דבר, 3 אוגוסט 1962 — *ה ננ ר י ם ה" מאת מ43_יי־ 3_ו־אלי [כתבה]
*ה ננ ר י ם ה" מאת מ43_יי־ 3_ו־אלי
ס&ויט שגיבורם אינו _בן־אנוש אינם עוד יוצאי דופן. אולם שעריפת אשפה תהיה ציר מרכזי לספר זהו, דומני. חידושו של שלמה _קאלוי, אשר נבוריו _סובביט סביב ערימת אשפה שנהג העירייה השאיר ליד הבור במ־ קום לשפוך אותה לתוף הבור. מומחי העירייה קבעו שדרושים חטישה־עשר ימי עבודה. כדי להטיל את האשפה לתוך הבור-. אולם כיוון שזוהי עכו־ רת־רחק הערימה בעינה עומדת. עד שבא אחד למציע לעירייה . קומבי־ נציהי _^העריסה _מתחסלת יעמה מתחסל _טקור־פרנסה _לפועלי־דחק-, נדתי ההברה שבתון קיביץ־הגלו-ות;, "פי שמכנה אותס הוצאת , עס ;יובדי על נב־ מעטפת הספר. ?זוך כדי בך עוברת לפנינו תהלוכה _רב־נינית ומעניינת של טיפוסי אדם. כל אחד בן איץ־טוצא 1חרת - איש־איש יגוולו _בהביאו עד לשפל המדינה. הפורה ללשון הבולגרית שאיש אינו ;זקק לידע ז לו יהיא טשתוק?לסיגי הריחני שהורגל כו ועתה אין לו כסף לקנותו. הוא מסתכן בגניבת _מאשה זקנה (במעשה המזכיר משחו את -החטא יעונשו'י _לדוסטוייבסקי) ־הוזר בתשובה. עובד בעיימה יהודי מרוסיה. שהשאיר שם את אשתו הלא־יתוייה ־את בתו, דמות !!באה מן האין ־נעלמת אל האין6;. צבי שלא תסתגל לחיים והסתכסך עט "ניי עובר על 5ני _ע1_י8ת ך, _אש0ד., _א_6" שאריח הפליטה
מפולין. אהרן ליפשיץ, ניסה להרוויח בעסקי הערימה ומסר את הכסף ליהר י־ העיראקי שגר בקרבת מקום1. _וך הרגשת חיטה מעניו במייחד הוא אשר בינון מתורכיה. הנוהג כבוד רב באביו העיוור. הקבצן. ס3ק אמנם אמ חנווני ישוחח בגילוי לנ כזה עס אחד י הלקוחות. כסי שמשוחח _החנווני עם בינון. אך כאותה שעה _נסתח לנו סתח להווי נוסף. ששון דוד. יגולה מהודו, אינו נקלט בארץ. אכול תאווה איומה למשחקי _האזארד הטו־ ריר אותו עד לשפל מדרגה. ואילו אלברט שטאיר פפראג הוא המשכיל שבין הנפשות הפועלות בסמרו של שלטה קאלו. ועוד אחד: יעקב פאפוס מסלוניקי הנרקומן,, _בן העולם ההוא" > ומרסל שוורץ מרומניה. הרוויח סכום עגול טחיסולה של הערימה. מהי השכבה הסוציאלית שהמחבר מביא לידי כיטוי בספר זה. הבהוב בכשרון רב ובחדירה לנפשות השונות כל כך זו מזוז האם זהו . סקטור'' באוכלוסיה >:ו יק "נידחי־הביה, " כהגדרת הוצאת . _עט־עובריז הסופי אינו חייב. כמובן. תשובה לשאלה חברתית זו-. י לו בעוגות שיש רב־ דים כאלה בתוכנו, שלא הצלחנו לעקור משורש עובדה טרה - ששרה פאסוס, המוכשרת אינה יגולה להמשיך למוריה מפני שאביה נרקומן והיא נאלצת לצאת לעבודה בגיל צעיר. אף על טי שהיא נערה מצטיינת. מבחן ראשון ייסורי של כל ס0ר עובדת . הערימה" ננקל — זהו ספר שאתה קורא אותו כעניין רב מתחילתו יעד סופו וחש באחריתו ובשלי־ מותו. אף ני ה6יגורי0 שונים כל כר זה מזה. עוד מבחן חשוב עובי ספי זה - • .. העריגה. ''מאת _שלנזה קאלו. ספ־ ריה־לעם בהוצאת ,, עם עובד174. "
