דבר, 19 יוני 1970 — ‭isa Bivr>':_»,Md_, _^ t-aatinfia‬_־8י£ ‭#ffei_?‬ ־ד־‭6 ?",/ mi _*r_^_#._Ts l‬ יל ‭*S^^j-vf"'^ _MmW mi‬ ־ ‭;,'‬ז'־־ ‭'-‬ י ג ‭_^ i'~ _-'A‬ ־'•י ‭_^4v t : I‬־* ףי י־ ‭'''_^_f _eH‬• ? י •! ‭? j '^‬ ־‭'IV".‬ ו‭1 !,‬ י י י־ 1 ן"־י , _י, י ? ־' ע־‭\A'‬ 'י ד ‭*,‬_יץ‭'-j 1 U_& *_i‬יי‭! ..',‬ רי' י ־‭';‬ג.ו‭*. H‬ _־‭»1'' S*»}‬ • ‭r 1 ' V _V‬ ו ‭" ''‬ ־ ‭._^ /_-'‬ ־.‭j >.^>; 1 _^ ._'-_v‬_ע; ‭if‬־‭U_7_:'. '1 >i‬ ו* ‭. ;, *.**-j‬ ־‭'-. j ? 1 !'‬ • • ‭' _^‬ ין ‭..j‬ י* ‭j -_^ y ;, ??A _-‬ ־־־ל -־־ :־ _, • ‭fc-- '- -‬ י. _^_י־‭' / J ir" c _^ i‬ ־ < בי_%• . ־־־ ־ל ‭, - ?j J _. _^t ; _,‬ ־ ‭" _, ",‬ ג ‭_^ '- vf; w‬ • iזי _־ ‭.,.J _^‬ ־‭;';.-‬ ץן ‭-:.-:^!. :? !‬ • ‭-'^ --. J.,.J \ _';'*‬נ‭\.—‬־ ‭_^_'."J _,‬_צ"_צגצ_^ ‭:ii-i ‬ [כתבה]
isa Bivr>':_», Md_, _^ t-aatinfia_־8י£ #ffei_? ־ד־6 ?", / mi _*r_^_#. _Ts l יל *S^^j-vf"'^ _MmW mi ־ ;, 'ז'־־ '- י ג _^ i'~ _-'A ־'•י _^4v t : I־* ףי י־ '''_^_f _eH• ? י •! ? j '^ ־'IV". ו1 !, י י י־ 1 ן"־י , _י, י ? ־' ע־\A' 'י ד *, _יץ'-j 1 U_& *_iיי! .. ', רי' י ־';ג. ו*. H _־»1'' S*»} • r 1 ' V _V ו " '' ־ . _^ /_-' ־. j >. ^>; 1 _^ . _'-_v_ע; if־U_7_:'. '1 >i ו* . ;, *. **-j ־'-. j ? 1 !' • • ' _^ ין .. j י* j -_^ y ;, ??A _- ־־־ל -־־ :־ _, • fc-- '- - י. _^_י־' / J ir" c _^ i ־ < בי_%• . ־־־ ־ל , - ?j J _. _^t ; _, ־ " _, ", ג _^ '- vf; w • iזי _־ .,. J _^ ־;';. - ץן -:. -:^!. :? ! • -'^ --. J.,. J \ _';'*נ\. —־ _^_'. "J _, _צ"_צגצ_^ :ii-i
_gfc "™w"r™awre^^ "י" ": """דד "—" י י tiriA?*^34_^'%£_&_$_& < v י ~ י־"* _* "* "< <. ' י ז, י יי , -י : ' _v *'1 , :' _^ "- ז1 י'w'^1 _WiMlVM־?^ יי11 !;: י _^ ^^ 1_«_£5 _^ _&יי % . ~> <!, _* _?_50«^«_4 _IwA -כי "־ ־_> " -~ י־־1A -'_!. _. "«!־ ל_-_£ '4!י ';?ח ז . . יד יי, א_^ -, * י. י _T . _ . _57_ . ? . "?_« *- . _* יי י 4" ־י "י _. י / ל) -ל '^י"^_יי_^ _^זןמ "« - -_!' s_!. _"•» M V. ־ ". _/י ! _^_^-« , *מ _— י* '. _/־ _^. '_-ז"די"יהליי A_. . '* יל_^ ? _־ L ל _\fl _^, \ t"~ _^K_^ d: Mik'_^ ' י_^ _^_? ; *yil ^» _STrSmMs& _CSfdlillff _wSi Sfft 'י" , ' לי- - _\י י י /> י 'c _^" _taW '_u ^\ _^ f_, "_* _- -" v ' ־_^ \\5 ך, {^_'<* + _v _& _3 ) & '' _>:_* _<_l י _sfo י _V _^ ? v _%l hfMt. t י. ^) י_pf ;1 ^^ f'fe/ # 'ף'i_^_»4 _מדי ?c _^ _sי? _^!?