דבר, 27 יוני 1969 — ‭_01_₪0_^ _^_091[|_088918_^8_^088^^^^_801_^_08^^8908?‬ם‭^^11‬ונ‭>^!6^^‬_וש11עו‭_6!11 _8898008!1_^1‬ו‭08 80901096^^^^^9^^ ‬ [כתבה]
_01_₪0_^ _^_091[|_088918_^8_^088^^^^_801_^_08^^8908?ם^^11ונ>^!6^^_וש11עו_6!11 _8898008!1_^1ו08 80901096^^^^^9^^
גבעת־אולגה לא נולדה במזל טוב. תחילה היתה מעברה, מחנל, ־אוד, לים ענק ומכוער בצומת הדרה—עתלית. מעברת ,. אגרובנק" הידועה. שורות של _אוהלים, פחונים ובדר גים, בתוך ענני־עשן ואבק סמיך, שהשאירו המכוניות העוב־ רות. עדות אילמת לכשלון הקליטה, בשנים ההן, שנות המצוקה, עשרת אלפים איש התגוררו ב"אגרובנק. "עשרת אלפים נציגים שלישראל השניה, " שבאו להיאחז במולדת " החדשה בציפורניים ובשיניים, במכות ובקטטות, והתפרעו כדי לקבל עבודה ופרנסה. כזאת היתד, "א גרובנק. "כל זד, שייך להיסטוריה". אגרובנק" מתה. אתה נוסע ורואה גבעות חול וירק. אתה מחפש את "אגרובנק?"היא איננה. לא נשאר לה זכר. המפלצת איננה, אבל דייריה קיימים. ספק אם יהיה להם זמן לשוחח אתך. תושבי גבעת־אולגה עסוקים מאיד בימים אלה. תושבי "אגרובנק" לשעבך היים עתה בבתי בטון. אומר בני: "התחילו לבנות את גבעת־אולגה בסוף , 1949כשהיד, ברור שימיה של , אגרובנק' ספורים*. עברו חמש שנים עד שאחרון דיירי "אגרובנק" שובן בשכונה ההדשה גבעת־אולגה.
מבית־הכנסת למגרש הכדורגל יי גבעת־אולגהנולדהי_^בתחורגתלבחדרה יש 30, 000 תושבים, וכמחציתם חיים בגבעת־אולגה. אבל היא בת חורגת. היא בנויה על גבעה באחד החופים היפים במדינה, שיש בו חול זך ונקי ואין בו זפת, אבל הדיון* הזה אינו מטופח ומש־ כונה מנותקת מהעיר, הדחוקה ממנה 5 קילומטרים. מדוע בנו אותה דווקה במקום הזה?אומר דפי ישי , יריד הוועד המקומי:יש לנו ועד, בחרנו אותו ביזמת ההסתדרות. " אבל עיריית חדרה איגד. מכירה בו. היא אומרת, שאין צורך מועד. אנחנו חושבים אחרת". בחדרה שולטת קואליציה בין גח"ל, הדתיים, ונאמני " חדרה9, " נציגים. ל"עבודה" ולמפ"ם יש 6 נציגים בעירייה. תושבי גבעת־אולגה ראו ש"אין להם אבא'' בעירייה, והקימו ועד משלהם, ביזמת ההסתדרות. בבהירות האחרונות קיבלה מפלגת ה"עבודה* 7 נציגים, גח''ל , 3 —הדתיים 3 —• גודל והדתיים לא שלחו נציגים, והוועד פועל בלעדיהם. ל"עבודד'', יש רוב. רפי ישי: . יש בעיות רבות בגבעת־ אולגה, והעירייה אינה רוצה לטפל בהן. אנשי גבעת־אולגה !?ולבים על הכביש. מדרכות אין*.
