דבר, 11 אוקטובר 1963 — פרופ' יחזקאל קויפמן [כתבה]
פרופ' יחזקאל קויפמן
(המשד מעמוד (1 הימ מנהיגה הרוחני של החברה וכיהן כנשיא התבדה היהודית הער לפית לתנ"ך. ממכרו, למקו ממקרא פנתה לכל מבתה באךץ ובעולם שימנו בכתבי המנוח. טער לתו מציבודיר, מאמרונה, ־־ם לפנ־ כניסתו לבית מחול י ים, היה אישור המבוא לספר היובל לדוד _כרגור־ תן, אשר פרופ' י. _קייפפן מיה יי"ר המערכת. גדול הוקרי המקרא היה פרופ' יחזקאל _קויפמן ביהדות ובעולם. על ייחודה של מאמונה הישראלית עמד תמיד נגד כל הקמים עליה לסלכ-ר!, לעקרה. הורתך נתקפלמ בשתי יצירות אדירות: , גולה ונ־ כר" ו"תולדותי מאמונמ הישראלית. " בודד במועדיו היה מאיש כל היפים. ידידיו ספורים _, מנופיב בשבע נפות" ושיחו קלח תמיד בשניים. פחד נסתר נודע לו מ! הפומבי, מן ממבורד, הרחבמ, הפר־ הםימ האנושית. מעולם לא םיפו על ביתו ומוצאו: , אין לי ביר גרפיל, יש לי פפתט־ביבליוגרפיה. " העיר לי פעם. אשתקד נודע לו שאחיו מת בקישינונ והוא נשי!
את אבלו עמו, לא נילה לאיש. מפני המוות ירא כל הימים, מפני החידלון, הכמישה!וצער עסוק נשקף מעיניו בידעו שפתיל ה"י _ךיעך וכבה. מדי פעם עוד א1ר :וח, נענה להזמנה החברה לחקר המקרא ומופיע בהרצאה בכינוסה השנתי או ויכה את הכינוס במר־ צאר, שמוקראמ בפי מזולת!עוד :עגמ לאתגר שעורר דוד בר :וליון בדבר קדמות העברים בבגען. התכנסו יום אהד בביתו מתי מעט ובהם מנשיא ממנות י. בן־צבי ויבדלה"א נשיאנו היום ז. שור, וכן מראשי חתברה להקו המקרא, ובמשך כשעתיים 0בב מתון על שאלות שהציג בן־גודיון: אפ יש במפר בראשית מגילת־ ימס של בגי־עבר!אם יש לראות את מעברים ואת ישראל לא רק כעמים קדוביפ זה לזה בגזע ותר־ בות, אלא אף כעם אחד!אם מיתה שכם עיר עברית בתקופת מאבות: ומה טיבו של פרק כ"ד ביהושע. פלופ' קויפמן הביע דעתו נגד הנתתו של בן־נוריון, שהיו עוד לפני תקופת האבות עפים שנקראו גשם , עברים. "לדעתו לא היו לא עם עברי אהד ולא הרבה עפים
עברים. פרופ' קויפםן נהנ לקבל ידידיו במאור פנים: משיה עמפ על דא־ גוחיו וממתיק את השיהה בקורטוב הומור טוב. יש ופנו אל החוקר נשאלה מקראית, והוא ענד, בקצרה ובפסקנות, אך גינר היה, שנפגישות רעים ביקש להפיג מס־ תיתות ממחקריו, והשיחה קלחה על ענייני היום, על תכונותיהם וחולשותיהם של הבריות, אך נקי היה תמיד מכל לעז ולשון הרע. ברצון שוחח על ספר סוב וקל, חיבב ספרות ילדים, וספרי בלשים קרא בעניין. אנין הדעת, בסגנון הליכותיו ובדיבורו. מאכלו היה כזית, נופו צנום, והוא כדותק עצמו לקון־זווית מפני אהוים. פרופ' יחזקאל _קויפמן נולד נדר ניביץ (ליד קפינץ־פודולסק) להו - דים הרדים. האב מימ _פותר־ארי־ גיס. ימי הילדות הראשונים עברו על חבן ב"חדר•!