דבר, 3 יוני 1977 — ‭1 ' ' _jS_?‬ י ‭_^ n j‬ _י ‭sy _%l 'I § f‬ ‭I? 11 ‬ [כתבה]
1 ' ' _jS_? י _^ n j _י sy _%l 'I § f I? 11
10 ומנים למ־לחמת־ע1ע1_מ־ךףנדס ;
ב־5 ביוני בבוקר, לפני עשר שנים, :ינס אלוף ישראל טל את מפקדי חכוחות באוגדה שלו. היל האוויר כבר יצא לדרד• טל הסביר את הוראות הקרב האחרונות, ו־ סיכם: " כאשר יתחולל הקרב שום דבר לא יקרה בשטח כפי שהוא מסומז על המרשם. הקווים והצירים במציאות יהיו אהרים לגמרי , אבל זה אינו צריך לרפות ידים מכיוון שקרב אינו מתפתה לפי ההיצים שעל המפה. דבר אהד צריד לחתרחש בדיוק לפי המרשם: העקרון והתפיסה המונחים ביסוד הקווים האלה. כולם יסתערו. כולם יחדרו כמה שאפשר יותר. לעד מק בלי לשים לב לאגפים ולעורף. כל מי שיאבד את הקשר וכל מי שלא יראה את כוחותינו ימשיר ויםתער, בידיעה שגם האחרים עושים כמוהו. הקרב שלנו יהיה קרב המבחן ביבשח. מולנו •עימד !צבא _עס מוראל 20
בוח_, שחצן ובוטח בעצמו ובנשקו. הדבר *שוט: גורל הקרב ביבשה תלוי בהצלחת *קרב שלנו, ופירוש הדבר שגם גורל המרי־ :ה כולה תלוי במה שאנחנו נעשה. " והוא סיים: • אני עומד להגיד דבר מה חמור, אד אין נו "1 ; ברירה אחרת. הקרב הזה יחיה לחיים ולמוות. כל אחד יסתער עד הסוף, ללא התחשבות באבירות. אין נסיגה, אין עצירה, יש רק הסתערות קדימה. " קרב ההבקעה ואז חזר כל מפקד חזרה אל י כוחותיו, והסימן ניתן;האוגדה הראשונה יצאה לשבור את האיום המצרי. המטרה היתד, להבקיע את
n העמודים משתרע על פני 15 דונם ובמרכזו מגדל המשקיף על איזור הקרב
המעדר המצרי בדרום רצועת, עזה, בציר רפיח אל־עריש, שבו התבצרה הדיוויזיה ה־ מצרית השריונית בלווית . כוחות חי"ר נום־ _פים?, ובסיוע 100 טנקים וארטילריה רבה. על האוגדה היה להבים כוחות אלה, לפרוץ אהד־ כד אל. צפון סיני, לכבוש את אל־עריש ולה־ גיע לתעלה , . האוגדה ' היתה מורכבת בעיקר מכוחות שריון . לצנחנים. :. החטיבה של גורו־ דיש, שמטרתה היתד, להבקיע לחאךיונם ולהסתער על רפיה;כוהות צנהנים בפיקוד רפול', שעמדו לתקוף מערד חטיבתי מבוצר; כוה שריון של מן, שעמד להבקיע בדיונות דרומה;כוח _בפיקודו של גרבית י , שנועד לאבטת את האגף הדרומי. היתד , זו ההתמוד־ דות הראשונה במלחמה והמערכה שהיתד אמורה י לקבוע את גורלה. וכד היה. השריון בפיקודו של גורודיש פרץ דרד חאךיוגם, נע לכיוון רפיח ומוטט
את המעיר ? מצפון לצומת. טנקים אחדים הבקיעו דרד. לשייד־זווייד. לאהד קרבות עזים השתלטו הצנחנים בפיקוד _רפול על . מוצבי רפיח וטיהרו אתמהנות ־ או"ם שבאיזוד. הכוה המשוריין בפיקודו של מן גע בציר חולות לעבד אל־עריש, גדוד טנקים . מכוהותיו של גורודיש הבקיע דיר בתור משלט מבוצר' בג'יראדי ופרץ לתור מבואות אל־עריש. ב־ בוקר השני, ב־6 ביוני, נתפס שדדדהתעופ" של העיר, ואל"עריש היתד, בידינו, . כוח של גורודיש תקף •את מתחם ביי־ להפן, השמיד טנקים רבים 'והתקשר עם בו־ מאוגדת יפה. סימני התבוסה המצרית כבי בראו• בדרד_: שבויים נכנעים ושיירות גטו" שות בצדי דרכים, ב־8 ביוני המשיר גורודיע בהתקפותיו, כבש את שדה־התעופה של ביר י חמה, איגף בוהות אויב בביר־רוד־םלים י השמיד בקרבות מהירים את הטנקים המצ'
ריימ שעמדו בדרכו. כוח בפיקודו של מן עבר את כוחותיו של גורודיש והתקדם לעבר ביר־ גפגפה. החטיבה של גלרודיש ביצעה איגוף עמוק וסגרה על דיוויזיח מצרית כתנועת מלקחיים. קרבות עזים ניטשו בביר־גפגפה. כוח של מן התקדם בכביש איסמעליה. כוח של גו־ רודיש עלה אף י הוא בדרד איסמעליה_, תור כדי קרבות שריון. כוהותיו של מן כבשו אח שדה־התעופה של ביר־גפגפה. בצפון נע כוה בפיקוד גרנית לעבר התעלה. רפול וצג" חניו הדבירו את כוחות השריון המצריים באיזור קנטארה. רפול נפצע. חייליו המשיכו. הדרר לתעלה נפתחה. כל הרכב דהר מערבה ועבר על־פני כלי מלהמה שרופים. ההיילים שהגיעו ראשונים התרחצו בתעלה. אחרי 89 שעות תמה ה־ מלהמה. כל מה שאמר האלוף טל נתקיים. ־זה תיאור• "טלגרפי" של. קרבות אוגדת טל, שכונתה _אחר־כך " אוגדת הפלדה/' כ־ מלחמת ששח הימים.