אין ספק שהוא מוסיף על ידיעת הקו־ רא את העולם הקרוב והסתום. טרצ?! נודע לספרית אמר פעם. שספר. שאינו ראוי לקריאה פעמיים — אינו ראוי לקריאה גם _1עם אחת. נם לפי קנה־ מידה זה ראוי־נם־ואוי הספר שלפנינו להיקרא. דבר אחד ויחיד מפריע בשעת קרי־ אה — הלשון המנוסה, הספרותית גל כך הזרה לבובור אברהם, מיכאל _אלכסנדריב, הרן ליפשיץ, אשר בי־ נון, ־לשאר אנשי . הערימה?"ימת־ עוררה השאלה: האם לא ־זוך כדי עריכה העשירו את לשונו של המחבר בעושר השמור לבעליו לרעתוי - לא יתכן ש־ידחי־החברה מדברים בל־ _שון סנופה :ל כך ילעתים אף 9;_־ לצת הפוגעת ב"ביטוי _אמנותי משכנע בכנותו ־בפשטותו. "כפי שכתוב על גבי המעטפה. אכן, למען הכנות ראוי היה לשמור על הפשטות. לשון זו פוגעת כמיוחד בדיאלוגים, הס טדב־ דים במלים וביטויים _6לא תלמו עליהם- ־מסמלים בעיניהם את 1עולס האחר - הנכסף והלא־מושג. אילו בוכור אברהם. המור־ ללשון הבולג־ רית- היה מסיגל לדגי עברית כסי, שהושפה בפיו, לא היה נזקק לא לע־ _בודת הרחק -לא לשרשרת יהמשכית של הזקנה — הוא חיה ;עשה מורה לעברית,.. כעמי 25 הוא אופר למשל. לזקנה: . _ער. ה, לכי -הינפש1 , סבתא-! אין אני מכיר, לצערי. את בוכור אג־ הם. אך 8וכ . אני להישבע, שהוא שלח את הזקנה לנוח ילא להינפש!דוגמה אחרת: בשיחת אלכסנדרוב עם דייג נאמר: -עקר;ויבאנולבאף. מי יראה לנו דייג חי. ביפי-, משתמש בביסו־ יים ;אלה ר אבל לדייג שלנו ?. ויחק המזל" -הוא . מעלה חרסי,,, _האיר לו המזל" והוא נושא דג _. לראוה" ־כן הלאה וכן הלאה. אפשר להאיין ולהאריך בדוגמאות. הספר מלא אותן, כי אין זו שגיאה מקרית פה ושט;זוהי 2?_ייטה — שיטה רעה.
פחות בולט הדבר בסיפורו של אל־ ברט שגזאיי, בשיחותיו עם בת _ארץ־ טוצאו, קלארה. הרי הם מדברים בי־ ניהם. בוודאי. צ'כית ובשפה תרבותית ואשר לפנינו הוא חיגוט. ששמר על רוח הדירים בש&ת . המקור. "בס־ רק זה יש תקלה, אולי טכנית. בעמ129- נא שטאיר הביתה וקיבל אר. מכתבה של אחותו (ובו כרטיס לאמריקה) והחל בשיחה ע0 אשתו. תרזה. שלוש שורות לפני סוף העמוד — בלי שום מעבר — נמשכת השיחה (שההלה עס אש ו/ו תרזה) עם קלאיה בת־פראג. לפתע אתה מתבלבל ושואל את עצמן - הרי לפני שורות אחיות הוא היה בביתו ודיבר עם תר־ זה וכעת עם קלארה בביתה?אחה חוזר וטחפש ויכול לקבוע בנקל היכן נקטעה התמונה מביתו ופרצה לתוכה התמונה מביתה של קלארה. שמא נשמטו כמה שורות ו בלי משים נמצא הקורא קשור בגורלם של אנשי־קאלו שלא ירע גלום עליהם. _נקשר קשי היכרות כמעט־ אינטימית אתם. מה קרה לתינוקת של אשר בינון שהלתה והבריאה, לשרה בת יעקג פאפוס שנאלצה לחפש עבודה במקום לימודים ושכרה יוקדש לסמים משכרים לאג־ת. מה לילדיהם של אלכרט שמ - איר ותרזה: האם גורל נידחים הי8 גורל של _דור־מעבר בלבי או שמא