דבר, 2 ספטמבר 1977 — _נואת _ננלי_?ה ולך [כתבה]
_נואת _ננלי_?ה ולך
..., אני מקווה שכל אחד כאן שותף לדאגתי הרבה לקיום היהודי ומבין שעלינו להרגיש שאנו שותפים בתהליך קבלת חההלטות ההיסטוריות. מחוייבותנו מסייעת לשיתוף־• הפעולה עם המנהיגות שלנו, אבל השובה ממנו עצם הכרתנו בעהוייבות הזאת. "הבוקר היה י לי קשה מאוד להתרים. לא היה לי מידע על האיש שלי. לא היה לי מושג על גובה הכנסתו, ועל־פי כל הכללים אסור היה לי לעסוק בהתרמה. בכל־זאת היתה חפגישה נעימה. חמותרם שלי הבין את חאחריות המוטלת עליו והגיב בהתאם לכך. "אני משתכר 30, 000 דולר בשנה' ואין לי הכנסה נוספת. תרומתי ב־1976 היתה 4, 000 דולר. אהרי שחשתתפתי ב, מש־ לחת ראש הממשלה' ובמשלחת , השנה בירושלים' העליתי אח תרומתי ל־4, 400 דולר, וב־1978 אתרום 4, 600 דולר. "הלילה אנחנו מצווים לחתנהג כיחודים, לא רק כמקצוענים. לא רק כמנהיגים בקהילות שלנו אלא כחברי הקהילה היהודית, המכירים בטוטאליות של הקיום היהודי. אני מקווה שכל אחד מכם יהיה שותף למאמץ להצלה חייהם של יהודים באשר הם שם. כשמכים יהודי במוסקווה אנו צועקים. כשיהודי שרוי במצוקה בישראל אנו יכולים לעשות יותר מאשר לצעוק הצטרפו למאמץ זה שלנו, של יהודים שאיכפת להם. " דברים אלה, שנאמרו בין המנה העיקרית ובין הלפתן _בארוחת־הפרידה בסיום קורם למתרימים למגבית, לא נבלעו בהמולת הצלחות והםכו"ם שפונו. מן השולחן. הם נפלו על אזניים קשובות ומצאו הד בהכרזותיהם של המשתתפים על גובה תרומותיהם למגבית של שנת . 1978ההחלטה על ההכ־ רוח חפומבית, שכמה ימים לפני כן היו שהתנגדו לקבלתה, היתד. ספונטנית. האנשים חשבו שאין מקום ראוי יותר מירושלים כדי לחודיע בו על חלקם במפעל ההחרמה למגבית, אם כי המגבית לשנת 1978 תתחיל רק בעוד חדשים מספר. בכל ההכרזות שנשמעו באותו ערב הובטחה תרומה גבוהה יותר מזו של , 1977הלק מגידול זה, אם לא כולו, אפשר לזקוף לזכותו של חקורם שאנשים אלה השתתפו בו בחודש שקדם לערב ההוא.