_^ *יי' 1 \ _— "—-.. - — . , / (_? & ^® 49 |§ H! 61 €1 ייי " "- * '• _-_. / י ־ — י- - -. 'י •'י י > _^ *? ""* - \ ־ _^, י" ־ ~''_^ V "־־—י 1 v V לגA . -if ל , י _^ י- , י. י ־ _~v" " - " v ל ~־ " £ _רי־ "" _" ־ V יי _^ _^ , < ! \ \ י , ' ־» _?. < _A* _!' , י _^ , i . . % V ־_trii _>i • * * Ll _A י־ *' ־־י'יןיי_* - Jl eu VST. _^ _^* f! _i, *_ftH _^« !t t_^VS_, , _^_y _^_JU! '\ _* 1 ־ _^v » * , f ־ _^_- >J I _"" f י » _/ [ר. •י ו'' V " ' ., ־ l'_*_f 'i w * 1 !1 * 1/^" /_'£ ־pj A'a?If I 1 H'־ , . ». ->•, '_\־ wu . ו h - -4 '44 J '. J L• _/M!4" ן, _^-_% ל ז; _^r < ?^S'rd &*l _fr_&_^ 1 M1 -4 _M K_$ /«^ _^ '1 \ \ " _" !י ן H /ל K- _^ i1 _לנל '_^r'-\ _-?^-iv_^H h _L ;'VfeM _fei־ - ־_f ' 'J rr" ו"לז _^ ;/^'t / h\% , "ך *'< _^ r 'י; '_^ י _^_- ., ' '" , -ג־' '? ; ' ?"_- /'iL -v * -"_/ _^, "' * _. ? r I? v''VJ _fi^^_VbJ {_%_^ «i J _^י * • י ל" '(', «_Jrr< _- -י"יילי L 'ןי, !"ד _I« _r1 ^* ?^-A| _Muffi * ' Alt K s ##?Htd t -
מאת נ0ו0 ב_1נ;ו _ןי_^י;•' _^ךן 'i\ "לג מצביע ר(7:י7 גך/'_, ;ץ;י( _^ך _^ןך"ל מה — "v\ws? גך הניח לאחרונה בישיבה פגיג?ית niv _' >jr _, _^ ג_'7?זרי ר. מל:ד"ל_4 הה!התכוון ליי הראשי ־ י , י !!ק וחים_}'Trrn_'. !^, הליוי _שההשמעתו סילפו n y/ ן ת '1; הה!'/!;'!ל הרי - גוו ן_«. _ך ה'דל"!־ nb!!, ! , _-''_^ "_, !> : ל_1 '(_גלג?_ו־ "ן־ וו \? בשל 1 י '_, r! J_! ;י _: נ ל _'!כ/;_זו/^!u! _הרלנימ ן na'_^1_, ' היו(! מזרי ( ה למתם לקפדנות, _חתנש־ ן לו! !/_lii^)] ' , מןדי־יגח, בניגוד לרוח היהדות 1 I. 1 משמאל לימין. הרבנים נסים, גורן ואונטרמן 1
אמר ר' יוחנן משוס ר' שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הצי־ בור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: חוור לאחוריך. (יומא כ"ב. ( _א ישיותו של עמיתי הגאון ר' _איםי *י* יהודה _אונטרימן שליט"א, אשר הודם מעם לכהן רב ראשי בישראל, נתברכה בםגו־ לות הדרושות להגשמת יעודיה