דבר, 24 נובמבר 1972 — לא ביום [כתבה]
לא ביום
נואת עלי מוהר•
*י צד אחד זה דיי ־קשה י לעשות סר- ' ?*- טים, אבל לעומת זאתזה גם די מסוכן. לוקחים ריזיקו. כסף מושך כסף, לפעמים לכיס, לפעמים לתהום. מוטי סלונים ומישר. י אשרוב, מפיקי הסרט הישראלי ההדשלא ביום ולא בלילה', " אינם. בלתי־מודעים _לעובל " דות אלה, או יותר ' נכון, הם . יודעים ' אותן יפה־ יפה ואף הקדישו, כמסתבר, מחשבה רבה לבעיות ? תעשיית הסרטים בארץ. העובדות ניצבו למולם נוקשות ובלתי מתפשרות: הק-הל-בארץ הוא... והסרטים הנעשים בארץ מתאימים, או מותאמים, לדרישות רוב הקהל שהוא הרי - . מה עושים ?כלומר, מה עושים אם רוצים לעשות סרט שהוא לאו דווקא?... כן, סרט מסוג זה, סרט שיהיה על רמה קצת יותר גבוהה, הייב להתבסם גם על קהל שמחוץ לארץ. ואם כך, אם לסרט הישראלי יש שליחות גם בהוץ־לארץ, צריך להעניק לו גם סיכוי להגיע לשם, שפירושו שווקים, שפירושם קהל. אם עד כאן ברור הכל ומבורר. מן הראוי שתישאל השאלה כיצד עושים זאת. ובאמת 'כיצד ?בטוה אני שגם אם יהרהר בכך הקורא'המשכיל דקות שתיים, לא על נקלה, ימצא את התשובה. אך מוטי סלונים ומישה
אשרוב הרבו להגות בכך, השבו ותשבו, שקלו ' וטרו, עד שלבסוף עלה רעיון במוחם, רעיון ?שיפיו בפשטותו. והנהו: . לנסות ולהניע אנשים מחו"ל, אנשים בעלי נםיון וקשרים, לעזור ולהשתתף בהפקת סרטים ישראליים, שנושאיהם ישראליים־אוניברסאליים. פשוט, לא כן ?אף ' כי מסובך מאין כמוהו וקשה, מאוד קשה. ־ מה קשה כאן כל־כך?"קשה למצוא אנ--שים כאלה. ועתה, שמעו' ותמהו: מוטי סלונים התאהב בלא ביום ולא בלילה" לפני זמן " רב, וזה לו שלוש שנים שהוא רוצה להפיקו .. יום אהד, והוא אז בארצות־הברית, נפגש עם המפיק האמריקאי סטיב ברוידי. םטיב זה מפיק 'ותיק הוא, כ ־600 סרטים הפיק ועם. זאת הוא י ידוע בהוליווד כמפיק שלא הפסיד מעולם. עשר שנים היה נשיא- האקדמיה, היא־היא ' האקדמיה חמחלקת את פרסי האוסקר. "עבד " אל־נאצר הזמין אותו. כדי להקים את תעשיית ' הסרטים המצרית. ועוד מעלה לו לסטיב במידי ' שלא כל _המפיקים נתברכו בה: יהודי הוא, וציוני בעל לב חם. ואולם' יש לזכור, כי בכל מפיק: ציוני חבוי . איש •עסקים מפולפל' המבקש'לצאת. וכאשר ראה מוטי סלונים בי •לא על נקלה ישכנע את . ברוידי _> השאיר
ל מ ע ל ה : אדם (זלמן קינג) וחברתו (מונה זילברשטיין. (למטה־: אדם ההולן ומתעוור ואביו (אדוארד ג'יי _מגינסון. (אדם הוא מתגדג אמריקאי שלא הצליח להכות שרשים _צשום מקום ועתה היא הילד ומתעמר.
את התסריט על שולהנו והלך לו. יום. אהד בלבד לפני עזבו את ארצות־הברית צילצל מוטי לברוידי ונדהם בשמעו את המפיק הוו־ תיק. אומר. בנימה עניינית־ציונית:וון דו- " ווי םטארט שוטינג "? שפירושו:מתי אנחנו מתחילים לצלם"? •כך... ואז 'ההלו " העניינים להתגלגל. כספים גויסו, נמצא במאי, הורכב צוות. תנאיו. של ברוידי היו נוהים ביותר והוא'נרתם לעניין בהתלהבות. דרש רק שהבמאי יהיה אמריקאי, שהסרט יעמוד על רמה טכנית גבוהה ושאדוארד ג'יי מבינםון ישתתף, ככוכב אורה, בתפקיד הקטן של האב. דבר זה, סבר במידי , לא יזיק כלל. ההכנות נמשכו. לארץ הגיע הבמאי, ־ סטיבן שטרן. הצ־ רות כבר היה מלא. םוכנושלרובינסון: הו- " דיע שהכוכב הישיש " מוכן לעזוב לכמה ימים את הווילה שלו בלום-אנג'לם. יתירה " מזו: הוא מופיע. בהתנדבות', מוותר ?גל שכרו_5_, יקח רק ארבעים אלף דולאר,, מעין. דמי כים. טוב., אני לא: אמרתי שלעשות סרטיס: 'זה קל.
