם את המאמר ברבים על אף דרישתו של קוטלר לגנוז אותו. בעניין זה העלו שיחות טלפון עם אנשי "הארץ" שתי גירםאות. האחת, ממקורות אוהדים ליאיר קוטלר. טוענת שאת התנהגותו של שוקן הדריכו השכונות אישיים. השניה, ממקורות הפוכים, טוענת ששוקן היה גונז את הכתבה בהפץ־לב וכך גם אמר לעורך המוסף, אלא שהאיום של קוטלר בצעדים משפטיים קומם אותו, והוא יצא למלחמה על זכותו של העורך, של כל עורך, לשלוט _ בחומר המתפרסם בעתונו. האפילוג (הזמני) שייך כולו לקוטלד ול"הארץ. "מקורות בצמרת העתון טוענים שגמלה שם ההחלטה לא להרשות לקוטלר להוסיף ולעבוד _בעתון. מתקיימים עכשיו מגעים כדי להביא לפרישתו. במקרה הטוב יגיעו להסכם וקוטלר יפרוש, במקרה הרע יקבל משכורת בלי שירשו לו לעשות משהו בעתון. אם תופיע בקרוב במדור לחיפוש מש" רות ב"לוח עדיף" מודעה שמחפשת עבודה לעתונאי עם הרבה נםיון ועם עורך־ דין, בדע מי מםר אותה לפרסום.
אל: נ. וא. נבון _. ן ct—gag הנדון: עתונות
יש לי בקשה לשבי ילדים שקראתי עליהם הרבה בעתובים השבוע, נידח וארו בבון: אל תתבו לעתובות לבצל אתכם. כאשר אתם רואים איזה דוד חבפן מעתון 'צהרים או דודה בשקבית משבועון נשים ?תעשו להם פרצוף אריה באור או, יותר טוב, תתבהגו איתס כאילו אתם לא מפה. בל ההערות ההכמות שאתם משמיעים עכשיו, ושמשתרעות על-פבי טורים רהבים בעמודי התדשות, יאכלו לכם את הלב כשתהיו קצת יותר גדולים. בבית הלבן בוואשיבגטון גדלה ילדה ג'יבג'ית ששמה איימי קארטר שהיתה המודה למדי כשהגיעה לשם מג'ורג'יה, אבל נעשתה די קוקו בגלל ?הנודניקים מהעתובות. בשלב מסויים התהייבו כמה עתונים גדולים לרדת ממנה בהתבדבות. למהרת ההתחייבות חחגיגית הופיעה תמונה ענקית של איימי הקטנה ב"וואשיגגטון פוסט, "מוקפת שומרי-ראש. דד עתון הסביר לקוראיו שהתמונה היתה טובה מדי ושהיה קשה לוותר עליה. ניצול ילדים זה דבר מכוער מאד' וגם מבוגר. להוק. כאשר ישאל אתכם מישהו עם פנקס או מיקרופון ביד שוב איד זה להיות. ילדים של נשיא, אנא הפבו אותו אל הסעיפיםהמתאימים . בחוק, או אל השוטר בכניסה. a
>_ירה _וארזגבוו: לא לחיות קוקו 9מו אי»מי קרטר