24 m שפני נסיון 27 איש (כמה מהם עם נשיהם וילדיהם, (רובמ מארצות־הברית ומיעוטם מאנגליה ומדרום־אפריקה, הגיעו בסוף יוני לירושלים לקורס של הודש בנושא ההתרמה למגבית, במכון לפיתוח מנהיגות בסוכנות היהודית. הקורם נועד ליעל ולשפר את עבודתם של מתרימים מקצועיים". אנשים שעוסקים הרבה שנים באיסוף כספים למגבית בארצות' חבריה, וגם אנשי קרן היסוד בארצות העולם, הגיעו למסקנה שזח לא נושא חובבני, זה נושא מקצועי שדורש הרבה ידע/' אומר זאב (זוניק) שחם, מנחל המכון לפיתוח מנהיגות, האיש שבעצם הקים את המכון". דרוש ידע בארגון מגבית, בהפעל־ הה ובגביית כספים. ומי שעוסק בזה צריך להיות טעון בהמון אינפורמציה על חיי ישראל. והיי העולם היהודי. על העוסק בזה לדעת שגי דברים: בשביל מד, זה נחוץ, ואיך עושים את זה. לכן הוחלט באחת מאסיפות הבר הנאמנים של הםוכ* נות היהודית ב־1971 להקים מכון כזה, ועל אחד מוותיקי המגביהנים מקליוולנד, הנם צוקר, הוטל להכין איזה נייר. צוקר הכין נייר 'והגיע למסקנה שדרוש קורם מקצועי של חצי־שנה ושיש לקיים אותו בישראל, ולא סתם בישראל אלא בירושלים. איך עושים את זה אפשר ללמוד גם בארצות־ הברית, אבל יש משמעות ללימוד ההתרמה למען העם היהודי בארץ־ישראל, בירושלים. זאת גם הזדמנות לעוסקים במקצוע לראות את ישראל. מפני שרבים מהם אספו כספים הרבה שנים ועסקו בנושא המגבית בלי לבקר בארץ. "על הרקע הזה הוחלט להקים את המכון. אחרי הקונגרס י הציוני ה־28 שאירגנתי הציע לי פיבקום להקים אה המכון. אמרתי לו שאני אפילו לא יודע על מה הוא מדבר'. לכן יש סיכוי שתרצה ללמוד על מה מדובר/ השיב לי פינקום. וכך היה. עשיתי איזו תכנית עבודה, נפגשתי עם אנשים שעלו לישראל מארצות־הברית ומקנדה, כאלה שעסקו בעבודה קהיל־י תית ובמגבית, והצטיירה לי תמונה של תכנית. אז באתי אל פינקום ואמרתי שדרושה לי הצי־שנה להכנות. זה היה באו־ גוםט . 1972הוא אמר: 'אתח יכול לקחת אפילו 20 שנה, בתנאי שהקורס הראשון יתהיל ב־1 בדצמבר . 1972וכך היה. זה היה י קורם של 24 שפני־נםיון' כולם ישראלים'', # נושאים בעייתיים
כיום, אחרי שמונה קורסים - חמישה באנגלית, שניים בעברית ואחד בצרפתית — כבר נוצקו דפוסי־הקורס, אך עדיין מופקים לקחים מכל קורם' והתכנית משתפרת. הקורם מתחלק לשתי חטיבות ברורות מאוד: אחה עניינח המגבית?ואחת עוסקת בזהות יהודית, בזיקה בין ישראל וביו התפוצות ובזכותם של היהודים לארץ־ישראל. על נושא המגבית מופקדים אנשי המגבית היהודית המאוחדת. בניו־יורק. אלח שולחים לקורס איש־מגבית מקצועי ש"תעודת ההוראה" שלו היא נםיונו העשיר בשדה. הוא היודע לענות על כל השאלות שמציגים לו האנשים העושים את צעדיהם הראשונים בהתרמה. בשאר הנושאים מטפלים מרצים ישראלים, וזוניק מעיד שכל אחד מחם שייך לעלית בתחומו. נושא המגבית מוגדר מאוד. אבל הזהות היהודית ויהםי ישראל עם התפוצות חם נושאים בעייתיים. כשמדברים למשל על העם היהודי יש לקבוע איפה מתחילים!