דבר, 5 אוגוסט 1970 — ספר של אב ובתו [כתבה]
ספר של אב ובתו
אני " חושד" בו, בעמיתי אוריאל אופק, סגן עורך " דבר לילדים, "כי את ספר שירי הילדים שלו ירוק הכריכה ")אז מה כדאי להיות , "?מאת אוריאל אופק, ציי־ רה עטרה אופק, הוצאת יון) הוא כינס בעיקר לכבוד הציורים המעטרים אותו. ציורים נאים למדי, אבל הוא בוודאי אוהב ציורים אלד. הרכה יותר מכל אהד מאתנו ואין להאשים אותו או להתפלא, לפי שהציירת היא — בתו. לא אתפלא אם יתברר תנאי
, כי התנה המחבר עם ההוצאה המתחילה ששיריו יעוטרו בידי עטרה אופק. ההוצאה רצתה בוודאי להוציא ספר של סופר ילדים ידוע ומקובל על הורים ועל ילדים והסכימה לתנאי. כיוון שלא קל לחדור למקצוע זה,, מפני שכל הוצאה מעדיפה מעטר ותיק ששמו הולך לפניו — זו היתד, במעט הדרך היחידה הפתוחה לפגי א. אופק לתת לבתו הזדמנות. נראה, שיש בכוחה של הכת לנצל את ההזדמנות ולהמ־ שיך ללכת בכוחה היא.
כ/את מאיר בראלי אשר לשירים עצמם צדק, לדעתי, המחבר המעדיף, כנראה, שגי שירים שבהם ילד מגיע למסקנה שמוטב לו להישאר מה שהוא: " אני מסכים להיות אני"! אוריאל אופק בחר שם לספר השירים כולו על שם אחד מהם, שם הבא לבטא את הנאמר בשניהם (שירים שיש בהם ביטוי לאופטימיזם של ילד בריא ברוחו. (
j _^rwiaiT
הדודו שלושה מהשירים " מתקיפים" את ת, מתקיפים כך שלא הייתי ממליץ בפני שום דודה לקנות תפר זה לבן אח או לבת אחות... ביהוד אם יש בדודה משהו מהנזכר לרעה בשיר על הדודה המגונדרת, על הדודה הקפדנית אביבה, או על הדודה מרחוב תבור תמקנטרת את הילד שהוא בן יחיד ומפונק. בקובל מאוד ביום לכתוב בסג-
של ילד (השמטת אותיות שהוא משמיט בלשון דיבורו. (אין אני בטוח שזה מוסיף משהו, אבל אין להניח שיש בזה נזק. לעומת זאת שגיאה דקדוקית ראוי לה להיעקר מספר לילדים, שירה או פרוזה. וכשאתה מוצא שגיאה באחד השירים החביבים ביותר בספר — אתה מצטער עוד יותר ")הידיד מרחוב גלעד(" ושם נא־ מר " שאסור לדעת לאף אחד. " שום משקל לא היה ניזוק אילו נאמר, שאסור לדעת אף לאחד" ו " חרות המשורר" עלולה לעזור לשגיאה מקובלת להכות שורש. הייתי מציע לאוריאל אופק, שהוא בראש וראשונה מומחה לספרות ילדים, שיווותר קצת על " חרות משורר, "שאינה דרושה לו לטובת הלשון העברית ונקיונד. ב־ פי הילדים־קוראיו. אם " האצילות מחייבת, "הרי הסמכות שיש לאופק בקרב סופרי הילדים ודאי שהיא מחייבת מאוד. עוד שירים הראויים לציון חיבה מיוחד הם " המלאך שלי" , " שיר בוקר" ו " אניות ומפרשים. "