דבר, 26 נובמבר 1962 — _^ ז‭!2‬ר_£ [כתבה]
_^ ז!2ר_£
אורבאניזציה ועבריינות
(ש. אנגל) העליה המתמדת בעבר־ יינות הנוער מוסיפה _לשסש טקוריד4<י נר. חמור לגורמים שוניט ובראש וראשונה למשטרה. יש איורים שבהם עבריינות הנוער היא גורם הטיח; עיקרי למשטרה. אחד פז_!ט, -למרבה _התנזוזון. הוא רוקא _איזור השתן שעג? דנו בריבו איזור חקלאי או _חקלאן למחצה. . . ? י - מביו 40. 000 איש שהואשמו על- ילי המשטרה בשנת 1959 חלקם של -הצל עירים (עד גיל , (16ייה . 8500בשנת 11000 — 1960 ובשנת 1961 ייתר מ־. 12000חמור מזה המצב באיזגר השרון (נפת פתח־תקוה) כך, שבעשרת החדשים הראשונים של תשנה נעצר! יותר _מ־200 עבריינים . צעירים ממהי ווים _כ־30 אחוז מכלל _העבריןנלט. לעומת כ־27 אחוז של הממוצע האר: צי. לבן ודאי שאיו כל הצדקה_;- -. ;^ מפקד משטרת נפת _פתח־תקוה־קש־ _רון, רב פקד ב. מאיי, שהירגהי-ןנ_* נושא זה, ניכה לעמוד על סלבות. העליה _בעבריינות־הנוער וציין1—.. מלבד הגורמים שהם תוצאה ? _ישיתג ממלחמת העולם — זלזול בחיי האהט והסיוט האטומי — הוא הצביע גם על העליה כדמת־ההיים והשאיפה לסיפד_^ יצרים. הרגשת הריקנות _ןןאידיאיין_/ _י ־ רוחנית ודתית. וחוסר יציבות חבר *1 חית ומשפחתית הם _מגורם־ט להתרו*| פות המוסר. גס התהליך המהיר של האורבאניזציה, על כל תופעית הלואי: שלו. משפיע על התרופפות זו. ? ־• אכן העובר עתה את _הגוקובווד בשרון אינו יכול שלא להביע את; התפעלותו המרובה מהתפתחותו המ - הירה כאשר הכל . צומח* לא -ךק מתוך האדמה. כבר נמכרות בהן ־דירות כשמכינית צמודה אליהן. ו_!חידולז שים החיצוניים והצבעוניים כובש_\נ: 1 את מקום הירק. ומהמרפסות םצלצלימ " ת"רמי" וה. פוקרי _וקילדיט . _עושים_^ י חיים" ברחוב". י י ־1 *
(יואל דרויש) נטייה להתייחם בחייגל. לחוק ריכוז הקרקעות נסתמנה באחר_51 נר, בחונים ערביים נכבדים. ראשי הבל? פר המוסלמי תמרה בגליל הטערגי; פנו. ביזמתם הם. אל משרד ההקלה. ' אות ודושי לסייע להם בריכת קרקל; עות הכפר וחלוקתו פחדש. הכפר, הפל? נוי על מדרון גבעה קטנה, חולש. על 3000 '. - דונם אדמת־מישור המחולקתלחלקות רחוקות אחת טרעותה. מספר־" קילומטרים. דבר המכביד על עיבודן. ־ גודל החלקות קטן ובל שנה הן פתי־ פצלות יותר בגלל הצורך לחלקן י בין־הבנים לאחר פות ראש המשפחה. הם־_^ צב הגיע לידי כך שיש מקופות שעיניים מעבדים דונס אחד וגט _המצב־ ??? בכפרים אתרים אינו טוב יותר. לפני שנתיים הציע פשוד־ההקלאותלחוקק וווק-ריכוז הקרקעות _והלועז י - מחדש. חוק זה נועד בעיקר לענותי על צרכיה של החקלאות הערבית:, אך ההצעה נתקבלה באי־אפון גלוי. _החרז גים הערניים הקיצוניים טיפין. ומקל. מאל טענו בי ההוק נועד לנש*!'ת;_- האבר הערבי _פאלטתנ., וקראו לנעלי* הקרקעות להתנגד , - , לו> עחז!_התבנו/ להם שלא יתכן ל6מיו. - את י. חקל-8_* העיבית בלי חוק-זה זהולד וגג_^ מספר הערבים הסבורים ני משגז_;-; רציני הוא להוסיף להתנגד _לןזוקך בין אנשיט אלה נמצא האדריכל _המיל ל פני רוסתם בסתוני (ח"כ לשעבר 8סז;_ עם טפ"ם שפרש. טמנה בגלל חילוקידעות. (הוא מציע חוק שימנע סיטלםייתר של החלקות. הכפר _העיגי ; יחקה את המושב היהודי1. י*8ל0ל*י: אותו בסים. ראויות הצעות אלו, שלאנשי תמריו ושל נסתוני, לתשומתלב השלטונות ומשרד־הווקלאות". :. ־ מי יממן כביש אזורי~:?
