דבר, 11 אוקטובר 1963 — קווים למשנתו של קויפמן [כתבה]
קווים למשנתו של קויפמן
מאת ד"ר היים מ. י. גכריהו
היום מובא למנוחת עולמים בירושלים פדופ' יחזקאל בן ר' מרדכי קויפמן. גאון רוה, צנוע. אהד מענ - ת, עולם. שישב באהלו וגתן לעמי ולעולם אה הפירוש המקורי לספר מכפרים. שמונת הספרים של .. תולדות האמוגה הישראלית" גה־ שביט כמפעל מרומני מעבת ה---שיב ביותר בדורות האחרונים. הספר השמיני שמופיע לפני כמה ש - נים, עסק בעיקר בתקופה שיבח־ ציון. מספר האחרון צריך היה לדו! במאבקי הרוה בישראל נתקופת ־בית השני וההתמודדות שבין היהדות והנצרות. מהיבור אהרון והספיק המנוח — לצערנו — רק להכין כמה קטעים. אין ספק שזוהי האבידה האינטלקטואלית הגדולה ניותר של חובות ישראל. מי יודע כמת דורות גצטרד להכות עד ששוב יקום גאו[ עברי שישלים את תולדות מאמונמ מישראלית. פדופ' קויפמן, שהיה הכם בקדמוניות דוה ישראל. לימד אותנו להבין ראשית תולדות האומ־ בארצה בפירושיו לספר יהושע ולספר שופטים. הוא אף הגה מחשבות לאומיות מעמיקות במהקדו הגדול , נולה ונכר. " קשה ובלתי־אפשרי לתלמיד לתת הפרכה של מווו הגדול, ומד, גפ שהמת מוטל לפנינו. דומה שפרופ' י. _קויפמן נתן אח הממד הרוחני לשיבת־ציון זו השלישית. לת מות. הארצית של גאולת ישראל בדורנו ניתן בפירושו לספר הספ־ ריפ מעיו מלכוחא דרקיע מפרתפת על מלכותא דארעא של ישראל שבימינו.
במשנת ימזקאל קןיפמן נעשר, נס־ יון להוכיח בשיטות מדעיות מג־ יוגיות אה קדמות המוגותאיםמוס בישראל, אף על סי שיש בה. באמונת מייחוד, מיסוד הפלא, מעין מאמר יוצר אינטואיטיבי. בזמ ערער קויפמן את תפיסת האסבולמ מ־ ' ביקורתית ממודרניתשקיבלה את ניסוחה בכתביו של יוליוס _וולהויזן. קויפמן בא לחלוק על מנטיה השלטת לתפוס את האמונמ הישראלית כאחת מתופעות המיים מדתיים של עמי ממזומ ושעם ישראל מימ בעיקרו עפ עובד אלילים עד לחורבן הבית הראשון, וכי רק שכבה קטנה של נביאים וכוהנים וכתה במאה משמינית לנצנוץ של אמונת הייחוד. _וולהויזן טנימ, שהמונותיאיזם משתלשל בהתפתחות מודרגת _מתוך מ־ אמונמ האלילית, תוך שלבי ביניים של אמונמ באל לאומי. רק אמדי ממורבן קמה כנסיר, פונותאיסטית. שיטה זו ארוגמ בקביעה אופן חי־ בורמ וזמן היבורה של ההורה, ולדעת מצדדיה נערך ספד מכומנים (ספר ויקרא וענייני _פולמן המקדש) אחרי חורבן הבית, כאשר ניתן לי - מדוה מעמד של כנסיה דתית. שיטת וולחויזן, חמניחה שספר דברים קדם לספר כוהנים, נראית כבעלת שלימות משחרת, והשתלטה על המדע חמודרגי. יחזקאל קויפמן, הגאון מעברי, הוא שהצליח למתמר דד עם משנת וולהויזן ולסתור אותה ולבנות נניין שלט מן ממסד ועד מטפחות. היא עשמ את מלאכתו כש־ מוא מצוייר במיטב הכלים ממדעיים של מדור. _קויפמן קבע, שאי! לבוא במסבד רציונאליסטי מלא מ-
דוע נצנצמ אמונת מיחוד בישראל דווקא. מטיניתאיזם הוא יצירמ מקר וית של רוח ישראל. שאין לבארו מתוך הנאים ונסיבות. נקודת ממוצא למשנת _קויפמן מיא _מעוב־ דמ, שסופרי מתג"ך אינם מתדיינים כל עיקר עם אמוגמ אלילית מיתולוגית ומם נאבקים עם אמונד,
