דבר, 12 נובמבר 1971 — _הא>ש/ה בג_*ל־העמ>דה [תמונה]
_הא>ש/ה בג_*ל־העמ>דה
ף* אשר היא יושכת בחדר־ ?^האורחים, בצל פורטרט ענק שלה בשמלת ערב שמוטת־כתפ־ יים, ליד עציץ אםפידיסטרה עצום שקיבלה במתנה מחבר בכת "דד צחקנים, "נראית כריםטין יורגנ־ סן — כיום בת — 45 כליידי אמיתית, אם כי בגיל העמידה, ואם כי בנוסח הוליבוד. בעשרים השנה שחלפו אחרי אותו יום מדהים בדניה., שבו נהפכה כריסטין לבן־התמותה הראשון שעבר בהצלחה ניתוח לשינוי המין, התקדמה כריסטין להפליא. אף כי מעולם לא דחתה כל הצעה לנצל את הסנסציה שעוררח ")אחרי הכד, נערה היי־ בת להתפרנס, "אמרה פעם, (ני־ הלה ג'ורג' יורגנסן לשעבר את חייה באצילות ובגאווה מסויימת. "לדעתי יהיה זה נכון 'לומר, שהייתי אחד האנשים הראשונים ששינה את עצמו לפי בחירה, " היא אומרת. כריסטין, אחד החיי־ לים הראשונים של המהפיכה דד מינית, מתייחסת כיום לתנועה הזאת בספקנות. "נדמה לי, כי מהפיכת המין מרחיקה לכת", היא אומרת". דד יום כל . זה צעצוע גדל־מידות, וכולם מנסים אותו בכל הצורות הדמיוניות. אבל כשהורםים משהו כמו התא המשפחתי יש למלא את החלל במשהו, ואיני רואה שעושים זאת".
ך* ריסטץ היתה תמיד נע־ «^דה משפחתית. היא עברה _בהוליבוד לפני שנתיים, אחרי _מות הוריה. עד אז התגוררה ־חד אתם במםפקואה, פרוור של :ידיורק, גם כשניהלה קריירת בידוד מדי פעם. אני מניחה שהייתי נכנסת " לעסקי־השעשועים גם לולא חני־
תוזז. -''"היא אומרת". אמנם מאחורי המצלמה, לא מולה". היא עבדה כמה שנים כעורכת־ סרטים . ב"פטה ניוד, וכצלמת פרי־לאנם של כתב־עת. באחרונה השתתפה בגירםה הפילמאית על חייה", סיפורה של _בריםטין יור־ גנםן. "הסרט הוא תיאור עסיסי — אם כי סאכאריני — של הניתוח השנוי במחלוקת, שהפך את כריםטין מחייל גבה־קומה לאשה בשלה לנשואץ. הוא מוקדן ב־ ארצות־חברית כשנה, ועכשיו מקרינים אותו גם באירופה. בשנה האחרונה טסה לבכורות ולמםי־ בות־עתונאים בלונדון, אמסטרדם ושטוקהולם. כריסטין עבדה במועדון־לילה י עד שנת , 1968שבה הוחל ב־ צילומי הסרט. היא שרה בקול צרוד קצת והשתתפה בקטעי קומדיה. חשיפותה לציבור פיתחה בה אישיות בולטת למדי. כאשר היא יושבת בדירתה המרוהטת באלגנטיות, עם איפור עשוי ביד מאומנת, עגילי פנינים וחליפת מכנסיים מטריקו בצבע קדם, היא נראית כמו מהדורה הוליבד י דית — או הוליבודית ותיקה — של אשת־חברה. פניה נפלו מעט עם השנים. רגליה המחוטבות מצולבות בתנוחה אצילית. ירכיה נעריים קצת. היא איננה משתמשת ב־ פומית־שנהב כאשר היא מעשנת, אך משום מה הרושם הוא, שטוב היה אילו השתמשה בה.
*י שה מאוד להביא אותה ובמבוכה, אבל הרמיזות דד איךסופיות שהיא שומעת על הומוסקסואליות מעצבנות אותה. "הייתי ביישנית מאוד ומסוגרת לפני הניתוח", היא אומרת. ידע- " תי שיש בי משהו שונה מאתרים,
אבל לא ידעתי מה. היו תקופות שחשבתי כי אני הומוםקסואליםט, אבל לא היו לי יחסים הומו־ סקסואליים עם גבר. תמיד הייתי בודד. "הייתי אשד, מבחינה , רגשית וגופנית, לכודה . בגוף של, גבר, הומוםקםואליות וטרנם־םקםואל־ יות הם שני דברים. כריסטין התארסה פעמיים אחרי הניתוח, אבל לא נישאה. "אילו הייתי מתאהבת במישהו הייתי נישאת לו", היא אומרת. "אבל תמיד הייתי אדם עצמאי, וזה מוצא חן בעיני. אינני מוט־ רדת מפני שאין לי ילדים, אבל אם ארגיש בחסרונם אאמץ לי תינוק". היא מקבלת בלי הרף מכת־ בים, רובם מגברים, השואלים אותה על שינויי־מין. את המכתבים הרציניים היא מפנה לקרן אריקסון בבאטון רוג' או למרכזים חשובים אחרים למהקר מיני, כמו באוניברסיטת ג'ון הופקינם בבלטימור, או באוניברסיטה של מינסוטה במיניאפולים. רבים ממשיכים לראות בה דמות מבדחת. והיא למדה לקבל זאת. בשנו שעברה היה לה סכסוך קל עב סגן־הנשיא ספירו אגניו, שכינו את הסנטור מניו־יורק צ'רלכ גודבל הרפובליקאי בשם "כרים• טין יורגגסן של המפלגה הרפוב־ ליקאית. "כריםטין דרשה מסגן־ הנשיא להתנצל. בתשובתו כינו אותה בשםרודפת פרסומת, "ר " היא הניחה לעניין.
אבל האקלים סביבה השתפר בעשרים השנים האתרונות". בשנים' הראשונות היה קל יותר להכין סרט על היטלר מאשר עלי", היא אומרת". זמן מה אסרו עלי אפילו להופיע. ב־ טלוויזיה'. רוברט מאיירפ
כריפטין יורגנסון בכיתה ההוליבודי על רקע אהד מציוריה הראשוניפ