דבר, 28 אוקטובר 1971 — י הברת הבר ו ם בצל החוקים האקולוגיים [כתבה]
י הברת הבר ו ם בצל החוקים האקולוגיים
מאת משולם עד מפעלי הברום ותרכובות־הברום אוחדו לאחרונה התת הנהלת אחת, כד?להגביר את התיאום ביניהם ולקדמם מנתינת התיכנון, הפיתוח וכיבוש השווקים. שגי המפעלים הם רווחיים והשנה מצפים כי רווחיהם אף יוכפלו — מ־2 מיליון ו־100, 000 ל"י בשנת שעברה לכ־4 מיליון ל"י י השנה. אשתקד שילמה הברת הברום, שהיא _חברת־בת של חברת מפעלי ים המלה, זו הפעם הר אש ונה 600 תמלוגים לממשלה, בסך , 000 ל"י. היתה זו גם . השנה הרא ־ שונה, שבה הראה מאזנה על רווח מצטבר בסך מיליון ל"י לע־ רך, לעומת הגרעון. שהצטבר מהשנים הראשונות לקיום החברה. חברת תרכובות ברום, שהוקמה בסוף שנות החמישים, צעירה בחמש שנים לערך מחברת הברום, המחזיקה ב־50% ממניותיה. חברת מפעלי ים־המלח מחזיקה נ־ 25% של המניות וגם " מכתשים" של "כור" היא ?בעלת מניות בה. המשקיע היהודי האמריקאי ביל אברמוביץ, שרצה לרכוש מחצית המניות של חברת ברום וחברת תרכובות ברום, החליט לחסתלק מהעיסקד,, לאחר שלא נענתה תביעתו, כי גם הברום שיפיקו בעתיד בתשלובת הכימית בערד, יועמד לרשות החברות שאת מניו־ תיהן התעתד לרכוש. אברמוביץ, שהוא מהאישים הבולטים בתע־ שייר, הכימית של ארצות־הברית, עומד להשתקע ליד מכון וייצמן למדע ? ברחובות ויכהן כיושב־ ראש מועצת המנהלים של חברת ברום וחברת תרכובות ברום.
הברום וזיהום אוויר ?השנה יפיקו במפעל הברום בסדום כ־14, 000 טונות ברום — כ־1, 500 ט' י ותר, לעומת אשתקד. • אם כי מורגש כבר הצמצום בשימוש באתילךדי־ברומיד בייצור בנזין, עקב התקנות נגד זיהום אוויר, מניח המנכ"ל החדש י של הברת הברום, המהנדס צבי ולדמן, כי קיימים עדיין סיכויים מסחריים טובים להגברת התפוקה '20 עד ל־, 000—18, 000ט, בהשקעה נוספת של כ־3 מיליון'' לי . ולדמן מניח, שקיים עוד _מירווח זמן של מספר שנים, עד שהפסקת השימוש בכרום בייצור הדלק תתן אותותיה. בשוק העולמי. אם נביא בחשבון, שייצור הברום העולמי מסתכם בכ־150, 000 ט' לשנה ומזה 70% בקירוב נועדו לתעשיית הדלק, נבין עד כמה תשפיע הפעלת החוקים האקולוגיים על ענף זה, אלא אם כן יימצאו בינתיים שימושים נרה ־ בים נוספים בברום ובתרכובותיו. תעשיית הדלק נאלצת לוותר על תערובת הברום בבנזין, שנועדה להעלות את האוקטן, כי תערובת זו אינה טובה למסננים החדשים שעומדים להרכיב על מפלטי־ הרכב, כדי למנוע את פליטת הגזים ־רעיל-ים • משריפת -הדלק. ענייי י ן"זה" לאי יפגע בתעשיית'־־ה־ ברום שלנו ישיךות, כי ;ממילא אין _חברות־הדלק העולמיות קונות אצלנו את הברום, מחשש החרם הערבי. אולם ברור הוא, שהיווצרות עודפים של ברום בשוק העולמי, עלולה להכביד על השיווק ולהביא גם לירידת מחירים.
