דבר, 29 יוני 1976 — כולם יהיו ילדים טובים [כתבה]
כולם יהיו ילדים טובים
- _^ j —
מאת יוסי ביילין גוש אמונים" היא הופעה ש* _* ציצעי־התקשורת " תרמו תרומה משמעותית _לההפתחותה, ־אך זו תופעה קיימת.. •ומשפיעה. ואמצע- התקשורת אינם יכולים להתעלס ממנה גמ אם יש בכך כדי להגביר עוד ייתר את השפעתה. ־תבנית ., ציונות ושפיות דעת" עורך דוד ויזר, רשת בי, (ש" , שודרה בשנית, ליקטה . "תייחס'". יות עונות לגוש מפי מתנגדים דתיים _והילוניימ שלו, מפי חב" דיו ומפי אוהדיו. הלקה הראשון של התבנית היה טוב ומעניין. השתתפו בו הרב שמואל אב" דור־הבהן. וצעיר הבר הגוש. ב־ הלקה השני נשמעו קטעים מקוטעים מדי מפיהם של אנשים רבים מדי , התיזמון היה בדתי מוצלח והיה זה בבהינת תפסת מרובה לא תפסת. דבריו של הרב אבידור הכהן היו הריפים, מעניינים. וציניים -מאד. לדעתו "גוש אמונים" איננו גורם רציני אלא גוף שמארגן הפגיות אשר לא הוכיחו את עצמן. רבים מאנשי הגוש מצטרפים אליו משום אי השגרתיות והדור* פתקה שבפעולותיו, אך כאשר הם יוצאים מהרצליה ומגיעים ל" בר־אילן, נדמה להם שעשו די למען העניין, והם מעדיפים לשוב הביתה. הוא סבור שלא היה מקום להעמיד צבא בנגד המתנהלים. ־ ומוטב היה להניח להם עד שיחזר" בעצמם. הרב הציג את אנשי הגוש כמי שהיים בהזיות, מתרגמים פסוקים כפשוטם ודורשים פסוקים אלה יעל דגלם. הם צעירים דתיים, המאוכזבים מהנהגתם הפוליטית, שמעדיפה פשרות וטרודה בעסקנות קטנה, הם מאוכזבים מן הרבנות הראשית שנגיושה בה מריבה מתמדת, ונפגעים מכך שהמה* נה שלהם מזוהה עפ מי 'שאינם מתגייסים לצבא — עש בחורי הישיבות. ייצר חולניות וקיצוניות גורמים להם, למשל, שלא לבנות את קיסינגיר בשמו אלא בשם "בעל הגויה. "בעבר ברחו צעדים דתיים:, בשל תסכולם הקשה, אל ההילוניזת!כיום . הםפונים - לגוש אמונים. זאת במקום לטהר
את המערכת מבפנים, להתחדש מבהינה דתית ולהחליף את ההנהגה הדתית פוליטית. תופעת קיומו 'םל הגוש אפיינית למצבים המשהררים לאהד אסונות גדולים, אמר הרב אבידור-הכהן. כך נוצרה, למשל, השבתאות שספי־ היד. נותרו שנים רבות לאחר ששבתאי צבי עצמו המיר את דתו. אלא שכאן מדובר בקבוצה היו* בית, ברובה, מתלבשתלבטים . שד אמת ושמוכנה ומסוגלת להסתפק במועט. הוא מאמין שבסופו , של דבר יגיעו הצעירים הללו לדרך אהרת ושכולם יהיו " ילדים ט" בים. "מזלנו, אומר הרב אבידור הכהן, שאנשי הגוש הם מיעוט, המאמין בי אפשר לקובי באו"פ ולהודיע שפ שלא אנחנו כבשנו את הארץ אלא שהיא ניתנה לני על ידי הקב. "" כיוון שהם מיעוט, אין טעם לנפה את התופעה, לדעתו, וודאי שאין לחשוש מל־ החזיר שטחים בגללם. אם תחליט הממשלה להחזיר שטחים ביחידה ובשומרון, אומר הוא, ישתטח' ה"שבאב" של הגוש על הקרקע עד שיבוא הצבא ויזיז אותם משם, וכך יסתיים ה"פיקניק. " :ציגותו של "גוש אמונים''' במשדר לא היתד, ברמתו של הרב אבידיור הכהן, ויעצם לא היה בתכנית מי שיתמודד עם דבריו. בחור צעיר• שלא הזדהה בשמי משים*מה, סיפר כי הוא חניך "ב:י עקיבא, "שהחליט ללכת ל- . -ישיבה ולא הצטרף לגרעין. שנחים למד בישיבה גבוהה ואתר* כך שירח בצבא, ביהודה ושומרון. את שירותו הצבאי דאה כ* שליהות — לשמש דוגמה אישית להיילים ההילונייפ. כיוון 'מהוא בוגר "מרכז הרב, "לא היד. לו ספק כי יהודה ושומרון הם הלק מארץ ישראל. הוא אוהב היסטוריה, אוהב ארכיאולוגיה ומרגיש - שהארץ בולה היא הלק מהווייתו. כל הבריו ך, ם אנשים המזדהים עם "גוש 'אמונים, "והוא סבור שהדרך שבה "התברג" הגוש בקרית ארבע, בקיבת ובמוקומות אהרים, היא דרך נכונה. לעיתים רחוקות, בעיקר בשירות המילואים, הוא נפגש עם אנשים צעירים ?שאינם אוהדי הגוש, 'ומתווכח עמם. לג---ביהם השלום עומד בדרגה עליונה', אילו. לגבי" יש דברים ה-
