⁨⁨דבר⁩, 13 מרץ 1975⁩ — ‭__ .. __ . __. . .... ._. ‬ [⁨כתבה⁩]

‭__ .. __ . __. . .... . _. ‬

המם השולי עד ‭3, 000‬ ל"י ‭?25% -‬מילדות החובה יבוטלו, " בסיס המס יכלול מירב ההט־ בות ;חובת דיווח כללית על כל האוכלוסיה ; שיעורי המס והזיכויים יוצמדו למדד המחירים; יוקטן הפטור ממס למפעלים מאושרים?דרישה ליישום כולל של ההמלצות.

פרופ' חיים בן־שחר

ועדת בן־שחר כותבת בפתח המלצותיה: הצעותינו לשינוי במיסוי הישיר נועדו לתקן?כמד. ליקויים מרכזיים במערכת המם הקיימת, שמקו־ דם בעליית השיעורים ושחיקת בסיס המס ובתהליך האינפלציוני. עם זאת, השתדלנו לשמור על היתרונות החיוביים של המס הישיר בתהום הלוקת ההכנסה וחלוקת הנטל של מימון תקציב המדינה. מסקנות הוועדה השיעור הבסיסי של מם הכנסה יהיה 35 אחוז. יינתן . זיכוי לעד בד" על הכנסה מיגיעה אישית, כך שהשיעור השולי האפקטיבי על הכנסה זו יהיה 25 אחוז עד לתקרה של ‭3, 000‬ ל''י להודש (יולי ‭U975‬• השיעור המירבי הוא 60 אהוז ויחול מהכנסה שנתית של ‭102, 000‬ ל"י. להלן טבלת המס המוצעת ל־ הפעלה ב־1 ליולי ‭: 1975 ‬

שיעורי המפ על היחיד (יולי ‭(1975‬ , הכנסה חודשית בל"י שיעור המם השולי ‭25% 3, 000 — 0‬־ ‭35% 5, 500 — 3, 000‬ שיעור בסיסי ‭60% + 8, 500 50% 8, 500 — 6, 500 45% 6, 500 — 5, 500 ‬

• תוגדר נקודת זיכוי שערכה ההתחלתי 100 ל"י להודש. יבו־ טלו ־ הניכויים הקיימים, וקיצבות הביטוה הלאומי ימוזגו במערכת הזיכויים והקיצבות החדשה: לתושב ולאשה ינתן זיכוי כזקיפר. גגד חיובי מס ז עבור ילדים תינתן קיצבה!גודל הזיכויים והקיצבות: זוג נשוי ‭3 —‬ נקודות, רוק ‭2 -‬ נקודות, ילד ראשון וילד שני — נקודה אחת עבור כל ילד, ילד שלישי ומעלה ‭2 —‬ נקודות עבור כל ילד. • מילוות ההובה יבוטלו. • מערכת תקרות שיעורי המס והזיכויים תוצמד למדד המחירים. • דץ תוספת היוקר יהיה כדין יתר מרכיבי השכר לצורכי המס. מערכת זו גורמת לעלייה ניכרת ב"םף המס" — ההכנסה שבה האזרח הופך למשלם מס, וכרוכה בחפחת ניכרת בשיעורי המם ה־ שוליים. היא שומרת על תכונה זו בקביעות למרות האינפלציה. הרחכת כפיס המס בסיס המם יכלול מעתה את מירב ההטבות והפטורים למיניהם (אלה נאמדים בהיקף של כ־12 אחוזים מתשלומי השכר במשק) להוציא תנאים סוציאליים. המס על חברות שיעורי המס (מם הכנסה ומם חברות) על רווה בלתי מחולק של הברות בע''מ: חברה רגילה ‭61. 0%‬ חברה תעשייתית בתקופת המעבר ‭56. 8%‬ הברה בעלת מפעל שיאושר בעתיד בתקופת המעבר ‭524)%. —‬ מלוות החובה יבוטלו. מס רווחי הון

(פרקה) ן מס רווחי הון ומ_» »ח מקד* י £_ןעין יאוחדו. ? שיעוד המס- על מעייףי _האיגי » פלציוני בהתאם לשינוי המדד ‭!10% —‬שיעור המס על הרווח ה־ ריאלי — מס רגיל. מלוות הוכה •יבוטלו. הכנפות כלתי מדווחות ש?מיליארדי לידות בדיקה שנערכה על הרכב ההכ־ גסה הלאומית בשגים 1968 עד 1972 מצביעה על קיומו של פער הכנסות בלתי מדווחות גדל והו־ לך, המגיע להיקף של כ־2 מיליארד ל"י •ב־‭. 1972‬משמעותו של •פער זה במחירים שוטפים, וב־ היקף פעילות כלכלית של היום, ?הוא סכום של ‭5—4‬ מיליארד ל"י. ?הורדת השיעורים באד, למנוע תמריץ להמשך העלמות אלה בעתיד. עם זאת באה שורה של הצעות בתחום המינהלי: • חובת דיווח כללית אשר תופעל בשלבים על כל האוכ־ לוסיה. • הוראות מפורטות בדבר _גיהול השמנות ומתן תמריצים ניכרים למי שמקיימם. • הפעלת שומה מידגמית יחד עם בדיקת מערכת העני־ שה. • הטלת ריבית והפרשי הצמדה על חובות של מס הכנסה. • פרסום סדיר בציבור של מידע מירבי ונתונים מפורטים על תפעול מס הכנסה. הורא_, ת _מעגר ניתנו המלצות שנועדו למנוע פגיעה בעובדים בתקופת המעבר. חובות משגים קודמות יוצמדו ל־ מח־ אם לא "פרעו תוך תקופה מוגבלת לאתר כניסת החוק המ־ תוקן לתוקף.

אומדן תקבולי המס הפסד התקבולים לקופת המדי־ גד. ממסים ומלוות נאמד במי־ ליארד עד ‭1. 5‬ מיליארד ל"י לשנה הראשונה על בסיס שנה שלמה. עם זאת, אין באומדן כדי לבטא את העלות נטו במונתי מם. אם מחשבים מלוות כמיסוי רק במת־ צית ערכם, אין הרפורמה מביאה לכל הפסד מס נטו. יתר על כן, העמקת הגבייה תביא במשך ה־ זמן לגידול בתקבולי המס. דרוש יישום כולל של ההמלצות לסיכום ההמלצות, נאמר בדו"ה הוועדה: ברצוננו להדגיש כאן את ההמלצות שאנו רואים כעיקריות: כוונתנו היא ביהוד לטבלת שיעורי המס והזיכויים של היחיד, טבלת שיעורי המס של ההברה, הצמדת סולם השיעורים, הרחבת בסיס ה־ מם וביטול השחיקה בו, הנהגת חובת דיווח כללית, אכיפת ניהול חשבונות, הנהגת שומד. מיד־ גמית והטלת ריבית והפרשי הצמח‭, -‬על חובות מס הכנסה. המלצות אלו הן מיקשה אחת ומתואמות ביניהן‭,,. ‬אין אנו סבד דים שניתן ליישם חלק מהן בלבד או שניתן ליישמן בשלבים. יישום כולל של המלצות אלו כחטיבה אחת הינו תנאי להצלחת הרפורמה‭, "‬מדגישה הוועדה.

