דבר, 2 פברואר 1969 — תקציב המדינה והחברה הישראלית [כתבה]
תקציב המדינה והחברה הישראלית
מאת עקיבא _גוברין
_י**ר האוצר ו, שדף:. הרצאתו :\_4/ננסת על . תקציב המדינה. הו - עיד לתקציב :'ילושה יעדים - בטחון, עליה והכרה. לפי הגדרתו. חברה פרושה .. בעלת רמד, טכנו' לוגית ומתקדמת מבחינת ערביה. " בוויכוח על התקציב נשמעו הע י רות והשגות, שמן הראוי לתת את הדעת _עליחן כשם שנשמעו בו דב - רים ועצות טיבוה. שהפחת הדעת יפח לחן. אולם מכללו של חווינוח עלה, שהחברה _היינראל י יז וחרוח הספונטאנית היוצרת הפועמת את האדם בישראל נעלמו בסתר כנפיו 'סל התקציב, והוא בלבד. תקציב המדינה. קוצב היים לכל הי. אין תולקין על כך, שלתקציב המדינה נודעת השפעה על המשק — קרי. על נושאו. על האדם ב י ישראל. אולט כל הטוען, שהקציב המדינה לא שייר לה לחברה בישר־ אל להתפרנס מכזה עצמה, נהזמר וברוה. טועה ומטעה את חדביב. מלווה בטחון ועליה נפתח ביעד א' — הבצהון. כל מי שמכיר במקצר. אח תקציב הבט' חץ וצרכיו, ספק רב אם יש בידו הצעות קימוץ, וחלוואי ולא נצטדד במשד השנה מנוה המסיבות להו - סיף עליו. אולי משוט כר עיקרו של הוויכוח בכנסת על התקציב המיועד לבטהון נעוץ בשאלה אחת — מלווה 'בטהון מרצון או מלווה־ בטחון של חובה.
דבר חמור, מבחיגד, חברתית מו־ כריח. קרח בישראל: יהודים אז־ דחי המדינה קפצו ידם ממלווה־ _הבטחון, סירוב זח חורג, לדעתי, מחתחום חחקציבי של חבטהון וגו־ גע לבטחון עצמו. הכל יודעים, ? שאנו עומדים ערב מאבקים מדי ניים־כטחונייפ המודים, יאט אני בא לפרסמם ספק מספיק ספק אינו מם" פיק. אולם לי ולכשכמוחי אין ספק. שממשלת ישראל, בראשותו של לו־ אשכול. הגלה חושיח וכוח"עמידח אל מול פני חסכנות וחלחצים. בע - מידה וו תצטדר ממשלת ישראל להשען על החיות והכוח המפעמים את החברה הישראלית — אולם או - תם . בני מרוד •;•נתגלו בתוכני עקב מליוח _חבטחון, כלים איגם נהינת מערעדיכ את כוה עמידתה סל החברה הישראלית ז דברי כנפח משמאל ומימיו העלו הקנה: נעמיד על כל אורחי המ י דינה חוק מלווה הובה, שכוהו ? יהיה נם כלפי אלו שנענו למלווה 'בטחון וגט כלפי אלה עםרבו איי אן, ינוכה כשלוש זכיות. זניח א:' יתמו חוט -
אים וסרבנים מישראל!זניח בי: תקציב _חביטחון ייצא נשכר. וזכיח נ:' אנו חסחוקקים נחא נשכרים ונצא ידי חובתנו לגבי תקציב חב־ טחון. אולם בפק גדול. אם חבטחון ב־ עמידתם של כל בני חחברח חיש־ דאלית במבחנים חמעותדים לנו, יחיה נשכר. עם "בני טרחי' שהתגלו בתוכני חייבים שלוחי ציבור לנחל מאבק אישי. עם כל אהד ואחד, עד שיד?_חקמיצר, תיפתח למלמד. הב י סהון. במאנק זח תחא נוטלח חלק ועדר. חנכפים של חכנסת בטנייהח אליהם, שיקיימו הובתם למדינח ולי' ע. :_ימ. 3הבירורים עם הסרבנים יש בחם כדי להחזירם למוטב ולהעמי־ דם על מידת אחריותה כלפי חבט־ חון. החול יננד. מחם אח חנסף, אולם לא יגביה אוהם למ-־רת אח־ דיור.. דחם חייבים , נה כ־וכ ויהיו הייביפ בר, ביום 'סגריר. מכאן ';?!נין העלית_*1. ו וראו: דממוניפ על חעליח והקליטה אי־ נ: פיםקיכ להתריע על חכורח ב- , - קליטתם החברתית של העולים ד',
