דבר, 15 מאי 1970 — פיקוד מעל המדרגות [כתבה]
פיקוד מעל המדרגות
מאת עקיבא גוברין
דיני מודה', שאותה שעה היה ן"י J J איכפתי לי, שלא כרחל ינאית, שקיבלתני בפנים מאירות ובלחי- - צת יד והקוד, אותי באיזד. דרך הגעתי לירושלים, ואם יגיעו עוח . הוא לא הושיט לי את ידו ובפנים צוננות פנה אלי: "אתר. הלא היית ירושלמי ומכיר את המקומות, תיכנס להדר הגדול ותמתין לפקודה לאן לצאת. את עטרות והסביבה אתה מכיר?הן, השי - בותי ונכנסתי להדר הגדול, נרד, ישבתי על הרצפה עם אחרים שאף הם •המתינו לפקודה. -מקום הפגישה: "ועד . העיר ליהודי ירושלים, " רחוב החבשינ, אותו יום יום הששי היה23, באוגוסט, מאורעות . 1929מפקדה של'ירושלים — יוסף ר, כט. לירושלים הגעתי יחידי ברכבת עם נשקי על תחמושתי. במפקדה לא מצאתי לא את זאכאר, מפקדי לשעבר בירושלים', ולא את המפקדים חברי עוד מימי "החלוץ" הרוסי—אוקראיני, אברהם תהומי ואברהם קריציבסקי. הם שהו ב־ הוץ־לארץ. יוסף אבידר פעל בהגנה על ר, עיר העתיקה. לימים, ג י _פג־שתי בשכונות שונות עם אברהם איכר, שלא היה מקום סבנה שאברהם לא הגיע אליו עם מכונת היריד. ?שלו, זו היהידה שהיתר, בידינו וכן עם המפקדים מופוריק, סעדיה קירשנבוים, צבי אורבוך בסנהדדיה ונתעורר הירושלמי שבי
. •איני עומד להעלות זבדונות ? מהימים ההם. אני• מבקש לספר רק על יוסף, שהלך מאתנו ועל אפיזודה אחת בלבד: על יוסף, שלימים אהיה עם החולקים עליו על אופן הנהגתו את "ההגנה, " אבל אותו יום התגאיתי בפני עצמי 'שהיה הלקי עמו. - היה זד, לאחד שידענו כבר על הטבח בחברון, התהלכנו מבויי־ שים, דמינו רתחו ושינינו חשוקות . בפגישה מקרית בין "פעולה" ל־ ?פעולה" אמר לי רוניד, רבינו־ " ביץ ז"ל: "אז מה עקיבא, אז לא דק אני עלינו ארצה, גם , עיר־ ההריגה' של ביאליק עלתה אריצה " . " אותו יום חזרתי מעטרות, ונכ־ י גסתי להדר הגדול של המפקדה לנוח כדי לדעת להיכן לצאת. לפתע נפתהה הדלת ועל סיפה עמד • יוסף הכט: לקום, פקד, קמנו. הקשב!דיבורו היה רגוע, אבל עיניו להטו "לפי ידיעה שהגיעה אלינו, עומדת פלוגה של הצבא הבריטי שבאה ממצרים, להקיף אותנו ולפרוק מאחיו את נשקנו. את ועשק לא נמסור היים. _"סקר במבטו את העומדים ותתחיל להצביע באצבעו: — א תר" אתה. ־אתה. י קפצתי דופ. "צאו אתרי, אנו נתנגד להם. נתפוס עמדה על מדרגות הבנין. _" יוסף ירד הראשון עמד על אחת המדרגות של בנין "ועד העיד, " אנחנו, עמדגו על המדרגות מאהו־ ריו. באחד הקירות של חבנין הפוגה אל המדרגות פתחו דלת ברזל קטנה, והוציאו אקדחימ מגומ־ הה והילקו לעומדים. הכנסתי את המהסנית למאוזד שלי וכדור ל־ קנה. ממרהק מה, ברהוב החב־ שים, דומה על יד 3יתו של מרדכי
בן־הלל הכהן ז"ל, או ד"ר אביגדורי ז"ל, נשמע כיצד ההיי־ לים הבריטיים מכניסים את. הכ־ דודים לקני רוביהם,. השתררו דומיה ומתיחות. כעבור . רגעים מס־ פר עמדו על־יד הכניסה לועד־ העיר שלנו קציני צבא בריטיים, עיניהם, שננעצו בנו היו תמהות, עמדו רגע אהד או שנים, התלחשו, הסתובבו על עקביהם וחל־ כו. כעבור רגעים מספר . שמענו את צעדי הפלוגה הצבאית המתרחקים. יוסף פקד: תחזרו לחדר, כל אחד יצא למקום שקבעו לו. הלכתי לרחב י יה — שהוותקיים ־שבנו עדיין היו קוראים לה רטיםבון. גם היא הותקפה בימי המאורעות. שנים רבות לא ראיתי את יוסף. י לפני זמןמה, באחד הבקרים, נשמעה דפיקה קלה בדלת ביתי, ?פתחתי י את הדלת ולפני עמד יוסף, כשהתישבגו, סיפר לי,, שסוס שלו, במכמורת,, פרץ לכביש ופגע באוטו, ועתה הוא נתבע לשלש כמד, אלפי לירות, אבל >_־, ־ עורך־דין שלו אמר לו, שלפי ה־ סידורים של הביטוח חייב הביטוח הלאומי בתשלום ולא הוא. אתה, עקיבא, פנה אלי, יכול אולי לעזור לי, אהדת אמכור מה שיש לי ואשלם את המגיע. וזרגעהיו והבטחתי לו לעשות בענין זה וכי אין לי ספק, שהכל יסתדר יפה. תוך כדי ־שיחה על דא ועל הא, אמרתי לו: " יוסף, יודע אתה לא מסרתי את זכרונותי על מאורעות 1929 לספרההינה" לא על הימים שעשיתי בירושלים " ולא על הימים שעשיתי בגליל בכפד־ גלעדי עם הברים מ"השומר. " מילא., יהיו פחות זכרונות אבל דוחק בי כל הימים זיוון אחד, לספר כיצד הוצאת אותנו מ־רר־ המפקדה כדי להתנגד לפלוגה של הצבא הבריטי. שביקשה לפרקנו מנשקנו. הוא העמיד עלי פנים תמהות וחייכניות: עקיבא הנה. השיב בביטול. אין לך כבר על מח לכתוב ?וכי מ־ז תספר שעמד־ נו על מדרגות "ועד העיר ליחודי ירושלים" ?־לא לא קרה שום דבר, "נפרדנו, לוויתיו ההוצה עד סוף מדרכה ביתי והוא המשיך לצעוד בקומה זקופה הלוך והת־ רהק. אבן. לא קרה שום דבר. היתה רק עמידה על מדרגות. יוסף היה בעל־מדרגה.