של הרבנות הראשית. _אורח־חייו, יישוב־דעתו, ' מתינותו בדין, כושרו לשמור יחםי ריעות וידידות נאמ־ בה, וראש לכל גדולתו בתורה ובקיאותו בה־ וויות־עולם_, הן המעלות • הנאצלות ביותר הנדרשות לאיש אשר יישב על כםאם של תקיפי ארעא דישראל",.. במלים אלה הגדיר הרב הראשי הספרדי יצחק נסים את אישיות עמיתו האשכנזי ביום הכתרתו לרב, באפריל . 1964לא עברו
שבועות רבים, וכשרו של הרב אונטרמן "לשמור יחסי רעות וידידות נאמנה" לא עמד לו־ מריבה קשה, שתחילתה־־ בענייני הלכה והמשכה באיבה אישית, נפלה בין שני הרבי נים הראשיים. שנים' למעשה עד היום, הם אינם מדברים זה עם זה אלא מתוך הכי דה. בעוד הרב אונטרמן מבקר לעתים בהיכל שלימה, הבניין המפואר והריק של הרבנות הראשית, הרב נסים מעדיף להדיר את רג־ ליו מן הבניין שיריביו שולטים בו. הרבנים הראשיים מרבים לקרוא — כל אחד לחוד — לשלום בית ולליכוד, אך ביניהם אין שלום. אחד הפרטים המאלפים בסבך היחסים בתוך הרבנות הראשית: הרב נסים הוא שהכריע את הכף בקולות תומכיו, לבחירתו של אונ־ טרמן בבחירות לרבנים הראשיים. בעד הרב _האשכנזי הישיש הצביעו אז רק שלושה יותר מאשר בעד הרב הצבאי גורן, על אף תמיכתה התוקפנית של הנהגת מפד"ל, ות־
הרבייה. קוק •_הוזרדיבנ מנעו את הקמת הםנזזדדץ. מיכתט המאופקת הרבה יותר של אנשי נסים. _אחר־כך החלה המחלוקת, הנמשכת בדרגות שונות של חריפות עד היום.
בית שי_^ בו מחלוקת סופו להחרב (דרך־ארץ זוטא, ט(' *« וד לפני שקמה הרבנות הראשית, _J/ ב־,, 1921נפלה לתוך מחלוקות קשות. משלטון התורכי כפה על העדה היהודית בארץ תוהו־ובוהו דתי: ענייני המעמד האישי של היהודים נחתכו בידי הקאדים המוסלמים, ושאר העניינים היו _בשיליטת החכם* באשי הספרדי, שלא היה מקובל עלהאשכנ־ זים. הרברט םמואל, הנציב העליון האנגלי הראשון, רצה — בהתאם לרוח הקולוניאליזם הבריטי — שהעדה היהודית ? תיוצג בידי מנ־ היגותה הדתית, ולא. בידי מנהיגים לאומיים, העשויים לגלות עצמאוודיתר ביחסה לשלטון. תכניתו זו השתלבה לשעה בתכניותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק" לבה של ירד שלים. קוק ראה ברבנות הראשית גרעין. שמ־ מנו תצמח סנהדרין חדשה, מוסד רוחני עליון לכל היהדות. כשהגיע הרב קוק מלוג־ דון ־ לארץ, ב־, 1919 לאחר שנבחר" לרבה של ירושלים, התקבל בכרוזי מחאה ובצווי־ חרמות של רבנים חרדיים. הישוב הישן, שראה ברב קוק רפורמטור מסוכן, י תקף אותו ללא רחמים,, וביום כינונה של הרבנות• אף הכריזו רבניו עלי תענית ומספד. ב־14 שנות כהונתו נרדף הרב קוק בעיקר בגלל הצעתו