בגבעת־אולגה יש ארבעה בתי־ספר, שניים ממלכתיים־ דתיים, שניים _ממלכתיים־כלליים. היה בית־ספד של ה"אגודה* מסגר מחוסר מועמדים. תושבי גבעת־אולגה שומרי־מסורת, אבל לא יותר מדי. אומר יצחק סאםי, מרכז "הפועל:* , בשבת אני הולך להתפלל, _אחר־כך נוסע למשחק כדורגל". רפי ישי הוא המנהל הפדגוגי של בית־ספר ממלכתי. הוא יליד טוניס. בביתו המרווח, בשכונת העשירים, יש בסלון הרבח ספרים. בתו חוה שוחחה בטלפון עם חברה. רפי: "בגבעת־אולגה לומדים 2000 ילדים בבתי־הםפר היסוד - יים. אין בית־םפר תיכון. העירייה אומרת, שהוא לא נחוץ. כואת: י. _בן־אבמר צילם: ב. ברמי הילדים יכולים ללמוד בחדרה250. ילדים מבקרים בגני־ הילדים של חינוך־חובה. ד100 ילדים אחרים מבקרים בגני־ הילדים של ארגון אמהות עובדות". לסקר האחרון ניגשו 120 תלמידי כיתה ח, 'ועברו אותו רק שליש מהם. רפי: "לפני שלוש שנים עכרו 50 אחת. השנה עכרו פחות. זה משקף את המבנה הדמוגראפי של האוכלוסיה בגבעת אולגח80. אחוז מהתושבים הם יוצאי ארצות־האיסלאם. משפחות מרובות ילדים, שדאשיהן עםר־ קיס בבעיות פרנסה ואין להם פנאי לילדים. מי שצובר בסף עוזב. הנהלת העירייה אינה רתח לראות את המצג*
התוג הדרמטי יוצא לחוי'ל הועד נאבל, כדי לשנות את יחסה של העירייה למקום. נציגי הוועד תבעו והשיגו שיפורים בשירותים .. את הרחבת הכבישים אפשר לזקוף דק לזכותנו, "אומד רפי. "גס התאורה שופרה, אבל יש עדיין הרבה מד, לעשות. לא נוותר לעירייה ונדרוש יותר תשומת־לב לבעיותינו". יש גם פעילות אחרת". הוקם חוג דרמטי ביזמת ד"הםתד* רות!והוא הציג את , קזבלן' וזכה בפרס ראשיו. עכשיו יוצאים הברי החוג לחו''ל". חוה, בתו של רפי, לומדת _בתיכוךחקלאי בחדרה. היא כת . 17אחותה משרתת בצה"ל. חוד. עסוקה כל היום. בבוקר היא עובדת בשדד- ואחרי־הצהריים היא לומדת. בגבעת־אףלגה יש תעסוקת מלאה, אין מחוסרי־עבודה, אבל יש מקדי־םעד רבים, השרידים של "אגדובנק. "יש 2500 בתי־אב בגבעת־אולגה, מזד250. מקדי־סעד. אבל טלוויזיה
פגישה עם צעירי גבעת־אולגה• המבוגרים ישבו ושיחקו, הצעיריס דיברו, דיברו ודיברו•
משמאל: יצחק סאסי ומשפחתו• הילדים הם רמי, זמירה, שרוו:, ורגלית, עינת. אשתו מתלוננת שאין לו זמן למשפחה, רק לציבור. מימין: מקס מאיר _ואוברמן ובנו חיים. אני מוכר מיליון ימ"מי־גזוז בשנה ו־100, 000 ס י פונ י ם מתוצרת י. חיים : חברי הכי טוב, מעירק.
יש, וייתר מ־1000 אנטנות מקשטות את גגות הבתים. יש 33 בתי־כנםת, ל־13. 000 תושבים32. בתי כנסת לעדות המד רח, אחד לאשכנזים. מעולט לא ראיתי בל־בך הרבה בתי־ מסת במקום כל־כך קטן.
