⁨⁨דבר⁩, 30 דצמבר 1977⁩ — בעיות שאינן יורדות מהפרק [⁨כתבה⁩]

בעיות שאינן יורדות מהפרק

‭M. Davis (Ed. ): World‬ ‭Jewry and the state of Is"‬ ‭rael; New-York, . 19W, 372‬ . ‭PP. ‬ מראשית צמיחתו של עם ישר־ אל העפיקוהו בעיות . יומו‭., ‬הן מבחינה פנימית (מוסרית ודתית) והן מבחינה חיצונית. לכאורה, מה כבד לא נאמר על כך בימי הנביאים, חדל, הפילוסופיט בימי הביניים, המקובלים. אנשיחכמת " ישראל" והמפלגות היהודיות בעת החדשה — ובכל?זאת חוזרים בני בל דור ודור ודנים מהדש באותן הבעיות, , לא קשה?להבין ?את הסיבה לכך : התנאים ההיסטוריים הולכים ומשתנים;הפתרונות הישנים שוב אינם מספקים‭, ;‬יש צורך לבחון מהדש את. הבעיות הנצחיות לאור מצבים ותנאים י . הדשים. קובץ. המאמרים‭>, '. ‬היהדות הער־ למימי. ומדינת ישראל" נועד ?לדון על בעיות קיומו של‭. ?‬עמנו. בתקופה שלאהר מלחמות ששת ־ דר ימים ויום הכיפורים. בעיקרו הוא אוסף של הרצאות ודיונים, שנערכו בכינוס עולמי. שהתכנס

בהסותו של נשיא ישראל, פרופ' א. קציר, ועוסק בשלוש בעיות: א) האנטישמיות ?אהד הקמת מדינת ישראל;ב) נוסחאות שונות של זהות . יהודית בימינו מיהו יהודי‭;("‬ג‭'(‬ _מרבזיווןגה של ‭")‬ מדינת . ישראל בהיי• היהודים ב‭--‬-תפוצות. בקובץ מש י תתפים " ציונים מובהקים, ואישים המסתייגים מהאידיאולוגיה הציונית, אך רו" השים אהדה למדינת. ישראל. לגבי האנטישמיות מתברר, כי תקוותה של הציונות, שעם ק1ם המדינה תכלה שנאת ישראל — לא באה. האנטישמיות קיבלה בימינו חיזוק רב מהסכסוך היהו־ די־ערבי. היא. יונקת אמנם ממ־ סודת העבד, אך הודות למעורבות הערבית התפשטה. ' בעולם המוסלמי, במדינות אפריקה •־אמריקה הלטינית, וכן בעולם הקומוניסטי ובקרב הנוער השמאלני. סקי‭":‬ רות על האנטישמיות בימינו באות מפי מומתים לדבר, והן מספרות ‭?!‬•ל גילוייה ושיטותיה של האנטישמיות השדרנית בארצות רבות. : במדור השני מנסים אישים שר נים לבסס ולהגדיר את הזהות היהודית. מהם־ אנשי דת הנש־ ענים על מסורת העבד ומהם המחפשים דרכים הדשות. ראוי לציין את רשימתו של‭,. ‬הסופר הצרפתי־תוניסאי אדבר ממי:ה־ ‭"?‬ אם הדגם המארקסיםטי שימושי הוא?לגבי יהיהודים, ז"

'במדור השלישי הורגי ‭:?‬מאמרו החשוב י שלי פרופ' י אורבך: ממסגרת?הספד, _בגזפרו. על מקומה-שיל ארץי־ישראל‭'-. ?‬בחיי , העם־ היהודי בכל הדורות‭';‬וברים אוזרים ‭). ‬ב־ עיקר י מארצוודהברית) טוענים ל" שוויון בין' מעמדה של ישראל לבין מעמדן של , הגלויות. במאמר מקיף דן בכך גרשון כהן, נשיא הסמינר התיאולוגי היהודי בניו־ יורק. אחד ?־. מתווכחים בנושא ?ה, שמעון גדייגירג (אף הוא י איש הסמינריון התיאולוגי) כותב במפורש, כייהדות בלי גולה עתי־ " דה להידלדל במידה רבה‭)"‬עמ‭'. ‬ ‭? . (354‬ י?־?• שורר. על מאמרים דנה בבעיות המיוחדות ליהדות ? ברית" המועצות‭!, ‬ובהם מאמר מקיף של מיכאל אגורסקי עלהלאומיות ‭" "‬ הרוסית והבעיההיהודית‭. "‬ יותר. _נן־‭";50‬מרצים ומתווכחים משתתפים' בקובץ. בהם ישרא־ לים, אנשי ארצות־הברית וקנדה, בלגיה וצרפת, אוסטרליה ורוסיה. הם מייצגים • כיוונים ודעות •שוגים כיהדות זמננו. ובכללו של

