דבר, 8 אוקטובר 1971 — אין תנאים מתאימים להעסקת אסירים ערבים [כתבה]
אין תנאים מתאימים להעסקת אסירים ערבים
, קרוב ' לשלושת אלפים :ערבים מהשטחים המוחזקים מצויים כיום בבתי־הסוחר הישראליים. רובם המכריע נעצרו ונשפטו על רקע בט"וגי, מיעוטם אסירים פליליים. נציבות שירות בתי־הסזהר מכירה בהבדל המהותי הקיים בין האסירים הערביים ובין האסירים ה־ ישראליים ולפיכך הטיפול בשתי קבוצות ' אלו שונה בתכלית. האסירים מהשטחים מרוכזים _בת־סעד. _בתי־סיהר. שלושה מהם בשטח מדינת ישראל — כפר־ יונה, אשקלון ובאר־שבע. ששת בתי־הסוהר בשטחים הם: כלא שכם, ג'נין, הברון. רמאללה, טול־כרם ועזה35. נשים ערביות מהשטחים נמצאות בבתי־הסוהר בש־מ ובעזה ועוד כעשר בכלא הישראלי נווה־תרצה. אריה ניר, נציב שירות בתי־חסוהר, מסביר, כי האסירים מהשטחים . מופרדים בכל מקדד, מהאסירים הישראלים והם . מתחלקים בבתי־הסוהד _לפכ סוג הטיפול בהם. כ־ 750 ' עצורים — שלגביהם מתנהלת עדיין חקי־ רד, והם לא הובאו למשפט — מרוכזים בבתי־הכלא באזור שבו נעצרו. על פי רוב בשטחים, סמוך למקומות מגוריהם. מצב דומה קיים לגבי העצירים המעיחליים — כ־500 במספר. בבתי־חסוהר ב-שט-ים אין . נוהגים להחזיק אסירים שנשפט. ־ לתקופות מאסר ממושכות. הללו מועברים לבתי־ הסוהר בישראל, ?שמיתקני הבטהון בהם יעילים ייתר. בכל מקרה נוח יותר מבחינה _בטחונית להחזיק אסיר עולם:־ ערבי בכלא בישראל, מאשר בכלא בעיר ערבית בעט־ הים. בבתי־הכלא בכפר־יונד, ו־ בבאר־שבע מוחזקים . גם עצירים מינהליים. רובם בכפר־יונה. בית־ הסוהר היחיד. שבו רובם המכריע של האסירים עובדים. הוא הכלא
?החדש בבאר שבע. א. ניר גורם, כי אחד הדברים החשובים ביותר לאסיר היא האפשרות להצםקתו ולמרבה הצער רק כשליש מהאסירים הערבים עובדים. הסיבה לכך היא חוסר תנאים מתאימים, במיוחד בבתי־הסוהד בשטחים, שם לא היתה מעולם מחשבה על העסקת אסירים. האסירים השפוטים לתקופות מאסר ממושכות 20) שנה ומעלה) אינם מועברים לפי שעה לכלא החדש בבאר־שבע למרות אפשרויות התעסוקה במקום, משום
מאה דני רובינשטיין שהמבנים עדיין לא שלמים, ין • ו ן. י ן ־ ו' ; י v _; _ * ־ *־ / -, ! _i י סיבה _^ נוספת היא, שבבאר־שבע גרים האסירים באולמים גדולים, דבר שאיננו נוח לאסירי עולם. לפיכך רוכזו אסירים אלה בכלא אשקלון שעלה בימים האחרזנים לכות־ רות.
