דבר, 26 נובמבר 1974 — יי ביהמ"ש ‭: ?:‬ עדו יות י ות ל י סותרות שקרים ה י קשו ב י רור האמת [כתבה]
יי ביהמ"ש : ?: עדו יות י ות ל י סותרות שקרים ה י קשו ב י רור האמת
בזכותו את _שובינסהי מכל ההאשמות
רוב רוכשי המכוניות הכזיבו בעדויותיהם. - האלור_* טמיר לא אמר אמת כאשר הכחיש קיוםכלהשראו שיחה עם שובינסקי
מאת מאיר שושני, _^־כתב עתי"ס כחיפד, ההנחות . שניתנו . במפעלי " אוטוקרפ" , 'לעובדי ציבור יל• _אחדיט ניתנו _מתיד מ;יע _חומי. כהתאה למדיניות המכירות של המפעל, וגובה ?ההנחה ? חיה מקרי ותלוי:. בעצמת לחצו של ד־ _ללןוח — ?כע . אתמול _חשוגט אליעזר נוימן ' כפסק-דיו שבו זיכח את מנכ"ל " אוטוהרפ" ל־ שעבר, יצדולן שובינפקי, מאש? מת מתן 'שוחד לאנשי ציבור שקנו מכוניות באוטוגןרפ י . " השופט קבע, כי " מספר גורמים קבעו את מדיניות המכירות של "אוטוקרם" וביניהם שאיפתו של שובינסקי לעודד מכירות ולא להזניח . אף מכירה, מתוד . הכרה כי בלי מכירות לא ניתן להגדיל את הייצור. גורם אחר היה המצב הקשה ש־ נוצרי במפעל בעקבות כשלון ייצור
"טריומף "1500 והנכונות לבוא לקראת הלקוח במתן הנחות ותנאי תשלום י נוחים. כל אלה — קבע השופט — הביאו לכך, שהבחות ניתנו ביד רחבה ללכל דורש, בין אם היה בעל מישרה ובין אם לאו. _שובינסקי לא הסתיר את התרגשותו, כאשר השופט הודיע. כי החליט לזכותו מכל 13 פרטי האישום נגדו, רובם מחוסר הוכחות ומקצתם מחמת הספק. :'השופט ציין, כי רוב רוכשי המכוניות הכזיבו בהופעתם בבית־ המשפט ולא העידו כפי שניתן היה לצפות . מחם. בתשובותיהם. נקטו עמדה. עויינת ־ לתביעה י והיה צורך להכריז עליהם כעל עדים _עויינים. "אחדים ?מהם פשוטי לא אמרו אז האמתנ וסתרו. ־ את הדברים הברורים שאמרו במשטרה, "קבע השופט שם . מכוניות " מוכן יחם . אני להניח לא חשבו כי ברכ־ ? על שוחד ומשוא־פנים לנאשם וכי כל רצונם היה לרכוש מכונית במחיר מוזל. והנה. מייחסים למוכר את הכוונה ליתן שוחד, משמע שהרוכש, כצד שני לאותה ע־סקה, עלול להיראות כמקבל שוחד, ואין צורך להרבות בדברים כדי להסביר, כי תדמית של מקבל שוחד אינה עולה בקנה אחד עם בעל משרה בכירה. " : אולם' מחשבות כאלה, או דומות להן. לא הצדיקו מסירת עדו־ית כוזבות _ומתחזקות כפי _שהישגו במשפט זה. " י חאלור-יטמיר לאאמר "אמת. " "האלוף אברהם טמיר. שהוזכר
בפרשה זו, לאתר שרכש ב־1969 מכונית "כרמל" משומשת ב־5, 000 ל"י , בתשלום . של 1, 000 ל"י במזומן והיתרה ב־40 תשלומים חד־ שיים ללא ריבית., לא אמר אמת בעדותו כאשר הכחיש כל קשר ושיחה עם שובינסקי, "קבע השו־ פט. עם זאת הגיע בית _המפש למסקנה, •כי תנאי מכירת המכונית לאלוף., אשר קנה את _המבי־ נית עבור אשתו, לא היתה תופעה בודדת וכי בתנאי מכירה דומים זכו לקוחות. אחרים• שיינפלד אמר דכר והיפוכו על עדותו של. סמנכ"ל חמפ־ על בתוקף תפקידו, עלול לתתוםף בע השופט שעד. אמד ללא היםתז בבית המשפט דבר והיפוכו. עדותו — קבע י השופט - ממחישה' את הקשיים שבהם נתקל בית המשפט בנ!א»ציו לברר את האמת מתור סבד העדויות הסותרות ותילי־תי־ לים של שקרים שהושמעו במש־ פט. השופט ציין מספר מקרים שבהם קבע שיינפלד, כי ההנחה אושרה על ידי שובינסקי , ולדברי ה־ שופט היה בכך־נםיון. של התהמ־ קות מאחריות. לעומת זאת, ציין. כיאינו . מאמין _לטענתו של. שוי בינסקי , כי שיינפלד , היה מוסמך לאשר הנחה בכל סכום וללא הג־ בלה. השופט התייחס למכונית שרכש הזמר דן גולן ")טדיומף ("1500 כ' דצמבר , 1968בהנחה של 890 ל"י , בהמלצת קרובו. סא"ל' נפתלי קום. שבתוקף י תפקידו היה קשור לרכישת רכב מהמפעל. השופט קבע
בעת שנמכרה מכונית זו היה במפעל מלאי של מכוניות »טריומף "1500 . שלא ניתן היה למכרן מח־ מת התקלות שנתנלו. בהן, וההנחה ניתנה בגלל ? הייצור הפגום של המכונית. י מכונית אחרת אשר'רכש שמעין קום, ב־1969 העסיקה גם היא את בית המשפט. השופט קבע, כי שיינפלד, אשר ביצע את העיסקה, לא זכר את הפרשה, או שלא רצה לזכור אותה, ועל יסוד העדויות שהובאו לפני בית המשפט אין לקבוע כי סא"ל• נפתלי קום הח־ ערב לטובת אחיו ברכישת מכונית זו, ולכן זיכה את הנאשם גט מהאשמה זו. ביעה בהתייחסו . המרכזי לעדותו , שמעון של ?'שגב . עד . ?''. קבע הת־ השופט, כי העד היה במצוקה ' בז־ מן עדותו ולכן >א הסיק ?? מסקנות מן העדות. י - ל טעם לפגם בזכותו את שובינסקי ממתן ד. נ־ חותללקונים שונים קבעי השופט: "איו פסול בכך שעובד הציבור, ככל אזרח אחר, ירכוש טובין כהנחה י • מקובלת, אבל אל לו לעובד הציבור לבקש או לקבל הנחה מעל למקובלת, שמא הנחה זו גי־ תנת , רק בשים לב י _למישדוזו _חךבורית. "אולם אם לאותו עובד ציבור יש גם קשר ומגע . רשמי עם המפעל בתוקף תפקידו, עלול להתוסםף טעם לפגם' בהיעדר הסבר אחר. " לאחר הקראת פםק־הדיו. אמד שובינסקי, כי משפט זה טיהר אותולאחר . שהוטל בו דופי מבחינה ציבורית". עתה. אחד אתנחתה קלה' אשב עם עצמי ואשקול מהם הצעדים הבאים" אמר.. וע)