דבר, 5 אוגוסט 1966 — בר מרק הה>עג1ור*וו _^ל חורבן 3ול>ו [כתבה]
בר מרק הה>עג1ור*וו _^ל חורבן 3ול>ו
מאת ש.. ל. _שניידרמן ותו של פרופ' לו מרק, מנהל _ףי <?< המכון ההיסטורי היהודי ב־ ווארשה, בגיל 58 הוא אבידר, גדו־ לד, לתרבות היהודית. המנוח היה היסטוריון געל שיעוד-קומה ותו־ קר ספרות — יהודי נעל־לנ, שה־ עז אף בשנות הטידור הסטאלי־ ניסטי לקיים מגע עפ סופרים יהו־ ריפ במערב. לא אתת היה מרמז נמכתניפ לידידיו על מאבקיו עפ הדוג_5טיקניפ צרי־המו"ין שבסק־ טור היהודי בפולין, שביקשו לה־ יות קתוליפ מן האפיפיור עצמו בשמירת "קו המ6לגר. ". וכדאי לצ־ יין, גי בהתנגדותו להט היו, מוצא 8ידה רבד, יגל ה3נר. דווקא בחוגי ח8לע הפולנייפ. אחרי מות _גטאליו עשר, טרק הרנה לתיקון הסילופים בחקר תקופת השואה. עבודתו-זו השתק־ סה בהיסטוריה המתוקנת של גיטו וארשה ")מאבק ניטו וארשה ו־ חורבנו, ("שהופיעה בפולנית בהו־ צאת _סיניסטריון־ההגנה הפולני. בהקדמה לסגר רב־המידות (יותר מ־51)0 עמוד) ציין מרק בגלוי, כי . יסודות פוליטיים גרמו לסילוף תמונת האמת _בגיטו ובתנועת־המ־ רי. "הכוונה לזיופיפ שנעשו כדי למעט את תפק־דם המכריע ש? היהוריט בגיד וז_-_"יטו וגדי להפריז בהיקף העזרה שחט קיבלו מן המחתרת הקומוניסטית.
נר מרק חיפש כל השניפ מיג־ נו. כיכ חדשים למיצוי האמת על גרד גיטו ואריזה. בש:ת , 1963 _ליום־השנה העשרים של המרד, פירסם _גית־ההוצאה היהודי ב־ ווארשה את ספרו של מרק על המרד בשפר, הפולנית. חשיבותי בכך, _ש\0ד3$ו בו _טקזטיפ מלאי;! גיסמכי כל המפלגות והקבוצות שהשתתפו בארגון המחתרת למאבק בגיטו. כן נכללו שם הרבה תצלומיט נדיריפ של ראשי המרד. בר מרק היה מדור ההיסטוריוגיב היהודים בפולין (יחד עם עמנואל _רינגלבלופ, פיליפ פרידמן ורפאל גהלר) שהתחילו לכתוב היסטוריה באידיש. מוריהם — מאיר באלא־ נאן, משה שור, ואפילו יצהק שיפר — כתבו את רוב חיבוריהם כפולניה. הוא נולד בשנת 1958 בלומז'ה, בן לעסקן של תנועת "המזרחי, "שדאג לחינוכם היהודי והכללי של בניו (אחיו של בר מרק, אהרן 8רק, _פראגוג, מתרגם, מבקר ספרותי, מת בגיל צעיר לפני דר מלחמה. (בר מרק למד _נאוניברסי־ טת וארשה ושם התקרב לתנועה הקומוניסטית. ". יצוריו הראשונים היו בשדה חקר תנועת הפועלים הפולנית. בשנת 1936 הופיע ספרו באידיש "דברי ימי תנועת חפועלימ היהודית. "כענור _שנתייס יצא ספרו . היסטוריה של התנועות ה־ טוגיאליות נפולי. ''!
אחרי כיבוש פוליו, בעקנות ח־ הסכם מולוטוב־ריבנטרופ, יצא מרק לביאליסטוק שהיתד, כידי הםוביי־ טיפ, והמחקר שערך אז על אדם מיצקביץ' הופיע כעבור שנים (נ־ (195?) בהוצאה יהודית בווארשה, אחרי 6לישת היטלר לברית־המו־ עגות עשה _זמןימה בקולחוז, _ובש־ י נת 1943 בא _לקויבישב, שפ השתתף בוועד ליהודי. פולין שבראשו עמד ד"ר אמיל זומרשטיין המנוח. כעבור שנה יצא למוסקבה ולקח חלק בפעולות לחיפוש יהו־ דיפ־גולים _בברית־המועצות ולהון־ זרתפ לפולין. אחרי המלחמה _איהנן פרק את אגודת הסופריפ היהודיפ בלודז/ ערך שפ עתון באידיש, ובשנת 1947 הוציא את ספרו הראשון נ־ אידיש על מרד גיטו וארשה. השובה ביותר פעילותו במכון ה־ היסטורי היחידי, שהורות לו נתקבל התת חסותה של האקדמיה הפולנית למדעים. ב, מרק עשה עבודה בעלת השיבות היסטורית עצומה בגילוי ארכיונו של רינגלבלופ ובחיפוש מקורות להיסטוריה של יהודי פולין| בטלחמת־העולם. כן עש־ מאמצים עקשניים להוציא _מיסמכים מן הארכיונים הסובייטיים הסגורים ומסוגרים. מלבד חקר השואה היה ב. מרק שקוע באיסוף הוגר _לחינור גדול על דברי ימי היהודיפ בפולין. ה"תי בפולין נ־1957 כאשד הר 9_יע ח:_רך הראשון של החיבור, שלפי תכניתו היה צריו להכיל 7 כרייט.
שנת 1957 היתה שנתיציאת־ " פולין השנייה" מאז שחרורה אחרי המלחמה. ")יציאת פולין הראשונה" התהילה ביולי , 1946אחרי הפוגרום בקיילצי. (מרק ראה בת - נועת ההגירה היהודית מפולין בלחץ האנטישמיות בראשית תקופת _גומולקה, את . מיתת־הנשיקה'' של שרידי הקיבוץ היהודי בפולין. לפי חישוביו יהיה _צ־רך בחמי־ שיט שנ־ת _זנבלדה רק כדי לרשוב את כל החומר הארכיוני הנ־גע לתולדות יהודי פולין. אין ספק, כי הכרתו זו היתח הטעם המכריע בהחלטתו שלא לעזוב את פולין וארכיונה. בשנים האחרונות היה הולד, אנוש. על אף היותי כמעט עיוור יצא עוד בשנה שעבדה ל־ פאריס ושיתף עצמו בארגון ה־ תערוכה במרכז הפריסאי לתיעוד פעולות המרי של היהודיפ באירופה הכבושה בידי הנאצים.