דבר, על אף החזרות הרבות, שאין להימנע מהן בספר מעין זה, י מעוררים הם עניין ומחשבה. רצוי היה, בי נוסה עברי של מבחר ההרצאות בקובץ ייצא לאור בקרוב. יהודה _סלזצ_?י עם ספד חדש של ברגסון עוד ספר הדש של הנרי ברג־־ סון, פילופוף־יוצר, התן פרם נובל _לספהת‭-, ‬יצא עתה ?אור בעבדיה (על־ידי הוצאת הספרים של האוניברסיטה בירושלים, ומובן: כי' תרגומו של יוסף אור‭. (‬ לפני שנים מספר היבר מישהו ביבליוגראפיה ש־ ברגסון, בו ושכנו, שלו _י־נליל, בעברית. מאה וחמישה ערכים. המחבר הציע אה הביבליוגראפיה חינם לכתב־העת "עיון" (של ההברה לפילוסופיה‭. (‬ כתב העת דהה את ההצעה. הלך המחבר והציע את הביבליוגראפיה ל"יד לקורא" ' נאמר לו שם: אין ביבליוגראפיה זו חומר לספרנים, כי שום קורא לא יבוא לשאול דר יש הומר‭.. ‬עברי על ברגפון: פנה להוצאת־הספרימ של האוניברסיטה העברית‭", ‬הוצאת. מאמם‭, "‬ובירר , הוצאה זה ביפים ההם עבד_^בע" צלתיים. שם הקפידו אז לקיים את י הכלל "שב ואל תעשה‭. "‬הביבליוגראפיה, איפוא, לא נדפסה . עד עצם היום הזה‭'. ‬ כי הוצעה הינפ.

" ואולפ_^לא י י־-הביבליוגרא_^ה' היא עיקר־דברעו. ‭''‬אלא; המתרגם. 1 'י יוסף _^ור 'לוהי‭'_%‬ ל_*ו ז יעתי מימימ*_עי‭_6'‬ה2 הוא מבני־האור;הוא י נושא ' לפיד, לפיד-החכמה ' בישראל, _ממרהיבי. י הגבולות, גבולות־הדעת. הוא הריי _היב את דעתנו. לא היד. בעברית מתרגם מתמיד ממנו, מתרגש שהוא , לבדו תירגם כל כך הרבה: למעלה מעשרים ספרים י •ובהם : כתבי ברקלי , דיקארט_, ־ הובס, יום‭"-_"‬לוק, י לייבניץ, מיל, פסקאל, מסו_&דגי* יי סון. ומה נעשה יקל וגדולה על כל. זהלעסף י אור‭. ?‬ י ‭'' :. / ? ?_,.. ‬ כותב שורות אלה פנה בכתב אלן י שתי ועדות־פרסים בירושלים. כי "י יוסף אור הוא איש־יתשלים ותיק" מיקירי־ירושלים, מיקירי־יעןראל, מועדה אחת לא הגיעתני כל משובל‭,. ‬ ומוועדה אחת כתבו לי , כי השפ יוסף אור" אינו ידוע;להש ‭.. ‬כל ' ל. " . דמעותיעלבון י צרבו אתי י פני. אהד מעמלי־עברית' מבוני‭.. ‬ התלי? בזת ‭_'-‬_ההדשמ ‭:, '‬ואין‭.. ‬שמו, ידוע! ‭. '? , ‬אגיד

⁨לחיצה על "ביטול" תעצור את ההדרכה. לחיצה על "אישור" או בכל מקום אחר תמשיך את ההדרכה⁩

⁨להסתרת חלונית המידע או התאמת את רוחב הצפיין⁩

⁨להגדלת הצפיין⁩

⁨להקטנת הצפיין⁩

⁨מעבר לגיליון הקודם⁩

⁨מעבר לדף המידע על הכותר - לצפייה ברשימת כל הגיליונות⁩

⁨מעבר לגיליון הבא⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הקודמת⁩

⁨חזרה לרשימת תוצאות החיפוש⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הבאה⁩

⁨לחצו על הכפתור הימני של העכבר ועל ⁨מאמר⁩ כדי לצפות באפשרויות⁩

⁨הפעלת מצב QA⁩

⁨לגזור חלק מהעיתון⁩

⁨זום אין ⁩

⁨זום אאוט⁩