המם על היחיד מבוא ועדת בן שחר מסבירה שההצעות לשינויים במם על היחיד גו־ עדו לענות על כמת מהבעיות ה־ • שיעור בסיסי פתות "זיכוי לער בד‭. "‬זיכוי ?של 10 אחוז מההכנסה עד ‭3, 000‬ ל"י להודש על הכנסה a_־‭>x-‬ עד‭s, ‬ שית.

מתבטאת בז/לקד, בהסדרים מיוחדים של תקבולים, שהם למעשה הכנסה, אך לובשים צורה של כיסוי הוצאות או הלוואות. הסדרים כאלו כדאיים לעובדים ולמעבידים, ומהווים את אחת הסיבות ל־ עיוותים שפשטו במערכת השכר בסקטור הציבורי והפרטי. תוצאה חמורה עוד יותר של השיעורים ה־ שוליים הגבוהים היא העלמת ה־ מס, כאשר השיעור השולי הגבוה מהווה מעין כסות והצדקה להע־ למה וליחס סלחני לעברייני מס. שיעורים שוליים גבוהים מדי עו־ שים, אם כך, פלסתר את המטרה שלשמה גוצרו, ובמקביל הם מפחיתים את התמריץ למאמץ ול־ ייעול הניתן לעובד וליזם הפרטי. שיפור מערכת המסים חייב להיות מושתת על הפחתה דרסטית של השיעורים השוליים מצד אחד, ועל מאמץ להרחבת בסיס המס, מצד שני. שני אלו כרוכים זה בזה: סולם המס החדש הפורמלי הוא פחות פרוגרסיבי מהקיים, והפחתת שיעורים ללא הרחבת בסיס תגרום לחגברת אי־השויון בחלוקת ה־ הכנסה!מאידך הרחבת בסיס ל־ לא הורדת שיעורים איננה אפשרית. הקשר הזה בין השיעורים השד ליים והרהבת בסיס המס השוב גם מתוך ראיית צרכי התקציב. אם תחול ירידה חדה ולזמן ארוך בסך הגבייה ממס ההכנסה, יש חשש שיגדל משקלם של מסים אחרים או של מימון גרעוני שהם פחות פרוגרםיבים ממס הכנסה בכיסוי הוצאות התקציב. מכאן, גובע סייג

למידת ההפחתה בשיעורי מם הכנסה ומצד שני חיזוק למענה שב־ מקביל להורדת השיעורים יש להרחיב את בסים המס על־ידי הע* מקתהגבייה צמצום העלמות וה" הדת ‭_^ *‬ ז_?מסי& _^ ל * אותו הכנסות ‭£%?‬־_£ מסגרת רשמית או רשמית למחצה הו_*אויז _#מצו_^ י ‭''"''r‬ "־ ?י *י* תוצאה אפשרית של הרפורמה היגד, גידול מסוים של עלות הע* בודה באותם המקומות ואצל אותם מעבידים שנשענו יותר מן המ־ מוצע על ההסדרים המיוחדים. פגיעה יהסית במקרים אלו אינה בהכרח מזיקה, אך עלייה כללית ניכרת של עלות העבודה אינה רצויה. עם ביצוע הרפורמה, ייעשו הרבה מההסדרים הקיימים בשוק העבודה בלתי כדאיים. ויש להניה שרבים יבוטלו במשך הזמן. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הל־ חץ ביחסי העבודה הנובע מן הצורך להסתגל לתנאים החדשים. תמיתנו כוללת הצעות לתקופת מעבר מוגבלת, שתכליתן הגנה על ההכנסה הפנויה של העובד.

המס, האינפלציה _והשדות לגבי הסכפ תופפת ורוקד סולם השיעורים כפי שנקבע על ידי המחוקק כולל ערכים שו־ נים הנקובים במונחים כספיים — סיפי המעבר של השיעורים השד ליים. גודל הזיכויים או הניכויים, וכדומה. המחוקק קובע את הגדלים הללו בהתחשב ברמת המחירים בזמן החקיקה. כאשר עולים המ־ חירימ משתנה המשמעות האמיתית של סולם החוק. הצורך בר־ פורמות חוזרות ונשנות נבע במי־ דה רבה מכך שהאינפלציה שהקד. ועיוותה את סולם המם. לכן, הוועדה מציעה להצמיד את הגדלים הרלבנטיים שבסולם המס למדד המשקף את ההתייק־ תת, על מנת שתושג התאמה אוטומטית לעליית המחירים, הת־ אמה אשר תשמור על כוונתו המ־ קורית של המחוקק. הסדר תוספת היוקר, שהוא הלק מהסכמי הש־ בר, בצירוף פטור תוספת היוקר, מהווים אמצעי לשמירת ערכה של ההכנסה הפנויה של העובד. מט־ רה זו תושג בצורה טובה יותר אם יוצמד סולם המס להתייקרו־ יות, יוכנסו שינויים מסוימים ב־ הסכם תוספת היוקר, ותוספת היוקר תהא שווה ליתר מרכיבי הש־ כר לצורכי מס.

שילוב קצבאות הבישוה הלאומי כמעי-תמס־הכנסה במסגרת מדיניות הרוותה יש שטחי מגע השובים בין מס הכנסה לבץ הביטוח הלאומי, ויש מקום לבדיקד, מחודשת של הזי־ קה בין שתי המערכות הללו ושל חלוקת התפקידים ביניהן. אנו מציעים המרד. של מערכת הניכויים בגין ילדים במסגרת מס ההכנסה ושל מערכת קצבאות הביטוח הל־ אומי במערכת משולבת ואחידה. עם זאת אין בהצעותינו יומרה ל־ טיפול מלא בבעית אבטחת ההכנסה. פתרון כולל עשוי בסופו של דבר להתבטא בהנהגת מס הכנ־ סד, שלילי. אנו ממליצים שתמונה בהקדם ועדה שתבדוק את מערכת אבטחת ההכנסה ואת זיקתה למערכת המם. זיכוי לעובד על הכנסה מיגיעה אישית ני־ תן זיכוי משמעותי עבור הוצאות שההכרה בהן בוטלה. זיכוי זה ניתן בצורה של הנחה בשיעור המס של הכנסה עד ‭3, 000‬ ל"י לחודש. זיכוי זה מותנה במילוי חובת ני"ול ספרים לגבי מי שחו־ בה זאת מ1טלת עליו. מכיוון שב-

מרכזיות במערכת המם הקיימת. בניסוח ההצעות ניסינו לשמור על המטרות החיוביות של מס ההכנ־ סד. והתחשבנו בהשלכות של הצ־ עותינו גם בתחומים מסוימים החורגים מתחום המסים. ואלו היסודות העיקריים של ההצעה: הפחתת השיעורים השודיימ והורדת בטיט המס בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בשיעורים השוליים בישראל• לדוגמא, על אזרח שהכנסתו היום בין ‭2. 500‬ ל־‭3, 000‬ ל"י לחודש (נשוי ‭(2+‬ חל ב־1975 שיעור שולי של 58 אהה, בהשוואה ל־37 אחוז בשנת 1968 ו־32 אחוז בשנת ‭, 1964‬על אותה הכנסה במונחים ריאליים‭). ‬ראה לוח א‭. (1—‬ השיעורים השוליים השוררים היום מעגיקים תמורה גבוהה להת־ תמקות מתשלום מס. התחמקות זו