תבניות n% חזהו_:של אברהם רז הוא מחזה •'« קאמרי, העוסק ביחסים המוזרים, המורכ־ בים, בין חייל. פצוע, צחי, לבין זקנה, סוקו־ לובה, המאושפזים שניהם במחלקת העינים. הזקנה אינה רואה כמעט, אך היא עתידה לע־ בור ניתוה שיהזלר לה את כוה־הראייה> ה־ הייל, שנפצע בעיניו, נותת, מסוגל לראות, י אך הוא עתיד להתעוור שוב ולא לראות עוד. בהיותו אכול אכזבה ומרירות הוא מתהיל להתעלל בזקנה באכזריות"בנתנו לה להאמין שהוא אהד מידידיה הוותיקים. 'עוד י מן הימים ההס. בסרט שונים פני: ד_(דברים. ההייל, _י;אדס (זלמן קיגג, (הוא מתנדב אמריקאי, שלא הצ־
ליה מעולם להכות שרשימ במקומ מן המקומות. כשאביו (אדוארד ג'יי. רובינםון) בא לבקרו בבית־ההולים, אין הם מצליחים, הרף רצונם' המורגש משך כל הפגישה., ליצור. קשר ביניהם. האב חוזר.. כלעומת שבא., ואף אינו מבחין בידו של הבן, המושטת אליו " לברכת •פרידה. הרופא _זמישא אשרוב בתפקיד אורה) מוריד את התחבושות;. מעיני החייל. חניתות י :הצליח, אך המקרה:: אבוד:: העוורון צפוי לו, והוא- נשאר;בביה־ההולים, . כדי לההלים ולצפות לו. _בדידויזי _. הולכ ת וגדלה 'כשחברתו הישראלית )'. מונה " זילברשטיין) עוזבת אותו לטובת'־ראובן)-אלי,. כהן. (הוא נותר במהלקת. : העיניים.. מוקף אנשיםזקנים, החיים בעבר. י הוא שומר עלקשר. רק' עם. האחות המטפלת בו' יעל . (דליהפרידלנד. (וכן עם הזקנה סו־ י קולובה)_:מרים-ברנעןטיין־כהן. (בםרט־מתפת־ הים ביניהם יחסים?מוזרים, ? הנעים בין אהבח ושנאה, רוך ואכזריות,, ובניגוד למתרחש במ־ הזה עוזרים יחסים אלה לצעיר למצוא את עצמו. להתגבר על עמדתו, להכות שורש, על כמה מן ההבדלים שבין הסרט למחזה עומדת יפה ' מרים ?ברנשטיין־כהן עצמה, וכך היא כותבת:אני אוהבת את שתי ה'סוקו־ " לובות' שלי: זו שבמהזהו של אברהם רז, המורה התמימה אשר כל הוויה וחוויותיו־. הה־ לוציות מאז העליה השניה ה[ בנות ארבעים שנה ומעלה, וזו שבתסריטה של . גיזה סלונים, המפוקהת יותר, היודעת _אי־שם_-_"בתת־הכרתה, שעולמה הוא עולם האשליות בלבד, אלא שאין לה חיים בלעדי העולם הזה.
הפער המפריד בין שני הדורות בארץ מוב- " הק, במהזה• ההייל הצעיר שייך לדור שלא ידע את יוסף: עת היא מזכירה את אוםיש־ קין שואל צהי, ההייל, ;מי זה''? ומעניין , שבמקומות_^דבים בהם:הופענו לא ידע איש י מן־הקהל;מי הוא אוסישקין זה. הפער שבין םוקולובה שבסרט לביךאדם, האמריקאי. הוא רחב ועמוק- יותר, אוניברסאלי יותך. אלה הם
שני קטבים שבתפיסת היי האדם עלי אדמות. ואף-על־פי־כן, אי־פעם מתחיל פתאום להסתבר משהו לבהור יהודי זה מאמריקה, ועולמה גדוש חוויות העבר של סוקולובה, על כל הישגיו, מתהיל קורן לו ומשכנעו שאפשר לה* יות גס אתרת? ".
מקצועיות «- סרט מהווה, ־ באורח מוזר כמעט, I־ 'ו־''נקודת־מפנה לגבי רוב האנשים שנטלו חלק בעשייתו. על כל פנים הם מקווים, שאכן כך יהיה הדבר. זלמן קינג_, השהקן היהודי־ האמריקאי המצוין, מקווה שהסרט יהפוך או־ תו לכוכב בין־לאומי;מישא ומוטי מקווים להמשיך ולעשות עוד 8רטים באותה שיטה ., ומובן שהרבה תלוי בהצלחתו של סרטם זה; םטיבן שטרן ־י?אמרנו כבר שהוא ציוני שרוף —?מקווה להמשיך ולביים . בארץ סרט מדי שנה. לא ביום _^לא כלילה" משמש נקו־ " דת־מוצא לכל התקוות והתכניות הללו. זהו סרט רגיש, לירי מבלי להיות סנטימנטאלי ' מדי, סרט העוסק בעיקר: במצבים• פנימיים בע־ לי מו_*ח גבוה. מישא ומוטי מחכים. כבר שישה הדשים, _בקוצרלרות', להקרנתו. י אבל במידי המנוסה יודע לבהור בקור־רוה את העיתוי הנכון• הוא התרשם מן. התגובות התמות ומן התשואות שזכה בהן הסרט בפסטיבאל ברלין . (כן זכה שם בפרססידאלק" לסרט הטוב " ביותר ובפרס איגוד התסריטאים הבין־לאומי לתסריט הטוב ביותר'( וההליט שווי הב איט, " שפירושוהצלחנו, " אבל ישלחבות " . ולצאת " , בזמן הנכון, שאינו אלא זמן קיומו של פםטי־ באל הסרט' הישראלי בלום־אנג'לם, שייערך 'עוד זמן קצר, לציון 25 שנות ?המדינה. לא " ביום ולא בלילה" יוקרן שם בערב הפתיהה. םטיכ שטרן הפעלתן אינו מבטל בינתיים