חאיפח הזה משפיע על משך הקורם. "אנחנו קבענו שהשואה, תוצאות השואה ותקומת מדינת ישראל יהיו חנושאים שנעסוק בחם במסגרת נושא חזהוה היהודית ויהדות זמננו, " אומר זוניק". לא נכנסנו להיסטוריה, החלטנו לשלב את לימוד • ההיסטוריה של עם ישראל עם ביקור בארץ. חיח עלינו לחחליט באילו' מבעיוודהיםוד של העם היהודי נטפל. זח ספקטרום עצום. וחזמן מוגבל. סיכמנו שנקודת המוצא תהיה הסכנות הצפויות לקהילה יהודית בגד* לח. לא רק סכנת כליה' שואה. יש בעיה של התבוללות, של נשואי־תערובת, של חיפוש פורקן בכל מיני צורות. יש להבהיר שהזיקה לישראל היא 'אהד מאמצעי הקיום היהודי,
זאב (זוניק) שחם
"בנושא ישראל החלטנו להתרכז בדברים שהם יסוך קיומה:, האינטגרציה של העליה, על הטוב והרע שבה j הפער העדתי!הבעיות הכלכליות, החברתיות, הבטהוניות והפוליטיות. על הדברים האלה בנינו את השלד של התכנית" עכשיו וי'מאכט מען דאס ? י "החלטנו ללכת לקראת כל נושא שאפשר לבדוק אותו, לראות אותו, לדבר אותו, שהוא נושא הי. שהאנשים לא ישבו בהדר וישמעו הרצאות. שנלך לחפש את הבעיה ולראות _&והה במקומה. שנשמע לא רק את הגורמים הממלכתיים אלא גם את האובייקט עצמו. נסביר לאנשים שזאת דינמיקה של מדינה, שעשתה כל מד, שעשתה הוו כדי מאבק על קיומה. "הלק מאהבת־מולדת זה לראות אותה, להכיר אותה ולהרגיש אותה, עשינו מסלולי־םיור להכרת הארץ, ודאגנו שזה יהיה לא רק טיול אלא גס נושא לימודי. את הגולן למשל דאינו גם מההיבט ההיסטורי וגס מההיבט הפיל־טי• בטהוני־התיישבותי. " $ יהודים מקצוענים נוסף עלי המידע שמטעינים בו את המשתתפים בקורס?יש ב"תכנית הלימודים'' אלמנט של שטיפת־מוח. אותם גויים־יהודים, כהגדרתו של זוניק, או יהודים מקצוענים, על־פי הגדרתם שלהם, עוזבים את הארץ יותר יהודים (אם אפשר י למדוד זאת) מאשר כשהגיעו אליה. אם בתהילת הקורם הם ראו את הדברים מבעד למשקפיהם של מתרימים, בסופו הם רואים אותם כיהודים, כאנשים שהדברים נוגעים להם, כמו שאמרה אחת המשתתפות: "בישראל איבדתי את בתולי . '7ההישג הגדול של הקורם הוא המהפך בתודעתם של המשתתפים בו. תגובתם הכמעט־רפלקםיבית עלההרצאות '
ששמעו בקורס בנושא תחלואיה של ההברה הישראלית היהה. י "אז איך אנחנו _יצולים לדרוש מיהודים בארצוה־הברית לתרום כסף בשביל חב י רה מושחתת, עצלה, בזבזנית וכר'"; י בארבעה השבועות של ההיכרות עם ישראל הם עברו ממעורבות למהוייבות, והביטוי לכך היה ההכרות על תרומותיהם בעתיד. לקורס באים אנשים משני'סוגים: כאלה שכבר עבה ענד, או שנתיים במגבית וזקוקים ללימוד מעמיק יוהד. וכאלה שגוייםו לעבודה זה־עתה וחסרה לחם הכשרה בסיסית. גילם של המגביתגים נע בין 24 ל־50 (בערך., (ולגברים יש עדיפות מספרית ברורה. עד עתה בחרו מוסדות המגביה היהודיה בארצות־הברית את הבאים לקורס, והם גם שילמו את הוצאות שיגורם לקורס. באהרונר. הגיעו אנשי המכון למסקנה שדרושה יותר םלקציח, ולהבא' תמיין ועדח אה החגיכיש. רק בקורם עצמו אפשר-לאבחן