"הולר לי טובי' על דלת ביתו כתוב מקם זאוברמן, אבל קוראים לו מאיר. הוא נמוך, מוצק ושזוף, יליד פולין, היה במחנה־ ריבת, עלה בגיל 30 עם אשד, ובת. עכשיו הוא הי באיזור הווילות של השכונה, שבנו אותו עולי סין וחרבין. הם כבר עזב!את גבעת־אולגה!מקס בא במקומם ושלח כאן את ידו בעסקים, בחלק חצליח. בחלק נכשל. עכשיו "הולך לי טוב, "הוא אומד. ב־1959 עבד מקם בצרבניד, בחדרה והשתכר 250 ל"י בחודש. הוא נזכר שאבי אשתו ייצר משקאות קלים, ובפיצויים שקיבל מגרמניה29, 200, מרקים (כ־25, 000 ל"י) קנה בית־חדו־ שת למשקאות קלים שעמד למכירה. בתחילה ייצר 1300 בק־ בוקי־גזוז בשעח8000, ביום, ומכר רק 4000 בקבוקים־ ביום. השאר הצטברו במחסן. מקם נכנס איפוא בשותפות עם בעלי בית־החרושת "דתה, "והם קראו לשותפות "עונג" מיצרו גפ סודה. השותפות לא האריכה ימים". קריסטל" התחרה בהם, והם נכנעו והיו לסוכני "קריסטל. "הם משוד קים גזח. מקם אומר, שהוא משווק מיליון בקבוקי גזת מתר צרת "קריסטל" ועוד 100, 000 בקבוקי־סודד. מתוצרת עצ־ מית", אבל , קריסטל' לא נותן לי להרוויח". בכל זאת ביתו מרווח, שלושה חדרים גדולים, סלון, מטבח, שירותים ומרפסת של 120 ממ"ר. בסלון יש מכשיר ה"סטריאו" "אולימפית, "וטלוויזיה עם אנטנות חיצוניות לכל הכיוונים. "תשתה"! אמר מקס וחילץ את הפקק של הבקבוק. בתו הנשואה עברה עם בעלה לחולון. בנו בן ה־18 לומד אלקטרו־ ביקה ועובד ימפעלי־נייר חדרה. חיים בן ד. ־9 לימד ב"עמי־ שב, "בכיתה גי32, תלמידים. חיים: -החבר הכי־טוב שלי זה גדעון. ההודים שלו מעיראק. אני לא יודע כמה ילדים יש להם בבית, אף־פעט לא הייתי כבית שלו. הוא בא אלי. אנחנו עושים שיעורים ביחד. הוא תלמיד טוב". מקס:יש לי ידידים בגבעת־אולגה. משפחת םברניק " ומשפהת סולש• יוצאי אירופה. נפגשים לכוסית. עם יוצאי עדות־המזרח אני ביחסים מצויינים. הם ידידים טובים שלי. נפגשים במועדון ההסתדרות. בישיבות הוועד, במפלגה".
יותר מדי זמן - לציבור יצחק םאסי הישקה את גינתו. הוא בן , 40מטריפולי. רעייתו חייכנית, ויש להם חמישה ילדים• רמי , זמירה בת , 9, 5שרון בן 5, 5 מרגלית בת 3, 5 ועינת בת . 2, 5יצחק היה חבר בתנועת־נוער חלוצית בטריפולי!עבד בהכשרה וה־ יה פעיל בתנועה. אחרי שפרצו בעיר מהומות נגד יהודים, אסף יצחק 8 נערים ויצא אתם _לארץ־ישדאל. האנגלים תפסו אותם ושלחו אותם לקפריסין. הוא הגיע לארץ ב־, 1949ליגור, ועבד בחקלאוח. יצחק: "הורי הגיעו ב־. 