דבר, 24 נובמבר 1971 — ה ו ט _א צ י ה בראשות _צע י ר י ה בד ימונה [כתבה]
ה ו ט _א צ י ה בראשות _צע י ר י ה בד ימונה
:400 דירות שנועדו לקליטת עולים עומדות רי_, קות
? _tiliii " הסכם הרוטאציה" פעל יפה בדימונה. ראש העיריה מטעם מפד'זל ישראל נבון פינה את מקומו ליצחק פרץ, ראש?הרשימה המקומית " דימונתי. _" יצחק פרץ.. לשעבר איש רפ"י ומראשי הרשימה הממלכתית, כיהן בשנתיים.. הראשונות כסגן ראש העירייה . בשכר. עתה ישמש גד . תפקיד. זה י . ישראל נבון. בעיריית דימונה נמשך המצב המוזר, כי י על אף העובדה, שרוב חברי מועצת העירייה נמ־ נים עם מפלגת העבודה ומפ"ם, הרי נציגי סיעת המפלגה עצמם נמצאים באופוזיציה. סיעת " העבודה" בת ארבעה נציגים, היא הסיעה הגדולה במועצת העיריה. למפד" י ל — שלושה נציגים וגם ל " דימונתי" שלושה. ליתר הסיעות בקואליציה — נציגים בודדים: מפ"ם, גח''ל והרשימה ה־ מקומית לפיתוח דימונה. בסיעת " דימונתי" מצויים שגי חברים ממפא"י ואחה"ע 'לשעבר. כד גם לגבי הסיעה לפיתוח דימונה ו־ מפ"ם. מבחינה רשמית, טוען ראש סיעת העבודה ז'אק אמיר, נשארו ארבעה אלה במסגרת מפלגתית כבעבר.
אף כי כבר הודיעו וחזרו והו־ דיעו על "קואליציה מקיר אל קירי' בדימונה, ־נמצאו הודעות אלה — שלפעמים ניתנו גם מפי דוברים מפלגתיים רשמיים — כבלתי מתאימות למציאות. עתה שוב נערכים מגעים בענין זה. לכאורה, אין נימוקים מיוחדים שלא יקום הדבר לטובת המקום. סיעת " העבודה" מטילה את ה־ אחריות לעובדה, שהיא " בחוץ" על סיעת " דימונתי, "יצחק פרץ טוען להגנתו, שיש " ועדה המטפלת בעניו זה ואיני יודע, מה ז'אק אמיר רוצה, כד שאיני יכול
להגיד, אם אסכים או לא. " מאחר שהמגעים נמשכים כבר מאז. 'הבחירות האחרונות, ־ קשה להניח', שאין 1 ראש העיריה הנוכחי יודע מה י רוצים אנשיהע־ בודה. "ז'אק אמיר אומר: " אנו רוצים מעמד בהתאם דמשקלנו " כסיעה הגדולה ביותר. "כש־ לעצמו הוא צודק, אבל במציאות הקיימת בדימונה יכולות סיעות יותר קטנות להתעלם מן הסיעה הגדולה ולכוף את עצמן על האוכלוסיה המקומית בתוקף ה־ נסיבות. אין זה נורא, כאשר סיעה, שהיתה בראשות הרשות המקו־ מית מאז קיומה עוברת לאופוזיציה. אד בדימונה רוב הבוחרים לא רצו בכד מסיבה פשו־ טה: העיר . זקוקה מאוד לנסיונם ולכושרם של מנהיגים כמו ז'אק אמיר, מנהיגם של פועלי סדום ואיש הוועד הפועל של ההסתדרות, שבעבר כיהן כראש מחלקת _החינוד בדימונה. הפיצול, החיכוכים והיריבות בתוד מפלגת העבודה, האופייניים במיוחד ליישובים לא־גדולים, החלישו את כוח העמידה והמיקוח של הסיעה הגדולה כלפי חוץ. באותה תקופה גם מועצת הפועלים במקום היתד. למעשה יותר קרובה לראש העיריה הדתי מאשר לראש סניף " העבודה" במקום. מזכיר מועצת הפועלים יהודה יפת היה נתון רובו ככולו בניסוח תשובות למזכיר "העבודה" שמ־ עון בוזגלו וההשמצות ההדדיות הוסיפו והעבירו את האווירה.
מצב פנימי זה בתוד "העבודה" נוצל יפה לצרכים מפלגתיים צרים של מפד"ל, ששמה את הדגש על בתי הכנסת והחינוד הדתי, בלי להתחשב במידה מספקת בצרכי האוכלוסיה הכללית. מאחר ש־ מפד"ל היתד, המפתה לסילוקה של " העבודה" מהנהלת דימונה.