מחצית. המשקל - אריזה כיום מייצאים אנו כשליש מכמות הברום הגלמי, המופק בסדום ;כשליש מייצאים בצורת אתילן־די־ברומיד, שגם אותו מפיקים בסדום, לצרכי החקלאות בעיקר וכשליש מעבירים למפעל בבאר־שבע — להפקת תרכובות ברום (ברומידים) ליצוא. ייצור הברומידים חשוב במיוחד, נוכה ההוצאות הגדולות הקשורות באריזת ברום ובהובלתו. רק חומרים 1 מעטים עמידים בפני ברום, בי ניהם עופרת, זכוכית ותרם ומשקלה של האריזה מגיע למחצית המשקל ברוטו של ההומר. כלומר, כל טונה שמשווקים, רק מחציתה הוא הברום. " על כל טונה של ברום צריכים אנו, למעשה, להוביל שלוש טונות, כי את האריזה מובילים אנו בחזרה באנייה, " אומר המנכ"ל בציינו, כי ההובלה עולה לא פחות מ־100 דולאר לטונת ברום, אף למרחקים קצ־ רים יחסית והיא גדולה מזה בהובלות ארוכות?. מחיר הברום נע בין 400 ל־500 דולאר הטונה, כשבמחיר זה־ כלולות הוצאות ההובלה על חשבון המוכר. מחיר אתילן־די־ברומיד הוא כ־300 דו ־ לאר לטונה ומחיר תרכובות בדום — מ־550 עד יותר מ ־ 1, 000 דו־ לאר הטונה. תרכובות ירום משובחות נמכרות גם ב־3, 000 דולאר הטונה. מובן איפוא, שככל שהמוצר יקר יותר, קטן אחוז הוצאות ההובלה, ואינו מהווה גורם תחשיבי מכריע כבשיווק ברום גלמי. אגב, בעיית ההובלה מופיעה במלוא חריפותה בשיווק פוספט גלמי זול 10) דולאר הטונה) ובמידה לא־מבוטלת גם בשיווק אשלג גלמי (שמחירו לפני כשנתיים היה כ־20 דולאר הטונה ועתה עלה' לכ־28—27 דולאר. (
הפיחות הגדיל ההכנסות אחרי הפיחות האחרון גדלו הכ־ 400 נסות החברה במיליון ו־, 000 ל"י, לאחר שהאוצר העלה את התמורה לדולאר מהיצוא מ־4. 62 ל"י ל־5. 09 ל"י. אולם ההוצאות גדלו אחרי הפיחות בכמיליון י ו־ 000 600, ל"י לשנה. ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בתעשיית הברום — אהרי ארצות־הברית 100, 000) טי) ו־ אנגליה ולפני . מדינות כגרמניה וצרפת. בסד־הכל מועסקים ביי - צור ברום וברומידים כ־170 עובדים, מהם 40 בסדום ויתרם במפעל הברומידים בבאר־שבע. כן מועסקים בכך כ־20 עובדי מינ־ הלה. המנכ"ל צבי ולדמן סבור, כי מהיר הכלור שקונה. הברתו ב ־ מפעל " פרוטרום" בעכו 100 — דולאר הטונה — אינו " מרקיע
שחקים. "קשורה המפעל בעכו _בחוזד, לשמונת שנים. הכלור דרוש לה ליצור הברום, המצוי בים ־המלח בצורת מגנזיום־ברומיד. בפרסומי מפעלי _ים־חמלח אין נוקטים סגנון מאופק לגבי מהיר הכלור שקונים בעכו, בניגוד לסגנונו המאופק של המנכ"ל ולדמן. בפרסומים אלד, נאמר, כי בעכו מייצרים את הכלור ממלה, שמובילים מסדום לעכו. כלומר, תהילה מובילים את הומד־הגלם מסדום ל־ מפעל בעכו, אחר־כך מובילים את הכלור לסדום ומהזירים את האריזה למפעל בעכו. מעריכים את הוצאות ההובלה . האלה בכ־25% ממחיר הכלור. במפעלי ים־המלת טוענים, כי אילו הוקם מפעל כלור במקום, היה הדבר חוסך 000 כ־750, ' ל"י לשנה למפעל ה-
ברום עתה וכמיליון ל"י לשנה בשנת , 1972/73כאשר חזוי ייצור 20 בשיעור כ־_, 000 ט' לשנה. חוזיפ רווחיה גדוליפ חברת ברום שותפת גם במפעל לתרכובות ברום אורניות שונות בהולנד , המשווק במסגרת השוק האירופי המשותף. ההברה ד, ש־ 130 קיעה לפני כשלוש שנים , 000 גולדן (כ־130, 000 ל"י) ומחזיקה ב־74% ממניות המפעל, שמחזורו יגיע השנה ל־2. 5 מיליון גולדן בקירוב. מפעל זה הוא רווחי ומבטיח מאוד, אומר המנכ"ל. מחזור הברת הברום השנה יגיע לכ־7 מיליון דולאר, והערך ח־ ; מוסף יגיע לד. 70%בקירוב. מתוך מחזור זה משווקת החברה בשוק המקומי סחורה בשיעור כ־3 מיליון ל"י.