דבר, 14 נובמבר 1972 — גישה חדשה בצפון [כתבה]
גישה חדשה בצפון
מאת שמשון עופר התגובה המאסיבית של צה"ל ביום ה' שעבר, שהתבטאה בהפצצת שני מוצבים של הצבא הסורי שבקרבתו עברו מחבלים בדרכם לחדירה לרמת הגולן' היתה ללא ספק, שינוי לגבי הנוהגים שהיו מקובלים עד כה — לפחות בתקופה האחרונה. \ פע_5לת. -תול-־א;ויר הישראלי. •?ב־: צמרי יום ה' שעבד ? יאה בתגובה. צי , שתי _בקריות בקו הפסקת האש _זגםי־י־סודיה:־ באחת' מהן ־ הטמינו המחבלים מוקשים — בסמוך לגשרון שהובל _על־ידיהם בשבועיים קודם־לכן — וכתוצאה מכך נפצע אזרח ישראלי שהפעיל מכבש אשר עלה על המוקש. התקרית השניה היתד, • נסיון פיגוע שסובל — הצבת מארב לרכב _על־ידי הוליד, גדולה של מחבלים שהתקינו במקום משגרים לפצצות מרגמה בקוטר 81 מ"מ וכן לפצצות בזוקה. על שתי תקריות אלה הגיב צה"ל בהפצצה של שני מוצבים סוריים. תקיפה אווירית זו נמשכה דקות ספורות בלבד ולדברי הסורים הסתכמו אבידותיהם, כתוצאה מן ההפצצה, בהרוג אחד ובשני פצועים. שעות ספורות אחרי-כן הניבו הסירים — המשתדלים בדרך־כדל "לא להישאר חייבים" — בהפגזה עזה לאורך הקו ברמת־הגולן וכתוצאה מכך נהרג הייל צה"ל ונגרמו נזקים בשני ישובים ברמה, _עץ־ויוון בצפון _ורמת־מגשימים בדרום. בן נפצעו שגי אזרחים באש הסורית. צה"ל הגיב על ההפגזה הסורית באמצעות הזרוע האווירית שלו: בהפצצה של כ־40 דקות נגרמו נזקים כבדים לצבא הסורי — שכללו בין היתר השמדת סוללת טילי קרקע־אודר מסוג "ס. א"2.
— ויש להניח. כי גם נגרמו אבי־ דות לצבא הסורי. שני "מיגים" סוריים, שניסו להתערב בפעולת היל־האוויר הישראלי , הופלו בקרב־ אווירי (טייסיהם הספיקו לצנוח. ( אין ספק כי ניתן להגדיר התפתחויות אלה כהידרדרות במצב לאורך קו הפסקת האש עם סוריה, מה גם שתקרית דומה, _אם־כי מצומצמת יותר בהיקפה, היתה לפני כשבועיים בלבד בגזרה זו. מבחינתה של ישראל אין מקום לדבר על מדיניות הדשה!שכן הכלל הגורס כי יש לראות את מדינית ערב אחראיות לפעולות הערנות הנעשות מתחומן, הוא מן היסודות הוותיקים ביותר במדיניות הבטחון המוצהרת של ישראל. שאלה אחרת היא, כמובן, עיתוי הגשמתה והפעלתה של מדיניות זו הלכה למעשה. בתולדות מדיניות _הבטחון הישראלית היו תקופות ארוכות הן לפני מלחמת ששת הימים והן אחריה — שישראל הקפידה למתות קי ברור ביותר בין המחבלים לבין מדינית ערביות שונות וצה"ל פגע אד ורק במחבלים ולא בצבא — כשם שהיו תקופות שבהן נפגעו מטרות של השלטון — צבאיות או אזרחיות (אסטרטגיות. (אולם די לזכור את המקרים הרבים אחדי מלחמת ששת הימים. שבהם הבהירה ישראל בצורה שאינה מותירה מקום לספק. ־ כי אין בכוונתה?לפגוע בצבא של אותה מדעה שבתחומה תקף צה"ל בסיסי מחבלים. כך היה תקופה ארוכה לגבי ירדן והוא הדין כיום ביחס ללבנון. אין, כמובן, להקיש מן הנעשה בשתי מדינות אלה לגבי סוריה,
שהיתה והנה אחת המדינות הערביות הקיצוניות באיבתן לישראל. משום כך יש מקום למדיניות הגורסת, כי יש להפעיל לתצים — מדודים ומבוקרים — על שלטונות המדינה' כדי שיפסיקו את הפעילות _החבלגית מתחומן!מד, גם שבכוחם של שלטונות דמשק להתיר ולעודד את פעולות המחבלים או להפסיקן. עם זאת לא נהגה כך ישראל בכל המקרים _ואף־כי אין משום חידוש במדיניות התגובה - הרי עצם הפעלתה היא לפחות בבחינת
גישה חדשה, כפי שאמנם היטיב : לבטא זאת בסוף־השבוע אלוף פי־ קוד הצפון יצחק חופי. אך מעבר לדקדוקי סמנטיקה של "מדיניות" או "גישה. "יהיה צורך לעקוב אחרי תוצאות הפעולות של צה"ל, שמשמעותו המעשית אינה 1 אלא פעולות תגמול. הדעת ניתנת, כי אין הן באות במקום המלחמה '::! המתמדת היזומה של ישראל ב־ י" מחבלים, שעליה . התבשרנו רבות ?י _בהצהדזת_:_; פומביות_^אף_srstfto <_$&w_, הפכה לשגרה מעשית'. בעברי נתן s _לחץ_"כזהי-על השל&_יןל _במזימות ער_&ש" לא אחת תוצאות רצויות — הגבלת פעילות המחבלים או הפס־ _; :; קתה לתקופת מה. לעומת זאת ?'?: אין להתעלם גם מן האפשרות של התלקחות החזית מעבר לממ־ . : דים המבוקשים!או — מאידך : ; — להליכה עד הסף, שבמהלכה שוב י יצעק־ הסורים "הצילו, "הסובייטים ;? _ - יחישו ציוד נוסף לדמשק ויגבירו תוך כדי כך את מעורבותם בסוריה; : ובאיזיר בכללו ובסופו של דבר, תצהל דמשק פעם נוספת על "מניעת התקפה ־שראלית. "בעקבות השתלשלות כזאת באה. כרגיל., הרגיעה הקצרה ומיד לאחריה נפתח מחזור חדש של פעילות חבלנית. תגמול ישראלי, תגובה סורית — עד למכה שמנהיתה ישראל. ח ימים הבאים יגידו אם החת־ _פתחויות בגבול הצפון. לא יסטו י גס הפעם מן התסריט המקובל.