נציבות שירות בתי הסוהר גם משתדלת שלא לשכן יחדיו?אסירים בטחו־ניים ואסירים פליליים. הטיפול באסירים הבטחוניים הוא _'שמה, כאמור, מבחינה מהותית מהטיפול בפליליים וזהו עיקר ההבדל בטיפול בין האסירים הישראלים שרובם פליליים ובין האסירים הערבים. אצל האסירים הישראליים מד שם הדגש על הצורך בשיקום. ב־ כלא תל־מונד, לימשל, שבו מרוכזים אסירים צעירים, קיימים מר־ כז להכשרח מקצועית בפיקוח משרד העבודה, ־־ בית־פפר יסודי בפיקוח משרד החינוך וכזכור שוחררה לאחרונה קבוצת אסירים מתל־מונד שגוייסה לצה"ל. צורת הטיפול למען שיקום האסיר ה־ מבוגר בשאר בתי־חכלא הישרא־ לים דומה. את האסיר מלווה ב־ דרך כלל עובד * סוציאלי והאגודה לשיקום האסיר. כן עושים מאמצים לשם שמירת הקשר בין דד אסיר ומשפחתו ופעם בפעם זו־ כים אסירים רבים לתקופת חופש קצרה (עד 96 שעות. (לגבי ה־ אסיר הבטחתי מהשטחים המער־ כת השיקומית כמעט איננה פו־ עלה, משום שהרקע למאסר שונה בתכלית. כאן קיימת בראש ובראשונה הבעיה _הבטחונית. •עם זאת מאמין א. גיר, כי גם לגבי האסיר הבטחתי יהיה מקום במשך הזמן להקים מערכת שיקום מתאימה. זהו נושא, שיש ללמוד מבחינת אופיים 'השונה של אסירים אלה, המנטאליות והמאוויים שלהם.
. בכל בתי־הסוהר מאפשרים ל־ אסירים הערבים ללמוד• ולרכוש השכלה. התנאי היחיד הוא הת־ נהגות טובה של האסיר. הם מקבלים ספרים מתאימים, _מחבךגת, כלי־כיתיבה והם יכולים להיעזר זח . בזה. בבל שנד, נערכות בחי־ גזת בגרות בבתי הכלא והתו־ צאות מצויינות. בכלא עזה, ל־
משל, ניגשו השנה 98 צעירים לבחינות הבגרות המצריות בפי־ _קוח מלא של אנשי חוץ96. י מ־ תוכם עבת את הבחינות. אחוז גבוה זד, מצביע — לדברי א. ניר — על האפשרויות המתאי־ מות ללימוד המצויות בכלא. גם בכלא שכם הודיעו מפקחי החינוך המקומיים שבחנו את התלמידים, כי הושגו תוצאות טובות פי כמה מתוצאות של תלמידים בבתי־ה־ ספר הרגילים באזור. א?. ניר מדגיש, כי מבחינת בי־ צוע. החוק ומבחינת היחס האנושי אין כל הבדל בין האסירים זו־ _בטחוניים מהשטחים ובין _האסי־ רים הישראלים. האוכל הניתן ל־ שתי קבוצות אלה הוא _בדרך־כלל ד־מד, ותנאי המאסר דומים. ה־ אסיר הישראלי ישן על מיטה והי אסיר מהשטחים — על מצעים ומזרונים ללא מיטות. הפיקוח על האסיר הוא באמצעות שופטים ולגבי האסיר מהשטחים, נוסף על שופטים אלה, קיים גם פיקוח של הצלב האדום הבין־לאומי. האסיר הבטחתי רשאי לפגוש את אנשי
הצלב האדום פנים־אל־פנים שלא בנוכחות מפקח ישראלי בערך פעם בחודש. בתקופה הראשונה לאחר מלח־ מת ששת הימים היז האשמים שנתפסו ונשפטו על עבירות בט־ •_הוניות בטוחים, כי תוך זמן קצר ־ם ישוחררו. חלק 'ניכר מהם ה־ רואים עצמם מעין שבויי מלח־ מה 'היו בטוחים, בי חנה יושג הסדר כל־שהוא לנסיגת ישראל או אפילו יושג _נצחון ערבי ש־ יביא לשחרורם המידי. ככל שעו־ בר הזמן והאסירים רואים, כי הדרך לשחרורם ארוכה, בעיות •החזקתם בכלא הופכות חריפות יותר. כאשר היתד, גאות בפעי־ לות חבלנית בשנים , 1968—69 נשפטו הנאשמים לתקופות מאסר ממושכות ביותר וכיום על אותן עבירות הענשים הם קלים יותר. רשויות _הבטחון שמו לב לעובדה זו ולהשפעתה על האסירים הערבים ומחפשים דרך לפתור זאת. א. ניר אומר, כי הוא ואנשי מש־ רדו משתדלים כל העת ללמוד את בעיית האסיר מהשטחים שלא התנסו בד, אלא מעט לפני . 1967