נפרד הוועדה מציעה הצעות הנוג־ עות לתשלום מסים במועד, אין לדעתה מקום להבחנה בין שכירים _ועצםאיים בענין זה. לרעת הוועדה, אין הצדקה לביטול הטבות שונות ‭")‬שחיקה‭("‬ ל־ לא הורדת השיעורים• אין הצדקה הכרתית או מוסרית להורדת השיעורים ללא העמקת הגבייה ו־ צמצום מירבי של אפשרויות ה־ העלמה של הכנסות. אין טעם ב־ רפו־מה במסים בתנאי אינפלציה בלי לטפל בהתאמה של מערכת המנ!לתנאים אלו תוך הטמעת תופפת היוקר כשכר. _מגנח פילס חמס הוועדה ממליצה שיונהגו סולם השיעורים ומערכת הזיכויים וקצבות דלהלן (לוח א‭. (2—‬ טבלת השעורים המוצעת במחירי יולי ‭. 1975‬ _סוי־ם השיעורים

הכנסה חודשית הכנסה שנתית שעור מס ‭* 25—35 36. 000—0 3, 000—0‬ ‭60 +102, 000 +8, 500 50 102, 000—78, 000 8, 500—6, 500 45 78, 000-66, 000 6, 500—5. 500 35 66, 000—36, 000 5, 500-3, 000‬ זיהויים וקצבאות נקודת זיכוי: 100 ל"י לחודש, ‭1, 200‬ ל"י לשנה. נקודות זיכוי נקודות זיכוי " מצטברות זיכוי לתושב נשוי (אזה לא עובדת) ‭3! 3‬ זיכוי לרווק ולאשר, (בחישוב נפרד) 2 קיצבת ילדים ילד ראשון ‭4 1‬ ילד שני ‭5 1‬ ילד שלישי ‭7 2‬ ילד רביעי ‭9 2‬ לבל ילד נוסף 2

אשה בן1ישו!_ן ג»־‭_#*?‬זעו_£י, ב8ך דל "חי ־ י _דא: עבור* ילד י אחד • _י או "שה ‭"_. j‬ ילדים ‭_#_^-'‬ או Kdm ארבעה!וכן ‭_afc8‬ הלאה‭. _:‬ ניכוי כמקור: השיעור הבסיסי של מס הכנסה הוא 35 אחוז, והוא ישמש לניכוי במקור בכל מקוש שהניכוי במקור נעשה בשיעור אחיד, להוציא מקרים שנקבע במפורש אחרת. ז"כוי לעובד: יינתן "זיכוי ל־ עובר" בצורת הפהתה של 10 אחוז מהשיעור הבסיסי על הכנסה מיגיעה אישית (לרבות פנסיות וקצבות הנובעות מיגיעה אי־ שיו;ודומיהן‭. (‬הנהה זו תינתן עד להכנסה שנתית של ‭36, 000‬ ל"י (ביולי ‭(1975‬ ולפיכך שיעור המס השולי עד להכנסה זו הוא 25 אחוז. נקודות זיכוי: מערכת הניכויים האישיים וקיצבות הביטוח הלאומי תותלף על ידי מערכת הזיכויים והקיצבות המוצעת, המבוססת על נקודות זיכוי. שיטת הזיכויים בשיטה המוצעת מחושב המם על ההכנסה לפי טבלת השיעורים. כנגד זה מקבל האזרח זיכוי של 3 נקודות (שלוש מאות ל"י לחודש!לזוג נשוי. או שתי נקודות לרווק ולאשר. בחישוב נפרד. אם

חיו: המם על־פי הטבלה אינו עו־ לה על סכום הזיכוי, אין תשלום מם. למשל: עובד נשוי ללא ילדים, שאשתו אינה עובדת, ומשתכר 1000 ל"י לחודש, המם לפי הטבלה הו* 250 ל"י, אך מגיעות לו שלוש נקודות זיכד ולכן לא ישלם מם• אילו אותו עובד היה משתכר 1600 ל"י. היה חייב לפי הטבלה כ־400 ל"י מס!מכיון שסכום ה־ זיכויים שלו 300 ל"י, הוא יצטרך לשלם 100 ל"י מס. להורים לילדים תינתנה גם קיצ־ בוו;ילדים במונחים של נקודות _זיכ־י. קיצבות הילדים נבדלות מ־ הזיכוי לתושב ולאשתו בכך. שאם כתוצאה מהן סך הזיכוי עולה על סכום חיוב המם הנובע מלוח ה־ שיזיורים, האזרח זכאי לקבל את ההפרש מהממשלה (בעתיד רצוי יהיה לשקול מתן מעמד של קיצבה גם לזיכוי לתושב ולאשה, כצעד אפשרי לקראת הנהגת מם הכנסה שלילי, אך איננו מציעים זאת עתה‭. (‬כך למשל, עובד המשתכר 1600 ל"י לחודש אב לשני ילדים זכאי םה"כ ל־5 נקודות זיכוי בערך של 500 ל"י. מכיוון שחיוב הפס הגולמי שלו הוא רק 400 ל‭?"‬• הוא יהיה זכאי לקבל 100 לי. • -

סף המש — ‭2, 000‬ ל"י להוד שף המם נסו מוגדר כאן כרמת ההכנסה שבה חאזרח עדיין אינו משלם מם — דהיינו רמת ההכנסה שבה הזיכויים והקיצבות מקזזים בדיוק את היוב המס המש־ תמע מטבלת השיעורים. נשוי, אב ללעי ילדים, שאשתו אינה עובדת, יתחיל לשלם מם רק בהכנסה של 2000 ל"י לחודש במחירי יולי ‭. 1975‬במונחי ינואר 1975 פירוש הדבר כ־1851 ל"י. לפי החוק ה־ קיים, סף המס (בהתחשב בקיצבות ה‭;1‬ימוה הלאומי) הוא כ־1400 ל"י • השיעור של 25 אהוז הוא השיעור האפקטיבי להכנסה מיגיעה אישית והוא מתקבל לאחר שמפ־ הייתיס מהשיעור של 35 אחוז "זיכוי לעובד" — שהוא ז־כוי של 10 אחוז מ‭- ., ‬ כנסה של עד 36 אלף ליי.

(בלוח א‭3—‬ מוצגת השוואה למ־ צבים משפחתיים שונים‭. (‬ """ ברמות הכנסה נמוכות מסף המס מקבלות משפחות בעלות יל־ דים תוספת נטו מהמדינה. _חהג־ בהד. הניכרת בסף המס נראית לנו חשובה במיוחד עבור שכירים בהכנסות שמתחת לממוצע, בגלל הצורך להקל על קבוצות אלו ול־ הרחיקן מהיזקקות לסיוע שמחוץ למערכת השבר והמס. השיעור הבסיסי 35 אחוז יהיה השיעור שבו ינוכה מס במקור מהכנסות על עבודות נוספות, מריבית וכדומה‭). ‬זה גם השיעור של מס ההכנסה החל על חברות‭. (‬מכיוון שהוא חל על הכנסה חודשית עד ‭5, 500‬ ל"י ברור גם שלגבי רוב המפרנסים זד, השיעור המירבי אליו הם עשויים להגיע.

