דבר, 1 יוני 1972 — מדוע התפטר יהודה רשף [כתבה]
מדוע התפטר יהודה רשף
מאת יונה שמשי אל"מ (מיל(. יהודה רשף עזב לפני פהות 'משנה תפקיד בכיר במטכ"ל כדי להתמסר לבנייה ול־ פיתוח פרוייקטיפ אזרחיים במרחב שלמר, בכלל _ובשארם־א־שייח, על ידי הקמתה של העיר אופירה, בפדט. עתה לאחר תקופה קצרה יחסית הוא הגיע למסקנה שאינו יכול להמשיד עוד בתפקידו, משום שאיגו מרוצה מקצב קידום העניינים שנטל עליו. מי שעקב אחר הנעשה בשארם־ א־שייח, יודע, כי _חוקא תקופת החדשים האחרונים _היתה רצופה פעילות בבניית תשתית, שהיא כה חיונית לפיתוחה של עיר אזרחית בדרומו של חצי האי פיני. מאז כניפתו של רשף לתפקידו כראש מינהל אזרחי במרחב שלמד, הונ־ חו קווי מיפ, נמתחו,.. ' קווי חשמל, הורהב כושר התפלת המים באופירה, הוחל בסלילת רשת כבי־ שים פנימית, והוחל בבניית 90 יתידות , דיור ראשונות בבנייה קשה. תחנת חשמל גדולה תופעל בחדשים הקרובים. ואף על פי כן תחליט ראש המינהל האזרחי לה־ ניש את התפטרותו. שכן, לדעתו, אם רוצים לפתה ציר ישראלית באופירה, שתמשוך אליה הומר אנושי אשר ישתרש ה, חובה לבנותה על בסיס של אספקת שירותים וחיי הברה ותר־ בות ברמה נאותה. את אלה אי־ אפשר לפתה, אפ האובלוסיה אינה _צגיעה לפחות ל־250 עד 300
, . מועמדים להתיישבות באופירה לא רק שאינם חסרים. אלא הם ממתינים זה מכבר לדיור. ברגע שיועמדו לרשותם דירות הם יעתיקו את משפחותיהם מאזורי ה־ ארץ השונים לשארם־א־שייח, כך, _ןכל מקום, הם הודיעו. כדי לק־ י•יט את המתיישבים בעוד שנ ־ חיים, חובה להתחיל בבנייה כבר :יתד., דרישתו של יועדה רשף מהגורמים הממשלתיים לקבלת החלטות ברורות על היקף הב-
והפיתוח של פרוייקטים אז־ רחיים במרחב שלמה לא נענתה עד כה. ישראל כבר השקיעה םכומים ענקייפ בפלילת בביש לאורך 240 ק"מ מאילת לשאדפ־א־שייח, כשלב ראשון והכרחי בפיתוח ה־ מקופ. נעשו השקעות בפכומים לא־מבוטלים בסלילת שדה תעופה הקולט את תנועת המטוסים האזרחיים הפוקדים את המקום מספר פעמים ביום. הושקעו סכומים ניכ־ רים _בפיתוח מפעלי תיירות לק־ ליטת מטיילים מהארץ ותיירים מ־ הו"ל. ואף על פי כן לא הוקם עד היום הגוף המרכזי הדרוש.., בעל האמצעים- הכספיים והיכולת ה־ מינהלית שיעסוק בהקמתה של העיר אופירה. מה שחסד לשארםא־שייה הוא צוות הקמה. מינהל אזרחי מדש"ל (מרחב שלמה. ( שעשה כה רבות לקידום הפיתוח עד כה מאז כניסתו של יהודה רשף לתפקידו, אינו בנוי למילוי משימה זו מה גם שהוא
, כפוף למתאם הפעולה בשטחים, תא"ל שלמה גזית, הרואה את עיקר תפקידו בפעילות למען תושבי דד שטחים המוחזקים, ולאו דווקא ב־ פיתוח הישראלי בהם. טענותיו של רשף הן כי כאשר קיבל באוגוסט , 1971את תפקיד ראש המיגהל האזרחי למרש"ל. קיבל תפקיד זה מתוך אמונה ש־ תבניות הפיתוח הישראלי במרחב, כפי שנמסרו ע"י תא"ל גזית, ד"ד פנחס זוסמן (היועץ הכלכלי למשרד _הבטחון) וראש המלנהל הקודם האלוף (מיל(. אברהם יפה, אמנם רציניות ולפהות משרד הב־ טחון המשא באחריות לנושא אמ־ נם מאמין ורוצה בהגשמתן. לא היה ספק, שיתקל בקשיים ארגל ביים בהפעלת משרדי הממשלה ה־ שונים, כל אחד בתחום אחריותו. אבל מאידך היתד, אמונה שלפחות במשרד הבטחון ובתיאום הפעולה בשטהים יקבל כל הגיבוי , העזרה העידוד. לאחר שהוא מציין, כי בחדשים האחרונים שמ את הדגש
הזזת עבודות הפיתוח באו־ פירה ולתת תנופה לעבודות התשתית, כדי לאפשר המשד ה־ פיתוח, קובע יהודה רשף שהר־ גיש הסתייגות גוברתוהולכת ' מ־ תנופת הפיתוח הישראלי. אומר עוד יהודה רשף: "כידוע, נושא פיתוח המים והחשמל הוא חשוב וקובע לגבי הפיתוח הישראלי. חיכיגו זמן רב לדיון שיקבע הנד שך הפיתוח ולשוא. "נראה כי עיכוב זה הוא אחד מגורמי היסוד שהניעו את ראש המינהל האזרחי במרהב שלמה להגיש את התפטרותו. מכל מקום, גורמים במשרד ה־ בטחון שעמם שוחחתי אמרו לי , כי לא הל כל שעד במדיניות המשרד והעומדים בראשו לגבי חיוניות פיתוח ישוב ישראלי באו־ פירה. השאלה היא רק לגבי קצב פיתוח העיר בשארם־א־שייח. מש־ רד הבטחון הקציב סכומים בלתי מבוטלים מהתקציבים שלו לבניית פרוייקטים באופירה. אף שאין תפקידו של משרד _הבטחון לבנות ערים י _', רי המשרד נותן גס עתה סכומים לביצוע עבודות במרחב שלמד, בנושאים אזרחיים*. אבל בנייתה של אופירה אינה עומדת בראש סדר העדיפות במשרד ה־ בטחון, כי שארם־א־שייח משוב־ צת במפת' העתיד של ישראל. ואם אין מקציבים לבנייתה כיום את כל האמצעים, אין פירוש הדבר שחל שינוי במדיניות. בניית עיר היא מתפקידם של גורמים ממשל־ אחרים אומרים במשרד
, ה־ בטחון. יהודה רשף עצמו אמר לי השבוע, כי הוא התהיל להרגיש, כאי־ לו מאשימים אותו בעודף יוזמה, הגם שאיש לא אמד לו דברים ברוה זו. ביצוע עבודות התשתית שנעשו י בחדשים האחרונים הן מעבר לדבר ארעי. הן מחייבות המשך הפיתוח". הנעתי למצב שאין בידי תכניות ואמצעיפ להמשך הפיתוח של המקום. חסרים האמצעים וחפרה התנופה לבנייתה של עיר מתוכננת. "