לאחר מכן למד הלמוד ופוסקים בקלויז, ובערבים היה מצטרף אל שאר אכרכי־ישי־ בד, שהסבו אל שולחן ולמדו גמרא ומדרש. לימים למד עבוית מפי מורד, פרטי. ברצינות ובהתלהבות. יחזקאל _קויפמן נימנד, עם אר תר, מבורמ של תלמידים מחוננים, אשר למדמ בישיבת אודיםמ אצל "רב צעיר" וכן בבית מדרשו של _מבארון דוד גיגצבורג בפטרבורג. הבריו מנעוריו בלימודים מם מנשיא ז. שזר. יהושע גוטמן, ברור 9רוא. וידידיו המקורבים ביותר מי: צבי וויסלבפקי ז"ל _ויום־טוב הילמן ז"ל. צעדו הראשון של יחזקאל _קןיפמן בספרות מיה כתיבת סיפור, אך אותו גנז ולא הימ מגלה . חטאו" וח אלגו בלחישת וברטו. מאמרו מראשון כלל משגוח על דעותיו שי אחד־העם. דעמ שקבע יחןקאל קויפמן, מגן עלית וללא רתיעה. כן היה כל ימיו. סשמופיע ספרו . גולמ ונכר, " פסק עליו מורו ביאליק, שזהו מספר מהשוב ביותר מאז . על פרשת דרבים. "אולם עיקר חיבורו, בי נתגלממ משקפת עולמו. חוא . תולדות מאמונה הישראלית" בשמונה כרכים, שנו קבע, כי . אמונת מיי־ הוד הישראלית היא איתאה יפר דית של תרבות עממית, מרנשת
גולם שלמה של אוממ. מאיתאמ ־, זאת ניתנמ מתן אהד, נכל אידיאה של תדבות, היא היתה אינ־ _:יאיציה ראשונית חדשה. "פששא־ לתיו, כיצד עלד, לפניו רעיון זה, !נה: , מדבר מראשון שמפתיעני היד" שממקרא אינו מכיר את מא'י לילות נפ1ת ש"יא. גילוי זמהד־ ־יפני, ועד מיום עדמד אבי נידו!.. לפני תיפעמ זו. מבדה זו לא נחנ;, לי מנוה. התחלתי להתלבט בשאלה עיד בשבתי על ספסל בית־הס• פר. בשעה שהתחלתי לוטד את וירגיליוס ואת אובידיוס בלאסינית, ובשעה שקראתי את "ופירוט בתרגום רוסי. מצאתי, שהחוקרים ביקש' לעקוף •זופעה זו וגיסו להסבירה הסבר שבדוחק. הסבריהם,. 'לא סיפקו אותי. קניתי לי ישיבת־ קבע, בספריה הלאומית באודיסה. מתחלתי לחקור את הספרות האלי־ לית. המשכתי אהר כך בברן. עפת תי על כל תופעה ותופעה. תשנבה רק מצאתי ברבות הימים. " פניני־מחשבד_, לרוב רצופים בחיבורו זה, שהיה _לאבן־יסוד לכל מחקר מקראי. דעותיו והסבתו, עו - לים וגואים נשירה נדולה. לשיא ביטויו מגיע יחזקאל קויפמן בדברו על מהות גלות נבל ועל ממר טינים החזוגיים, משיחיים. בשיבת־ ציון. נין השורות מאזין אדם,. למשק כנפי השנינה הישראלית?. שא־ מונתי מאחדת אותו מראשיתו;ועד היום. שיבת ציון של אתמול :היא זו של היום, ואין נין זו לזו אלא מרחק של ימים!אותה השתלבות כלכלית וחמרית של מימודים ?בנכר, אותם כוחות הטמיעה שאמרו לבלעו, והוא מגיע לכלל מסקנת, ש"בסוף גלות בבל הוברר, שהאמונה הישראלית והעם _הישיאלי עמדו במבחן. האמונה _הישראלית התהילה לגלות אח כוחה כגורם לאומי־אוניברסלי, את כוחה לקיים