‭_8 _mnn‬י-זיג5ו>לעוכר* :יי־ בפיצויי לאי הכרה ‭\*%_^‬י‭5-_^‬_ה1_צאות ‭"'-_^ .... '.. ‬י ניתן זיכוי של 10 אחוזים מההכנסה מיגיעה אישית עד לתקרה של ‭3, 000‬ ל"י לחודש ‭36, 000)‬ ל"י לשנה‭, (‬כך שהשיעור השולי האפקטיבי למפרנסים בתחום זד, הוא 25 אחוז• זיכוי זה מותנה במילוי חובת ניהול ספרים אצל מי שחייב בכך. סכום הזיכוי מגיע עד ל־300 ל"י לחודש וחוא בחזקת פיצוי עבור אי־הכרה בחלק מההוצאות. התקרה של ‭3. 000‬ ל"י גבוהה יותר מהשכר הממוצע במשק גם לאחר שיתווספו להכנסה החייבת במם תקבולים פטורים. הכנסה מיגיעה אישית לצורך זה כוללת גם הכנסה מפנסיות וקיצב־ אות של האזרח ובני משפחתו ודומיהם‭". ‬הזיכוי לעובד" ניתן למפרנםים, שכירים כעצמאיים. כיום יש בחוק "ניכוי יציב" של 5 אחוזים מההכנסה החייבת במס ה- " ניתן רק לשכירים, ומבוסס על העובדה שלעצמאים יש יתרונות הנובעים מתשלום מס בפיגור ואפשרות לנכות הוצאות הקשורות ביצירת ההכנסה. לדעת הוועדה, יש לחתור להשוואה, בחוק ובא־ כיפה, בין הנישומים. לכן היא ממ־ ליצר, להטיל ריבית על תשלום לאחר שנת המס ועל הצמדת חובות מס הכנסה למדד. כמו כן ממליצים על אי־הכרה בחלק מההוצאות הכרוכות ביצירת הכנסה. הגבלות אלו תהיינה משמעותיות ברובן רק לעצמאים שימלאו את חובת ניהול ספרים, לכן הוועדה ממליצה על השוואה בינם לבין השכירים לצורך ה"זיכוי לעובד‭. "‬ . ‭70%‬ מהשכירים יהיו פעורים ממס

על מי יחולו השיעורים . השד ליים המוצעים?מושג מסוים ני־ תן לקבל מתוך אומדנים על התפלגות ההכנסות של שכירים ועצמאים. מסתבר שבערך 70 אחוז מהשכירים יהיו פטורים ממס, או שיחול עליהם השיעור השולי הנ־ מוך ביותר של 25 אחוז. עובדים בתעשייה ובשירותים הנהנים היום מהקלות מס על שעות נוספות' פרמיות מדודות ומשמרות ימצאו את השיעור הזה כשיעור נוח. עוד כחמישית מהשכירים תשלם מס לפי 35 אחוז, ועל העשירון העליון של השכירים יחולו שיעורים גבוהים יותר. בין העצמאים, קרוב למחציתם לא יעברו את השיעור ההתחלתי של 25 אחוז, כשליש יהיו בתחומי השיעור הבסיסי של 35 אחוז, ועל כשישית מהעצמאים יחולו השיעורים השוליים הגבוהים יותר. י כ‭!7%-‬מהעצמאים ישלמו מס של ‭60%‬ שאלה שניה היא על אילו הכ־ נסות יחולו השיעורים הללו? לפי אומדן גס, כ־30 אחוז מהכנסות העצמאים תהיינה כפופות לשיעורים השוליים שמעל השיעור הבסיסי (כ־17 אחוז מהכנסות העצמאים, בערך 700 מיליון ל"י, תהיינה כפופות לשיעור השולי ה־ מירבי של 60 אחוז‭, (‬ כחמישית מהן תהיה כפופה לשיעור השולי הבסיסי‭35. ‬ אחוז, וכמחצית — לשיעור השולי של 25 אחוז• כארבע חמישיות מהכנסות השכירים יהיו פטורות או כפופות לשיעור השולי הנמוך של 25 אחוז!לשיעור של 35 אחוז יהיו כפופות כ־15 אחוז מההכנסות וחמישה אחוזים מההכנסות יהיו כפופים לשיעורים הגבוהים.

בקביעת השיעורים השוליים, מסבירה ועדת בן־שחד, השתדלנו לשמור מצד אחד על פשטות, תוך כדי בדיקה מפורטת של ההשלכות של כל החלטה. השיקול שמנע מאיתנו להרחיב את המדרגות מעבר למד, שמוצע כאן הוא השיקול של התחלקות ההכנסות! עליה מתונה יותר בשיעור השולי היתד, מורידה את נטל המס בשכבות האמידות במידה מופרזת. הוועדה מסבירה את השיקולים בקביעת השיעור המירבי: יש הרואים בשיעורים השוליים הגבר הים הללו סמל לפרוגרסיביות שבסולם המס, אפילו אם רק סכומים קטנים גגבים בשיעורים האלו. בדיוני הוועדה היה לשיקולים של התחלקות ההכנסה תפקיד מרכזי. אך כאן יש הרבה יותר חשיבות לשאלה מה יהיה השיעור הממוצע בהכנסות שבין 70 ל־90 אלף ל"י , או " באיזו רמת הכנסה יעברו משיעור של 35 אחוז לשיעור היותר גבוה, מאשר לשיעור המירבי. אם לשיעור השולי המירבי יש בעיקר ערך של סמל, אסור להתעלם ממחירו. אנו מייחסים משקל רב לנזק שעלול להיות בתנאים מסו־ יימים לשיעורי מס גבוהים: גם רבים — שהשיעורים השוליים ה־ מירביים אינם חלים עליהם רואים בכך הצדקה להעלמות מם או להימנעות, תוך ניצול פרצות בלתי נמנעות בחוק‭.. ‬בכך משמש השיעור המירבי תירוץ והכשר, כביכול, ל־ העלמת מם. הנזק ש"סבל" המס ה־ מירבי גורם בצורה זו נראה לנו חמור בהרבה מהתועלת המיוחסת לו. דנו בשאלה האם המס השולי המירבי צריך להיות 60 או 65 אחוז. בתנאים נורמליים במערכת

חברתית שבה מוסר המסים מגו־ בש. מס שולי של 65 אחוז בהכ־ נסות גבוהות נראה כשיעור אפשרי. אך על הרקע שבו אנו מוטרדים מהיקף בלתי ידוע של העלמות ומוסר מסים ירוד, הגע־ ?בו- למסקנה-ז-שיש‭;. ? :. ‬לקבוע את- הי שיעור , השולי המירבי על דמה _של־‭60:‬ ?אחוז. ־'הכריע-כאן ?השיקול שעל בסים כזה ניתן יהיה לעודד מסע ציבורי נגד העלמות מס, ל־ הגביר את הלחצים החברתיים נגד מעלימי מס, להחדיר את נוהלי הדווח הראויים, ולהניח יסוד למוסר שיתרום בסופו של דבר ל־ שוויון בנטל, יותר מאשר ההפרש במם בראש הטבלה. חלק בלתי נפרד מהצעתנו הוא הרחבת בסיס המס, כך שיכלול נוסף להכנסה החייבת היום במס תקבולים נוספים שהם היום פטו־ רים ממס• על מנת להשוות את הנטל האפקטיבי של החוק המוצע עם הנטל של החוק הקיים, יש להתחשב בהרחבה זו של הב־ סיס. אין בידינו אינפורמציה מדו־ יקת על היקף התקבולים הללו כיום אצל שכירים, ועוד יותר קשה להעריך את היקף ההעלמות בסקטורים אחרים.