— שבוצעה לאחר שני י ם — להקים בית־ דין לערעורים על החלטות הדיינים. פרט לענין זה נכשלה הרבנות במילוי תקוותיהם של הרב קוק וםמואל. באחד: בניגוד לר־ צון הנציב הראשון, ייצגו את הישוב _במגזגיו עם השלטון ציונים חילוניים, שלא תמיד גרמו נחת לבריטים, שעה שמריבות בתוף בית הרבנות חיסלו את התקוות הנמלצות שהעלה הרב קוק בועידת־היסוד. הרב אמר אז, כי "השפעת דבר ה. 'מוכרחת להיות מתפשטת על כל החיים, מבלי לתת לצי־ בור לחשוב, כי הרבנות היא רק נחלתה של איזו . מפלגה מיוחדת.. "למעשה, היתד, הרבנות לנחלתה הפרטית של מפלגה־אחת: המזרחי. הרב קוק — טוען אחד מתלמידיו מדר ימים ההם — שלט ב"מזרחי" בתוקף אישיותו וגדולתו, שכמעט לא היו עליה עור־
דין בחוגים הציוניים־דתיים. הרב הרצוג, שעלה מאירלנד לאחר מות הרב קוק, היה אישיות מםדר־חשיבות אחר. הרצוג, שכונה בחוגים חילוניים?הרב עם הצילינדר, " סייע " הרבה למוסדות הישוב במגעיהם עם השלטון הבריטי. במגעיו עם הציבור החילוני ניסה לפשט מקרים שעוררו ויכוח, כדי למ־ נוע מחלוקת עקרונית. השירות שעשה לי - שוב במגעיו עם הבריטים, זיכה אותו בה־ ערבתם של לא־דתיים רבים. יחסיו עם מפלגת "המזרחי, " שהיתה, לאחר קום המ־ דינה, למפד'י־ל, היו ברורים למדי. הרב הראשי, ועוד יותר ממנו אשתו הרבנית הרצוג' גילו נאמנות שלמה למפלגה. מול השמצות אגודת־ישראל ואיבת ישיבותיה הק־ גאיות בבני־ברק, ראו הרצוג והרב הספרדי עוזיאל, שכיהן לידו, ב"מזרחי" משענת שאין לאבדה. תקופת הרב קוק היתד, שעתה הגדולה — וחמוחצת — של הרבנות _הראשית. כשנפ־
הרב י. ה. הירצוג יהצליחד, אצל הבריטים — פשרנות אצל היהודיה טר, רצה ידידו הרב מיימון במינוי הרב חדל'־־'פ, תלמידו של הרב קוק, לרב ראשי. הרב מיימון האמין, שחרל"פ ישלים את ה־ מפעל שהחל בו הרב קוק. בא הרב ברלין, (בר־אילן, ( מנהיג "המזרחי" דאז, והכריע לטובת הרב הרצהג מאז ועד ראשית שנות הששים, כשניסה יצחק רפאל לסייע לבחי - רת הרב גורן, לא התערבה משפחת מיי־ מון בענייני הרבנות הראשית. נםיונמ של מיימון וקוק להפוך את הרבנות הישראלית לסנהדרין נבשל.