1950יצאתי מיגור לעזור להם. גרנו באגרובנק. 'היתח לי תאונה ולא יכולתי לעבוד. הלכתי לבית־הספר לפקידות של ההסתדרות, גמרתי בהצטיינות, ומשנת 1955 אני עובד כעו־ זד לפקיד התעסוקה לנוער". ב־1964 נשלח יצחק להשתלמות בבית הספר לפעילי ההסתדרות וקיבל תעודד., הוא גם מרכז "הפועל" בגבעת־אולגה. ליגה בי. יצחק: " יש לנו מגרש, אבל בלי גדר. באים 2000 איש לראות את המשחק ולא משלמים פרוטה. מרבו , הפועל' עזר לבנות טריבונה עם 5000 מקומות, אבל צריך לבנות גדר סביב המגרש. זה יעלה 70, 000 ל"י. אין כסף, ואין אישור בנייה. העירייה
לא נותנת. העירייה אומרת, שלא ברור למי שייך המגרש'. יצחק סאסי חי בדירה קטנה65, ממ"ר. בביתו צפוף מאוד. הוא משחכר 700 ל"י לחודש. וחייב 5000 ל"י. לחו־ בית הוא מפריש 320 ל"י , למכולת 200 — ל"י , בלי ירקות ופירות ובלי בשר". חסד לי עוד חדר, "הוא אומר", אבל זה עולה 5000 ל"י , ואין לי כסף". אשתו למדה בסמינר בית־יעקב. אצל רב וולף. חיא רוצח לפחוח גן־ילדים. מקום לא חסר, אבל חסר הכסף• לבני משפחת םאסי יש קרובים רבים בגבעת אולגה. עוזרים זה לזה. ליצחק יש שתי אחיות ואח. לאחות אחת יש 9 ילדים ר3 נכדים, לאחות השניה 5 ילדים ו־5 נכדים, ולאחיו שבעד. ילדים, שיהיו בריאים. בת־אחותו שרה נשואה לעילה מרוסיה, המשרת בצבא־הקבע. יצחק םאסי הוא חבר ועד השכונה, חבר הנהלת קרן הפועלים החקלאיים וחבר במחלקת הסעד של העירייה! כל זד. בהתנדבות. " יש לו זמן בשביל הציבור. "אומרת ?אשתו", בשבילי , לא. " שלמה ועקנין הגיע לארץ ממארוקו בדצמבר . 1957 ונשלח לקריית־מלאכי לעבוד בקדךהקיימת. לא היה שבע־ רצון ויצא למושב שדה־דוד. ב־כל לכיש. שנתיים היד, כמו־ שב. שלמה: "שני דברים נחוצים כדי לחצליח במושב. עד
ישעיהו: אני חושב שבמועדון איתן (יליד טריפולי:( >ש מעושים הרבה• קנינו תקליטים ב־ תת בין הצעירים וההורים, אבל 180 ל־י• מסיבת פורים עלתה בסוף ההורים מוותרים• יש לי 700 ל"י. צעדים רבים נהנים. גיס מרוסיה• משרת בצבא קבע•
שלמה ואקנין: כדי להצליח במושב נחוצים עזרה וכסף• כסף אין לי• יש לי שבעה ילדים קטנים• הבן הגדול לומד הנהלת חשבונות•
חוה ישי, בת 17 :הוריה של שושנה:לא עושים די כדי למ־ החברה הכי סובה שלי " באו מ• _שון את צעירי " נבעת־אולגהלמוע־ רומניה. יש לנו שפה משותפת. "דון. מת עם חוג _ריקודי־עם "!
