דבר, 17 אוקטובר 1963 — תנ"ך _במחיאח למוסיקה בחיפה [כתבה]
תנ"ך _במחיאח למוסיקה בחיפה
מאת ש. שהורי ן>- מוזיאון הצעיר למוסיקה בחיפה אינו מתימר להתחרות במוזיאונים הוותיקים והעשירים בבירות העולם. עדייו לא י י קמו מאצאבאטים בין עשירי העיר, שיתרמו לו אח תרומותיהם ייחודו של מוזיאון זה, שהחל בקטנות וללא יומרות יתרות.
מגמת מוזיאון זד. להמחיש את החזרת העטרה ליושנה. מייסדו של המוזיאון ומנהלו משה גורלי הגיע למסקנה שיש לייחד את המוזיאון, בעיקר ל"מוסיקה בתנ"ך ולתנ''ך במו־ סיקה. "המוסיקה בתב"ך מסר דת עתיקה לה, טעמי הנגינה הם אוצר גדול של המוסיקה הישראלית העתיקה. ממעין זה שואבים מלהיבים יהודים ולא יהודים. אף בימינו חוזרים מלחינים נודעים אל מקור חשוב זה. הסימפוניהירמיהו" למ- " של, של ליאונדד ברנשטיין, שזכתה בפרס ראשון בניו־ יורק, מבוססת על טקסטים ממ־ גילת "איכה, "ומבחינה מוםי־ י קלית —על טעמי הנגינה של "איכה. '' פו הראוי להזכיר בהזדפגות זו את העובדה הידועה, שהתנ"ך שי־ פש עוד בימיה הראשוגיב של הגצרות מקור לתפילות, ופשתור־ נם ללשונות זרות לא נפצא, כפ־ עפ. מלחין שלא השתמש?בצירות שונות, בטקסטים פן התנ"ך. אנב, נזכרים בו לא פחות מארכעיט שפות של כלי נגינה. רבים מהס קשה לזהות בימינו. הממצאים של כלי נגינה עתיקיפ כארץ פעטים למדי. על מטבעות ופיתותים שו־ נים נמצאו ציורי כלי ננינה, אך פן השגורים ביותר. בכבד' נמצא חליל עשוי עצם, שהחיקרים ייח־ סומו לתקופה הפליאוליטיח:?מצא סיסתרום (פעמונים) ובאשדיד נתגלה פסל של אשה מנגנת בנבל. פמצאים אלה _פעסיפ פאד. ינורלי דואה לעצמו יעוד לשחזר שחזור מקיף את תיי המוסיקה כתקופת התנ"ך. הדבר פחייב עפל נמלים, _סנלנות. קשרים ונס... כסף.
אוסף . כלי הנגינה במוזיאון ביש־ ראל. שהיתר?פיפגש לשלשה קוב־ _סיננמים. מהיינ. לדברי גורלי. פוסיקולוג וביבליוגרף, לרכז גם כלי נגינה של עפי אפיה, אירופה ואפריקה. כלי נגינה אלה פשפשים וישמשו, נוסף לערכם המוזיאוני, גם מקור ללימוד ולחפחשה של מוסיקת עמים. באוסף זה נמצא. למשל, שופר פגוויניאה, שהיא פן חיחידיפ בעולם• ראיתי כל־ם דביס ונאים, בהם פרימיטיביים ביותר מאזורים שונים בעולם אף' פן חנידחים ביותר. רבה הדאנה לאיחסונם חנאות, שכן פספרם כבר פניע ל. 200-מפוזיאון ששוכן זפ־
נית בבניו פרכז הצעירים העירו גי בכרמל, סובל מתנאי שיכונו, אך אין זה נודע פן המאמצים הנעשים לאיסוף תמונות, למשל, למדור המיוהד של פננניפ, פנצ־ חים 1זפרים?בנייני אופירה יתז־ מורת וכן _איםיף אופוגרפיב ?בולי מוסיקה. אוסף מטבעות ומדליות . מוסיקאליות" אין כפוהו בארץ. בעזרת העיריד. ובאישורה יועבר _הפוזיאון בקרוב לבגין חדש. אף הוא בכרמל. שיאפשר תגופה פחו־ דשת כפעולתו. בבנין החדש •וקצה אולם מיוחד לתב''ך במוסיקה. על אחד מכתליו יובלטו שני חלקי כדור הארץ ומשמאלם לוח כרונו־ לוני. החל פן המאה הראשונה לספה"נ, מפנו יימשכו חוטיפ לבל ארצות העולם. להפתשה השפעתו הנונשת של התנ"ך בכל דור בכל עפ יבכל ארץ. הדנדים אפורים גם לגבי המוסיקה הדתית ולגבי המוסיקה החילונית. במפות האזו־ דיות ישובצו תפוגות מלחינים ?ל־ ידם יצידזתיהם ההשזניח ביותר תפפוססית על התנ''ך. ת-פצא גפ כדססת של כל תיצירות הפיסי־ קליות בעולם על בושאי ממקרא. עתר?מרכזים בהדרגה אח הי־ צירות בפקורן_: אם בתו־יס ואפ בתקליטים. ברשותו של _המ־זיאון יש בנר פאות כתבי־יד של יצירות פוסיקליות, מהן נודעות יפ־ _פורסמות ביותר. ראיתי באוסף זה ספר מזמורים (מהמאה ה־(18 עם תווים. הראשון. כנראה, בעולם כתוב נכתב דש"י בשפת אידיש סגורמגת, וראיתי גם ספר עברי עתיק (מסוף המאה ה־(17 שהופיע בפירנצה בצירוף תווים וציורים מענינים.