לא_^ <«־ העזו ^• נציגי $1 _^ הסיעות *®''י ה_%רות _&%M לעמוד מכל מקום על , דברים י הדינאמ שאינם ו י "־ של לרוחה די - . מונה, שהזין את " המנוע העירוני בתקופות קודמות, הדל לפעול עם סילוקה של " העבודה" מהגה העניינים. באותה תקופה לא נר־ שמו בעיירה שום הישגים בול־ טים, אם ננקוט סגנון מ1<ופק. צמצום בקליטת עליה י אשר לעליה, הרי בשנה האה־ רונה לא נקלטו כאן אלא כ־40 משפחות. הטענה היא, ש " זה המם שמשלמת דימונה, כאשר נותנים לעולה לבחור בין אזור תל־אביג לבינינו. "נציגי " העבודה" אומ־ דים שטענתם זו של חברי ההנהלה העירונית כשלעצמה היא נכונה, אבליש " אמצעים, "כלשונם: לבוא לנמל ולשכנע את העולים, ללחוץ על משרד הקלי־ טה_, לנהל תעמולה בלתי נוסקת לתדמיתה של העיר, לא להרפות מן השרים הנוגעים לדבר ועוד כהנה וכהנה. יהודה יפת, מזכיר מועצת הפועלים, שהוא גם חבר הוועדה המקומית לאיכלוס, טוען, כי מצו־ יות בדימונה כ־400 דירות ריקות שנועדו לקליטת עולים, בעוד חסרות דירות לאיכלוס בעלי מק־ צוע ועובדים מן הצפון, הדרושים למפעלים המקומיים• מנהל משרד הקליטה בנגב חיים אייזיקוביץ טוען, שמעולם לא היה בדימונה מספר כה גדול של דירות ריקות. לעומתו טוען ראש העיריה יצחק פרץ, שכיום מצויות בדימונה 240 דירות, מהן שליש נועדו לאיכלוס זוגות צעירים ומשפחות מרובות ילדים והיתר — לקליטת עולים. במשרד הקליטה אומרים שבקרוב יגיעו לדימונה עולים מגרוזיה.
התעשיה-בעיה מרכזית אחת הבעיות המרכזיות של דימונה היא גיוון התעשיה. עד כה רוב פועלי התעשיה במקום עוב־
דים בשני " ענקי " ? הטקסטיל: בעקבות " כיתן־דימונה , לחץ . " י ו כבד " סיבי של דימונה ההנהלה . " העירונית הקודמת נענתה_, חברת העובדים והקימה במקום מפעל מתכת ראשון לייצור סכו"ם. המדובר היה בתשלובת של שלושה מפעלים, אך לפי שעה לא ברור כלל אם ומתי תקים כאן " כור" את שני המפעלים _חאח־ רים. החיילים המשוחררים ואנשים צעירים המגיעים לדימונה, אינם נלהבים, בדרד־כלל, לעבוד ב־ מפעלי הטקסטיל. יש כאלה שאינם רואים אפשרות להתקדמות מקצועית בענף זה ויש הנרתעים בגלל שכר העבודה הנמוד, בהשוואה לענף המתכת. מאז הבחירות האחרונות לא הוקם כאן אף מפעל תעשייתי נוסף. ראש העירייה אומר, שנושא זה חיוני מאוד לדימונה. הוא מבטיזז, ש־ בקרוב יקומו כאן מפעל מתכת ומפעל לפלםטיקה, שיעסיקו ב־ שלב ראשון כמה עשרות עובדים.
800 עזיבות בשנה בדימונה מתגוררים כיום כ000- 25, תושבים, בתוכם כ־7, 500 מפרנסים2, 000. עובדים במפעלי הפיתוח באיזור וכ־— 2, 500 במפעלי הטקסטיל. אף כי הסרות בדימונה ידיים עובדות, סבורים שכ־200 נשים מחפשות תעסוקה משום שאין הן רוצות לעבוד בטקסטיל. בטקס חילופי ראשי הערים אמרו נציגי " העבודה, "כי עשרות משפחות ותיקות נטשו באחרונה את דימונה — מי לשכונת הווילות בעומר, מי לבאר־ שבע ומי יותר צפונה. שאלנו את ז'אק אמיר, אם לפני־כן לא היו עזיבות. " תמיד היו כאלה שעזבו מסיבות שונות. אבל כשאני הייתי חבר הנהלה, היינו הולכים (סוף בעמי (11