שיטת הזיכויים מערכת הזיכויים, הניכויים ודר קיצבות היא תחום משותף לחוק מס ההכנסה ולהסדרים לאבטחת ההכנסה. הוועדה מציינת שלא היה בידיה הסיפק לערוך בדיקה יסודית של המערכת לאבטחת הכנ* סות ולהמליץ על תכנית מלאה ל־ גבי טיב הקשר בין מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי ומשדד ה־ סעד. ההמלצות מהוות לדעתה נקו־ דת מוצא בכוון של הנהגת מס הכנסה שלילי ושל שילוב יתר בין מערכת המסים ואבטחת ה־ הכנסה. כיום נוסף לניכוי תושב, הניתן גם לרווק ולאשה בחישוב נפרד, וניכוי לאשה, יש מערכת מסובכת למדי של התחשבות במספר הילדים. המערכת הנוכחית של הטבות אוניברסליות בגין ילדים (להוציא הטבות מיוחדות הניתנות לאוכלוסיות סעד‭, (‬היא תערובת של ניכויים עבור ילדים במערכת המם, קיצבות חייבות במס הניתנות רק לשכירים על ידי הביטוח הלאומי באמצעות מעבידים לילד _ראשת ושני , קיצבות פטורות ממם הניתנות ישירות למשפחות בגין ילד שלישי ומעלה (קי"צ וממ"י‭. (‬ בשנים האחרונות חל גידול רב בהטבות ‭_^, ‬_ילךיס, כשעיקר הגידול נובע מהקיצבות הפטורות ממס. מבנה ההטבות הושפע משיקולים של הלוקת הכנסה ושל עידוד ילד דה. הקיצבות לילדים שימשו מכ־ שיד עיקרי לתמיכה במשפחות עניות יחסית וככלי עיקרי לפיצוי עבור התייקרויות.

הוועדה ממליצה: נקודת זיכוי: תוגדר נקודת זיכוי שתשמש בסיס לזיכויים אישיים ולקיצבות בגין ילדים. ערכה ההתחלתי של נקודת זיכוי, עם הנהגת הרפורמה (יולי ‭, (1975‬ יהיה ‭!00‬ל"י לחודש, או 1200 ל"י לשנה, והיא תהיה צמודה למדד יוקר המחיה (ראה להלן סעיף ‭. (4‬ זיכוי כנקודת חיוכ כמסים: "זיכוי" יוגדר כסכום הניתן על פי החוק לקיזוז כנגד חיוב מם‭". ‬קיצבה" היא סכום ה־ ניתן על פי החוק ומשולם גם אם אין חיוב מם המקזז אותו. ינ־ הן זיכוי של 3 נקודות לתושב שאשתו אינה עובדת וזיכוי של 2 נקודות לרווק או אשה בחישוב נפרד. קיצכות _ילדיס: תינתן קיצ־ בה בגודל של נקודה אחת לילד ראשון, נקודה אחת לילד שני, ושתי נקודות לכל ילד החל מהילד

השלישי. קיצבות הילדים ינתנו לכל האוכלוסיה. שכירים, עצמאים, נתמט' סעד וכדומה. מערכת זו תבוא במקום מערכת הקיצבות של הביטוח הלאומי ומערכת הניכויים בפס הכנסה. בדיקת ההתאמה: תוקם וע־ דד. שתבדוק את ההתאמה בין מערכת אבטחת ההכנסה וחוק המס, ותתכגן את המשך הזיקה בין שתי המערכות הללו. תפקידה המיידי והראשון יהיה להתאים את מערכת הקיצבות המיוחדות של חביטוח הלאומי ומערכת תמיכות הסעד ל־ מערכת המוצעת, וכן לבדוק את צורת הטיפול בפטורים וניכויים ספציפיים הכלולים היום בחוק ה־ מס. צוות של נציבות מס הכנ־ סד, והביטוח הלאומי יכין תכנית עבודה בשלבים לשיתוף המינהלי בין שני המוסדות בנושא זה. כמובן מוצע, שהדיון בקיצבות הילדים ייערך בכנסת על ידי ועדת משנה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה. בשנים האחרונות התפתחה מע־ רכת נרחבת של אבטחת הכנסה באמצעות המוסד לביטוח לאומי,

הללו מחולקים לחמש קבוצות, לפי האזור, ובכל קבוצה ניתן ניכוי בגובה שונה. זיכוי מיוחד: תושבים הגרים באזורי פיתוח יקבלו זיכוי מיוחד בגין מקום מגוריהם. הזיכוי ינתן בצורת הגחה בשיעורי המס בגבולות שבין 2 ל־7 אחוזים על הכנסה מיגיעה אישית עד ‭36. 000‬ ל"י. רצוי להקטין את מספר ה‭--‬מצות של איזורי הפיתוח ול־ פשט את שיטת הזיכויים עבורם ככל האפשר. הוצאות רפואיות לדעת הוועדה יש מקום לתת לנישום זיכוי בעד הוצאות רפו־ איות אם הוא מבסס דרישה זו על קבלות. נוסף לעקרונות עניניים המצדיקים מתן הזיכוי, יש בו משום תמריץ להגשת דו"חות וניהול ספרים.

זיכוי הוצאות רפואיות: יחיד יזוכה ממם ב־25 אחוז מ־ הסכומים העולים על ‭2, 000‬ ל"י ששילם בשנת מס לטיפול רפואי שלו או של בני משפחתו או של שניהם כאחד, אך לא ינתן זיכוי עבור סכומים העולים על ‭7-000‬ ל"י לשנה. יחיד החייב בניהול ספרים לא יקבל זיכוי זה אלא אם ניהל ספרים. לא ינתן זיכוי זה אלא למי שהמציא לפקיד שומה קבלה עם ציון שם מקבל הכסף עבור הטיפול הרפואי, כתובתו ומספר תעודת הזיהוי שלו. זאת — מבלי להרע את מצבו של מי שראוי לזיכוי בעד הוצאות ריפוי לפי סעיף 35א' בפקודה. חישוב נפרד לאשה נקודות זיכוי: אשה הזכאית לחישוב נפרד של הכנסותיה תק־ בל שתי נקודות זיכוי וכן נקודת זיכוי אחת עבור ילד אחד או שניים. שתי נקודות עבור שני יל־ דים או שלושה, וכך לגבי ילדים נוספים. הגדלת תיקרת חביטוח הלאומי דמי הביטוח הלאומי משולמים היום חלקם על ידי העובד וחל־ קם על ידי המעביד. יש חילוקי דעות לגבי אופיו של התשלום של העובד — יש הרואים בו מס ויש הרואים בו תשלום דמי ביטוח.