(ישראל ש(. מחלקת מעבודות הצק ביריות של הממשלה סוללת כנישינןאזוריים המשמשים י8וביס יביט. ה>?־ גם דואגת להחזקתם. אולם פה דינו: של כביש _להבות־חניבה, שנסלל בתק" ~ ציב המשק בלבד והוא ביום _*_ויק. תחבורה יחיד בשביל 0יזוי_*. לטז: האם כביש זה, שעלה יבבות ליוו)ן_^ אינו צריו להיכלל במסגרת אחריותה: של מ. ע. צ. ז — שאלות אלו נשאלו: י בישיבה האחרונה של _טליאת _פועצת איזור מנשה.. _^ קיבוץ להבות חביבה היה הישזנ. הראשון שעלה באוקטובר 1949 להתי - ישב באיזור טדרום־טזרח לכפר הזק־ ניט שער מנשה. הוא ישוב־ספר וגאי י לץ בכווזות עצמו, בגלל גרני קיו0 _־ חיוניים, לסלול בביש באורך בחטיישה קילומטרים. הוצאות סלילה * מעיקות עליו עד היום וקייס עוד זזובניכר לתשלום. במרוצת הזמן נוסדוישובים נוספים — שדה־יצחק, מאורי וקבוץ־טגל - הםשתםשים בכביש זי:!־ ־ בשנים האחרונות הצטרף . שותף' חדש — . המוביל הארציי — י הטעל, ביר בכביש זה צנורות מנקודת יכין צפונה. כל צנור בן 30 טונה. ושא־; לת מקיבוץ היא: טי יחזיר לישוגהצעיו את הוצאות הסלילה של הכ ־_^ ביש האזורי הזה- ?. _י _- י _^
גרסטנמאייר * (המשך פעמי (1 ־ . <-\>: - אין גפיס חוקי למניעת מומחיטילים מלפעול כשרות ., טצר_05 על שאלת הסכמתה של.. מפשלת גרמניה להעסקתם של מומחי טילי_^ גרמניים בשירות הצבא המצרי, בט.. : גמה אנטי־ישראלית מוצהרת, טען ד1? _גרםטנמאיר כי לא מצוי שום ב_5יז חוקי שעל פיו היתה יגולה _הפמשלג י לאסור יציאתם אם של מוםחי הטילי. 0 למצרים, וגט היה הפרלמנט םחל_^ 1 על כך, הרי נרגע שהיה הדבר פגיע לעייעוי בבית־הטשפט הפדראלי העליון, היה האיסור טתבטל. כיוון שהי-* עומר בניגוד לחוקה הקיימת. •- גרמניה אינה מגקשת - י י להיות מעצמה גלולה . ::.,. בהישאלו על מידת הסכנה. }_$ ? תהיית הנאציזם בגרמניה של היום, השיב _נרסטנטאיי_"_יבניטה מורגשת . :-תקופה זו לא תחזור ולא יחזרו מאיל רעות . 1933להיטלי היה צבא של 100 אלף איש, בעוד שכיום יש ל. בונל. דסווהי" הצי מיליון חיילים. אל* שהם כפופים לפיקוד של _נאטיו ולא לוה של הקנצלר הגרמני. גרמניה שינתה את האוריינטציה שלה, ושוג איננה שואפת להיות םעצפה גדולה בין רוסיה ואמריקה. גרמניה היא כיז0 חלק מנאט"ו ורצונה להיות הלק מאירופה מאוחדת. • -; בתשובה לשאלה על בעלי תפקידים בכירים במשטר הנאצי, המוסיפים לכהן בתפקידים חשובים _בגרטניז;כיוט — אמר הדובר, כי תחילה היו 90 שופטים החשודים בנאציות, אף _יובט התפטרו ונשארו יק 20—15 מהם. י הללו פתננדים לסילוקם ומסתמכיםעל החוק הגרמני, והשאלה היא אט כדאי לשנות בגללם את החוק. הוא עצמ? חושב שטן הראוי גט לשנות את החוק כדי להבטיח את הכחדת שרידי הנא;
ריכוז הקרקעות והערבים
צים. בסיוט דבריו הניע ד"ר גיסטנמאיו; את דעתו -בזכות עריכתט של ביקורי. אישים הדדיים בין ישראל וגרמניה . :אני -מצדי השתדלתי עתי, להרוס תלקי האישי _בפגטה זאת_^- ??? . *