דבר, 12 מאי 1972 — ה ר ־ ה צו פ _י ם קאמפו ם חדש ע ל [כתבה]
ה ר ־ ה צו פ _י ם קאמפו ם חדש ע ל
מאת טוביה מנדלסון ירושלים של 1972 מעמידה אותר בפגי עובדות מוגמרות. הל־ קן נושאות הן בעיניך, וחלקן מעוררות פליאה, תדהמה וזעם. מכל מקום, אינך יכול עוד לעקוב אחרי תוכניות-הבינוי בעיר, אלה שיבוצעו אי-פעם, בעתיד, אלה שבוצעו איכשהו אתמול, בלא ששמת לב, ואלה המבוצעות היום. העיר מתפרצת לכל צד ולבל כיוון בלא שום פשרות ואחה חולף על פגי כבישים שאך לפנישנים . אחדות היו רחובות ירושלמיים צרים ועתה הם עורקי תחבורה בני ארבעה נתיבים. אתה מתרוצץ בעיר שכולה שלדי בניינים, _חפירות־יםוד למגדלים עצומים, עגורנים, מנופים, דחפורים, _פסולת־בניין, קבלנים ששכחו טעמו של מיתון כלכלי ופועלים, מהם מקצועיים ומהם לא־ מקצועיים, מיעוטם יהודים ורובם ערבים, ממזרה העיר, מראמללה, מבית להם. דק אתמול דיברו על שכונה הד־ שד שתיבנה. היום רמות־אשכול היא "עיר" בפני עצמה. על ידה משהו הקרוי "מעלות דפנה" וקומ־ פלקס־מבנים מעניין — ויקד, יקר מאוד — שבונה חברת "פאן לון". מחירי הקרקעות בעיר מאמירים כלי הרף. מהירי הדירות מרקיעים שהקים, ואתה שואל את עצמך מתי זד, ייעצר?אך מאופה לא נעצר. לא מגדלי האימה של קריית־וולפ־ סון, לא המבנים _רבי־הקומות על גבעת מרדכי' ולא הבתים הנבנים בקטמוגים והשכונות המוקמות בפריפריה בקצב רצחני — במורדות הדרומיים של ארמון הנציב, בגילה בנווה־יעקב — היכן לא?
משפצים את שכונת ימיךמשה בשביל אמנים ואנשי טעם וממון, ויש תיאטרון חדש ומפואר ומלונות הדשים ומדברים עוד על קריית־ספורט ואיצטדיון ענק -־ כמו לא השיגה ירושלים שיאים אולימפיים בפיתוח ובבניין. וכך, עם שאתת נסחף _בםחרהרה המדהימה, המאיימת והמרגשת הזאת, אתה מוצא עצמך יום אחד מחפש מקומות שהיכרת אתמול — אך הם נעלמו. ואולי הדרך הטוב- היא לטפס ולהשקיף על העיר שלך מעל פסגת _הר־הצופים. אך היכן הפסגה ואיפה ההר?־אומרים, כי יהיה יפה ומלא הוד. ־תוכניות מבטיחות — לא הרים וגבעות, אלא מבנים ומגהרות ועורקי-תח־ בורה. ואולי יהיה באמת פעם טוב. בינתיים ההר פצוע, רמוס על־ידי הדחפורים ובולו בוץ. ומעניין. היתד, אימה מפני מה שעתיד לקרות על ההר, אחרי שיבואו שמה האדריכלים והקבלנים והפועלים ויעשו בו כבתוך שלהם. עתה גם עבודות אלו מעוררות התרגשות. בונים את ירושלים י
, בודה _טזציאלית דשנה ־א' של מדעי-הטבע. תוכנית האב לקאמפוס האקדמי, שפותחה ב, 1968-התבססה על השלוחה המערבית, במת ההר, ולקחה בחשבון את המבנים הקיימים עליו מלפני . 1948עד כה כבר בוצעו מספר דברים — בנייני ?דוזנבלום הספרייה מלפני מלחמת השחרור - נהפכו לפקולטה למשפטים. בנייני - הפיזיקה, המתמטיקה והכימיה ז• שנים שופצו והוכשרו ללימוד־ השנה הראשונה של הפקולמה ל־ מדעי־הטבע. כן שיפץ בנ־ין האר־ ביאילוגיה הישן בעבור האגףי ח מחקרי לאגף ההוראה של המכון לארכיאולוגיה, עומד אף הוא לפני סיומו. על הר הצופים נפרצה מעריה דרבים, שחלקן דרכים בתוך הקאמפום וחלקן־ קשורות למערכת־ הדרכים הפריפריאלית העירונית. בעת שהוחל בתכנון _הקאמפזס ה-א-קדמי אותר גם אזור לבניית שיכונים לסטודנטים יחידים ועד כה שוכנו במבנים החדשים 2200 סטו־