נמצאים מעל לשלום בדרגה אחת או שתים. מה שחשוב מן השלים הוא, לדעתו, רקמת חיינו השלמה ירקמה זו לא תהיה שלמה בלי יהודה ושומרון. הוא לא הסביר מהי רקמת היינו השלמה, אך הזי־ על מושג זה כמה וכמה פעמים כדבריו, וטען כי במושג זה הוא נעזר בוויכוחיו עם חילוניים. האש השטחים הם לגביו " יהרג ואל יעבוד" ?הוא התהמק מתשובה _הד־משמעית ואמר שהאנשים ה־ דוגלים בעקרון זה - כמו הרב צב־ יהודה קוק — נערצים עליו. ההיסטוריון יגאל עילם אמר, כי צעירי "גוש אמונים" הם אנשים שבחלקם הגדול היו בני עשר או שתים עשרה במלחמת מימת הימים, וכל נעוריהם עברו עליהם כשהשטתים היו בידיו. לגביהם השמחים הם דבר מובן מאל י ו, שליו. שא"אפשד לוותר עליו. הם חונכו על השיבותם ויחיו מוכנים להיאבק למענם. המחנה הדתי לאומי , שחיה פסיבי עד מלהמת ששת הימים. נהפך למחנה אקטיבי , המבקש למלא את החלל שהותירה ההנהגה המדינית מאז אותה תקופה. אם תפיסה זו תשתלט על הציונות, יהיה זה, לדעתו, אסון הברתי' כיוון 'מהבעיה המרכזית היא עתידם שד ערביי השטתים ופתרון- לבעייתם — כזה שיתק- ,, בל על דעת אנשי גושאמינים''' יתכן רק באמצעים בדו"אליים. הדברים הנוספים שנשמעו בתכנית לא הוסיפו דבר, משוב שהיו כאמור מקוטעים מדי. שודר למשל, קטע מדיון בין אליעזר ליבנה ז'יל, ה-י'כ מאיר -פעיל _וטרופי אליעזר ?שבייד, שבו האשים כל משתתף את" רעהו בנטיות רומאנטיות. אירי סלע טען שהמתנחלים . _א־נם רציונאליים ויורם ברנע אמר שהוא מוכן להחזיר שטחים כדי להימנע ממלחמה נופפת. העימות בין מצדדי הגוש ומתנגדיו לא היה הדיף דיו, ואם כ' קשה לי 'להצטער על כך, לא זכה כאן הגוש לייצוג של ממיט. דבריהם של הרב אבידור הכהן ושל יגאל עילם השלימו זד, את זה, אף שיצאו מנקודות השקפה שינות, והיו יתרונה העיקרי של התכנית.
שבט הד ש ע ל ההתב ג רות פדופ' ב;עמי שרבשטיין משוחה לעיתים קרובות עם מאזיני גלי צה"ל ומשתף אותם בהרהורים פילו-סופיים _ובההרשמויית מספרים שקרא. בשבוע שעבד סיפר לחפ:, תכנית הקצרה ")על נל פנים(" על ההתבגרות, ודר איי אותה מזוית חדשה. הגישה המקובלת אל המתבגרים היא, שהם עוברים תהליך מזורז וקיצוני המעביד, אותם מן הילדות אל הבגרות ובמהלכו של תהליך זה הם מתנהגים באורח קיצוני, שיש ב", זרויות שונות ומשונות. האנתרופולוגית מרגארט מיד, שאהד ממהלדיה נערך באיי סמוא, גילתה ש בני האי , הנמצאים בגיל ההתבגדו־ , נאמנים למי"פחותיהם יאפשר בהחלט לסמוך עליהם. ספד הדיס '־יצא בארה"ב בתחום ד. פ־ _אחרייך כלפי סביבתם. _שרפי _- ־טיין נוטה לקבל ?מי מצא זה, הסותר את "גייסה המקובלת, ומוסיף בי גיל ההתבגרות טוב במיוהד ל־ ־ תפלספות, להתעניינות בספרות ולסקרנות מדעית. האמת היא 'בגם אם מבחינה מדעית יוכה *שהמתבגרים ,, בסדר'•, " בספרות הם יישאדי עוד זמן רב פרובלמאסיים. נתפםנו בד'שת בשבוע _שעבי ברכנו על הפעלת רשת גי, ועתה אנו כבר כעל־ נסיון של תשעה ימים לקיומה, כך שמותי לנו לסכם סיכום ביניים. הריסת צעירה מאד ועליזה מאד. הפרסומות מעטות בינתיים, ולכן אינן מפדיעות ל־ פזמונים כפ־ שהן מפריעות ב"קול השלום. "הקריינים מרגישים שהם מקימים דבר הדש, ו' עושים, ככל הנראה, מאמץ מיוחד. הם יוצריםסגנון - חדש, משוחרר יותר, ונעים לשמוע אותם בכך — החל משמירה אימבר, המרגישה באולפן חפש־ח לחלוטין, ועד עדי רבן, המאופקת יותר. השירים יפים, אם בי כמה מהם הו"רים בתוך פרק זמן !?צר מדי, והקצה השמאלי הפך בתוך ימי־ ספורים ללהיט 'סל הסקאלה.