אלילית פאפישיסטית של עץ ואכן בלבד. התנ"ך כולו נמצא במישור שבו אין אמונה אלילית מיתולוגית קיימת כל עיקר. דומה, שקיימת ממיצת ברול בין מאלילות לבין חאידיאד, ממונוהיאיססית. שגי ־צדדים, אין ביניהם שום שיה ושיג, ־דבר נראה לכאורה מוזר!כי הרי עם ישראל ישב בארצו כשהוא מוקף בעולם האלילי. אך מעידות על :ך עדויות מונומנטאליוה. בכל ה־ זנ"ך כולו מאלילות היא רק עץ ?אבן בלבד. האידיאה המונותאיס־ טית היא שאל עליון שולט על כל מהווימ והוא אל עולם ואין בלתו. ואמנם יש פד, משזס הידה. מורי, פוופ' יחזקאל קויפמן, ניסה להסביר הידד. זו והוא אומו בין השאר במאמרו בכבשונה של היצירה הלאומית, שהעולם האלילי אף הוא אינו יודע את האמונה הישראלית, והרי גס זד, פלא הוא: במשך יותר מאלף שנים מיתה קיימת אמונה זו, שעתידה מיתר, להחריב את מאלילות מבלי שהעולם מ־ אלילי ידע ממ טיבה. הנביאים טענו: עץ ואבן!והגויים ענו: איה אלוהיכם י זהו . בל הפולמוס. פתרון מחידה לדעת פו1פ' קויפמן: תקופת ממקרא אינמ יודעת את האלילות, מפני שחיא תקופמ של יצירמ תרבותית לאומית פקודיה על מסכת האידיאה _המונותאיסטית משנת יחזקאל _קויפמן יש בד מידה רבד, של שיבה לתפיסה המ־ סרתית והוא מוכיח בהריפות רבה. כי ספר כהנימ קדט לספר דברים ושבכלל קדממ מתורמ לנבואמ. אמנם מכלים שכמם עובד פרופ' _קויפ־ מן אינם לקוחים מתוך מאמונה המסורתית אלא _חוא עובד על סמן עיון מדעי מדוקדק, אלא _שחוג מגיע דךך המדע אל עיקרי הח? פיסה המסורתית. זו מאמת שהגין אליה לאחר מאמץ רוחני ללא שיור
בשנותיו האחרונות _גמשך פרופ' _קויפמן לחזור ולעיין בראשית חולדות האומד, באדצמ. יתכן שהקמת המדיגה היא שהשפיעה עליו בלא־ יודעין למזור ולפרש את ספר יהושע. הוא קבע, כי ספד זה. אף־ על־פי שיש בו יסוד אגת־פלאי, הוא ביסודו ספר היסטורי נאמן ובנוי על פי תכנית אמידת והרמונית. היא יצא לחלוק על האסכולה מביקור־ תיח הפוםלח את עדוחו של ספד יהושע, ורואח בו רק רשימות קטר עות ומבולבלות מזמנים שונים. קויפמן מוכית, שהסיפור בספר ימושע הוא אחיד ועקבי ונותן לנו דוקומנט היסטורי אפיתי של כיבוש הארץ.. הספר הוא עבודה של היסטוריון דתי. הספר מספר רק על קורות העם, על מעשי־עם ומנהיגו, על כיבוש הארץ והלוקתה. הספר הוא היסטוריה ולא , אגדת גיבורים. 'גם סיפורי הנפלאות קבועים במסגרת זו — הכל משועבד לאידיאה דתית: משט הבמיה ואת הבטחתו קיים. בכל אצבע אלהים. " פרופ' קויפפן פירסם קודם בלועזית ובעברית מחקר בשם , הסיפור המקראי על כיבוש הארץ. "שבו החמודד במיוהד עם החוקר המפורסם אלברכט אלט ואסכולתו. התופעה של _שיבת־ציון מבבל העסיקה את מחשבתו של פרופ' קויפמן. הוא ראד. גב כאן עגיין מיוחד שאין דומה לו בתולדות האדם. הקדיש לבירור תולדות התקופה פרקים רבים בספר מ' של תולדות מאםונמ וכן נישמ דבריו בהרצאה ששלח למעמד שיבת־ציון בעיר לוד. לדעתו היד, עם ישראל מאז ומעולט עט מונותאיסטי ולכן היתה זו האמונה המונותאיסטית שהשפיעה על הגולים מבבל לא להיטמע בגויים ולמהזיק מעמד בארץ אלילית ואף לצאת למלהממ גגד האלילות בארצה. אמונת הייהוד היא שהיתה ביסוד הכמיהה לשוב לציו!ולמקדש שבירושלים. משנתו של פרוסי יהזקאל קויפ־ מן עודגה ברובה נתלת קוראי עברית בלבד. רק מעט, באופן 'הסי, כחב בלועזית. אחד ממעריציו, פרופ' משה גרינברג, תירגם _לאג־ גלית תמצית של שגי הכרכים מ־
ראשדבים פתולודת האפונה, ספר זה נמצא עתה במרכז הדיונים במדע העולמי נחקר המקרא ובתולדות אמונת 'שואל. המבדה לחקר המקרא בישראל הוסמכה עלית חמנות לנהל משא־ומתן עם הוצאת ספרים בדבר תרגום כתביו לשפות לועזיות. שטו של ר' יחזקאל _קויפטן ז"ל ינון לעולם, לנצח נצחים ביו גדולי ישראל _ודגולי טפרשי ספר הספדים, כאחר הממשיכים של רש"י, ובנו אברהם _אבךעורא, רבנו דוד קמחי ור-'יצחק אברבנאל.