דבר, 13 ינואר 1972 — ‭*» *& te to tat _&m _fel _fm fc& _W_% _^9 ? _£_" i/ _^ j _% ft *?1 _^_%‬ נ ‭m _^ 11/ W /a 19 i_^ J f A I _^ lm B i I I f J #_ Im‬ ל ‭_ak n em‬ ן ‭_2_J !! \ HI _gf‬ ן J לרן I ן [כתבה]
*» *& te to tat _&m _fel _fm fc& _W_% _^9 ? _£_" i/ _^ j _% ft *?1 _^_% נ m _^ 11/ W /a 19 i_^ J f A I _^ lm B i I I f J #_ Im ל _ak n em ן _2_J !! \ HI _gf ן J לרן I ן
במין דנציגר
מאת ש. שהורי בניין דנציגר (ע"ש התורם, כרוב הבניינים בטכניון) זכה לפרסום גם מחוץ לגבולות הארץ, עקב הוויכוח שניטש חמש שנים — מיום שהוחל בבניינו ועד שהושלם באחרונה — _בץ הנהלת הטכניון לבין מתכנניו, פרופסור אלפרד נוימן וה־ אדריכל צבי הקר. מבוגרי הפקולטה לאדריכלות בטכניון. הפקולטה למ־ כונאית, שבשבילה נועד הבניין, דרשה שינויים בתכנון והוא נראה לה חדשני מדי. (אך המתכננים עמ־ דו על דעתם. היו התמרדויות לא _כל־כך אקדמיות, והפגנות־יחיד של האדריכל הקר (פרופסור נוימן יצא בינתיים לאדה"ב. (באחד: מן המקרים אף התערבה המשטרה. בסופו של דבר. הכריע בעניין "בעל ה־ בית, " שהוא הנהלת הטכניון, ונשתייר ויכוח שולי בלרד — על צבעו של _חבניין ועל צורת החלונות והשמשות. אף ויכוח זד—. השולי לכאורה — נסתיים _בנצחונו של הקד'. הוא ניצח במאבקו על עקרונותיו האדריכליים והאמנוחיים, אד. הפסיד את התכנון של המשך הבניה. תחילה עמדו לבנות מערך של ארבעה בניינים בתכנונו (שכר האדריכל צריך היה להסתכם בכמחצית המיליון לירות) אך לבסוף הסתפקו בבניין דנציגר היחיד, המזדקר בקירותיו המשולשים הז־ דתיים ובצבעיו . המיוחדים, בקרית הטכניון המוריקה. הרעות על הבניין חלוקות עד היום. יש שרואים בו _יוצא־דופן, ה־ מקלקל את שורת בנייני הפקולטות והמחלקות השונות בקריה הגדולה והנאה. ויש הרואים בו הישג של מחשבה ארכיטקטונית מקורית חדשה.
" יחיד מסוגו בעולם" בשיחה עם-קבוצת ; עתנגאים י'י ,, י שבד, נכחו־ המה.. מ_^מיתיוי;ביניהנ!_חנןסל .. תומרקין ופרופ_^וד"מגםפ_^ד .. מהפקולטה לאדריכלות, "' טען ד, קד, צי הבניין הזה הוא יחיד מסוגו בארץ ובעולם וכבד נמצאו לו מחקים".
הוא סבור כי הבניינים שתוכננו על־ידו, ובניין דנציגר, בכללם, השפיעו על שינוי הגישה והתפיסה של הארכיטקטורה המודרנית. הקירות המשולשים נועדו, לדבריו, לאפשר חדירה _בלתי־ישירה של האוריפיז , ורו י במידה שווה ככל האפשר בכל המבנה הגדול. כך מתקהה הניגוד בין האור שמבהוץ לבין זה שבפנים, והבניין מגן על עצמו _על־ידי הצללה עצמית. לפי דרישתו (וגם על כך נטוש ויכוח) נצבעו קירות הבטחון המשולשים בצבע בהיר (צבע פלאסטי מתוצרת הארץ, (שבן "קירות בטון חשופים סופגים את האור ואינם מקרינים אותו. "בהקשר זה הוזכרו אותם ניינים ב בטכניון, שהמתכננים", בהשפעת הארכיטקטורה הצפונית, " בהגדרתו של הקר, קרעו בהם חלונות רחבים. כדי שהאור יחדור פני־ מה במלואו. והיד. _חכרח לתלות עלי־ הם וילונות. משלא עזרו הווילונות
התקינו תריסים, _ומשהאפילו התרי־ סים על החדרים — הפעילו אוד חשמל... בהשיבו על השאלות חרבות, במ־ יוחד לגבי טענתו כי רוב הבניה בארץ (שהיא הבניה הציבורית, ( משחיתה את הנוף, אמר האדריכל הקר, כי משרד השיכון אינו מפרסם מיכרזים לתכנון בניה בקרב אדרי־ כלים, אלא מזמין, לדבריו, את ה־ תכניות ישירות מקבוצת אדריכ־ לים. בין היתר פיפר, כי גם הוא קיבל הצעה לתכנן בנייתן של 600 יחידות־דיוד בסביבות ירושלים. בבניין _דנציגי הושקעו 1, 250, 000 לירות ו־200. 000 לירות נוספות בכבישים ובעבודות _פיתיח. צבי הקר בן ה־40 מחלה את שנת העבודה שלו, מחציתה האחת למשרדו בישראל' ומחציתה השניה לאוניברסיטת לאוואל הצרפתית בקוויבק, שבה היא מכהו כמרצה בביה"ס לאדביטקטודד. ואף עוסק במחקר.