_בךעזאי היה אומר: נתן למלוך על כל העולם. כולו מלישב ולשוות בפני בני־אךם העטופים בסדינים. (אבות דר' נתן כ"ה. ( _ךי מבחן הראשון ליכולתה של הרב־ 8 8 נות להשפיע על עסקני המפד"ל אירע בפרשת גיוס הבנות לצבא. הרב הרצוג הרד לבט בין לחצי ראשי־הישיבות שדרשו. ממר עצת הרבנות ההלטה חריפה י ביותר נגד גיוס בנות, בשעה שהמפד"ל הגיעה להסדר עם מפא"י. הרב הרצוג חתר לפשרה ? בין כל הגורמים. לבסוף נמנע" מלדרוש־ ממפד"ל לעזוב את הממשלה, • אך גם סירב לאשר את גיוס הבנות הדתיות לשירות לאומי. כך נסתיים נ&יונה הראשון של הרבנות י ?להש־ פיע באמצעות "המזרחי" על הפוליטיקה בישראל בפשרה בלתי מכובדת. בתחילת 1955 נפטר י הרב עהיאל. המוע-
מד הטבעי לרשת את מקומו היה הרב יע־ קב משה טולידאנו, רבה הראשי של תל־ אביב• הרב טולידאנו היה שנוא־נפשה של י מפד"ל זה עינים. טענו, כי הוא מתעתד לשרבב מלחמות עדתיות לרבנות הראשית, כשהוא חורט על דגלו םיםמת קיפוח הס־ פרדים. כן טענו, שאין הוא י ?תלמיד־חכפ גדול הראוי. לשבת על כס הרב הראשי. ? על רקע השנאה לרב טולידאנו צצה במר־ כז מפד'''ל מועמדותו של הרב יצחק גסים 1 v_* בגדד. נסים, פוסק ותלמיד־חכם בעל שם, לא עסק מעולם ברבנות, אף כי הוסמך לרבנות בצעירותו, שנים התפרנס בהצלהה לא קטנה, ממסחר בבדים, ובשעות־ הפנאי י היה מתרועע בעיקר עם חוגים חר־ דיים לא־ציונייס בירושלים, ויש המייחסים לו גם קשרים עמוקים עם חוגי נטורי־ 'קרתא. מכל מקום עובדה היא, שהרב . נסים היה מועמד לכנסת השנייה ברשימת פאג"י, הפלג _החרדי־קיצוני של פועלי אגודת־יש־ ראל, שהתייצבה לבחירות לכנסת השניה תחת השם "אמוני ישראל. "אחר ממקורבי הרב נמים ששוחחתי אתו השבוע טען, כי ב"אמוגי ישראל" — שלא הצליחה, אגב, להכניס _גייר לכנסת, אך זכתה למנדט אחד בבחירות לעיריית ירושלים — היו אישים מהוגים דתיים י שונים. כהוכחה לגישתו הלי־ בראלית של נסים מקדמת־דנא הוא הזכיר את בתי־הספר שילדיו למדו בהם. הבנים סיימו בתי־םפר של רשת "המזרחי" (בנו משח כיום _עורך־דין וח'יכ של גח"ל) וה־ בנות בתי־ םפר כלליים לא־דתיים.
אמר רב: כל פרנס המטיל אימה יתרה על הציבור שלא לשם שמים אינו תאה ב!תלמיד חכם. (ראש השנה ' י" י ז. ( ** ין םפק, שאישיותו של הרב נסים *V דב־גונית ומורכבת. גם יריביו מודים, שבקיאותו בהלכה מופלגת.. אין ספק, שהוא אדם פיקח מאוד, המכלכל את מעשיו כפו־
ליטיקאי שנון ומשתמש בכל בעל־ברית אפ־ שרי, לרבות י מפד"ל יריבתו. הרב נסים טוענים מתנגדיו, הוא איש קשה ושתלטן. והוא רוצה שכל ענייני הרבנות והיכל הרבנות ישקו על־פיו. יש לו שונאים רבים ביניהם חלק נכבד מנציגי עדות הספרדים. בנושאים מםויימים גילה הרב נסים _ליםע**! ליות שכמוה לא גילה לפניו שום רב מאנשי מפד"ל, אך במקרים אחרים נהג בנוק־' שות, שהוציאה לו שם של מקורב לחוגי' ישיבות