דבר, 31 אוגוסט 1969 — חוסר הברירה וביטול החובה [כתבה]
חוסר הברירה וביטול החובה
ותה תביעה של גודל, ב- > £- י* שם האינטרס הלאומי העל־ יון, כביכול, לבוררות חר בה, לא זו בלבד שיש בה משום גזירה על חופש המאבק של ה־ איגוד המקצועי שיהיה מסולק מעולמה של מדינת ישראל, אלא גזירה זו תחילתה בביטול חופש המאבק, וסופה להעביר גם את ההסתדרות מעולמה של המדיגה. גדולה מזי•: אילי נתקיימה או * תה תביעה לבודדות חיבה, היתר, - פוגמת פגם שאין לו תקנה, ב דמותו היהודית והאנושית של ה־ אדם העובד בישראל, אחד פועל שכיר יאתר פרופסור שניר. הברי ־ דה הניתנת לאדם איזו דרך לבור, היא מכיבשינה של היהדות המקו־ דית והיא מסימני של החופש ה ־ אנישי. ניטל מהאדם חופש _הברי־ רה. ניטלת טסנו גם הרוח היוצרת. ביה־ד יכה :והו של דבר זה לנבי בניד". עובדים של אומד, זו. משמעותה של בוררות חובה סי־ דישה אהד: הואיל 'עונד שכיד אני. סוחר לד-_"ציא מידי את זבות הבויוד', וקטע על ועתי , יעל דעת הכלל ההסתדרותי, שאני נסנד, עמו, סד, הם תנאי עבודתי ושכר עמלי ולתכעכ מידי מעסיקי, יכן בטלה זכ־תה של ההסתדרות ככלל ושלי כפרט להכריע אם לקבל את התנ־ א־ם, שהמעסיק מציע לי, ולהגיע - אז' לידי הסכם ופשרה, או *ש ב-ת •להיאבק על מילוי _דדישיתי הצודקות. והיפ-כו של דבר נכו־ ררית חיבה, שבה הכל נתון מראש _ועימד להכרעת כוח עליון שאין לי ולהסתדרות כל שליטה והשפעה עליי. מכאן 'אילו זכות הברירה תהא שמורת לכל אזרה בארץ, ל־ בעל בית חרושת, לבעל מלאכה, 'יבעל ביי68;י!י?לעויד"דיו. ל • ריפא, למהנדס, לאדריכל עצמאי, לקביע מחיר עמלי ומחיר תוצדתי, פרט ליהידי גחית דרגא. לעיבד ה־ שכיר, מפני שהוא לפי תורת גת"ל איני אחראי למעשה הברירה שלו, ואין לו תקנה אלא בבוררות הובד"
אין החובה ניתגת לחלוקה ועבירה גוררת עבירה: אם אתה נוטל מהאדם את האחריות לגודלו, לאורח חייו. לעיצוב דמות ביתו ומעשיו, הרי שאתה מבטל גט את חיבתו כלפי אומתו ומדינתו ופוטר את העובד תשכיר, אותו ואת הס־ תדדותו משיקול הדעת אם מצבה זדל המדיגוז, המשקי ו"במחוני־ מדיני , יוכלו לעמוד בתביעתט. אין תחיבת ניתנת 'לחלוקת!או שאתה מקיימה, או שאינך משגיח בה ר מנטלה. דוק ותמצא: לשפ מה על העובד לייגע את מוחו מהי מידת התפוקה הלאומית הנקיה בכלל, ומידת ה- ' רווחיות בכל ענף וענף בפרט, שלפיהם הוא דשאי לתבוע העלאת שכר ישיפיר תנאי עבודתו, לשם מה יילד ויהקור ויבדוק פה השפעה תהא נודעת לתביעותיו על אפשרויות היצוא, שיש להרחיבו, על פיתיה המשק יעל השקעות ישיש לבשור מחי"ל, על קליטת העליד, והעסקת הדור הצעיר הנדל ב־ ארץ, ולצורר מד, יתעניין במידת הרזרבה של הדולרים. שהיא ב־ ימיני גם צורר בטתוני, על מאזן התשלומים ונו' ז הלא להרהוריו אלה אין ולא יהיה כל ערך והשי־ בית, שנן הכל נתון בידיה של אותה בוררות הובר" שתהא מהר־ הרת במקומי ובמקומה של. ההסת ־ דרות, דנה, קובעת ומכריעו" יאין לערער ולהרהר אחדי מידותיה. ועוד. לשם טה ינהל המעביד הליברלי ביותר משא־ומתן עט האגודה המקצועית, אי עט ועד דר פיעלים, או ועד "עובדים, ויציע להט פשרה הוגנת כדי להגיע להסכם?הלא כל סד. שיציע יראו עובדי המפעל במונח בקופ־ כד- ויהפכם לא יגיעו. ובדרד הטבע _יחבעוהי לבוררות מתוך תקווה, שעל יסיד הצעת המעביד - עשויה הנודדות לפסוק יותר. מו טב. איפיא, למעביד להשיב תשובה שלילית נחרצת לכל תביעותיה של