טופוגראפית, אקלים _ייהוד־אופי הצופים במחצית . מנהל 1968 מחלקת ־ הוחל בתכנון הפיתוח י וה הר־ - בניין של האוניברסיטה העבריה אברהם שדה מונה מספר בעיות שהעסיקו את המתכננים: כיצד ייראה . הקאמפוס על י הר הצופים, ההל בחישובים הנוגעים לגודל השטת, למבנה הטופוגראפי שלו וההתחשבות במבנים הקיימים על ההר — ועד לבעייה "הריגשית:" ייחודו של הר הצופים. שתי ועדות פרוגרמה הוקמו אז — אחת שקבעה את המטרות האקדמיות של הד־הצופיס ואחרת בדקה את כל מרביבי התכנון הפיסי של הקאמ־ פוס. ההחלטות, שנתקבלו במשותף על ידי שתי הוועדות, קבעו, כי הקאמפוס על הר הצופים יכיל את כל היחידות האקדמיות שאינן גס־ יוניות, כלומר—. הפקולטות למד־ _עי־הרוח, למדעי־החירה, בית הס־ פר לחינוך, הפקולטה למשפטים שכבר הועברה להר הצופים ופו־ עלת שם, (מחלקת ההוראה של המכון לארכיאולוגיה בית הספר ל-
• דנטים. ! י כשנה וחצי עבד צוות של אדריכלים - על התוכנית, ־ כשבמקביל נמסרו תוכניות מפורטות של פקול־ _טאות לאדריכלים והעבודה חולקה לשלבים, שהראשון בהם עתיד להסתיים — אם לא יחולו שינויים ועיכובים — ישנת . 1977הוא כולל שיפוץ מבנים קיימים ותוספת אגפים חדשים (דבר שכאמור כבר בוצע, (ביצוע הפרוייקטים של הפ ־ קולטה למדעי הרות וההכרה, ספרייה לשתי פקולטות אלו, בית־ השפר לחינוך, היחידה הקדם־אק־ ? דמאית והיחידה לחינוך מבוגרים, הקומפלקס של מרכז הסטודנט, שיכלול ־את הסתדרות הסטודנטים ומוסדותיה וכן את בניין המינהלה של האוניברסיטה, שכן הלק גדול מעובדי המיגהל של האוניברסיטה י יעבור אף י הוא מגבעת־רם להרהצופים. . במסגרת השלב הראשון?של •התוכנית יוכל הקאמפום על הר הצופים לקלוט 13, 500 סטודנטים. התוכנית בכללה גועדה לאכלוםם של 18, 000 סטודנטים. ג?בהרה, אםקלטורים, מרכז חימום בניית הקאמפוס על הר הצופים כרוכה במגבלות גיאוגרפיות ואל- , - לימיות י . מחלקת הגיאוגרפיה של _\האוניברסיטה למשל, בדקת והגיעה
דגם הקאמפוס החדש
ל יום " ירושלים, , אנו _מביאיב ? כתבה על תכניות השיקום והבניה בהר־הצופים שגם הוא: שוחחו' ממצורו לפני חמש שנ:יכ _?_wMMHEaomnsi wm_^mm₪mmmammm» 1
למסקנת שעוצמת הרוחות על הר• הצופים עולה פי 1. 5 על העצמה בירושלים עצמה. מגבלות אלו הניעו את המתכננים ליצור מצב, שבו תהיה לכל הסטודנטים אפשרות להגיע בנתיב מוגן, בלי לחצות אף _עורק־תחבורה אהד, מנקודת לנקודה בקאמפוס. האוניברסיטה על הר הצופים תהיה איפוא רצף על קרקעי של מבנים, היושב כולו על רצף של מבנים תה-קרקעיים. לאורך הקאמפום תיחצב מנהרה באורך 400 מטר, שיהיו בה ארבעה נתי־ בי־נסיעה 250) מטרים של המנהרה כבר הושלמו. (במנהרה יסעו רק _כלי־רכב ציבוריים ובתוכה -ד• במרכז הקאמפום, מעל לקרקע — תהיה רחבה גדולה, שתקשר את המערכת הרגלית של"קאמפוס עם מערכת התחבורה. ברחבה זו תהיה תחנתאוטובוסים . שיוכלו להחנות בד. _כו־זמנית _כ־6 אוטובוסים. בנקודה זו ירדו רוב הנוסעים מהאוטובוס (לבד מאלה שימשיכו הלאה, לבנייני הפאקולטה למדעי, הטבע לתלמידי. שנה א('־ ובעזרת מדרגות