בני־ברק הקיצוניות. אם עניינים; נחתכים בניגוד לדעתו, דואגים ידידיו לכך • שהםתייגותו תיוודע ברבים. בעיקר באמ־| צעות הדלפות לעתוני־הערב. בענייני המ־ דינה הוא מגלה קו לאומני תקיף, שהתבטא ! _ן אחרי המלחמה -בהזדהות-גמורה שלו עם| סיסמאות ארץ־ישראל השלמה ו"אף שעל!" מבטאו מזרחי •מובהק, ' והוא נוהג לנאום בני־| גון למדני נוםודםפרד ובעברית צהה. - אולי אין דמותו של נסים זהה לדמות הרב הראשי שהציבור היה מצפה לו' אדן
"ו '_«־_*' rו'יה 4"_«ויות חזקה, עצמאית וש־ אפתנית. יריביו טוענים;5 שהוא?ערום, אוה־ אוהדיו שהוא פיקח. איש אינו. מבטל אותו. הרב ' נסים נבחר"- בסימן בג"צים ואלה י ילוו אותו שנים: אחר לבחירתו. מיד לאחר שנבחר . _במאודם־ _מנת י ,, 1955 'הוגש צו על . י תנאי . ;נגדו, '_-•_־ ' בטענה שנסים, - בני־ גיד לדרישות' הבחירה " , לא כיהן כרב בפועל עשר שנים, וכן . שבניגוד: י _/_לחוק לא היה חבר הגוף הבוחר. בית־המשפט העליון דחה את הטענה הראשונה וקיבל. את השניה. הכנסת . נאלצה •להתערב_. ל'. , --לא• בפעם האחרונה — להשכנת . שלום ברבנות:_הוחק •חוק תשריר שאישר . לא . חרלמעשה; ;;, . את •בחירתו של נםים. הריב נסים -היה;בבחינת נעלם בשביל אנ־ שי -המפד"ל. ל_^חר_/:_מזנבחר 6תח במסע־ ן התקרבו־וו_^גדול"אל;_הוגינה חילוניים, שהמפ־ | ד"יליקיולרלאותו :*זעם, לא פחות מזה כע־ סו לעל;;/נםיונו_^הגלוי להשתלט על ן בית הרבנות " הראשית? ;, שהחל עוד; . בהיי! הרב הרצוג, _והתחזק לאחר: _&ותו, ־כשנםים כיהן\?
כרב יחיד". הרב נסים נוהג ברבנות כא־ פנדי , המנהל את אחוזתו הפרטית. "טענו אנשי המפד"ל. הם הוסיפו שהפרסום הרב המלווה את הופעות הרב הספרדי גורע מכ־ בודה של הרבנות. כשהתיר לגברים ונשים חברי קיבוצים חילוניים להתפלל יחד נז־ עקו הקיצונים, אף כי בדרך־כלל עורר •הרב נסים את הרושם שדעותיו. קיצוניות בהרבה מאלה של "המזרהי, "ומקורבות להשקפת החרדים. בכך מפר נסים את המסורת הא־ דובה ' של רבנות ספרדית ליבראלית ומתונה מזו של האשכנז י ים. הראשוךלציון (תואר שהוענק לפני 300 שנה לרב הספרדי בירושלים, ועבר אחר"כך לרב הראשי) הירבה לשרבב את שמו ואת אישיותו לפרשיות שנויות במחלוקת. כך החליט להימנע במופגן מלהשתתף בעצרת _זכרון לנשיא וייצמן המנוח, מאחד שלא נערכה על־פי כללי־הטקם היהודיים. מאוחר יותר, כשהגיע צו־הגיוס לצבא לבנג משה מהה על כך בתוקף שעורר נגדו הילוניים רבים. לדברי מקורבי הרב למד אז משה בסים בישיבה, והיד, זכאי להמשך דחיית־ השירות שניתנה לו קודם בתלמיד ישיבה. הצבא פיקפק בכך, נוכח העובדה שד'יה אז םטודנט מן המנין באוניברסיטה העברית. מכל . מקום, נסים ראה בצו־הגיוס הלק ממל־ חמתו של ה בךגוריון בו, והתנגד לו בחריפות רבה. בסופו של דבר גויים משה נסים, ולאחר שתי שנות שירות נבחר לכנסת ברשימת הציונים הכלליים.