_, הצמדת סולג!חמס. כל הערכים . המופיעים בטבלת שיעורי המם על . היחיד כערכים כספיים (נומינליים) יוצמדו למדד. הכוונה לזיכויים ותקרות בהם חל שינוי בשיעור המס השולי. יש לחתור לתיאום בין שיטת ההצמדה של טבלת המס לבין הסכמי תוספת היוקר. ויש לנסות ולקבוע את ההסדרים להצמדה בשתי המערכות במשותף. העקרונות המתאימים להצמדת סולם המס הם: נקודות הזיכוי (והזיכויים והקיצבות המבוססים עליהן) יוצמדו למדד המחירים לצרכן (בתיקון סעיף הדיור. כפי שמקובל בהסכם תוספת היוקר‭. (‬ התקרות והסיפים בלוח השיעורים יוצמדו למדד הזה בתיקונים מסוימים. בכל שנה ב־15 בפברואר תיערך בדיקה של המדד, והיה ולא חלה התאמה בסולם מאז ה־ ראשון לאפריל בשנה הקודמת. תיעשה התאמה בסולם המס ותיכנס לתוקף ב־1 באפריל. בנוסף לכך, ייבדק המדד לפחות אחת לשישה חודשים וחיה אם המדד עלה ב־10 אחוז או יותר בהשוואה למדד לפיו חל השינוי האחרון, תיעשה התאמה מקבילת בטבלת המס. המדד יחושב בממוצע לשישה חודשים (אם יואט קצב האינפלציה ניתן יהיה להסתפק במדד של שנים־עשר חודשים‭. (‬התא־ מת טבלת המס תובא לאישור וע־ דת הכספים של הכנסת.

הגדלת תיקרת תוספת היוקר זחכללתח כבסיס חמס הסכם תוספת היוקר הינו הסכם בין עובדים ומעסיקים. ב־ מערכת המסים ההסכם מופיע כש־ מדובר בפטור על תוספת היוקר לשכירים ובפטור המקביל הניתן לעצמאיים. לפי הצעת ועדת בן־ שחר, מכאן ולהבא, עם הצמדת סולם המס למדד, יהיה דין תוספת היוקר שווה לדין שאר מרכיבי השכר לצורכי המס• בנקודה זו מסתיימת ההמלצה הישירה למערכת המסים. עם זאת, מכיוון שנראה לוועדה שרצוי ששיטת ה־ הצמדה של סולם המם ותוספת היוקר תהיינה מתואמות, ומכיוון שחשוב שהסכם תוספת היוקר ימ־

e תכיפות הפיצוי — בשיטה הנוכחית מחושב המדד לצורך הי־: שוב ההתייקרות כממוצע על פני תקופה של שנים עשר חודשים, ותוספת היוקר משולמת למעשה בהפסקות של חצי שנה. שיטה זו עלולה לגרום לפיצוי איטי ' של ההתייקרות בתקופות של אינפל־ ציה מהירה. לכן יש מקום לשקול אפשרות של גמישות מסוימת בהתאם לקצב עליית המחירים, כפי שהוצע לעיל. • ההתחשבות בהתייקרות הי־ בוא והמסים העקיפים — במסגרת הזמן שעמד לרשותנו לא יכולנו להעמיק בשאלה זו. המלצות הוועדה לבדיקת הסכם תוספת היד קר שדנה בסוגיה זו בשנת 1964 גראות תקפות גם עכשיו. הפיצוי על התייקרות היבוא איגו צריך. להיות חלק מהפיצוי האוטומטי הניתן לעובד במסגרת הסכמי ה־ שכר. עקרונית ניתן לחשב מדד שיהיה מבוסם על מדד יוקר המח־ יה ואשר לא יתן ביטוי להתייק־ רות היבוא. להלכה, להתייקרות הנובעת ממסים עקיפים צריך להיות טיפול דומה, אם . כי אפשר להבין מדוע בנושא זר, יש יותר חילוקי דעות‭). ‬דרך אפשרית היא לקבוע שעל פרופורציה מסוימת מההתייקרות יהיה פיצוי אוטומטי, היתרה תהיה נושא למו"מ קולקטי‭--‬-בי בהתאם לנסיבות הכלכליות ול־ גורמי ההתייקרות‭. (‬ מן הראוי לחזור ולהדגיש שב־ נושאים אלו, הוועדה לא קיימה דיון ממצה והרעיונות המוזכרים כאן הם בחזקת הצעות לדיון ב־ וועדה שתקום לצורך זה. כל הכנסה והמכה תהיח חייכת כמס

ועדת בןישחר מתריעה שה־ שחיקה של בסיס המס נעשית ב־ כמה דרכים , ולובשת צורות שד נות: הוצאות אשר בחלקן מוצאות לצורך ייצור ההכנסה ובתל' קן יש בהן משום שכר מוסווה או הכנסה מוסווית!הוצאות בשיעורים כוללים, ללא ביסוס באסמכתאות!הכנסות ההייבות ב־ מס בשיעור מועדף כמעוגן בחוק ן הכנסות פטורות ממס בתוקף הוראות המעוגנות בחוק!הטבות ב־ שווה כסף.