אם ' האיש אמנם מהאיש לתפקיד. הפונים אלי המגבית מגיעים אליה הודות למודעות "דרושים" בעתון, ורובם בוגרי החוגים לעבודה סוציאלית ועבודה קהילתית. מאלה נבחרים חטובים ביותר, האיש לא נבחר למשרה על־פי התאמתו לנושא שעליו לעסוק בי. ומרגע שתתקבל לעבודה הוא נתון בקלחת העשיר. ואין ומי ולא כלים לבדוק אם הוא טוב. אם הוא לא־כל־כך טוב לא נעשים מאמצים לשפרו וגס לא מפטרים אוהו, מפני שאין אהר _> זאת לא בדיוק העבודה שמשלמים בעדה סכומי עתק, "רק אחרי שהוא מגיע אלינו, "אומר זוניק", ומגרדים ממנו אח הטיח, רואים אם הוא יהודי בכלל, אם יש לנשמה יהודית, אם העסק איכפת לו. אלה שמתברר לנו שהם עושים את מלאכתם לשם פרנסה בלבד לא שווים הרבה, והם נעלמים במוקדם או במאוחר. נשארים אלה שמצליה־כ לרמות את כולם שאיכפת לחפ. ואלה שבאמת איכפת לחס־י
m זוג משוגעים זוניק אומר שתפקידם של המתרימים אינו מםתכם באיסוף כספים. עליהם גם לחפיץ תורה ציוניה. לכן המבוי עובד לא רק עם המקצוענים, ומגיעים אליו גפ _עםקניס שמעורבים במגבית וגם התורמים". גם להם לא יזיק לדעת בשביל מה כל העסק. רצוי שהעםקנים יקבלו את האינפור* מציה שאנו נותנים למקצוענים. אנחנו נותנים לחם _םמינריש קצרים, של שבוע, שבועיים, שלושה. " בחמש השנים עברו במכון מאות אנשים,,. יום אחד הגיעה אלינו קבוצה מדאלאס, " מספר זוניק22". זוגות. זוג משוגעים, שביקרו פעם בארץ, אמרו להם: רבותי, הגיע הזמן לראות במה מדובר. רק שני זוגות מהם ביקרו בארץ לפני כן. _המ באו למכון, ועשינו להם תכניה של עשרה ימים. כשחזי ; הביתה הם היו לעמוד השדרה של הקהילה בדאלאס. ה& פעילים לא רק במגבית, אלא גפ בחיי הקהילה. קוראים להט 'החבורה' ורק מי שביקר בארץ רשאי להצטרף לקבוצתם. הם תורמים פי־ארבעה יותר ממה שתרמו לפגי שהיו בארץ, הס הרזרבה של ההנהגה בקהילה הזאת. "פעם הצלחתי לשכנע את הקהילה בלום־אנג'לם לשלוח אלינו. קבוצה. לפני שנתיים הגיעה קבוצה שקראה לעצמה , הדור. 'הם רצו לחדור לבעיות היסוד של העפ היהוד־ אחרי שנה באה קבוצה נוספת. השנה באו המש קבוצות , הדור' ושתי קבוצות אחדות מלום־אנג'למ,. חדור' הראשונה מגיעה שוב, לקורס ברמה יותר גבוהה. "הקבוצות באות ביזמתן. לדעתן הקורם משנה את תפיסה האנשים את תפקידם בקהילה היהודיה ואת תפיסודעולפפ' המכון אינו מממן את הסמינרים. כל משתתף מכסה את כל הוצאותיו. דק הקורם המקצועי עולה לעם ישראל כםף. והיא ממומן מתקציב המכון, העומד השנה על 1, 300, 000 ל"י. בזה נכללות משכורות של שבעה אנשים. בהשוואה למה שאנחי _־י עושים, זה לא־כלום/'
במכון מעוררים באנשים מקרנות ללימוד מעמיק יותר האיש הבא לקורס מקבל נתונים, כדי שיתחיל להבין גמי! מדובר. הוא חוזר הביתה אחרי הודש, ואס כי אין הוא מגי! את כל בעיותיה של מדינח ישראל הוא כבד יודע ־שוי־!* קיימות.
# אנשים קטנים גם אם שכרו של אדם הוא חפירות שהוא רואי' בעמלו, ואת אלה קוטף זוניק בשפע' חסד לו ההיזון החוזי