פרשיה אחרת שנויה במחלוקת היתה התנהגותו של נסים בעת ביקור האפיפיור _פאולום הששי בישראל. נסים היתנה את הש־ תתפותו בקבלת־הפנים לאפיפיור בביקור־ גומלין שהאפיפיור חייב' לדעתו, לעשות אצלו. האפיפיור. סירב, ונסים החרים את ביקורו בארץ. מעשה זה זבה לשבחים מיהו־ דים רבים, כשם שעורר התמרמרות במום־ דוה המדינה.. אך הסיבה העיקרית לקשייו של נסים לא היתה בהפגנות שלו. נסים גיסה בראשית
כהונתו לצמצם עד לאפם את השפעת המפ־ ד'ל בין כתלי "היכל שלמה. "בימי נסים לא ניתן לד"ר זרח ורהפטיג, לחלק הוראות למועצת הרבנות הראשית. נסים מירב להי־ שמע לו, ואהד־כך אף הפעיל את השפעתו כדי למנוע הזמנתו לישיבות. גסים- גם סירב לחתום על הכרוז המסורתי של הרבנים הראשיים, שקרא כל ערב־בחירות לציבור להצביע "ב־/' בענין זה היה הרב נסים עק־ בי. אנשי המ&ד"ל מאמינים שתמיכתו נתו־ נה למפלגה אחרת. אחד משרימפד"ל אמר לאחרונה, בישיבה פנימית שדנה בשאלת הגיור הרפורמי:יש רב ראשי שמצביע " בקלפי בעד גודל. אבל יש לו חוצפה להד רות למפד"ל איך לנהוג בממשלה. "
אמר רבא בר־הונא: כל אדם שיש 'לו עחת־פנים מותר לקרוא לו רשע. (תענית ז(' ך* איבה בין הרב נסים לעםקני המפ־ I'« ד"ל לא מנעה אותם מלכדות שוב ברית. גפ הפעם היתד, העילה בהירות לרב ראשי , אך נשוא הברית לא היה הרב טולידאנו, אלא הרב שלמה גדרן, הרב הראשי לצה"ל. אותם ימים לא היה גורן הגאון פותר־הב־ עיות של המפד"ל כמו שהוא היום. הוא היה צעיר עז־פנים, שאצה י לו הדרך'לגבור על המימםד הדתי ולהשתלט עליו . בעזרת מנגנונים הילוניים, כולל העסקנות הדתית של מפא"י. רבנים צעירים, וכן חוגים המקורבים לח"כ יצחק רפאל, עמדו מאהורי מועמדותו של גורן לכם הרבנות הראשית, בבחירות ). 1964הרב הדצוג נפטר אמנם המש שנים קודם לכן, אך הבחירות נידחו שוב ושוב, במקצת בשל בג"צים נגד הרכב הגוף הבוחר",, בעיקר בגלל התנגדות המפ־ ד"ל, שבאמצעות "קואליציה ניד" ששלטה אז בכנסת מנעה את קיום הבחירות במר עדן. היתד, זו התערבותה השניה של. הכ"־ נסת במריבות הרבנים. (ח"כ בנימין שחור, שהיה אז האיש החזק במפד"ל, כרת ברית
עם תומכי הרב נסים ועם נציגי הישיבות של בנייברק, להפיל את הרב גורן. משה חיים שפירא, שרצה בבחירת הרב םולוביי־ צ'יק, יצא מהמשחק כשסירב המועמד שלו להיבחר. המפד"ל, •שרצתה בהדחת הרב נסים, חזרה בח לאחר שהובטחה תמיכתו במועמד של שחור, הרב אונטרמן. סוף דבר: נבחר אונטרמן ב־60 קולות, כשיריבו הרב , גולן זוכה ל־. 57 אין ספק שהרב נסים היה זה שהכריע את הכף בבחירות, לא כל־כך משום הערכתו לאונטרמן, כמו מתוך חששו מגורן. אם היה רוצה הרב נסים באונטרמן באמת ובתמים, ודאי היה מארגן לו רוב גדול יותר. אך דר מה שהתוצאות המסופקות נעמו לו יותר. המריבה הראשונה שנפלה בין הרבנים הראשיים שבועות ספירים לאחר בהירתם נסבה על פרשת "מרבק. "אונטרמן, שכיהן אז עדיין כרב ראשי בתל־אביב, הגן בתר קף על זכות השחיטה המקומית, אחד הש־ רידים המובהקים לזכויות היתר של כלי־ הקודש, כנהוג במזדדדאירופה. בהיכנער לד־ רישות שוחטי ת"א גרם אונטרמן שבשר כשר שנשחט בקרית־מלאכי טרף בכל מקום אחד. נסים לעומתו הסתפק בדרישה אחת כלפי "מרבק:" שהלקי הטריפה המוצאים מהמפעל לא ימכרו ליהודים. אונטרמן, ש־ הושפע מאוד מעסקני המועצה הדתית ודד מפד"ל בתל־אביב, עמד על דעתו. נסים נא־ לץ י להיכנע, ומאז איננו מטפל בכלל בענ־ ייני כשרות וטריפה.