חדשים. אלא עהרכדימ השונים על חחנרד, חישראלית, שעמחם נמנים רבים מחעולים מארצות י הרווהה. אינם מיצרים ואינם דואנים כלל ל' קליטתה חחברתית של עליה זו. כשם שבראשית _החתישניח החדשה חשו בני חמושביכ לעזרתם :'יל ח' מחידביב. ודאי על מקרי הביורוקרטיה. שישנם ואינם במשרדי העליח וה י קליטח, אני יודעים להתריע מחוך דאגח כביכול לעליח — אולם על חזרוח והה־ץ שהחברה הישראלית מגלה כלפי העולים הרינו עובריים נשהיקה. הכל מודים. שאי!ביכלתם של משרדי העליה והקליטה לעשות בקליטה החברתית. זאח חייבים ל' עשות הרבדים השונים של ההברה הישראלית, והללו מחשים, וגם אנו מהשיט וטרודים ובחולים על תקציביהם של משרדי חקליטח והעבודה. והמיהני על ועדת העבודה של הנ־ נפת, שאינח מהפנח לבירורים עט ארגוניהם של בעלי האומנויות ה" שונות, שחעולים נמנים עמהם. כדו לזרזם לקליטתם החברתית 'סל ח־ _עיליב החרדים. כלוט גם ועדת הע' בודד, של הכנסת תצא ידי חובתה דק בזיונים על _פעזלותיהפ זתקצי - ביחפ של משרדי הקליטה וחעבידח.
טכנולוגיה ושכר ונסמיכוח לעני!זח : למדינת יש־ דאל ענין חיוני לי. רב אליד, אח המהפכח חמדעית. עם יחודי ארצות הרווחה נמנים לא מעטים מאנשי מהפכה זו, ובידם לסייע למשק יט־ ראל להגיע לרמה טכנולוגיה ראויה לשמח. מנוח הרמה הטכנולוגית יג - דל חיצוא. ועל י ידו נונל לסתום לא־ במעט אותם חורים חמתגלים ברזרבה שלגו במטבע חוץ., יחיא רזרבה שגט לגביה קיימת משמעות מדי - נית _ובטהיניה. הואיל ונד, הואיל והיצוא. מלבד תרומות יהודי הגולה. רק הוא שיכול לשמור על חרורבח _שלני במטבע חוץ. והישג זד, אינו הישגו היי חיד, חדי הדאגה ליציבות המחירים ולמניעת שינויים כשכר כשנה זו חיא שצריכה להנחותנו, האופנה ה י _חדיניח — סלקטיביוח בלע"ן ותיקון עיוותים בלשוננו — עלילה לפנוע ביציא וביציבות המחירים כאחד. גדולה מזו. אותם סוגי עובדים והמוני עפ ששכרם לא יעלח בזכות הסלקטיביות ותיקון העיוותים כביכול, רמת הייהם הרד. נראה. ששיקולים אלה. הנראים לעין, לא נשקלו על"ידי בעלי החי• לכה הסלקטיבית ובעלי העיוותים. הדואגים לתיקונו של עולב. לפני פועלי חתעשיה מרחב רב לשיפור שכרם •חיא — קיום שיטת חפר־ מיות והנורמות, שעד היום נהנים ממנה רק ', • 35'? מכלל פועלי התע־ דיה. אב נאה להם, לאיגודים ה־ מקצועיים. שברוב הארצות החפ?־" יוי—. ומהם איגודים תקיפים שב־ תקיפים, ואפילו איגודים מקצועיים
שבהשפעת המפלגה הקומוניסטית — לקיים שיטת שכר שנה השכר היסודי אינו עילה על 55% מהי שכר הבולל, וחיחר משתכרים לפי פרמיות - נורמות, שעות נוספוח וכד — חדי נאד, שיטח זו גם לני. בכיוון זר. צריכים לפעול האיגוד המקצועי יהנהלוח המפעלים — קרי החברה הישראלית על מעמדותיה השונים. סוציולוגים ואנשי־רוח מ י מחברים מחקרים רביג על חסכיח שכטדטוש דמוח האדם בעידן ח" טכנולוגי. חערובח לדמותו של כל אחר ואחד נזאתנג _מודט יהודי הוא — קיום חברה העוקרת על ער־ כיה. תקציבה של המדינה הטוכ ביותר. הוא לבדו לא יעמוד לנו.