דבר, 24 ספטמבר 1973 — חזרהג לס נו ן ב ן ־ ג ו ר י ון [כתבה]
חזרהג לס נו ן ב ן ־ ג ו ר י ון
מאת יואב לביא
?מה שקרה בבהירות לוועידה ה־ _שתים־עשרה של ההסתדרות הוא רק אמצעו של תהליך. ההגמוניה הברורה של תנועת העבודה שבן־ גורין ביסס אותה וביערה, הולכת ונמוגה. לאם לאה עולה כוהפשל שאר המפלגות וכל הזרמים האח־ ריס. אין פה מה שמכנים " זרימת קולות" ממחנה אהד אל האהר, אלא כירסוס מתמיד בגופו של הענק שבשלטון. והנהנים הם, כא---מור, כל השאר, כל האחרים. לא מתוך כך שהמרכולת שהם מציגים בשוק טובה יותר או מושכת יותר, אלא משום אזלת ידו של " המערך. "לא היה לו מה להציע, ויותר מכך -־" את מי להציע. בן־גיריון היה נכס אלקטוראלי מאין כמוהו: איש 'הקצוות הקיצוני שהיה• למעשה פשרן t ליותר מהבל — איש התבונה המדינית שהשפיל למצוא דרכו אל העם. הוא רחש כבוד לאקט הדמוקרטי של ההצבעה ביום הבחירות ולא זילזל במאמצים שיש לעשות כדי לזבית •באמונו המחודש של הבוחר. מי שיטריח עצמו ויבדוק את 'ההרכב האישי של רשימות דר מועמדים לכנסת, שבן־גורמן עמד בראשן, ימצא תופעה. בולטת ומרשימה : בצד ותיקי תנועת דר עבודה וראשי מנהיגיה, _טי_8_ח " ה־ זקן" והעלה עשרות צעירים. הן במפא"י והן ברפ"י פעל למען ישולבו ברשימות, צעירים: התל במועמדים בסוףשנלה העשרים(!) שלהם ובלה באנשים בראשית שנות הארבעים. די אם נזכיר את שמותיהם של _:_ןבא אבן, אהוד אבריאל, גדעון בךישראל, עמוס דגני , משה דיין, שלמה הלל, אה" רון ידלין, גד יעקובי , יצחק נבין, יזהר _םמילנסקי", שמעון פרס, _חייפ צדוק, אהרון רמז. היום לא תמצא גלריה כלו של
אגשים צעירים ומוכשרים בכנסת, הצעירים של אז כבר בגרו ותח־ היהם לא בא איש. אחרי מאבק ממושך, חצליהה " המשמרת הצעירה" של " העבודה" לשריין. מקו" מות לציגיה, אולם אלה יהיו רא" שי עסקניה, שלא הוכיחו עצמם בשום ישמח. מעולם לא ניצבה מפא"י ההיפ" • טורית אטומה _כל־כך לרהש', לבי של הציבור. מנהיגי " העבודה" ח" וותיקים, נקיי הכפיים ושלומי א" מוני האידיאלים של העבר אינם מבינים שהיום תהליכי הבחירות אחרים משהיו. לפני עשרות שנים. היום, כדי שיבחךו בך צעירים, ה־ הולכים לראשונה לקלפי, לא די שתעמיד לפניהם מצע שאין איש קורא בו ואידיאולוגיה שאין איש מתעניין בה. הם מעוניינים בתכ־ נית עבודה ובמבצעיה: . צעירים, מוכשרים, פופולאריים• ־ס רוצים אנשים שירימו קול מחאה כנגד מעשים רעים שנעשו וכנגד מחד" לים רעים עוד יותר.. בכל מקום הליפ חוקי הביולוג־ יה והטכנולוגיה על הכפופים להם. בצה"ל משתנות דוקטרינות ומד, ־ חלפים מפקדים. החקלאות מאמצת שיטות חדשות, והתעשיה חהל י י־ כיפ מידרנייפ. רק במפלגת־השל־ מור דבר אינו משתנה. נופף לכל זאת קרו בזמן הא*"• רלן כמה מקרים נוגים ומעציבים. מי שהיה יכול לזכות בתמיכה ציבורית עצומה לתכנית הפעולה ש־ לו, נאלץ לכפות על צמרו!המפלגה קבלה _" מיסמך"• מיוחד ברוח תכנית זו, בכוח איום מוסווה *שהשמיע. ומי שאזר עוז והלך אל הציבור הרהב . לבקש תמיכה . כ " מיסמך" מנוגד, הפך ל " מוקצה מחמת מיאוס, "וספק אפ _יםולח לו הדבר. תמונה כזאת אינה מעודדת. המערך יכיל להעמיד המט את
מיטב ההנהגה. הוא. יבולל־ נפנף בצדק בסיסמת " מעולם ל_» היה מצבנו י טוב יותר. "אבל אין מיטב בכך כדי הכמת להבסיח 'ה ה נ שינקוט . ד, ג ה., גם _והעיי את ? קר, שיתן תשובות למצוקות _חמ־ ריות ואינטלקטואליות של ציבור מתפתה במדינה מתפתחת. מה שצריד שייעשה היום הוא ליצור מהפך ולהלד מהלך הדש. לעצור את ההליך . הסחיפה. ל־ השתחרר משבלונות אידיאולוגיות שאבד עליהן הבלה, מחשבונות _ועדת־מינוייפ והסכמי שריון למיניהם ולהימלט מן הסבך. שמציבה המפלגה לפני בוחריה ונבחרי. - האזרח הפשוט* [וצד, למחות ב־ נגד תדפעלת של אפלייה ושחיתות, הגדלת הפער וההתעשרות. מאות אלפי הצעיריפ רוצים לראות בבי־ סת נציגים'שלהם, שיאמינו בהט. י ויבטחו. בכך שהפ ייצגו את " אינטרםי יי פ הישיריםוהעקיפים ' שלהם. מפלגת העבודה מתפארת בכך שבתוכה משתרעת קשת רחבה של דעות מדיניות וחברתיות, אבל אינני בטוח כל בך, שהיא מקפידה שיינתן ייצוג נאיית. לבעלי ה־ דעות למיניהן. לא ייתכן שביו _מאיוה־אלפי חברי מפלגת העבודה לא יימצאו אנשיט צעירים, מוכשרים, ישר'־פ, בעלי כושר הנהגה שיוכלו לבוא ולהגיד לציבור ביופ הבהירות "ב" הרו בנו, "והוא יבמי בהם;שיבינו את המצוקה ולא רק ידברו עליה;והעיקר, שיהיו אנשי"מעשה שאינם תלוייפ בחפ" דו של מנגנוךהמפלגה, ואנשי דעה השואליס גפ לדעתו של הציבור. זה אפשרי. _בן־גורמן הבד עשה את זה פעפ.