נעות יובלו להגיע למפלם הולבי־ הרגל של הקיאמפוס. מנהל מחלקת הפיתות והבניין של האוניברסיטה אברהם שדה, מסביר, כי הבאים ברכב הציבורי , שירדו בתחנה שבמנהרה, יגיעו בעזרת המדרגות הנעות אל "מר־ כז הכובד" של _הקאמפומ. גוםף על המו:הרה שנועדה לרכב הציבורי תיסלל מערבת כבישים היקפית בקאמפום, שתהיה, כולה _הד־סיטרית ואשר תשרה את כלי•־ הרכב הפרטיים. אלד. יוכלו, באמ־ צעות מערכת הכבישים ההיקפית, להגיע לחניוגינ: תת־קמןעיים שיוכלו לאכלס כ2000" כלי־רכב פרטיים בנגישות ישירה _לטקולטאות. כלומר, מתחת לפקולטה למדעי־ הרוה יהיה חניון לכן מתחת לשאר _הפקולטאוח. בסד ההל תהיה בהר־ הצופים הפרדה בין שלושה סוגי דרכים — עורקי תחבורה ציבו־ דית, עורקי תחבורה פרסית ודרכים להולכי רגל. . זנל ,. ד, ר, ד"צופיט ייבנה מדכז־החוש הגדול .. ביותר גארץ, \שיגיג!ק את 'ה-
מים החמים וההסקה לכל הקאמ_5;וס ההוראתי והשיבוני,. מתחת לב;. יין _י המנהלת יוקם גם מרכז־קור, לווי־ םות מיווג־האוויר למקומות שיה־ק־ קו לו. כן תיבנה מרכזיית-טלפו. 1ים מודרנית ומשוכללת' שתוקם ב?;_1ק־ ביל למרכזייה דומה אשר תו_|1_נקן בגבעת-רם. | מה יהיה גורל j הקמפוס _בגבעת־וץ! עד כה, כפי שנאמר לעיל. ש|1כ־ נו 2200 סטודנטים בבנייני _מגוחים חדשים על הר הצופים, שהלולןם מחליפים את האסבסטונים _איןור הוקמו' קודם לכן. הממשלה והאוניברסיטה כבר. אישרו תוכניות לבנייה גוםפת של בנייני מגורים ! ל• סטודנטים, שיהיו שונים _כמתכונתם מן הבתים שנבנו עד כה. במק!_ים חדרים, המיועדים כל אחד לעוני סטודנטים, יבנו מעין דירות, י"! גודלן ינוע בין 45 ל60- מנ1_|ד ובהן יגורו 6--4 סטודנטים. _גראןוז, כי על האוניברסיטה מופעלים ל|!ז־ צים להתיר לסטודנטים נשואים _לם ילדים לגור במעונות ועל י. ן אפשר שבחלק מן הדירות העתודות להיבנות ישוכנו משפחות _';?־ שני בני הזוג סטודנטים. הכוונה לבנות עוד כ־7500 מקומות־דיוך לסטודנפים (ולמשפחות. (המדובר בתוכניות שאושרו להקמת ע3ד 7500 מקומות לסטודנטים ובשקב ראשון כבר מוקמות 700 יחידות־ דיור. שיוכלו לאכלס כ־3500 סט!!־ דגמים. דירות חדשות אלו מוקמות בגבול שבין הקאמפוס _^ _זךוגבעה זי ־ ? ,. צרפתית ובין השיכונים ייבנה גש־
אזור הספורט של הר הצופים, שיהיה הלק מהפארק הלאומי האו---ניברסיטאי. הפארק עצמו יוקם במורדות ההר, הפונים אל ירושלים. א. שדת סבור, כי התכנון של הקאמפום ואזור השכונים על הו" הצופים הוא אופטימלי. עם זאת. נראה כי כבר עתה מתעוררות מס־ פר שאלות שאין עליהן תשובה מספקת בתוכניות הבנייה על ההר. למשל, בסך הכל עתידים להיות על ההר 3500 מקומות הגיית לכלי רכב פרטיים. אין כל ספק, כי . מספר _מקומות־החנייה, בהתחשב במספר הסטודנטים שיגיעו לקאמפוס' על הר-הצופימ, מוגבל ביותר. וכבר עתה ברור למתכננים, כי לאחר השלמת התוככילת — או אפילו קודם לכן — יהיה צורך להכשיר מגרשי י -חניייה נוספים, כדי לספק את הצרכים. בינתיים — אומר א. שדה — מתנהלים דיונים כיצד לעודד את האוכלוסיה שתגיע להר־ הצופים להשתמש בתחבורה הציבורית ולא בכלי רבב פרטיים. אפשר שיועלו הצעות לאפשר רק לסטודנטים שיגורו על ההר להגיע אליו בכלי רכבם ואילו סטודנטים שיבואו לשמוע הרצאות ומקום מ• גוריהם בירושלים — יורשו להגיע למקום רק בתחבורה ציבורית. לאור הנסיון _בגבעת־רם — שם מג־ רשי־החנייו;עמוסים והוכשרו מגרשים _נוספיש — נראה, כי לא בגקל תיפתר שאלת מקומות י החנייה על הד הצופים ואין כל ספק, כי גם אם תועלה הציגה שתאסור על מי שלא גר על הר־הצופים להגיע לשם בכלי רכב פרטי, היא תידחה משום שלא תינתן לביצוע (זאת, למרות • * י (סוף בעמוד (15