אנדרטה בימית עברו עשר שנים. הארץ שקטה, הארץ לא שקטה. בתחילת השבוע הבא יתכגסו חיי־ לי האוגדה לשעבר והורים שכולים לחנוכת האנדרטה הגדולה למלהמת " אוגדת הפלדה" בעיר ימית, בלב איזוד הדרום של דצזעת עזה, _בפתק מדבר סיגי. התפירות נסתמו, אם נשארו בשדה שרידי ברזל, טנקים ןשרילז, כיפה אותם ההלל, כאיזוד — מקום ההבקעה הראשון של. י האוגדה — יש עבש!מושבים> שדות ופרחים
מימין: ישראל גודוביץ הקיט אנז'ר' מה מאבן וברזל, הוא ניסה לתאר את סיפור קרב השריון בפיסול מרחבי, שכל אמדיובל . לדאות בו י מה שהוא רוצה.
בהממות־גיילון_, וכ>יבו קמה העיר ימית. מי זוכר את המלחמה, את שאון _מאות הטנקים, את קולות החיילים, את הצעקות, את העייפות, את הרגשת הרווחה כשהודיעו באלחוט הצלחנו, "את הצער, את הכאב, את הנלפ־ לים '? "המכוניות. הנושאות את פני השדות חוצות את דיונות ההול, והשמש מכה עליהן. האנדרטה, העומדת בלב איזור קרב ההבקעה, תהיה הגדולה ביותר בארץ. על־פני 15 הדונם מפוזרים 300 עמודים בטון, יער של בטון, בגבהים שונים, ועליהם שרידי המל־ חמה, הלקי שריון וטנקים. במרכז עומד מגדל בגובה25. מטר, ומשקיף על איזור הקרב, מתכנן האנדרטה הוא האדריכל ישראל- גודו־ ביין.
התפוצצות שריון מספר ישראל גודוביץ: " הייתי ממונה על התיכנון הכפרי במשרד השיכון. יום אחד באה אלי משלחת של הורים שכולים, ודיברנו על הקמת ? אנדרטה-, בחרנו את המקום והם הציעל לי לבנלת אותה. אמרתי. להם שאינני מתעסק באנדרטות, והם לחצו: תנסה. דוד גלעדי, ששני בניו נפלו " במלחמות, אחד במלחמת ששח הימים ואחד במלחמת יום־ הכיפורים, לא נתן לי מנוח. לבסוף הסכמתי. " גודוביץ רצה . שהאנדרטה תהיה תמונת־ אבן־וברזל, המתארת את חמלחמה, שעיקרה היה השריון;. -. רציתי י לתאר מעין. התפוצצות של שר־ יון, " חלקים עפים בגבהים שונים. רציתי לעשות פיסול מרחבי: ־־־ ' לא פיגורטיבי ולא אבסטרקטי -—שכל י אהד יוכל לראות בו מה שהלא רוצה. האיש הרואה הוא שישלים ' _" את האנדרטה. נתתי לו סימנים, ''• אומר גודוביץ. בניית האנדרטה נמשכה שלוש שנים, העמודים וחלקי המגדל נוצקו במפעל בירושלים, ומאות העמודים והמגדל הועברו למקום במבצע לילי. חמש מכוניות העבירו את חמשת חלקי המגדל. כיכר האוגדה עומדת במרכז ימית, שתל* מידי בתי־הםפר שלד, קיבלו על עצמם לטפל באנדרטה, בכיכר יהיו מבני ציבור, בתי־םפד ו"דווצו'ת יוצרי'
מימין: האוגדה הראשונה, אוגדת טל, שהיתה מורכבת בעיקר מכוחות שריון _וצנהנים, הבקיעה את המערך המצרי והכריעה את גורל המערכה ביבשה;למעלה;פקודת היום של אלוף ישראל של ערב מלחמת-ששת-הימי. _«
• גודוביץ ידוע כאיש מלחמות אדריכליות. בן . 43סיים 'את. הטכניון בחיפה. שהה שלוש שנים במזרח. הרחוק ולמד בניין עדים אצל האדריכל היפאני הנודע קנזי טנגו. חזר לארץ ושוב יצא ללמוד, הפעם בארצות־הברית, שי־ קום משכנות ? עוני.... כשחזר' היה :ממונה' על הבניה הכפרית במשרד השיכון, והכנים שינו־ יים במבנים המרכזיים במושבים וקיבוצים. תכנן אתהמבנה הכולל;"הקים בתי־מגו־ דים במושבים " ובקיבוצים _ובתי־םפר־שדה בחצבה ובנעמה. נוסף. על י כל . אלה . יצא למל־ חמות עם אדריכלים ועם מינהלים, למען רעיונו'_תיו .. ־? . ?; באנדרטה עסק בשלוש השנים האחרונות. זה נםיון לספר . את סיפור הקרב, לתאר את המאמץ, להעלות את זכר 180 הללי האוגדה, להקים מרכז בעיי ולשלב את כל אלה יחד, ובן לשלב את המולת העיר עם זכדון העבר ועם זכרם של אלד שהעיר המה ?בזכותם'.