if ^^ ך» רב איםר יהודה אונטרמן היה i » בבחינת הפתעה לרב נסים. כשנבהר היה אונטרמן בן 78• בשל גילו המופלג לא הורשה לעמוד בראש בית־הדין הרבני ה־ גדול, אהד המוסדות החשובים של הרבנות. רבים סברו שכוחו לא יעמוד לו במלתמות הפוקדות תדיר את "היכל שלמה, "והנה, יו־ מו של הרב אונטרמן מלא־פעילות גם עתה, כששנותיו מגיעות ל־, 84מוהו צלול ועירני
כביום כניסתו לתפקיד. הרב אונטדמן היד־ מנעוריו איש "המזרחי, " וכזה נשאר י8 בשיאה של פרשת הלן זיידמן, כשבירך ב־ ישר כות" את גיור־הבזק שעשה לה ד, דב " גורן השבוע. אונטרמן נחשב ליהודי נעים־ הליכות, שיצריו הפוליטיים . ויומלתו הרב־ נית אינם מפליגים. פסיקתו נחשבת סולידית. חרב אונטרמן ידוע מעט בחוגים תילר ניים, וגם בהוגים דתיים לא היתד, לו מעולם השפעה כמו לשני הרבנים האשכנזים לפניו. בעיסקת"החבילה על־פיה נבחרו נםים ואונ־ טרמן, נכללה גם מועצת הרבנות הראשית. הרבנות היא המוסד היחיד בישראל המורכב בשוויון עדתי — מחצית לאשכנזים ומחצית לספרדים, כולל ייצוג לתימנים. מרכיבי ה־ מועצה היו צריכים להקפיד הפעם גם על שוויון פוליטי — מהצית למקורבי המפד"ל, מחצית לתומכי נסים ואנשי הישיבות. אין פלא שחלק מחברי המועצה אינו נחשב לגדול בתורה. הרב חיים דוד הלוי _מראשון־לציון נחשב לאיש המפד"ל. שלושת הרבנים הספרדיים האהרים — םולימן הוגי עבודי שהיא ידידו הקרוב של נסים ופעיל בשירותו גם מחוץ למועצה, וכן יהושע פיטוסי ושלום יצחק הלוי (תימני) נהשבים למקורבי נסים. עבר די הםתבד לפני פהות מעשר שנים בעדותו לפני בית־המשפט העליון, באהד הבג"צים שהוגשו נגד הרבנות. הרב החמישי , אבר הצירה, שהיה מקורב למפד"ל, נספה בת־
אונת דרכים. בין האשכנזים רוב הרבנים אנשי מפד"ל: הרב טכורש עומד בראש חבר הרבנים של המפד"ל ומשמש עסקן מן ה־ שורה במפלגה. הרב שאול ישראלי הוא רבה של כפר הרא"ה המשתייך למפד"ל ומפעילי האגף הקיצוני במפלגה. הרב ש. י. זוין, תלמיד הכם גדול, פעיל גם הוא ב־ מפד"ל, בעוד הרב אליעזר גולדשמידט הוא היחיד בין הרבנים האשכנזים המקורב לנסים. ההמישי , הרב הישיש יהושע קניאל מהיפה איננו נוהג להופיע לישיבות. (38 (המשך בעמוד