שיעורי המס המומלצים מה־1 ביולי הכנסה סיעוד הסס רווק נסדי _בס‭';‬י ‭1 4?‬ נםדי‭+-‬ י. נ0וי ‭_83 3?*?‬וי ‭4 *‬ _חוז־0ית ה0ולי "סס $ המס סס 4 הסס ימס י ° הסם סם $ המם סס ‭. ?ft‬המס מס ‭5_&‬ הסם ־ האפקטיני נ-ל"י מההכנסה ב-ל"י סההכנסה ב-ל"י מההכנסה ב-ל"י_ מההכנסה נ-ליי י מההכנסה ב-ל"י מההכנסה ‭00 0 0 0 0 25 800‬ ו- ‭50 25 1, 400 -50. 0 -600?"33. 0 -400 16. 7 -200 -8. 3 -100 0 0 8. 3 100 25 1, 200 -60. 0 -600 -40. 0 -400 -20. 0 -200 -10. 0 -100 0 0 5. 0 50 25 1, 000 -75. 0 -600 -50. 0 -400 -25. 0 -200 -12. 5‬י ‭-25. 0 -450 -13. 9 -250 2. 8 -50 -2. 8 50 8. 3 150 13. 9 250 25 1, 800 -31. 3 -500 -18. 8 -300 -6. 3 -100 0. 0 0 6. 3 100 12. 5 200 25 1, 600 -39. 3 -550. -25. 0 -350 -10. 7 -150 -2. 8 -50 3. 6 50 10. 7‬ ‭00 10. 0 200 15. 0 300 25 2, 060‬י ‭. -20. 0 -400 -10. 0 -200 0. 0 0 5-0‬ ־‭'2, 200?"‬ י _־_^ ‭25'‬ '• ‭'350' u‬י ‭'_^. _S‬ ־‭""250‬ ־ ‭5<* ?'? ? _W. _Zili_. i '' ? 'ISO 6. 8 150 1U4"‬נ‭5. _9:"< 6**350 ?? ?&$_&rx. _£_*‬י- ) ־‭"'‬•‭4001'. '!:?, 25 v2/4'00‬ י ‭16. 7‬ י ד ‭2, 800 -9. 6 -250 -1. 9 -50 5. 8 150 9. 6 250 13. 5 350 17. 3 450 25 2, 600 I -12. 5 -300. -4. 2. - 100. , 4. 2. 100 8. 3 '200 12J5 300-'‬ ־ ‭200 0. 0 0 7. 1 200 10. 7 300 14. 3 400 17. 9 500 25‬־ י • ‭5. 0 450 18. 3 550 25 . 3, 000 -7‬ר ‭23. 9 1, 075 35 4, 500 5. 0 200 10. 0 460. 15. 0 600 17. 5 700 20. 0 800 22. 5 900 35 4, 000 0. 7 25 6. 4 225 12. 1 425 15. 0 525 17-9 625 20. 7 725 35 3, 500 -5. 0 -150 1. 7 50 8. 3 250 11. 7 350‬־ ‭. 7 975‬ו‭12. 8 575 17. 2 775 19. 4 875 2‬• ‭950 21. 0 1, 050 23. 0 1, 150 25. 0 1, 250 35 5, 000 8. 3 375‬־ ‭550 15. 0 750 19. 0‬־ ‭50 8, 000 20. 4 1, 425 23. 2 1, 625 26. 1 1, 825 27. 5 1, 925 28. 9 2, 025 30. 4 2, 125 50 7, 000 15. 8 950 19. 2 1, 150 22. 5 1. 350 24. 2 1, 450 25. 8 1, 550 27. 5 1, 650 45 6, 000 11. 0‬ •‭6' 2, 525 32. 8 2, 625‬ . י ‭9, 000 24. 1 1, 925 26. 6 2, 125 29. 1 ' 2, 325 30. 3 2, 425 3‬ ־ ‭30. 7 3, 075 ? 32. 7 3, 275 34-7 3, 475 35. 7 3, 575 36. 7 3, 675 37, 7 3, 775 60 10, 000 27. 5 2, 475 29. 7 2, 675 51-9 2, 875 33. 1 2, 975 34. 2 3, 075 35. 3 3, 175 60 ‬

ובעתיד יש לצפות להתרחבות נד ספת של שירותים שונים של ה־ ביטוח חלאומי. רצוי לפתח את מערכת אבטחת ההכנסה בכוון של הנהגת מס חכנסח שלילי , שיטה שתחייב מעורבות של מם הכנסה עם הביטוח הלאומי. איננו רו־ אים הגיון רב במערכת הכפולה והבלתי מתאימה של הטבות בגין הילדים_: ומציעים לשלב אותה ב־ דרך המוצעת. םסיה חשובה של המסגרת שהצענו מהמצב הקיים יוצרת שוויון בהטבות לילד רא־ שון ושני אצל שכירים ועצמאים. אפשר לשקול בשלב הראשון מחן ההטבות לילד ראשון ושני לעצ־ מאיים רק כזיכוי כנגד חיוכי מס. כסיס שנתי לזיכויים כסיס שנתי: זיכויים וקיצבות ישולמו על בסיס שנתי ללא התא־ מה לחודשי השנה. יהיה בזה, מ־ שום הנדיבות וגם משום הפשטות אם מי שנולד לו ילד בחודש ה־ אחרון של שנת המם יקבל בגינו נקודת זיכוי שנתית שלמה. פקודת מס הכנסה מתירה ניכויים מיוחדים לקבוצות מוגדרות של תושבים. עם מקבלי חניכויים הללו נמנים: רווקים מעל לגיל ‭, 30‬זקנים, סטודנטים, נכים, חד לים במחלות כרוניות, אלמנים, גרושים ועוד. ערכם הכספי של ניכויים אלה מצומצם ביותר, ועם הורדת שיעורי מס הכנסה יקטן וילך. לדוגמא, ערכו של הניכוי לרווק בעל הכנסה שאינה עולה על ‭5, 500‬ ל''י לחודש יהיה 28 ל"י לחודש, ושל גבר מגיל ‭65—60‬ פחות מ־16 ל"י לחודש. לדעתנו, חלק מניכויים אלה אינו דרוש וחלק אחר, מקומו הטבעי הוא במערכת הביטוח הלאומי. הוועדה ממליצה שועדה משותפת לנציבות מם הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, תבחן מחדש את שיטת הניכויים המיוחדים. ההנ־ חיות לוועדה תהיינה כדלקמן: ני־ כויים בלתי משמעותיים יבוטלו s ניכויים הנופלים בתחום הטיפול של המוסד לביטוח לאומי (כגון: זיקנה, מחלות, נכות וכדומה) ישו־ לבו במסגרתו!הניכויים הנוחרים יומרו לזיכויים, ויוגדרו במונחים של נקודות זיכוי שוות ערך, לגי־ כויים קיימים. זיכויים אלה יהיו צמודים למדד כמו הזיכויים ל־ תושב‭_". ‬

‭.... ‬ זיכוי מיוהד לתושכי אזורי פיתוה פקודת מס הכנסה מתירה ניכו יים מסויימים במם הכנסה לתו שבים - באזורי פיתוח. הישובים

במידה ומדובר במס אין טעם לשמור על קיומו הנפרד ויש ל־ הטמיע אותו במם הכנסה. בכך יש תוספת פשטות שאנו מייחסים לה חשיבות רבה. מאידך לא רצינו לפסוק כנגד ביטול מיידי של הגורם הביטוחי, אפילו אם משקלו נוטה לרדת. לאור זאת אנו מציעים את ההצעה הבאה: העובד ימשיך לשלם דמי בי־ טוח לאומי בנפרד, והם ייגבו יחד עם מס . הכנסה. תיערך בדיקה מחודשת של דמי הביטות והתק־ רות. הוועדה סבורה כי יש לשקול את האפשרות להעמיד את דמי הביטוח הלאומי החלים על העד בד ברמה של 3 אחוזים מההכנסה, ולהגביה את התקרה עד ‭5, 500‬ ל"י לחודש — התקרה של השיעור הבסיסי של מם הכנסה. כמו כן, יש לאפשר קיזוז הניכויים והקיצ־ בות כנגד דמי הביטוח, הצעות אשר יגדילו את הפרוגרסיביות של מערכת המם הכוללת. במקביל יש לבדוק את משמעות הגבהת התקרה לגבי השיעורים החלים על המעביד. יש להשוות את העצמאי' לש־ כיד לצורך התשלומים לביטוח לאומי ולהכיר בדמי הביטוח כ־ הוצאה, למעט אותם דמי הביטוח ‭3. 0)‬ אהה) אשר כשכיר ישא בהן בעצמו. הצעות אלו לא נבר־ קו במפורט, ודורשות עיון ובדי־ קד, במוסד לביטוח לאומי, במש־ רד האוצר ובוועדות הכנסת הגוג־

