דבר, 31 דצמבר 1972 — ‭'_"&?? .₪_* rr ??‬ י •‭_«r_*‬ ־ ‭??'? '_^ ? "?‬ ־•‭_^_Um_^_immm?-:‬ כלכלי חדש [כתבה]
'_"&?? . ₪_* rr ?? י •_«r_* ־ ??'? '_^ ? "? ־•_^_Um_^_immm?-: כלכלי חדש
§^_ןצרן פלורל;םטי ' 1 י שהרך פרטי , הסתדרותי וציבורי משתלבים בו
מאת דוד ליפקין מיזוגי 'מפעלים וחברות הפכו לתופעה קבועה בעולם העסקים של המאה העשרים. אבל במשק הישראלי הזדעזעו רבים 'כששמעו, בי שתי חברות גדולות וידועות, השולטות על עשרות מפעלים, הב־ רות בניה ומסחר, עומדות לפגי מיזוג — עומד לקום ענק כלכלי הדש' עם מחזור של כמיליארד לירות?אולם תכנית המיזוג של קונצרן "כלל" ו"החברה המרכזית למסחר ולהשקעות. "שגולדה בראשונה, לפני יותר משנתיים. עונד• דת להתגשם. הכל עוקבים בסקי דנות אחדי הנעשה, כדי לראות איר יתמזגו שתי חברות אלה, המנהלית עסקים מגוונים בשיםות ניהול שונות בעלי גישה שונה לקים". כלל" תהיה לקונצרן הששי בגודלו בארץ, לאחר שלושת הבנקים", כור" ו"סולל־בוגה. _" "כללי' היא אתת החברות העסקיות הדינמיות והתוססות בשנים האחרונות במשק הישראלי.. החברה הוקמה לפני כעשר שנים, ב* יוזמתו של שר האוצר פנחס. ספיר, כדי •לגייס כספים להשקעות בארץ מיהודים מדרום־אמריקה. המגמה היתר, שההבדה תגייס כספים ותשקיע במפעלים שונים ותנהל אותם, מאחד שיהודים מ-
אותה ארץ הפסידו כספים לא מע* טים. בנסיעם, להשקיע באורח ישיר במפעלים, ועל כן נרתעו מהשקעות נוספות. בשנות קיומה הראשונות שקדה החברה בגיוס . כספים משם והתרכזה בהשקעות במניות בבורסה. בתקופת המיתון נפגעה החברה בעסקיה והיו חששות ?כבדים לעתידה. ידי לחלץ את החברה החליט ספיר לרענן את הנהלתה. הוא י הציע למנהל הסיבתי התעשיה במשרד המסחר והתעשיה אהרן דברת לקבל על עצמו את הניהול. דברת גייס לעזרתו את שני סגניו בחטיבה אברהם. טברםקי _ובן־ציון שפירא. החברה עברה לרכישת מפעלים ולניהולמ. בשנים האחרונות חדרה "כלל" לכל ענפי המשק כתעשיה, בניה:, מלונאות, הוצאת ספרים, _ביםוח, מסחר וכוי. בין ההברות . והמפעלים הרבים שבבעלות "כלל" — מפעל המכוניות בנצרת המרכיב את "פורד־ אסקורט. "הברת "אזורים".. "מודול בטון,,. "אלקמרה, _"מפעלי טקסטיל בית־שאן ותעשיות פדנץ לוי. לפני כשנה השלימה "כלל" רכישת קונצרן תעשייתי, שהיד. בבעלות • אייזיק וולפסון, הברת "רסקו" _וולפפון־קלור־מאיד. קניית . !^Li^&_iszsdsmmm־ , :
חלקם של השותפים בקונצרן זה , >ג. א. ם—. תעשיות" נעשתה בהדרגה, בשנים?האחרונות.. לבסוף שולבו מפעלי 'קונצרן זה בחטיבות של "כלל .. "עם הגברת הפעילות של "כלל" גילו בעלי המניות הישראליים, שלושת הבנקים הגדולים' התענייי נות רבה יותר בקונצרן. כיוםמח* זיקים הם בין 49—45 אחוז ממניות "כלל, " כאשר בידי בנקים הפועלים ודיםקונט 20 אחוזים של המניות ־ כל אחד : ובידי בנק לאומי כ־9—5 אחוזים מהמניות. היתד;בידי כאלף משקיעים יהודיים מדרום־אמריקה ובידי הציבור, שרכש את המניות באמצ* עות הבורסה. המאזן המאוחד של "כלל" לשנה זו יסתכם בכ־750 מיליון לי'י. התפתחותה המואצת של "כלל" עוררו את תשומת הלב, של ראשי "החברה המרכזית, "אשר שיג־ שגה בשנות החמישים ובתחילת שנות הששים. ? החברה הוקמה בשנות הארבעים על־ידי סוחרי ברזל ועץ ומנהליה מילאו שליי־ חויות שונות במאמץ המלחמתי בעת מלחמת השחרור. r עם הקמח המדינה החלההחב־ " דה המרכזית" בתנופת השקעות ונמס לשותפויות גם עם קונצרן "כור" במפעלי "'גשר" ו"טלדד. "
ההצלחה בעסקי תעשייה שיכגעה את ראשי "החברה המרכזית" שעליהם להרהיב את הפעילות גס לעסקי בנקאות. הם רכשו מהממשלה את בנק "סווים־ישראל" וחברת הבנק "בנק לסחר חוץ. " אבל בעיסקה זו הפסידה "החברה המרכזית" קרוב ל־20 , מיליון ל"י ורק בעזרת הממשלה נחלצה מהסתבכות פיננסית קשה. רק לפני חודשים ספורים _הצלןחה "החברה המרכזית" למכור את בנק סחר־ חוץ, שהיווה היסוד לבנק הבין־ לאומי הראשון. גם המיתון החמיר את מצבה של "החברה המרכזית/' שנטלה הלוואות צמודות. אף־כי המפעלים הרוויחו יפה בשנים האחרונות' נאלצה "ההברה המרכזית" להפריש רווחיה לסילוק ההלוואות ורק השנה יכלה לשלם דיווידנד לבעלי המניות. במאמץ לגייס הון נוסף נבג־ סד, לפני שנים אחדות חברת "מש ־ קיעי ישראל, "שבבעלות איש ה־ עסקים היהודי־אמדיקאי , סם רו־ טנברג, העומד בראש מפעל ה־ בוגדם בארה"ב, כשותפה ב"זזב־ רה המרכזית. "בין המשקיעים האמריקאים בקבוצה זו היה מיליונר מקליפורניה, ויקטור קרמר. אחרי הוועידה הכלכלית ביקש קדטר לפעול באורח עצמאי , רכש חבילת מניות' גדולה ב. התבדה ־ המרכזית" (המשך בעמוד '15