דבר, 29 מאי 1964 — שלום ס>וו ־ א>ש "קרית ספר" [כתבה]
שלום ס>וו ־ א>ש "קרית ספר"
מאת א. ה. אלחי" זד
בי"א בסיון מלאו לשלום _סיון (פטיפנסקי) ששים שנה, וכארבעים שנה כבר עברו מאז עלותו לארץ. איש הצ. ס. מזכיר " ההלוץ" בקייב, נאסר פעמיים והיה צפוי לגירוש לסיביר, ולמזלו. בהגיעו לאו־ _דיסח "חיכה" לו סרטיפיקט ועלח לארז• אד הגיע לתל־אביב פנה לאידלסון, הוא השר בר־יהודה, ולאהרנוביץ, הוא השר זיאמה ארן, ימסד להם _דיךוחשכון על התגר עח. ככל בני העליה בימים ה-ם. אשד להטו ברעיון התהיד, ויקדו ביקוד העבודה, כן שלום _סיין. יהימים עמדו בפיפן של חוסר עבודה, רעבו, עם "פחקי" המש־ ביר לקרבתו , מופסים אל וקומוניסטים ח. נ. ביאלי . ק תידור ואל . ה"י רבניצקי נתקבל לעבור ב־ "דביר" ועבד בסבלות ובשטיפת רצפות מאור הבוקר ועד ערב. לאחר ש"דביר'' חקים את . פוריד, נתקבל שלום סיון כפקיד. עמד מקרוב על דרכי המו"לוח, עד שעברהמוריה גם לירושלים
"" והוא עבד עימה. ליפים עמד שלום סיון ברשוח עצמו וחקים אח "קרית־ספר. "לצודד הדפסת מלון אברהם אבךשושן יסד _דסוס בס־ קור־בדוד עם ארבעה פועלים, תהילה במרתף השיר ושוקע, מכאן עבר לבניני ההעשיה של: סקור ־ בדיד שהוקמו על ידי החברה לפיתוח ירושלים, ומספר פועליו הניע לעשרים. כיום נושא האיש, יחד עת רעייתו פנינה פעפסה נכבדה ביוחר. מפעל ההדפסה הגדול ביותר בירושלים בגבעח שאול, עם כשמונים פועל המצויירים במכונוח הדפוס ההדישות ביותר. שלום סיון איש בית ההסתדרות הוא, מנאמני ביתה, איש ח"הננה" ומראשוני "הפועל?"וסדרניו. עוד זכורים הימים, עת היה שלום עובר מהנות הפקידים לחנות י ח בירושלים ד עם מז כיר יצחק ה סתדרות אמיר, ותובעים סנירתן של החנויות בשעה שבע, בהתאם למוסכם. חנות חספרים של שלום _סיון היתה ה־ ראשונה אשר . העיזה" לסגוד באחד במאי.
נעים שיחד, חוא שלום סיון. נעים הליכוח. פתיר פגעו עם סופדים ואנשי דוה רבים, עמד על סגולותיהם ואף על חולשותי ־ הם. דיה שיחה קצרה עם שלום סיוו כדי לעמוד על המקור חרא־ שוו, של כמה וכמה פאמרוחהכנף אוהב של סופרים שלום פיון ופשוררים לספר על . ביאלי ביהוד ק והדבר, סיפורים בפיו. מפי שלוט _סיון נודע לראשונה פשלו של ביאליק על אוחו סופר ש"בלע זקך, או פשל הפשורר לחוברת אהה הדופה ל"מכנסי אשה' או
דברים שאמר על סופר, שגדול הוא בפרוזה, ומשורר אחר שגדול היא בשירה, אולם במסהד גדול ביאליק משניהם. פעם נכנס ביאליק לחנות ובזחי ־ לח על ארבע, ובהחכא עמד פא־ הורי דרויאנוב ופשר את אזני בעל . הבדיחה והחידוד. "עלה הקול ו "נו נהש, מי העושה מעשה קונדס זד, '' ?אמר: שני אנשים מסוגלים לעשור. בי מעשה כזה, הרבי שלי או ביאליק. " ועוד זוכ ר מיון אותר, קורח רוח שנודעה לביאליק מו חמקרח שאירע לו בימים ששהה בספריית אוכסםודד בלונדי. ]הגיעה שעת :עילת הסם־ ריה. והשומר קרב אליו והודיע למשורר. על שעת חנעילה. ביאלי ק לא רצה להפסיק עבודתו, ושאל אד. השומר אם אפשר להשאיל לו את הספר בו עייו. השופר השיב כי זד, מסמכותו של המנהל. שלח ביאליק כרטיס ביקור מכיסו יביקש למסרו לידי מנהל הספדיה. העוזרים עד מהרה ופתחו בא בשיחה המנהל עפ עם ביאלי חבר ק, אשר עליו כבר שפעו רבוח. לאחר השיחה. חזר ביאליס ובי קש שוב לו את חספר אפר לו
להשאיל. _חפןהל: "הספר שביקשת כבר נשלה לפעונד. " נכסי דוח דביפ זיכנו שלום פית מאז עלה לירושלים. כחמש פאות בפסםר, בחם מלון אבן ־ שושן שכבר הופץ ביוחד ממאה אלף ספסיס, וכמספר הזה מפת ארץ ישראל לב"צ לוריא ודוד בנבנישתי ועוד שורה ארוכה של ספרים בלשון עברית, תניד. ספרי החברה לחקר חמקרא, יהדות, ספדי מכון בן־צבי, אנתולוגיות, ספרות יפה, שירח מספרות השואה הד גבורה, ספרי ילדים6, פדי_3 לנוער, בפדגוגיה, גיאולוגיה, ספדי לימוד ועוד ועוד המעידים על אנינות הדעח בבחירת הספרים שהוא מוציא לאור. מעייניו בל היפים, להחזיר לירושלים את עפרת חדפופ שלה,. אילו היו המוסדות הידר שלמים מדפיסים כל שהם צריכים בבתי הדפוס של ירושלים, אפשר היה לפחת ענף זה לאיו שיעור בעיר. ולחגדילו לפחות בעוד מאחים פועלי דפוס". מכאן כל המאמצים שהאיש משקיע בדפוסו, שהדי, אחרי הכל . פועל הדפוס תובע בה והרבה השקעה ענפי פחוחח תעשיה יותר אחרי סהר־ ם, " הוא
. אהבה זו ששלום מיון ורעייתו פנינה שהם נושאים לירושלים ולספר העברי הטוב, הוא המוסיף להט כוח לשאת כעול פפעלט המבודד, שהוא מן המפעלים שעליהם גאוותה של ירושלים. .