רה וכסף". כסף לא היה לו. היו לו שבעה ילדים קטנים. הוא עזב את המושב ובא לגבעת־אולגה. כאן הוא עובד במחלקת הגמר ב"אליאנם" ומשתכר 700 ל"י בחודש• אר־ בעה משבעה ילדיו מבקרים בבית־הספר היסודי. החמישי, שמעון, לומד הנחלת חשבונות. שנים יושבים בבית. הדירה קטנה מאוד60, ממ"ר, של "עמידר. " מר. קרה לחוג הריקודים? בגבעת אולגה יש צעירים רבים, מרביתם לומדים, אחרים עובדים. המוכתר שלהם הוא בני — ה"תרבומניק" של מועצת פיעלי הדרה, והפעילות שלהם מהרכות במועדון ההסרדרוו _המאכלסים ומנהלים אותו גילאי 16־. 20 ב־ל־ _־ד!_:ולגה עשינו נסיון ראשון בארץ — אומר בני — מסרנו את המועדון לצעירים. הם עושים מה שהם רוצים. כסף לא חסר להב. תקציב הפעולות התרבותיות של מועצת פועלי חדרה הוא 24. 000 ל"י לשנה, והצעירים מקבלים כמחצית מהסכום הזה. בעוד שבוע הם יקבלו טלוויזיה, לא על חשבון פעולות התרבות. מאיר, בן , 22יליד טונים, פקיד ב"אליאנס:" "במועדון איש לא אומר לנו מה לעשות. יש הרצאות מעניינות על נוש־ אים רפואיים, חוץ ובטחון, ומקרינים שקופיות. היה טיול לרמת־הגולן. האוטובוס היה מלא". פנחס, בן , 23יליד פרס: "בפורים היתד, מסיבה• היה מלא. רקדנו עד שעה מאוחרת. יש לנו אוסף תקליטים. גס תקליםי־ריקודים מכל המינים. לפעמים הופכים את המועדון ל"דיסקוטק. "זה משגע!ההסתדרות מסכימה לבל, העיקר שיהיה שמח, שנהיה מרוצים. אבל יש גם הרצאות רציניות. גם לתורים. מלמדים אותם איך לחנך את הילדים*. שושנה, בת . 18תלמידת בית־הםפר התיכון בחדרה, שואלת: מדוע הפסיקו החוגים המעניינים לפעול?מדוע המסיבות אינן מצליחות?מדוע לא בל הצעירים באים למד עדין?מה קרה לחוג לריקודים?
רפי ישי, מנהל בית־ספר יסודי: תוצאות הסקר האחרון שיקפו או* הדמוגרפיה של גבעת-אולגה• רוב המתישבים הם מעדות המזרח• ישעיהו עונה: "לא מפני שלא עושים די פרסומת לפ־ עולות שלנו. דו"ת על התקציב?בבקשה: התקליטים עמ. 180 ל"י. מסיבת פורים 700 ל"י. ערב ראיונות600, ל"י. " איתן, בן , 19יליד רומניה. ־ "ערכנו סקר בין הצעירים. שאלנו מדוע הם לא באים למועדון?מה מעניין אותם? מה לעשות כדי למשוך אותם לפעילות י אנחנו מקווים שהסקר יעזור לנו להגיע אל רבים יותר מבין 3000 צעירי המקום. " ההסתדרות מוכנה לעזור דיברנו על יחסי הצעירים עם ההורים: ישעיהו:יש מאבק םמוי עם ההורים. זה טבעי. בסופי " של דבר משלים הדוד הקודם עם אורח־החייס של הצעירים". איתן:יצאתי עם נערה מטריפולי. הלכנו ברצינות. " זה נודע להורים שלו, הם מרומניה. הם התנגדו. הלכנו שנה, לא הבאתי אותה הביתה. אמא לא הסכימה, ושיכנעד. את אבא. בסוף נפרדנו. לא בגלל לחץ ההורים, אבל בעקיפין זה השפיע. עכשיו היא יוצאת עם בחור אחר, מעדות המזרח". טלילה נולדה בגבעת־אולגה. היא בת , 17, 5הוריה מדר מניה:יש לי חבר מעדות המזרח, הוא לא בא אלי הבי־ " חח, אנחנו נפגשים ברחוב. " דוד: "טלילה סיפרה להורים שלה שאנחנו הולכים. חם לא מתנגדים, אבל עדיין לא הזמינו אותי לביתם". מסבם בני: "אתם עושים הרבה, יותר מאשר במקומות רבים, אבל עדיין אינני מרוצה, יש לעשות יותר. במועדון הזה יש פעילות, תקציב לא חסד, אבל אין די היענות. זד. תלוי בבם. אני לא אביא נוער למועדון. זה עניין שלכם. הנסיון יימשך, כמו עד עבשיו, בלי צנזורה. אתם יכולים לעשות מד. שאתם רוצים. תביאו הצעות. נעמיד לרשותם את כל האמצעים. ההסתדרות מיבנה לעזור לכם, אבל היא לא תגיד לכם מד. לעשות*'.