את האומה הישראלית כחטיבה לאומית מיוחדת?בארצות גבר. האמונה הישואלית געקומ מבסיסה הארצי־לאומי, אבל מכוחה מפנימי לא נגרע דבר. הגולה התהילה מתבוללת בתרבות האלילית מננרימ, אנל את מאלילות ד, יא-לא קיבלה. אתרי חמישים שנות גלות מחכוננו מגולים לשוב לארצם::. אין דוגמה לתופעה כזאת בכל ההיסטוריה העולמית. זה היה אות.. ליי־ י הודו של עם ישראל. זה מימאות, שמתרבות מאלילית לא יכלמ :לבטל את . ייחודו מדתי־לאומי'... ד, אר פי המונוחאיסטי של מעט מיהודי היה איפוא בכך, שהטמיעה התרבותית ננלות לא יבלה להבליע ארי ת' נטנינתו. גולי עפים אמרים קיבלו את עבודת האלילים . הנכתב מתוך אמוגמ — לא כן מיהו־ דים כך גתגלתמ במיי היהודים באותמ מקופד, פעולתו של אותו הגידם, שקבע את גורלם גם י בדורות מאוחרים: היהודים יכלו,. לשתף עצמם נדת םנינתם לא ממוך אמוגמ דתית נגה, אלא מתוך שמד. מיינו: על־ידי קבלת דת ללאר אמונה, לשם טובת הנאה תמרית, זמו מוק מברזל של מגלות. " א. ח. אלהנני
פנחס ספיר ;י- : חתר היום. _- שר האוצר !ממסחר והתעשיה' פ. ספיר עומר לחזור מיום אחד . ו_4!ה־ -ייט לארץ, מביקורו בארה"ב וכ־ _*ירופמ. ערב צאתו לארץ מימ ספיר אר רה במערכותיהם של שלושה. עתר נים גדולים בארמ"ב — , ניריורק טייטס", "וול־טטריט גיורנאל"־ווד ירחון הכלכלי _מנפוץ_, !פורצ'ן. " ספיר קיים שיחה הפשית ונלויית־ לב עם עורכי מעתונים על בעיר תימ מכלכליות והפוליטיות * של ישראל ועמד במיוחד על בעיתז כיוע־ה־וץ, השוק האירופי המשר וזף, טאזן־התשלומיפ, השקעות־הון זרות ובעיית מהרם מערבי על--ש-ואל. י . . .. דן כשיקאגו כהרהבת השקעות כישראל י פגישה רבח־טשתתפים צם צמרי! מבנקאיפ והמשקיעים של _שיקאגו, סמינר לעגייני השקעות כישראל ופנישה עם תנרי לשנח־המסחר ישראל—שיקאגו — עפת במרכז ניקודו של שר מאוצר. המסמר 'התעשימ פ. ספיו בעיו זו?:?". בפגישות אלו מרצד, השי? . ; על ההתפתחות מבלכלית בישראל ב־15 השנים האחרונות ועל תמזית גידול הפשק ומתפתחות מתעש־ה !היצוא לשנים הבאות. בשיחות עם ' השד הביעו חלק טהפשתתפים את רצר ים לבחון בעתיד הקרוב את אפשרויות ההשקעה בישראל. באדר תת־הצהוייט החגיגית השתחפו כ־ _4_^ טהשובי הבנקאים והמשקיעים של שיקאנו, ובסטינר לעניינ־ הש - קעות השתתפו 60 נציגים, מחשובי אנשי התעשיה במערב התיכון של
ארה"ב. המסיבות נערכו בחסות שני מבנקים הגדולים בשיקני — "שיקגו קונטיננטל אילינויפ נאש־ נל בנקי ו. פרסט נאשנל בנק אוף שיקנו. " בקבלת־פנים שנערכה לשר.. יעל־ ידי חברי הנהלת לשכת־המכהר שי־גו־ישראל גדוגו אפשרי־ות גידול מסחר בין ישראל לטדרב התיכון שי אמריקה. השר נפגש עם רוברט גלוין, גשיא חברת . מוטיר-לה" ־הגיע אתו לפיכום־ביניים בקשר למפעל . מוטורילה' בארץ- כן נפגש השר עם צ'ארלס ב-רסי, יו"ר הבר הטנתלים של חברת . בל _$נד הוויל'. מענקי יצרני האופטיקה •האלקט - רוניקה באדה"ב ידן אתו על אפ - שרויות פעילות חברתו כישראל.