כפוזיאון יש גפ ארכיון למוסיקה יהודית ע"ש א. פרידפךלבונ חפנוח. המהווח חט-יבד. מיוחדת לנשעצפה ועיקר עניינו — איסוף מגניבות של עדות ישראל, ידידי המוזיאון מניחים, כי עם העברתו לבניינו החדש, ייפתח' דלתותיו לרווחה גם לפני הציבור הרהב ובעיקר לפני הדור הצעיר. מכל מקום הוא עשוי לקרב את האדב נישראל. ובמיוחד אח. הניער לה־ כנת כמה מושנים פן האתפול הר־ חיק. הפתקדב יפתקשר אל הת־ קופה בה אנו חיים יפועלים. מטעם הנהלת המוזיאון פופיע גם כתב־עת , תצליל. "_המיקדש למחקר הפוסיקח ולנינליוגרפיה. לים עובדים חדשים לעיריד. אי םועברים מתפקיד לתפקיד על־ ספד מיכדז פניפי בין עובדי העי־ דיה. אין כמעט איש כין העוסקים נענין זה המטיל ספק גנך, שכ־ פינרז פנימי יזנח קוברסק' כ־ פשרה המתפנית, בזכות כשרונו־
.. יו ינםיונו הרב בשטרי החינוך. השתלשלות זו העפידה אה. פפא"י כפצב עדין. מצד אהד אין היא כולד. לחתכחש לעקרון המוצדק של פיכרז. דבר התואם :פ אח _הפדיביות המקצועית של ההסתר־ דור. וועד העובדים. פצו שבי אין היא יכולר, לעכל אר. העוול הבגרכ 'ציבור הלא־דתי על־ידי "סנירר. הפעגל" במחלקת החיבוך העירונית. גם אם תתקבל עמדתה לייצוגה בענייני חיבוך לא 'חיח חופף את כוחה ופשקלה בקואליציה העירונית. עמ זאת לא _נוה ל־ מפא"' לעקוף את מעקרון של מכרזים, אם כי בעבר הלא־רהוק היו תקדיםים כעידיית ירושלים, שנהם נתקבלו עונדים חדשים לעמדות מפתח שלא על סמך פנרו. העובדים האלה השתייכו . נפקדה או שלא במקרה* לפפלגה הדתית־ לאומית. ננל זאת לא דצו' ל־ פפא"י לקדש פלהפה ולגרום לפש־ בר בעירית על רקע פאבק אישי לטובת פועפד פסוייפ לתפקיד שיתפנה עם פרישתי של אטיאש. לעומת זאת אין פפא'" נוטה כנר־ אה "לנטרל" את הסכסוך ולהציע מכרז היצוני־פתוח למשרה המו־ צעת. אם־ני נראה. שזהו מוצא של כבור. ביוון שבמקרה זה תס־ תכסך פפא"י עפ ועד עובדי מעי־ דיה, הדורש פכר: פניםי. בגיור הסכסוך ובהיווצר מצב ללא פוצא כמעט, הציע א. ארספ, נציג "אחדות העבודה" בעירייה ירושלים, הצעת פשרה ופוצא של כבוד. הוא הציע לבקש פאפיאש לדחות את פרישתו עד לבחירות
הבאות לעיריות, בלימר בעיר שנתיים ועד אז , אלוהים ירחם... " תהילה נדפה מיה. שכל הצדדים יקבלו את הצער. הפשרה. אך לאחד שהסכסוך פרץ מתחומי העידיה ו. גלש" ברעש נדול אל עפוד' העהונים — הקשו אנשי פפד"ל את עורפפ. עתה, כפי שנמסר לנו. הס דורשים בתוקף עריכת פכר! פנימי. אולם יש להניח, שיסכימ' לדון גם בהצעה חפשרה של ארסט.
רושמים תגועת כלי־הרכב במבואות תל־אביב