מאת עקיבא _גוברין ההסתדרות וועד הפועלים גט יחד, שנן אז אולי גם הבוררות תדהר. - דרישותיהם, או שתציע פשרה מ שלה, ולא תוסיף פשרה פשלה על פשדתו היא. סדר זד, של יחסי עבודה יעכיר יחסים היגניט בין המעביד לבין פועליו, דבר שעל השגתי שיקדית הנתלית מפעלם גט בארצות קפיטליסטיות מובהקות ותעמיק את הניכור בין העובד ובין מקום עבירתו. לימים. הלא _יתן העובד השכיר את דעתי על משאלה שתישאל מ־ אליה: הסתדרות זו, ועד פועל וי " אגידה גזקצךעית־ — מה צורר לי " בהם?למה לי ועידותיהפ הא', • ציות, כינוסיהם ואסיפותיהם, הרי הללו אינם קובעים עוד בענייני ולא כלום, אלא בוררות' •, חיכה היא הקובעת והיא הפוסקת. מוסב איסוא שעורך־דין מובחר יטען לטובתי לפני הבוררות ולא איזה מזכיר של אגודה מקצועית. סיפח של הסתדרות מעין זו להיעלם מ־ הנוף של מדינת ישראל. מקומה, לפי תורת גח"ל, תירש, כנראה, הפשסרר, ובתי הסוהר, שכן אפשר להניח כדבר שבוודאי, שלא מע־ טיס יהיו הפועלים אשר יחושו על גבס מה עוול נעשה להם. והם ישבתו בניגוד לחוק. המשטדה. !?־ דמותה ושיחתה אנוישיים :עיני הציבור, בעל כרתה תתערב', בתי המשפט ישפטו. פי לנית _הטיהר ומי לקנפ כבד על הפרת ההיק. ומדינת־פשטרה מעין ז' תהית כ־ נראה. לסי גירסת נח"ל, איי־ ליהירים, בנין המשק בידי הקפיטליסטים תביעה זו לבודדות חובה חטפו־ רשת במצע נה"ל לוועידת ההסת־
דרות, כיסוי לשון לר, ומשמשת אותד, ההגדרהשירותים חיוניים, " " כאילי ישנם שירותים וענפי עבודה שאינם חיוניים לחלק זה אי אחו של המשק. גח"ל מוסיף. ואין זד, - כיסוי לשין יחיד במצעו, עוד תבי עה, :־. פרדד. בין האיגוד המקצועי " יבין בעלות על מפעלים עסקיים". גם בסעיף זה עולה היוונה הפכו ־ סד, על הדיבור הגלוי והברור, פ־ שום בך עלינו להחזיק טובה לשר מ. בגין., •שבאסיפה מטעם נחיל נבת־יט, _יב־14 באוגוסט) פרש את עמדת גה"ל בלשון נהידת:ה־ " ת. =ז-, -, ור. לא _צדיכה _לתיוד?. פי" עליפפיד, ולא להקים מפעלים. זאת יש להשאיר ליזמה הפרציר"" מותו איפוא לנל יהודי או לחבורת יהירים להקים מפעלים בארץ, אך אסור בתכלית האיסור _לפיעליב יהידיס וארגונם לעשות זאת. עלי־ כם. הפועלים. לשמש שבידי יום בלבד. יכשישימו את צווארכם בעולה של בוררות חובה, אז תדעו לקיים שליחותכם, היא, שליחות לאיטית, שנח"ל מבקשת להכתיר בד, את האדם העובד בישראל. היי שםכרו שעל־ידי הצטרפות גה"ל להסתדרות עתיד הוא לעמוד על מד"ית השליחות _ההיםסוריח, אשד קיבלו על עצמם העובד ד, ענ־ די •ארגונו, לפרות החריגות וה־ פגימות הטעונות תיקון'. הריני מי ־ דה ברבים, שהייתי עם נעלי סברה זי. אילם:, נראה, שגח"ל אינו מסיגל לצאת _מציגתי, שצג לעצמו כלפי האדם העובד ועדיין לא עמד על ייחודה של תנועת הפועלים וה-א חוור לתאוותו הקודמת להריק את ההסתדרות מתוננד, • לקפח את מהותה הישראלית המיוחדת. הזקד. על פועלי ישראל, שלא יניחו לגח"ל להפיק את מצעו.