עות בכך. הצמדת סולפ המס ההסדרים להגנה מפני אינפלציה מבוססים היום על הסכם תוספת היוקר בין עובדים ומעסיקים, ועל פטור ממס לתוספת היוקר במם הכנסה• הסדר זה בורם לעיוותים שונים בפיצוי על ההתיקרות וכמו כן איננו בולם את הסחף שמביאה האינפלציה במערכת שי־ עורי המס. הסחף מתבטא בכך ש־ מפרנסים בהכנסות בינוניות (מעל התקרה שבהסכם תוספת היוקר) מוצאים את עצמם בשיעורי מס שוליים גבוהים בגלל עליית המחירים, קובעת ועדת בן־שחר. ההסדר המוצע כאן הוא הצמדת התקרות בסולם המס והזיכויים והקיצבות לעליית המחירים. במקביל יש מקום לשינויים _מםויי־ מים בהסכם תוספת היוקר. שינויים שההחלטה ביחס אליהם בידי החתומים על הסכם תוספת ה־ יוקר.

לא את תפקידו בצורה משוכללת יותר בתנאים החדשים. היא מו־ צאת לנכון להביא לפני החתומים על הסכם תוספת היוקר את ה־ המלצה הבאה והצעות נוספות. תוספת היוקר חייכת כמס: דין תוספת היוקר לענין מיסוי כדין יתר מרכיבי השכר. התאמת הסכם תוס"י: תוקם מיד ועדה להתאמת הסכם תוספת היוקד. על הוועדה יוטל להגיש את המלצותיה במועד שיאפשר הפעלת ההסכם המתוקן בד־בבד עם הפעלת הרפורמה ב־ מסים. להלן כמה נושאים ורעיו־ נות שרצוי להעלות בפני הוועדה שתוקם לבחינת העניין. • בדיקת התקרה בהסכם תוס־ פת היוקר. לפי ההסדר הנוכחי. הפיצוי עבור ההתייקרות ניתן עד שכר יסוד של 1000 ל"י. מכיוון שהפיצוי כיום פטור ממס וניתן על השכר לפני מס עד הכנסה מםויימת, יש בכך פיצוי בהכנסה הנקיה גם לאלו ששכר היסוד שלהם גבוה מ־‭1, 000‬ ל''י לחודש. אם תוספת היוקר תשולם גם להבא רק עד התקרה של ‭1, 000‬ ל"י, אלו ששכר היסוד שלהם גבוה יותר לא יקבלו פיצוי מלא. יש מקום להגביה את התקרה (או אפי־ לו להסיר אותה‭. (‬מכל מקום, יש לקבוע את התקרה במודע כך שהפיצוי האוטומטי המלא יינתן לאזתד, שכבד, שאותה רוצים לפ־ צות, ומכאן ואילך ינתן פיצוי חלקי • יש לציין שבשיטה החדשה אין הבדל בהשפעה על ההכנסה הפנויה של לירה המשולמת כתוספת יוקר לבין לירה המשולמת כתוספת שכר. • שילוב תקרות — כיום מבר סס הסכם תוספת היוקר על שלוש תקרות ועל שיטת חישוב מסובכת המצטיינת בשתי תכונות: האחת — רק מספר קטן של מומחים יודעים את רזית, רוב הציבור מתקשה להבין את פרטי החי-

שוב;והשניה — החישוב גורם לפיצוי מעוות ובאופן פרדוכסלי נותן לבעלי ההכנסות הנמוכות פיצוי נמוך יותר מאשר לבעלי ההכנסות הבינוניות. בידי המומחים _לעניני תוספת היוקר יש הצעות לפישוט צורת החישוב, כגון שילוב תקרות, ועוד. כשם שאנו רואים חשיבות בכך שכל אזרח יוכל לחשב לעצמו את המס המגיע ממנו, כך אנו סבורים שטוב יהיה אם הצדק שבהסכם תוספת היד קר ייעשה וגם ייראה.

טובות ההנאה הגלומות בדרכי השחיקה הן ברובן על חשבון מס הכנסה, ועובדת זאת מהווה שי־ קול השוב, אם לא מכריע, ב* תשלום ההוצאות ובמתן ההטבות. משהוכבד גטל המס ומלוות החד בה, נתרחבה שחיקת בסים המס במסגרת מרכיבי השכר ובמסגרת ההוצאות העסקיות כאהד, הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הצי־ בורי. התופעה הזאת היוותה מקור דאגה מתמיד. בהלק רב מהמקרים שיעורי המס הכתובים בהוק אי* נם אלא "אות מתה" והם שוניס לחלוטין משיעורי המס האפקטי־ ביים. כתוצאה מכך, נפגמה הה־ לוקה של נטל המס בין שכבות ה־ אוכלוסיה השונות. הפרוגרסיביות נשמרה "על הניר" ואינה מיושמת בפועל. צמצום בסים המס חייב גם החרפה בהעלאתם של שיעורי המס השוליים. כך נגרמה, בנוסף לתוצאות אחרות, פעולה חוזרת של הגברת השחיקה. פעד לת שרשרת זאת תגבר ותלך אם לא יינקטו הצעדים להפסקת הש־ חיקה. . יש להניח שעם הורדת שיעורי המס ייקל לטפל בתופעה — שהרי- הפגיעה בהכנסה עקב מםוי הכנסות שהן בפועל פטורות ממם, תקוזז, במידה זו או אחרת, על־ ידי הורדת השיעורים. לאור זה מומלץ, כעיקרון מגהה: כל הטכה הייכת כמס : כל

הכנסה, טובת הנאה וכן תקבול להחזר הוצאות כפי שיפורט להלן' יהויב במם בידי העובד והמס ינוכה במקור. הוצאות מסוימות, כפי שיפורט להלן, לא תותרנה לניכוי כהוצאה לחברה או לעצמאי • תשלום לעובד שנוכה ממנו מס במקור יותר כהוצאה למעביד. הוצאות עסקיות הוועדה מתעכבת גם על ההוצאות שהותרו לניכוי, מקורן בהוצ־ אות שאכן הוצאו לייצור הכנסה והותרו בזמנו במקרים המתאימים. החזר של חלק מההוצאות האלה אף מעוגן בהסכמים קיבוציים. וחלקם משולם על־יסוד הסדרים. ב־ סופו של דבר, הן הפכו בחלקן להטבות הניתנות לקבוצות עובדים או לבודדים, לעתים — 'עד כדי אובדן הזיקה לצורכי העובד בעסק המסוים. דוגמא לכך, הינד, הספרות המקצועית המשולמת על פי רוב לפי דרגת העובד ולא תמיד לפי צרכי העובד בעבודתו. ספרות הדרושה לעובד בעבודתו. ראוי שוד (המשך בעמוד ‭(10 ‬